"אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית" \ צביקה שטרנפלד – נגיעה חכמה ומשעשעת בעומק יומרתם של המשוררים

"אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית" \ צביקה שטרנפלד, הוצאת "קשב לשירה", 2014, 80 עמודים

ספרות יפה-אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאליתספרות יפה-אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית

מאת עמיר סגל

הספר "אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית" הוא ספר שיריו התשיעי של המשורר צביקה שטרנפלד. זה ספר משעשע ומלא אירוניה חכמה. שטרנפלד נוגע בעומק היומרה והיוהרה של משוררים רבים – ישראלים וזרים – ומצליח לייצר ספר ביקורתי, לעתים פארודי, ובכמה מהשירים – מבריק.

בשער הראשון בספר – "על גדולתם של המשוררים הפולנים" – שטרנפלד מתייחס באופן כללי אל "משוררים פולנים" כגדולי השירה (ובאופן פרטי אל צ'סלב מילוש), וזאת, גם בהתאם למעמד שניתן להם בישראל, מעמד שתרמה לו רבות הוצאת "קשב לשירה", שבה יוצא לאור ספר זה – בשל תרגומיו של רפי וייכרט לשירים הללו ופרסומם:

מזכירים את המוות, / משוחחים על אודותיו כפי שהנצח ביתו. / אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית – / מדי שבת, עם ערב, לגמו עמו כוסית, / טפחו על גבו עד שחר יום ראשון." כך כותב שטרנפלד בשיר הנושא את שם השער הזה -  באירוניה, אך גם בהערכה רבה.

בספר זה כותב שטרנפלד על ההזדקנות, על השירה ועל השאלה הגדולה על "מהות החיים" – ועושה זאת בצורה מדויקת. למשל, השיר: "משורר זקן כותב במוזיאון" מתייחס באירוניה אל שירים רבים מהשנים האחרונות, שבהן משוררים כותבים על יצירות אמנות (בעיניי, שירים שאף אחד מהם אינו מוצלח), תוך שהוא הופך את המשורר הוותיק למוצג מוזיאוני:

"רק במוזיאון / ובאגפים נבחרים. / הוא מיודד עם העבר / הבוהה בהווה בעין ברונזה. / עין השיש הסמוכה / לא קורצת / והצחוק מתגלגל / מבלי להישמע.  בחוץ, / בסבלנות של מוות, / המשורר צופה בנערים. / למראה נערות / עינו / מושפלת / אל זרועו / שהשנים הכתימו."

בשיר מלא החמלה "על משורר אהוב", שטרנפלד יוצא להגנת משוררים המקבלים את אחת הביקורות המקובלות כלפי שירה, חמלה שלא מתעלמת מהביקורת ולא מבטלת אותה: "יש המלינים / שלשירתו אין עומק / מבלי לדעת שגלים / הם תעוזת המעמקים, / שהקצפת בבית הקפה / הצובעים את החוף / היא מחלב פרה / /עמדה ורקעה / וכאבה את הפר על גבה."

השיר "תודות" מאיר את אירועי השירה והשקות הספרים המקובלות באור פתטי: "אני מבקש להודות / לכל מי שהשתתף באירוע / לרגל צאת ספרי האחרון. / באולם קטן בתל-אביב / כיווצו לרגע את הנצח, / חייכנו, / וכמו נערה ששרקו לה, / המוות המנוסה הובך. / התקרבנו ונגענו / הפרדוקס של זנון קרס, גם אם לפרק זמן קצר."

התמה המרכזית בספר זה היא אכזבה. אכזבה ממה שהשירה יכולה הייתה להיות לעומת מה שהיא, אכזבה מהזקנה הבלתי נמנעת ובעיקר האכזבה מהשאיפה מעלה, המתרסקת על קרקע המציאות. בשיר "מכתב לעורכת" אפשר לראות אכזבה זו בצורה יפה ומשעשעת, אירונית ועצובה: "אספתי את כתב היד בצירוף הערותיך: / "בין השורה השלישית לרביעית יש להשתיל מזגן, / בשורה העשירית חובה לפעור חלונות חשמליים, / בסופו של הקובץ הטורים נדמו / וגלגלי השיר שחוקים". // לצד שרידי ביצה וכתם מרגרינה / אני מחפש הערת שוליים, כגון: / "השירים נושבים, / הם ישנו את כיוון סיבובו של כדור הארץ, / מומלץ לאלוהים להיזהר מתחרות".

