שמואל שוחט בכוכב הרובוטים

מחזה מסוג נדיר מאוד עלה על בימותינו: "הרפתקאות יאן טיכי בכוכב הרובוטים" מאת שמואל שוחט ובבימויו. סיפור עתידני המבוסס על סיפור משנות השישים -"המסע ה-11", מאת סטניסלב לם – אך עם זאת מזכיר מאוד את כותרות החדשות האקטואליות ביותר.

סקירה על קומדיית המדע הבדיוני "הרפתקאות יאן טיכי בכוכב הרובוטים"

בתיאטרון "תמונע" מוצג מחזה מז'אנר נדיר מאוד בתיאטרון – קומדיית מדע בדיוני. ומה שאף נדיר יותר היא העובדה כי הוא מבוסס על סיפור מדע בדיוני של סופר מדע בדיוני ידוע, הפולני סטניסלב לם.

בהצגה נשלח יאן טיכי – חוקר חלל והרפתקן אמיץ – למשימת ריגול בכוכב הרובוטים. שם, כסוכן כפול, מגלה מגלה טיכי, המחופש לרובוט, תרבות רובוטית המבוססת על שנאת האנושות. האם ייכנע הגיבור לפחד ויוותר על אנושיותו, או יצליח לשחרר את התושבים מהשקר הכובל אותם ויציל את האנושות מאימת כוכב הרובוטים?

המחזה מבוסס על סיפור שפורסם לראשונה בעברית ב-1990 בספרו של סטניסלב לם יומני כוכבים (הוצאת "כתר") בתרגום אורי אורלב. בספר כיכב בהרפתקאות שונות טייס החלל איוון טיכי.

טיכי כבר היה מוכר לקורא העברי מספר קודם בשם "כנס העתידנים: מזיכרונותיו של איון טיכי" שהופיע באותה ההוצאה ב-1981 בתרגום פאולה צלניק.

סטניסלב לם, סופר פולני יהודי (אם כי ליהדות היה מקום מועט ביותר ביצירתו) היה ונשאר סופר המדע הבדיוני הידוע והמוערך ביותר של מזרח אירופה. שמונה מספריו זכו לתרגום לעברית ולכמה מחקרים, ולאחר מכן כמו  נשכח.

בשנים האחרונות זכו יצירות אלו של לם לעדנה בשפה העברית. תחילה בסרט האנימציה הישראלי "כנס העתידנים", שהתבסס על רעיון מספר זה. לאמיתו של דבר, פרט לכך כל קשר בין הספר והסרט היה מקרי ביותר. איוון טיכי אף אינו מוזכר שם והצופה יוצא תמה מדוע טרח המפיק להתייחס לספר כמקור.

לעומת זאת, ההצגה של שוחט בהחלט נשארת נאמנה ברוחה, לפחות למקור הסאטירי הלועג הן לרובוטים והן לבני האדם.

אמנם, אין לומר שלָם היה עויין במיוחד לרובוטים, כפי שיודע כל מי שקרא את ספרו "קיבריאדה: אגדות הרובוטים", שתרגמה מפולנית פאולינה צלניק ב-1980. גיבוריו הם רובוטים בעלי תרבות משלהם שאינה נופלת ואף עולה על זאת של המין האנושי של המאה העשרים המוכר לקורא.

אבל בהצגה שלפנינו הרובוטים מציגים ומקצינים את כל מה שרע בתרבות האנושית.

שמואל שוחט יוצר ההצגה כבר עסק בתקופות  ובעידנים אחרים בהצגות אחרות שלו .כך, למשל, הוא חזר בהצגה קודמת שלו, "המשתה", לימי המלכים התנכיים שאול ודוד  דרך הצגה של משתה, שבו גם הצופים משתתפים.

הצגה נוספת ועצמתית מאוד שלו היא "הדיבוק", על פי המחזה המפורסם של אנסקי, אך עם פרשנית אישית מאוד של שוחט, המשלבת בובות ובני אדם באופן אדיר בעצמתו.

