“כשמנסרים עץ – נופלים שבבים”

חיים מזר

באחת ממהדורות החדשות האחרונות בטלוויזיה שודרה כתבה על אזורים מסוימים בברלין שבהם מתגוררות קהילות איסלמיות קיצוניות. חברי קהילות אלה הקימו משטרת מוסר – דבר הדומה במשהו למשמרות המוסר של החרדים בירושלים, אך בממדים קיצוניים יותר. וכך, לצדה של משטרת המדינה, פועלת משטרה נוספת ללא שום קבלת היתר לכך מטעם המדינה, משטרה המכתיבה כיום לאוכלוסייה המוסלמית כיצד להתנהג. מטעמים דתיים, הציבור והשלטונות אדישים או לא ערים לחומרה שבכך. אם כך נוהגים המוסלמים ללא מפריע, מחר עלולות לקום משטרות של קהילות אחרות שתכפינה את האידאולוגיה שלהן  על הציבור. מכאן הדרך לאנרכיה קצרה. יכול להיות שגרמניה, על רקע עברה הנאצי, לא רוצה להקשיח את גישתה כלפי הקהילה האיסלמית. גרמניה של היום לא רוצה לחזור לתקופה אפלה זו בחייה.

הבעיה היא שתופעות דומות עלולות לצוץ במדינות נוספות באירופה. למעשה, כבר כיום אפשר למצוא את התופעה במקומות נוספים מלבד ברלין. במרסי יש כיום רוב מוסלמי. בבחירות הבאות לעירייה הם יזכו, ונבחר שלהם יקבל את ראשות העיר. על פניו – דמוקרטיה במיטבה. אבל מתוקף מספרם של המוסלמים בעיר, אלה ינהיגו חוקי עזר עירוניים שבאמצעותם ינהיגו את חוקי השריעה. מכאן הדרך לארמון הנשיאות בפריז מתקצרת. נשמע דמיוני? מחר, יתכן שלא.

עיני העולם כולו, ובפרט התקשורת, נשואות לנעשה בעיראק ובסוריה, שם קמה לה משום מקום חליפות איסלמית המעוניינת לצבור כוח ובשלב מסוים להציב לעצמה יעד חדש – אירופה. בכוחם הצבאי כיום הם אינם מסוגלים לכך. עם זאת, יש יש לתת את הדעת לקהילות המוסלמיות הקיצוניות החיות כיום ביבשת. אלה יחְברו לדאעש ובתנועת מלקחיים תילכד אירופה על ידי זרוע אחת מבחוץ וזרוע שנייה מבפנים. שום מדינה באירופה לא רוצה לשלוח כוחות צבאיים להילחם בדאעש. באירופה הגוף היחידי כיום המסוגל להילחם באותם קיצוניים הוא המשטרות. יש להילחם בקהילות אלה בעוצמה, על ידי פיזור הפגנות, ביצוע מעצרים וסיכולים ממוקדים. יש לפעול באגרסיביות, ללא היסוס, ללא עכבות מוסריות וללא עכבות משפטיות. לפעול על פי האמרה: “כשמנסרים עץ נופלים שבבים”. הקהילות המוסלמיות מתרחבות כמו גרורות סרטניות, עד שלבסוף הגוף קורס. נוסף על כך יש להביא לגירושם לארצות מוצאם. גורלם של המטיפים ושל אנשי הרוח שלהם צריך להיות דומה לגורלו של אוסמה בן לאדן. יש גם להרוס מסגדים. במאבקים בין ההינדים למוסלמים בהודו, ההינדים הרסו מסגדים ואף אחד לא אמר שום דבר. במלחמתו במתמרדים בסוריה הרס אסאד לפחות מסגד אחד (והראו זאת באחת ממהדורות החדשות בטלוויזיה) ואף אחד לא אמר שום דבר.

כאשר אירופה תתעורר ואכן תפעיל את מלוא עוצמתה כלפי אותן קהילות, זרוע אחת של מלקחיים אלה תיפגע, בעוד הזרוע השנייה של המלקחיים לא תפעל, מכיוון שלא תוכל לעשות זאת. אם השלטונות לא יעשו זאת, הימין יעלה לשלטון והוא יקים מחנות ריכוז ומחנות השמדה למוסלמים כולם.

נוסף על כל האמור, יש גם לחוקק חדשים כדי  למגר את ההשתוללות האיסלמית. פחות דמוקרטיה? נכון! אבל עדיף 80% דמוקרטיה ולהמשיך לחיות, מאשר דמוקרטיה מוחלטת, כאשר בסוף כולם מתים. כלל הברזל שאותו יש לאמץ: “כשאתה נלחם נגד מטורף תהיה אתה מטורף גדול יותר”.