השיר "על הכחדתו של עוף הדודו" מדבר כמשל על הכחדת עוף הדודו – אך מציין את חוסר ההכרה בו ואת קשיי העולם כגורמים להכחדה זו. השיר "על אי זכייתו של עמיחי בנובל" מדבר על האכזבה מאי זכייתו של עמיחי בנובל – על אף כשרונו וחשיבותו – וזאת בגלל יהדותו והיותו ישראל, כפי שטוען שטרנפלד בשיר הזה.

רבים משירי הספר מרשימים וחלקם ומבריקים, אך חלק מהשירים משחזרים בדיוק את השוליוּת שעליה כותב שטרנפלד ואחרים מעט חוזרים על עצמם. עם זאת, צביקה שטרנפלד הצליח לגעת בצורה מרשימה במעמדה השולי של השירה לעומת הציפיות ממנה – לעתים בצורה מבריקה ממש.

ראו גם:

צביקה שטרנפלד בלקסיקון הסופרים

צביקה שטרנפלד בוויקיפדיה

חגית בת אליעזר בקריאה פרשנית על שיר מהספר

אמיר בקר על הדגל הארספואטי של צביקה שטרנפלד

מפזר הזכוכית: אלי הירש על שטרנפלד

בצילום: צביקה שטרנפלד

אודות עמיר סגל

עמיר סגל, משורר ומבקר שירה. מפרסם מאמרי בקורת בעיתון "קו למושב" וב"עיתון 77". פרסם את ספרי השירה "בשובי מן המילואים" (גוונים, 2008) ו-"ארץ אחרת מאד" (עיתון 77, 2014), ואת הרומן האינטרנטי "מערבה מכאן" באתר בית אבי חי. שימש כעובד רווחה, מדריך טיפולי, רכז תעסוקה, וחקלאי. פעיל חברתי ופוליטי. שימש כסגן יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת בן-גוריון. הגיש את תכנית הרדיו ״שירת מחאה״ בתחנת כל השלום. התוכנית עסקה בשירי מחאה, בשירים חברתיים ופוליטיים עבריים. שימש כעורך ומנחה סדרת ערבי "שיר כאב" שעסקה בשירי מחאה בישראל בבית אבי חי בירושלים. משמש כמנהל עמותת "עובדים".
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת, שירה עם התגים , , . קישור קבוע.

3 תגובות על "אלוהים הוא מכר מהתקופה הסטודנטיאלית" \ צביקה שטרנפלד – נגיעה חכמה ומשעשעת בעומק יומרתם של המשוררים

  1. מאת י.:‏

    רשימה נאה ואינטליגנטית. אכן, המופתים של המשוררים הפולנים המתורגמים השפיעו, ולאו דווקא לטובה, על שירתנו האנינה. עם זאת, היה ראוי להרחיב מעט את הפסקה האחרונה, ואולי ישקול המבקר, לרגל פרסום הביקורות במרשתת, להרחיב אותן מעט, מעבר לסד המילים שנקבע להן בבמתן המודפסת.

  2. מאת אילן ברקוביץ':‏

    עמיר סגל, המוכר לי בשמו המלא, עמיר עקיבא סגל, הוא נכס לאתר הזה. באותה המידה תגובותיו של ברבי דוד באתר הזה הן נכס מסוג אחר. דרישת שלום, י. סגל עסוק מאוד אז אל תדרוש ממנו עוד דרישות. שמח על פרסום הרשימה וכתיבתה.

  3. מאת דוד ברבי:‏

    נו עוד שטיח מפלסטיק
    אני מכיר את השטיחונים של עמיר סגל מקו למושב
    הוא לא משתפר
    מאחר וזו הוצאת קשב ואני מתייחס אליה ברצינות פניתי לגוגל וגם לחבר מאד טוב שנחשב בעיניי למבקר משכמו ומעלה
    בארצנו הקטנה
    ואכן למדתי שלמשורר עליו כתב עמיר
    צביקה שטרנפלד מגיע רשימה יותר רחבה ומקצועית

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*