הסאטירה של שוחט ב"כוכב הרובוטים" מבוססת על היכרותו של הקהל עם הסדרות האמריקניות דווקא "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים", העוסקות, בין השאר, בטייס חלל אמיץ כמו איבן טיכי.

הסאטירה של שוחט אכן מקבילה לדמות שניסה ליצור לם בשנות השישים, כמעין סאטירה על מיטב מסורת המדע הבדיוני הסובייטי שהוא היה אז בין נציגיו.

לאמיתו של דבר, על פי אחד מספריו הראשונים של לם, "האסטרונאוטים", שתיאר מסע לכוכב הלכת נוגה,  נוצר  ב-1960 סרט מדע בדיוני מזרח גרמני  בשם "הכוכב השקט": שאמנם לם לא העריך כלל , אבל הוא בהחלט מזכיר את סדרת "מסע בין כוכבים" האמריקנית של שנות השישים.

תוך כדי ההצגה חשבתי שהיה זה רעיון טוב אם ההפקה הייתה מקרינה קטעים ומוזיקה דווקא מסרט מדע בדיוני מזרח גרמני נשכח זה.

שלטון הרובוטים

בהצגה עצמה איון טיכי נשלח לכוכב רחוק, שעליו השתלט מחשב-על המשליט עליו תרבות של רובוטים. אבל טיכי מגלה ששום דבר אינו מה שהוא נראה, והרובוטים-כביכול הם בני אדם, תוצר של חברה בירוקרטית מוטרפת שהיא אנושית מאוד, והכול היה הונאה  גדולה אחת.

בסיפור (שעלילתו מזכירה משום מה מאוד סיפור קומיקס אמריקני בכיכובו של גיבור החלל "פלאש גורדון", פרי יצירתו של סופר מדע בדיוני אמריקני בשם הארי האריסון, אשר פורסם גם ב"יקום תרבות" –  ספק רב אם לם ידע על סיפור מקביל  זה של פלאש גורדון כשכתב את סיפורו זה) יצר לם סאטירה על החברה הקומוניסטית של זמנו. חברה זאת  ,לכאורה, אינה קיימת עוד היום בשום מקום, למעט, בצפון  קוריאה – שהיא אכן מקבילה טובה לחברה המתוארת. לכאורה מדובר בנושא שחלף זמנו.

אבל לאמיתו של דבר, הנושא רלוונטי היום אפילו יותר מבזמנו של לם. וזאת המטרה של שוחט בהצגה – לעסוק בהווה דרך דיבור על העתיד האפשרי. שהרי העיסוק בעתיד מאפשר לצופה נקודת מבט חדשה וביקורתית על המתרחש בהווה סביבו.

את ההצגה עצמה לא מצאתי כדרמטית יתר על המידה או בכלל. רובה היה סיפור מרדף בין רובוטים ודמויי רובוטים  לבין הגיבור, שלעתים יצר רושם ילדותי ממש. משום מה, מרדפים כאלו לא באמת נראים טוב על הבמה, לצד הסצנות הפלקטיות בהשוואה לסצנות בסרטים.

שוחט לא באמת הצליח לשלב רעיונות מתוחכמים בסיפור בצורה שתרתק צופים מבוגרים.

אחת הבעיות במחזה הייתה, לדעתי, העובדה שהמחשב המנהל את כוכב הלכת  לא קיבל אופי מתוחכם וחזק באמת כדמות מרשימה בפני עצמה, דבר  שלדעתי היה יכול לחזק מאוד את המסר של ההצגה.

אויביו של איון טיכי התגלו לבסוף כעלובים ביותר – זה אולי היה המסר הסאטירי של שוחט, אבל עבורי הוא פגם בעצמה של ההצגה.

כאשר צפיתי בהצגה חשבתי על אנשי ארגון הדאע"ש – אותם אירופאים רגילים כביכול, שנמשכו אחרי החזון האוטופי של האיסלאם הקיצוני – השולט בכל העולם לאחר שהשמיד כל אמונה ואידאולוגיה מתחרה – ופותחים במעשי אונס, רצח וטבח המוניים.