8 תגובות

  1. ישנה אפשרות שקבוצה גדולה של אזרחים אירופיים איסלאמיים יבצעו מעשה טרור שלא היה כמוהו וישתלטו על עיר אירופית .נניח על אותה מרסי שבה יש כבר כמעט רוב איסלאמי יכריזו על היותה חלק מחליפות עצמאית או מדינה נפרדת וישליטו בה את השריעה.
    אפשרות אחרת: נניח שצבאות איסלמיים מצפון אפריקה יתקפו את ספרד בעשור הקרוב ויפנו גם לצרפת. יש מקום להניח שבצרפת תפרוץ אז מלחמת אזרחים בין האזרחים הצרפתים היהודים והנוצרים ובין כמות גדולה של אזרחים איסלמיים שיש להניח שיתמכו בפולשים.
    או שינסו לכבוש את מדינתם ביוזמתם גם ללא פלישה מבחוץ.
    אני הייתי ממליץ לאזרחים האיסלאמיים לנסות להשקיט את הפחדים האמיתיים מאוד האלו על ידי כך שיראו שהם תורמים רבות לכוחות הביטחון והצבא של מדינתם עם מתגייסים.
    כידוע יש רק מעט מאוד מתגייסים מוסלמים לכוחות הביטחון של המדינות האירופיות.
    באנגליה למשל יש בצבא הבריטי אולי רק כחמש מאות מוסלמים .וזה בזמן שאלפי מוסלמים מבריטניה מתגייסים לדעא”ש.
    נתונים שמעוררים מחשבות.
    מצד שני יש מקום לחשוש שבין המוסלמים שיתגייסו לצבא מדינתם יהיו גם בוגדים ותומכי דעא”ש.

  2. התמונה המופיעה בתחילת המאמר מזכירה ימים אפלים באירופה ולא מזמן. כך בדיוק נראו הנאצים בצעדותיהם ברחובות בימים שלפני מלחמת העולם השניה.

  3. חבר’ה, בלי איסלאמופוביה, בבקשה. הדאע”ש האלה הם פסיכוטיים ראויים להשמדה,
    אבל יש לזכור מי זרע את השמד הגדול ביותר במאה העשרים, מותיר עשרות מיליוני הרוגים
    בכל רחבי היבשת, רוצח שישה מיליון יהודים, וכובש חלקים ניכרים מיבשות אחרות בעזרת קולוניאליזם,
    מותיר אחריו הרס ועוני, אחרי שוד אוצרות הטבע – כלומר, אירופה הנאצלת.
    וגם ארצות הברית הותירה ביבשות שונות מאות אלפי הרוגים במלחמות בעייתיות הרחק מביתם.
    המוסלמים בינתיים, למרות אירועי הטרור שהיו ויהיו, בעיקר מתמחים ברצח זה של רעהו,
    סונים, שיעים, עלאווים ועוד.

  4. נכון שהקולוניאליזם האירופי והאמריקאי גרמו לעוול רב ולהרוגים רבים, אבל זה אינו אומר שהמערב צריך להעניש את עצמו במין הכאה על חטא. אם לא יכו וישמידו את דעאש כיום , ארגון זה עלול לגדול לממדים מפלצתיים בדיוק כמו שצמחה גרמניה הנאצית.

  5. לא בטוח שאפשר להתעלות על גרמניה הנאצית, אבל דאע”ש בהחלט איום גלובלי שצריך להכריתו.
    בכל אופן, בשלב זה האיום העיקרי הוא על עלאווים, שיעים, יזידים ושאר מיעוטים באיזור.
    לגבי אירופה – הנטינגטון דיבר על התנגשות ציווליזציות, אבל המצב שבו מוסלמים הם מיעוט
    הוא חידוש של העשורים האחרונים, עבורם ועבור המערב. בינתיים, פרט לאירועים ספוראדיים,
    ולמהומות בצרפת (שלהן היה רקע סוציו אקונומי מובהק, של חיים בגטאות עוני), אין עדויות
    על הפיכת ההגירה המוסלמית ל”דאר אל חרב”.

  6. יש לנקוט בכל האמצעים, גם אם אינם כשרים על מנת שלא להגיע ל “דאר אל חרב ” באירופה. כל דחייה בנקיטת אמצעים תגבה מחיר גדול יותר. לשם המחשה בדבר יכולת השמדה המונית ללא מחנות השמדה די להיזכר בפול פות ראש ממשלה של קמבודיה שחיסל 2 מיליון איש, שליש מאוכלוסיית המדינה ולפני מספר שנים מיליון אנשים באוגנדה הושמדו באמצעות מצ’אטות( בעברית פשוטה נבוט).

