יום סתיו – רילקה – יומרנות כנה

שמישהו

שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד דְּבַר מָה

קָלוּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִלְאַט

יִלְחַשׁ אוֹ יְהֲסֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח חַלּוֹן

אֶשְׁנָב אוֹ צֹהַר צַר (נִרְאֶה כִּי הָאֲוִיר

סָגַר עָלַי, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁכְכָה.) שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְפֶּה

יַתִּיר שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְשֹׁר אֶת הַקְּצָווֹת, בְּרֹךְ,

אוֹ לֹא, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְרֹך, יִצְנוֹף אוֹ יְחַבֵּק אֵלָיו

שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יֵשׁ בְּתוֹךְ

הָאֵין שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲזִיר

יָשִׁיב כָּל מָה שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ

שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לַטַּל

לַמַּיִם צְלִיל שָׁמַיִם

מְבַקְּשִׁים עָלֵינוּ רַחֲמִים

שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְקַח

יִרְאֶה, יַבִּיט אֲחוֹרָה עַד

שֶׁמִּישֶׁהוּ כבר יכַבֶּה אֶת כָּל

הַזְּמַן הַזֶּה

יַדְלִיק כאן אֶת הָאוֹר

שעון חורף

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי

שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק

הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים

לְהַחְשִׁיךְ

אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ

הַתַּמוּז וְהָאוֹר

מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת

גְּבָה צַוָּאר

נוֹקֵף בִּי הַלֵּב

שָׁעָה אַחַת

קֹדֶם

געגוע

תְּאֵנָה אַחַת

שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל הָעֵץ

בְּסוֹף הַקַּיִץ

מַזְכִּירָה לִי

שֶׁיָּכֹל הָיָה לִהְיוֹת פה

גַּן עֵדֶן

אי תנועה

וּכְבָר חֲצִי שָׁנָה יוֹשֵׁב אָדָם זָקֵן

עַל אִי תְּנוּעָה בְּצֹמֶת הַקְּרַיוֹת, וּמְנַגֵּן לָרוּחַ

מְכוֹנִיּוֹת עֲנָק נוֹבְחוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים

שׁוֹעֵט הַיּוֹם סְבִיבוֹ, דּוֹלֵק הָעֶרֶב

אַחֲרָיו, נוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶשׁ בְּעָרְפּוֹ וְגֶשֶׁם

זַלְעֲפוֹת, סוֹאֵן הַפִּיחַ

הַמַּפּוּחִית תְּקוּעָה בְּפִיו כְּמו ֹכָּרִיךְ

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנְגֹּס

בּוֹ וְגַם אִי אֶפְשָׁר לִבְלֹעַ

וְהוּא יוֹשֵׁב עַל אִי תְּנוּעָה, וכמו

רַצוּעַ אֶל עַמּוּד

רַמְזוֹר, וְלֹא יָכֹל לָזוּז

תָּקוּעַ

תשרי

לוּ יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים

הַשָּׁנָה וּכְלִיל הַיָּרֵחַ וְנֹפֶת חַמָּה

וְהַיָּם רַךְ כְּמוֹ חוֹל, וְהָאֶבֶן תַּכְמִיר

הַיּוֹרֶה בְּעִתוֹ

נְחַלִים יִזְרְמוּ

עַל מֵי מְנוּחוֹת, כּוֹכָבִים

יִדָּלְקוּ לְמַרְאֶה עָב קְטַנָּה

תְּאֵנָה וְשִׁיטָה יִתְעַלְּסוּ

בְּשִׁלְהֵי הַשָּׂדוֹת, וּכְשֶׁרוּחַ תִּשְׁרֵי

תְּפַיֵּס בִּסְלִיחוֹת, יַמְתִּיק

נֹגַהּ אוֹר מְבוֹשֵׁי עֲלְוָותַּם

וכְמוֹתָם לוּ אֶהְיֶה

לוּ תִּהְיֶה גַּם אַתָּה

סוף הקיץ

שָׁמַיִם הִשְׁתַּתְּקוּ כִּי

לֹא יָדְעוּ מָה לְהַגִּיד

הָאֲדָמָה רָבְצָה כִּי לֹא יָדְעָה

לָקוּם קָשֶׁה הָיָה

לְהִתְרוֹמֵם גַּם הָאֲוִיר

הָיָה כָּבֵד, הַנְּחַלִים

יַבְשׁוּ כִּי לֹא יָדְעוּ

לִזְרֹם עִם זֶה

הַיָּם כֻּסָה אָצוֹת מִבְּעוֹד

מוֹעֵד שָׂדוֹת מַלְּאוּ קוֹצִים

וַחֲרוּלִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ

לִצְמֹחַ עוֹד הָיְעָרִים

רָחֲשׁוּ עֵצִים

שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֵיךְ לְהִשְׁקִיט

אֶת צֵל סוֹדם פִּרְחֵי

יַסְמִין נָפְלוּ כִּנְעָרִים

רַכֵּי מַבָּע וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

חַיִּים שֶׁלֹּא יָדְעוּ

אֵיךְ לְפַחַד וְסוֹף הַקַּיִץ בָּא

כִּי לֹא יָדַע אֵיךְ לְהַתְחִיל

אפשר לתמוך בהוצאת הספר בקישור הבא

תגובה אחת

  1. איריס היא סופרת מדהימה וכבר בבננות לפני שנים נתקלתי בשיריה וכתבתי לה שהיא משוררת והיא בצניעותה לא הסכימה ואני התעקשתי והיא התעקשה והנה קובץ נפלא של שיריה יוצא לאור
    אני אוהב את מה שאני קורא ובקרוב יצא לאור
    בהצלחה איריס!

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן