הבה להבא”, כתב העת לשירה עכשווית ועתידית, בעריכת עודד כרמלי, גאה להכריז על פרס ספרותי חדש:

פרס אלפא קנטאורי ע”ש יואב עזרא בעודו בחיים לשיר הרחוק ביותר מבני האדם

הפרס יוענק לשיר הנשגב, המורכב, הקשה, היקומי, הקיומי, האוונגרדי,

המטאפיזי, הפילוסופי, המיסטי, המודרניסטי, האוטופיסטי, האסקפיסטי,

הלא-קומוניקטיבי, מטא-אקטואלי וטרנס-אנקדוטלי ביותר לשנת 02014.

נוסף על הפרסום בגיליון הבא של “הבה להבא”, יזכה המקום הראשון ב-1,000 שקל, השני ב-500 שקל והשלישי ב-250 שקל בתווי קנייה לבית הקפה ולחנות הספרים “הנסיך הקטן” בתל אביב.

על מנת להימנע מפרסטיטוציה, התחרות תיערך בעילום שם אובייקטיבי-טקסטוקרטי מלא.

כדי להשתתף בתחרות יש לשגר שיר עברי אחד, בכל צורה ואורך, לאלפא מייל AlphaCentauriContest@gmail.com.

את השיר יש לצרף כקובץ, ואת הקובץ לשמור בשם השיר (אם לשיר אין שם, אפשר לשמור את הקובץ בשם של חיה פרוותית קטנה).

את השיר יש לשגר עד לתאריך 30 בנובמבר 02014. שירים שישוגרו לאחר מכן לא יזכו לזכות.

שמות הזוכים בפרס אלפא קנטאורי ע”ש יואב עזרא בעודו בחיים לשיר הרחוק ביותר מבני האדם לשנת 02014 יפורסמו במהלך חודש דצמבר.

התחרות פתוחה לכל הפתוחים בנפשם.

אפשר למצוא אותה בקישור הפייסבוק למטה:

https://www.facebook.com/events/266823900108082/

אלי: איך נולד הרעיון?

עודד כרמלי: הרעיון נולד בשיחה עם יואב עזרא ורעואל שועלי. אני לא זוכר מה בדיוק נאמר בשיחה, כי כבר הייתי שיכור כחמור בר, אבל הרעיון הכללי היה שאם לחולון ורמת גן יש פרסים ספרותיים – אך מן הראוי שגם אלפא קנטאורי תייסד אחד. חולון ורמת גן מקיפות שמש אחת בלבד, ואילו לאלפא קנטאורי יש שלוש. זה יתרון משמעותי בתחום השירה בפרט, ובתחום האור בכלל.

אלי: מה החשיבות שאתה רואה בסוג הספרותי הזה?

כרמלי: פרס אלפא קנטאורי ע”ש יואב עזרא בעודו בחיים לשיר הרחוק ביותר מבני האדם יוענק לשיר הנשגב, המורכב, הקשה, היקומי, הקיומי, האוונגרדי, המטאפיזי, הפילוסופי, המיסטי, המודרניסטי, האוטופיסטי, האסקפיסטי, הלא-קומוניקטיבי, מטא-אקטואלי וטרנס-אנקדוטלי ביותר לשנת 02014.

הכוונה, אם כן, היא לעודד כתיבה נשגבת, מורכבת, קשה, יקומית, קיומית, אוונגרדית, מטאפיזית, פילוסופית, מיסטית, מודרניסטית, אוטופיסטית, אסקפיסטית, לא-קומוניקטיבית, אנטי-אקטואלית ואנטי-אנקדוטלית.

אלי: יש דוגמאות לשירים כאלה בשירה העברית?

