תרגום הוא אחד המקצועות העתיקים בעולם. אלוהים בלל את לשונותנו כבר בזמן בניית מגדל בבל, ומאז אנחנו מנסים להבין ולראות זה את זה עין בעין, כשהקושי איננו רק מילולי, כי אם גם תרבותי.

כבר בתנ”ך נואם שר המשקים רבשקה בפני העם, על כך שבחרו להם את מצרים כמשענת קנה רצוץ. האליטה היהודית פנתה אליו ואמרה לו דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה. בכך הודו, למעשה, שהוא מסוגל להכניס מורך בלב העם בטענותיו.

ממשיכיו המודרניים של רבשקה הם כמובן החמאס, שהפיצו את השיר הפופולרי “קום, תעשה פיגועים”, דבר המוכיח שאמנות יכולה להיות שימושית באופן זה גם עד ימינו. ואסיל מכנו יוצא אף הוא מאותה נקודת מוצא, אבל מכיוון שהגיע ממזרח אירופה, נקודות ההשוואה שלו הן מעט שונות.

לכבוד יום המתרגם הבינלאומי, הנה שירו של ואסיל מכנו שנושאו: התרגום.

וסיל מַאכְנוֹ

Василь Махно

מאוקראינית: אנטון פפרני

תורת התִרגום העיונית והיישומית

אחרֵי מגְדל בבֵל צריך להעביר אֶת הכול

או אֶת הזמָן בטחינת מים

או אֶת הטקסטים משָׂפה לשָׂפה

כלומר יש להלביש יפהפייה עירומה בשִׂמלה חדָשה

אך לא לכעֵר אֶת יפִי גזְרתה: ירכיה המעוגלות – פטמות

השָׁני של שַׁדיה – לפתוֹח צלוחית גופהּ מבלי שיתנדף הניחוח

כל (או כמְעט כל) המשוררים (והלא משוררים) האוקראיניים

שקוראים פולנית

רצו לתרגם אֶת השירה הפולנית המודרנית

כך הם רצו כי שִירה פולנית היא צו האופנה באוקראינה

וכמוה גם שִירה אוקראינית בפולין

בשלהֵי שְׁנות ה-80 כשקניתי בקרָקוב ספֶר שִׁירה של צֶ’סְלָב מִילוֹש

ובזבַּזתי על כך כמָה עשׂרות אלפֵי זהובים

הבנתי שבחו”ל הסְפרים יקָרים עַד מאוד

מִילוֹש כבר היה נובּל[1] (נובּל מעולם לא היה מִילוֹש)