הרובוטים בהצגה מזכירים אותם במקצת או אף בהרבה. ניתן להעריך שהביקור של  טיכי בכוכב הרובוטים יהיה מקביל לביקור של ישראלי בחליפות האיסלאמית של דאע"ש, שהוקמה בסוריה ובעיראק,  שבה אפשר למצוא בכל מקום אנשים ערופי ראש וצלובים בכל פינה, ומטרתה הסופית היא כיבוש העולם והקמת משטר אימים איסלאמי.

אבל גם זאת איננה המטרה האמיתית של הסאטירה של לם ושל שוחט. הסאטירה האמיתית עוסקת בעובדה  שגם מאחורי הרובוטים הרצחניים, המושלמים לכאורה, מסתתרים בני אדם אנושיים מאוד, שבסופו של דבר חולשותיהם יתגלו.

הצרה היא שבמציאות לוקח זמן לפני שחולשותיה של האוטופיה מתגלים גם למאמיניה המובהקים ביותר. ועד אז – המונים עלולים למות.

בסך הכול, הרעיון של שוחט לקחת סיפור מדע בדיוני מוכר ולהפוך אותו למחזה הוא רעיון מצוין, ומן הראוי היה שעוד מחזאים ישתמשו בעולם המדע הבדיוני כמקור למחזותיהם.

מומלץ  ללכת לצפות, ליהנות ולחשוב.

הרפתקאות יאן טיכי בכוכב הרובוטים – תיאטרון תמונע

כתיבה, עיצוב ובימוי: שמואל שוחט

ייעוץ דרמטורגי: אורי אגוז

עיצוב תאורה: עמיחי אלהרר

עוזרת במאי ומעצבדורית שוחט

שחקנים: יפתח ארז, שחף ברגרמירב אלטחן, נרקיס ורדי גול, נמרוד אייזנברג/ עידו יונה

ראו גם:

קטע מההצגה

עוד קטע

כוכב הרובוטים בפייסבוק

שמואל שוחט בויקיפדיה

יש רובוט על הבמה - על רובוטים ומדע בדיוני בתיאטרון הישראלי, מאת: מיה אופיר מגנט

אלי אשד על  סטניסלב לם

וראו סיפור קומיקס אמריקני עם עלילה מקבילה:

פלאש גורדון בעולם הרובוטים

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, תיאטרון עם התגים , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על שמואל שוחט בכוכב הרובוטים

  1. מאת אלי אשד:‏

    מסע בארץ הזוועות.
    לפני כמה שבועות ראיתי הצגה בשם "כוכב הרובוטים " של שמואל שוחט על ביקור של איש מכדור הארץ בכוכב מטורף גדוש ומלא ברובוטים שנחושים להשמיד את שאר היקום.
    והנה גירסת המציאות של אותה הצגה שנראית כמקבילה אחד לאחד ,ביקור של עיתונאי גרמני במדינת דאעש במוסול ברשות השלטונות. בבירור זאת כתבת תעמולה עבורם.
    ועדיין יש כמה קטעים חזקים כמו אותו בחור שמדבר על השמדת כלל מליוני השיעים עלי אדמות ועל כיבושה של אירופה ועל ניקוי כלל היקום מכל דת אחרת חוץ מהאיסלאם ( הואהבי ) . ויש גם את הרובוטים עצמם אותם לוחמים עם עיניים זוהרות שבאו מכל פינות העולם אחוזי אקסטזה להשמיד את כל מה שהוא לא דאע"ש. ומספרים איך הם כבשו את מוסול בכמה ימים.
    על העיר קובאני שעליה הם לא מצליחים להתגבר גם לאחר חודשים של לחימה משום מה הם לא מדברים.
    כדאי לקרוא אם יש לכם קיבה חזקה. ממומלץ ללכת אחר כך להצגה של אברהם שוחט ולראות את גרסת הבידיון ולהשוות:
    http://edition.cnn.com/…/m…/inside-isis-juergen-todenhoefe

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*