כרמלי: כמובן. אנחנו מפרסמים שירים כאלה ב”הבה להבא”. הנה, למשל, שיר-המנון נהדר של אמיר מנשהוף בשם “מזמור ליום השישי”, שפורסם בגיליון האחרון:

אוֹכֵל הַיּוֹם מָנוֹת קטַנּוֹת

מַרדִּים אָדָם כְּבֵית קבָרוֹת

יַרדֵּן מֵצִיף אֶת שִׁדרָתִי

רְאֵה זמַנִּי הַכֵּר אַפסִי

הִנֵּה זמַנִּי רִקּוּד אַרצִי

מְנֵה מְנֵה חוֹלפִי יִקרִי

נַחבֹּק אֶת־זֶה יוֹם הַשִּׁשִּׁי

שׁלוֹשָׁה זמַנִּים פּוֹרחִים כּוֹספִים:

הִמנוֹן עָנָן וַעֲתִידִים

הִמנוֹן עָנָן וַעֲתִידִים.

אלי: האם אתה יכול להצביע על יצירות בולטות מסוג זה בספרות העברית הקלאסית  אצל דוד אבידן או אצל משוררים אחרים? כאלה שאם היו נשלחים אליכם היו זוכים בתחרות?

כרמלי: ודאי. קח, למשל, את שירה של יונה וולך:

הָלַכְתִּי אֵצֶל מִי שֶׁהִצִּיעַ לִי יוֹתֵר חַיִּים.

הָלַכְתִּי אֵצֶל אֱלֹהִים

הִצִּיעַ לִי אֶת כָּל הַחַיִּים

רָצִיתִי יוֹתֵר רָצִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים.

אלי: ויש עוד דוגמאות של משוררים אחרים?

כרמלי: יהיו.

אנחנו מחכים בסקרנות לשירים שיגיעו ושישתתפו.

האם כתוצאה מתחרות זאת תקום לנו יצירת מופת שירית חדשה? אולי ז’אנר שלם חדש?

ראו גם:

אלי אשד על אידאולוגית הנצח של “הבה להבא”

10 תגובות

  1. הייתי מצפה שהבנקאי העשיר יואב עזרא יכפיל פי 15 את גודל הפרסים לזוכים בתחרות הקוסמית המופלאה הזאת

  2. ואם יפול טיל חיזבאללה פיזי לחלוטין, מטריאליסטי, בלתי אוטופיסטי, בלתי אסקפיסטי, על אותה חבורה טרנסצנדנטית, בדיוק כשהיא הוגה בעולמה העל יקומי ב’נסיך הקטן’? הכוונות טובות, גם הביצוע לפעמים,
    אבל מדובר בסופו של דבר בבועה תל אביב פוסט אבידנית, שמסרבת להיות כאן, ממש כמו בני ציפר
    והאוריינטליזם שלו. אלה רק שיטות שונות של לברוח. שירה טרנסצנדנטית, סבבה, אבל למה שלא תיגע
    קצת ברגליה במזרח התיכון בואך הים? אי אפשר לשלב בין מקומיות לטרנסטדנטליות, או שהחבורה
    טובה מדי בשביל הלוואנט? אה, אנחנו באנגלית בכלל, בסוף כל גיליון.
    בכל מקרה, מאוד מצחיק שם הפרס – “על שם יואב עזרא בעודו בחייו” – ולו רק בשל כך אני בעד הפרס.

  3. מה, טיל בול עליהם בול כשהם בנסיך הקטן, בול כשהם הוגים? פנטסטי!

    ובנושא חמור הבר לא נאמר דבר על שתיית אלכוהול, אלא רק על שכרות כשכרות אותה בהמה, כנאמר, “שיכור ולא מיין,” רוצה לומר, גם דברים אחרים משכרים, נגיד, ריח בשר ועצם וקטורת עשן בחורבות הנסיך הקטן, ומתק נאומו של נסראללה, ממגר נגע השירה היקומיסטית.

  4. לא סתם דיל, דיל ברימטיבי, משל ההתנגדות, אבל מבוצץ תוב. יענו לא מגיע מן החלל, אלא דיל מתנפץ, פביי ביי לנסיך הגטן, וגם לטרנסצנדנדיות.

  5. פי חוץ מזה, גם לא צריך דיל משלנו, מזביק שהאגו של פיזן מתנגש עם ההגו שיל מנהיג הגנופייה גרמלי, שתי גנופיות סיוניות, וגול הבית קפה מתבוצץ!

  6. גיליון 0005 של כתב העת ‘הבה להבא’ אינו מתפרסם כי
    נפל טיל חיזבאללה פיזי לחלוטין, מטריאליסטי,
    בלתי אוטופיסטי,
    בלתי אסקפיסטי,
    על אותה חבורה טרנסצנדנטית
    בדיוק כשהיא הוגה בעולמה העל־יקומי
    ב’נסיך הקטן’.

    שלחתי שיר לגיליון 0005 של כתב העת ‘הבה להבא’
    אך כתב העת אינו מתפרסם וממילא שירי כי
    נפל טיל חיזבאללה פיזי לחלוטין, מטריאליסטי,
    בלתי אוטופיסטי,
    בלתי אסקפיסטי,
    על אותה חבורה טרנסצנדנטית
    בדיוק כשהיא הוגה בעולמה העל־יקומי
    ב’נסיך הקטן’.

    למה הייתה חייבת אותה חבורה טרנסצנדנטית
    להגות בעולמה העל־יקומי
    ב’נסיך הקטן’
    בדיוק כשנפל טיל חיזבאללה פיזי לחלוטין,
    מטריאליסטי,
    בלתי אוטופיסטי,
    בלתי אסקפיסטי?

  7. עידכוןן :
    זוכים בפרס אלפא קנטאורי ע”ש יואב עזרא בעודו בחיים הם:
    במקום השלישי – “מכות נגד האימפריה” של לארי וייסמן
    במקום השני – “אומנות התאמת החיות זו לזו” של בן פישר
    ובמקום הראשון – “רון לגחלילית” של מיכאל בן זאב.

    מנימוקי השופטים לבחירה בשיר “רון לגחלילית”:
    “השיר ‘רון לגחלילית’ הוא שיר נשגב, מורכב, קשה, יקומי, קיומי, אוונגרדי, מטאפיזי, פילוסופי, מיסטי, מודרניסטי, אוטופיסטי, אסקפיסטי, לא-קומוניקטיבי, מטא-אקטואלי וטרנס-אנקדוטלי.
    זהו שיר רחוק מאוד מעולם בני האדם.
    הוא לא יהיה מובן עד המאה ה-25, לכל הפחות, אבל במאה ה-29 ישמש כהמנון הלא-רשמי של גלקסיה אחת לפחות.
    זהו שיר הלל. זה ברור. אבל הלל למה? הלל להלל, הלל לגחלילית, שכולה הלל, הלל לגחלילית שיורה עצמה אל האור מבלי שתהיה לה מטרה. כי האדם הוא גחלילית כשהוא נימול מן המילה ועולה למעלה,
    עולה למעלה אל מעל לעול, עד שהאפור הופך סגול, הופך לעל-סגול.
    ואתה, הקורא, גע לגחלילית, גע לגחלילית בקול, ושמור על מסורת דת העתיד.
    והגדת לבנך על בנות הלילית ובני האגג, על הצופג ועל עץ הציליליר.
    והגדת לו על כוזלי המאושרת, המאושרת לגוביר.
    כי רק כך תחצה את המבול. עם סיפור המבול אין חוצים את המבול.
    את המבול חוצים עם סיפור אחר.
    ואת הארץ חוצים כגחלילית.