– מה זה משַנה –

עִם הכרֶך הדקיק שאז ראָה אור לראשונה בפולין

הסתבכתי בבעיות לאֵין ספוֹר

כי שוטרֵי משטרת גבולות היו עוד סובייטיים ומִילוֹש היה

מהגר פולני שנוסף על כך נאֱבק בקומוניזם

עליי היה להעלים אֶת ה-Kroniki של מִילוֹש

מפנֵי לוכדֵי הרוח האנטי-סובייטית הפוקחים שבע עיניים צופות

הצלחְתי להבְריח אֶת מִילוֹש בסתֶר

זביגנייב הֶרְבֶּרְט בכלל לא היה ניתַן אז לרכוֹש

בחנויות הסְפרים בפולין

בה במידה הוא לא היה קיים ברחבֵי מדינת הסובייטים

שימבורסקה ורוזֶ’ביץ’ סוֹף-סוֹף תורגמו – לפַחות לרוסית –

אך על הֶרְבֶּרְט הוטל טאבּוּ חמוּר

רק אחַר כך שָׁלחו לי כמָה ספריו

ומתַחְתי אֶת מיתר האור[2] על הכינור האוקראיני

אך אינו יכול לנגֵן נעימוֹת פולניות – אֶת המיתרים הפולניים ההם

נאלצתי לקשוֹר בחוטֵי הנחושת של האוקראינית

וזה נתַן פתחון פֶּה למתרגם אֶחד מפולנית ד’ שמוֹ

להתפלפל על נאמנוּת התַרגום למָקור: הוא עצמוֹ כל

הזמָן תִרגם בקפידה – כמו חניך – רק סיפורֶת אך מעתה

שלַח ידו בשירה…

אין צורֶך לנסוע לניו-יורְק כדֵי לפגוש אֶת אוֹהָרָה או אֶשְׁבְּרִי

דַי רק לחֲצות אֶת הגבול בין אוקראינה לפולין

דַי רק לפגוש אֶת זָדוּרָה או אֶחד מרעיו

או לקרוא אֶת שירוֹ של צ’וּצְ’נִיק הסלובני “או’האריסטם הפולני”

ולקבֵּל אֶת זה כסעודת האדון

עִם יאנוּש שוּבֶּר יָצא לי לַחצוֹת אֶת

אמריקה יחַד עִם הסמָל לשעבר שלוֹ

כדי שאחַר כך אגיע לשָׁם בגפִּי

ואבין באמת כמָה היא גדולה!

(מבחינה טריטוריאלית)

כי שְׁאר שירֵי שוּבֶּר ספוגי ריח גבינה –

עִם שומָן כבשׂים מותך

עִם קול כלבֵי הרועים המוטח –

הם – מתוחים כמשְמר נאמן – שומרים עליו בעגלת הנכים

כל מִי שניגש לתרגֵם שִׁירה נתְקל בהתנגדות

השׂפה הזרה כדאי היה להאשימו באינוס כי הֲרי מִי כמוהו

ממשֵש בקפידה כזאת אֶת גוף השירה – הצלעות היבשות של הבתים

ובניתוח הפלסטי של החזרת המראֶה הצָעיר

טמוּן בכל עת הסיכון שהניסיון יסתיים בכישלון

והיפהפייה – דוגמנית הצמרֶת

עלולה להפוך לכונפה עבת בשָׂר

אך כיום – כך נדמֶה –

חדָשות לבקרים שירוֹת-נערוֹת

עם עגילֵי מתכֶת בכל חלקֵי גופן מסתובבות

מתגנדרות ברחבֵי הספרויות

ואינן מוטרדות כלל ועיקר

מכך שבבוא העת שום ניתוח פלסטי לא יצילן

Теорія і практика перекладу


[1]   צ’סלב מילוש (1911 – 2004) משורר, מתרגם ומסאי פולני, חסיד אומות העולם, חתן פרס נובל לספרות שזכה לפרס יוקרתי זה בשנת 1980, כלומר שמונה או תשע שנים לפני האפיזודה המתוארת.

[2]  מחזור שיריו הראשון של זביגנייב הרברט.

וסיל מאכנו (יליד שנת 1964) – משורר, מסאי, מתרגם וחוקר ספרות אוקראיני. חבר אגודת הסופרים הלאומית של אוקראינה והתאחדות הסופרים של אוקראינה. בעל תואר אקדמי שלישי במדעי הלשון (1995).

סיים את חוק לימודיו במכון לחינוך בטרנופיל (הקרוי כיום האוניברסיטה הלאומית לחינוך ע”ש וולודימיר הנטיוק בטרנופיל), כיהן כמרצה באוניברסיטת טרנופיל, ולימים – באוניברסיטה היגלונית בקרקוב.

החל משנת 2000 חי בארצות הברית. מתגורר בניו-יורק. עובד בחברה המדעית ע”ש שבצ’נקו.

חתן פרסים ספרותים הבאים:

-פרס ע”ש ס.בודניי (1994)

-פרס כתב העת “כרוֹז חבל קריבבאס” (2008 ו-2009)

-פרס קרן לסיה ופטרו קובלב (2009).

3 תגובות

  1. תודה על השיר ועל המחווה המעניינת ליום המתרגם! כמי שלא מכירה בכלל את השירה האוקראינית המודרנית, היה לי מרתק לקרוא. ספק אם אוכל להבין את המקור, אבל חוש כלשהו אומר לי שהתרגום דווקא הצליח להעביר איזו מהות מאוד מדויקת שלו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים + שמונה =