  8. השירים הזוכים:
    רון לגחלילית / מיכאל בן זאב
    שֶׁמְגֶּה רַע
    עַשׁ רָשֶׁמְגֶּה
    שַׁעַר רַעַשׁ שַׁל לָשׁוֹן
    בְּלִילְשׁוֹנוֹת שָׁרִים לַשֶּׁמְגֶּה
    בְּמִשְׁגַּל גָּרוֹן גַּע רֹן

    גַּע לַגַּחְלִילִית
    גַּע לַגַּחְלִילִית בַּשָּׁג
    אָז בְּנוֹת לִילִית וּבְנֵי אֲגַג
    יַפְלִיגוּ אֶל הַלּוּל
    הַמְּזֻרְגָּג
    הַצּוּפָג יָגִיץ פָּעוּר
    עֵץ הַצִּילִילִיר יִשְׁאַג
    בְּרֹאשׁ גָּמוּר
    מֵעֹשֶג
    גּוֹעַ וּוִירָג

    עֲרָשֻׁגָּרִים
    עֲרָשֻׁגָּרִים
    עֲרָיוֹת וְעֻבָּרִים
    חֲזִירוֹת וְחַיְזָרִים
    תּוֹגַרְמִיּוֹת וְכּוּזָרִים
    עֲרָשֻׁגָּרִים
    עֲרָשֻׁגָּרִים
    אַבִּירוֹת וּמַזְכִּירִים
    חֲמוֹרוֹת
    מַמְזֵרוֹת וּמַמְזֵרִים
    עֲרָשֻׁגָּרִים
    עֲרָשֻׁגָּרִים

    כּוֹזָלִי הַמְּאֻשֶּׁרֶת
    בֵּין עָלִים וּבְנוֹת אֵלִים מוּשֶׁרֶת
    דַּת עָתִיד בְּנוֹף אֲשֶׁרֶת
    הָאָדָם מִן הַמִּלָּה נִמּוֹל
    עוֹלִים לְמַעְלָה
    הָאָפֹר הוֹפֵךְ סָגֹל
    הוֹפֵךְ לְעַל־סָגֹל
    עוֹלִים לְמַעְלָה אֶל מֵעַל לָעֹל
    גַּע לַגַּחְלִילִית
    גַּע לַגַּחְלִילִית בְּקוֹל

    לְהַפְלִיג אֶל תּוֹךְ הַלּוּל
    לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשַּׁבְּלוּל
    לַחֲצוֹת אֶת הַמַּבּוּל
    – אֶרֶץ – אֶרֶץ
    אֶרֶץ אֲפֹהֶרֶת
    עֵץ הַצִּילִילִיר
    כּוֹזָלִי הַמְּאֻשֶּׁרֶת
    מְאֻשֶּׁרֶת לֵגוֹבִיר.

    ***

    אומנות התאמת החיות זו לזו / בן פישר
    אֻמָּנוּת הַתְאָמַת הַחַיּוֹת זוֹ לָזוֹ
    אֻמָּנוּת עַתִּיקָה הִיא
    וּמְדֻבָּר בִּמְלָאכָה עֲדִינָה
    וּבְמֻמְחִיּוּת לָדַעַת
    אֵילוּ חַיּוֹת יִשְׁכְּנוּ בְּשָׁלוֹם וּבְאַחְוָה
    וּבְסוֹצְיָאלִיזְם שֶׁל אֲסוּרִים יַחְדָּו
    וְאֵילוּ יִתְכַּתְּשׁוּ עַד דָּם

    רְאֵה
    אֶת גַּן הַחַיּוֹת בְּקִבּוּץ מַעֲגַן מִיכָאֵל
    שָׁם יִשְׁכְּנוּ יַחְדָּו בְּנוֹת יַעֲנָה עַל מִדּוֹתֵיהֶן הַבֻּלְבּוּסִיּוֹת הַחוּשָׁנִיּוּת
    וְטָפְרֵיהֶן הַשְּׁלוּפִים הַמְּחַיִּים עִתּוֹת עַתִּיקוֹת
    וּבֵינֵיהֶן יְהַלֵּךְ צָב רְחַב מְמַדִּים
    שִׁרְיוֹנוֹ הוּא שִׁלְדּוֹ
    לָשֵׂאת אֶת מִשְׁקַל הָאָרֶץ
    וְהוּא זוֹלֵל בְּתַאֲוָה קֶלַח כְּרוּב
    לֹעוֹ מְיֻתַּם־הַשִּׁנַּיִם פָּעוּר בְּאֵימָה
    כְּמוֹ עֲגוּרָן שֶׁל צִים בִּנְמַל חֵיפָה הַנּוֹבֵר
    בָּאֳנִיָּה הַנּוֹשֵׂאת מִטְעָן שֶׁל כְּרוּבִים
    וּבְנוֹת הַיַּעֲנָה יְהַלְּכוּ בַּעֲדִינוּת מֵעָלָיו מִצְּדָדָיו
    וְלֹא יַחְמְסוּ אֶת הַכְּרוּב
    וְלֹא יִמְעֲכוּ הַשִּׁרְיוֹן
    אוֹ יִפְצְחוּ בְּמִשְׂחַק דַּמְקָה
    שֶׁל יְעֵנִים

    וּרְאֵה
    אֶת פִּנַּת הַחַי בִּרְחוֹב פְּרוֹפֵסוֹר שׁוֹר בְּחוֹלוֹן
    שֶׁהָיָה שׁוֹר אָדֹם
    וְהֻזְבַּח
    וְכָל גְּעִיּוֹתָיו הַמִּתְחַנְּנוֹת
    וְעֵינָיו הַמִּתְבַּלְּטוֹת
    לֹא הוֹעִילוּ
    וּלְאַחַר מוֹתוֹ הָעֳנַק לוֹ תֹּאַר פְּרוֹפֵסוֹר שֶׁל כָּבוֹד בְּפִילוֹסוֹפְיָה
    מִטַּעַם הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית
    וְנִקְרָא עַל שְׁמוֹ רְחוֹב וְהוּקְמָה לְזִכְרוֹ פִּנַּת חַי (לְלֹא שְׁוָרִים)
    שָׁם
    הַבַּרְוָז וְהָאֲוָז
    יִפְסְעוּ מִתַּחַת לְפִטְמוֹתֶיהָ הַגְּדוּשׁוֹת שֶׁל הַכִּבְשָׂה
    וְלֹא יִשְּׂאוּ מַקּוֹרֵיהֶם לִטְעֹם
    טַעַם שֶׁל בֵּית טַעַם שֶׁל יַלְדוּת
    הַשָּׁמוּר בְּזִכְרוֹנָם הַקּוֹלֶקְטִיבִי הַבַּר־אֲוָזִי מִמְּקוֹר מוֹצָאָם בְּנַחַל הַיַּרְקוֹן
    לְיַד נְוֵה נֶאֱמָן מַמָּשׁ
    לִפְנֵי אִחוּדוֹ שֶׁל יוּבַל הַנַּחַל
    הַקָּרוּי נַחַל “סָנוֹ”
    וְתָנוּ רַבָּנֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ שֶׁפַּעַם הָיָה שְׁמוֹ “שָׂנוּא”
    וְהוּא הֻלְעַז כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עֲבָרוֹ וּלְהַכְתִּים אֶת עֲתִידֵנוּ
    וְלֹא תִּשַּׁק הַכִּבְשָׂה אֶת הָאֲוָז וְלֹא תְּלַחֲכוֹ
    רַק כְּדֵי סִפּוּק רַעֲבוֹנָהּ לְעֵשֶׂב וְלִפְעִיַּת שֶׂה
    רַק תָּלִיט עֵינֶיהָ בְּעַפְעַפֶּיהָ הַגְּדוּשִׁים וְתִתְבּוֹנֵן אֶל הַגְּדֵרוֹת

    וְהַמַּרְחִיק לֶכֶת לְקִבּוּץ יִרְאוֹן יֶחֱזֶה אוּלַי בְּנֵס
    אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ לִרְאוֹת אַיָּל אֶרֶךְ־קַרְנַיִם גּוֹהֵר עַל גַּבֵּי
    אַלְפָּקָה שֶׁאֶת מְקוֹם לֵידָתָהּ אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ לַהֲגוֹת,
    מַפְעִירָהּ וּמְבַתְּקָהּ בְּכוֹחַ בַּרְזִלֵּי רַגְלָיו הַזְּקוּפִים וְכָל גּוּפוֹ קִדְמָה
    וְהָרְשָׁעִים יְחַיְּכוּ בַּהֲנָאָה וְהַצַּדִּיקִים יָסִיטוּ
    מַבָּטָם וְהַיְּלָדִים יִבְהוּ בְּסַקְרָנוּת מְבַגֶּרֶת וְלִפְנֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִשְׁאֹל יִלָּקְחוּ
    מִשָּׁם וּבָעֶרֶב
    אַף לֹא אָדָם אֶחָד
    בְּחוֹלוֹן, בְּיִרְאוֹן וּבְמַעֲגַן מִיכָאֵל
    לֹא יִתֵּן דַּעֲתוֹ עַל
    הָאַחְדוּת
    הַהַרְמוֹנְיָה
    וְהָאֻמָּנוּת הָעֲדִינָה שֶׁל הַתְאָמַת חַיּוֹת זוֹ לָזוֹ
    וְעַל הַסּוֹצְיָאלִיזְם שֶׁל הָאֲסוּרִים יַחְדָּו.

    ***

    מכות נגד האימפריה / לארי וייסמן
    שׁוֹדְדֵי־חָלָל מֵאָז 2020,
    נִהְיֶה בְּנֵי 22 בְּנוֹבֶמְבֶּר,
    אֲבָל בְּלִי הַשֶּׁמֶשׁ, שָׁנִים אֵינָן שָׁנִים.

    תִּינוֹקוֹת עֲיֵפִים בְּגִ’ימְבּוֹרִי זָהָב,
    אֲנַחְנוּ בּוֹלְעִים טַבְלִיּוֹת בְּגַן הַמְּיַסְּדִים
    וְצוֹפִים בִּזְלִיגַת הַכּוֹכָבִים, אִטִּיִּים כְּמוֹ זְכוּכִית.

    אֲנִי חוֹלֵם עַל הָאָרֶץ, מִבְצַר הַיָּגוֹן,
    כְּרוּךְ צְלָלִים,
    מְרוֹקָן מִכָּל בְּכוֹרָיו.

    אֶת יוֹמָנוֹ שֶׁל הַטַּיָּס
    מַכְסִיף עֹבֶשׁ.
    נְסִיעָה הִיא חֹלִי, לְהַגִּיעַ זֶה לָמוּת.

    הַפְּגָם נָסַע אִתָּנוּ.
    הָרוֹפְאִים גּוֹסְסִים. הַמִּפְעָלִים גּוֹסְסִים.
    הוֹרֵינוּ מֵתִים אוֹ גּוֹסְסִים.

    שִׁירֵיהֶם בָּעֲרוּ פַּעַם כְּמוֹ בֶּנְזִין.
    עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ פּוֹרְצִים אֶת קוֹד הַקְּרִינָה
    וְרוֹכְבִים עַל נְתוּנֵי הָרָקִיעַ הַכֵּהִים.

    נִפָּגֵשׁ בְּבוּעַת הַמִּצְפּוֹר הַקִּדְמִי,
    חֻפַּת הַבְּדֹלַח הַנְּפוּחָה בְּכוֹכָבִים.
    הַכְּבִידָה תּוֹבִיל. נִצְנַח זֶה אֶל זֶה,

    כָּל פְּרֻדָּה לְפִי פְּקֻדָּה,
    וְהַיְּקוּם כֻּלּוֹ צֹהַר
    אֶל הַגּוּף, הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן.

    הֶחָלָל קָמוּר, אֹמַר לִילָדַי.
    כָּל כִּוּוּן שֶׁתִּבְחֲרוּ
    הוּא הַבַּיִת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 1 =