  7. מאמר של מרדכי קידר :
    מרדכי קידר
    להתכונן למלחמה האמיתית
    חדשות הימים האחרונים מלמדות על הכנה בינלאומית למלחמה ב”מדינת האסלאם”, ואפילו ועידה בינלאומית התכנסה בפריז כדי לגייס את מדינות העולם למלחמה זו. במקביל, הגבירו מטוסי ארצות-הברית את תקיפותיהם נגד לוחמי “מדינת האסלאם”, בעיקר באזורי הסכרים של צפון עיראק, זאת כדי למנוע את פיצוץ הסכרים שיביא למותם של אלפים רבים מאזרחי עיראק.
    שמענו השבוע נאום קצר והחלטי של נשיא ארה”ב ברק אובמה, שבו שילב מרכיבים רטוריים שעד היום המעיט להשתמש בהם כמו הביטוי – חברינו ובעלי בריתנו – our friends and allies. זאת לעומת הנשיא האמריקני הקודם ג’ורג’ וו. בוש שהשתמש בו יומם ולילה בהקשר של המלחמה בטרור. האם שינוי רטורי זה מבטא שינוי בתפיסה של נשיא ארה”ב? לא בטוח.
    בנאומו ציין אובמה מיספר פעמים את ממשלת עיראק כבעלת ברית של ארה”ב. כבר בפתח דבריו הוא אמר כי “ארה”ב אינה יכולה לעשות עבור העיראקים את מה שהם חייבים לעשות עבור עצמם.” משפט זה משקף את הטעות האסטרטגית של אובמה בכך שהוא מתייחס ל”עיראקים” כאל קבוצה אחת. הוא עדיין לא הפנים את העובדה שמעולם לא הצליחו “העיראקים” לפתח תחושת יחד וסולידריות המאפיינות עם. בעיראק “חיה ובועטת” החלוקה ליותר מ-70 שבטים, ארבע קבוצות אתניות, כעשר דתות – הנחלקות לעדות לא מעטות. הסיכוי שממשלת עיראק החדשה תתפקד טוב יותר מקודמותיה, אינו גדול, ולכן ההנחה שצבא עיראק יגלה נחישות גדולה יותר מבעבר להילחם נגד סכינאי “מדינת האסלאם” דורשת הוכחה.
    המכשולים שבדרך
    בניית קואליציה בינלאומית היא משימה קשה מאוד, שכן ההצטרפות לקואליציה כרוכה בשיקולים שאינם קשורים לעניין של “מדינת האסלאם”. ברקע נמצאת המלחמה במזרח אוקראינה, שבה רוסיה ממלאת תפקיד ראשי. היות שרוסיה אינה תומכת במלחמה ב”מדינת האסלאם”, מדינות רבות באירופה אינן עומדות בתור להצטרף לקואליציה של אובמה נגד אבו בכר אלבגדאדי והג’יהאדיסטים שלו.
    המלחמה נגד “מדינת האסלאם” מערבת שאלות אזוריות כמו התפקיד שיינתן לכוחות כאיראן ומשטר אסד, שהם בעלי אינטרס ברור להילחם בארגון. איראן תשאף לקבל את שכרה במונחים של הסכם טוב מבחינתה בעניין הגרעין, ואילו בשאר אסד יבקש לקבל “תעודת ביטוח” מפני הדחה וסילוק, למרות שהוא מוגדר כ”פושע מלחמה”, ומדינות המערב אינן ששות לתת לו פטור כזה. אסד כבר הכריז שכל פעילות של מדינה זרה על אדמתו ובשמי מדינתו תיחשב פעילות נגד סוריה וכי הוא יפעל נגדה. בנוסף, כל פעילות של צבאות הקואליציה בשטח סוריה תיתן לרוסים תירוץ לפעול באורח דומה באוקראינה.
    גורם בעייתי נוסף הוא טורקיה. מאז שפרצו ההפגנות נגד אסד בשנת 2011, פעלה טורקיה כל העת לחיזוק האופוזיציה הסורית, שהולידה – בתהליך שארך כשלוש שנים – את “מדינת האסלאם”. אלפי ג’יהאדיסטים ממדינות רבות בעולם הגיעו דרך טורקיה אל שדות הקטל בסוריה ובעיראק. טורקיה רוכשת מ”מדינת האסלאם” נפט במחיר נמוך להפליא, ומשווקת אותו בשוק הבינלאומי. כך מממנת טורקיה את “מדינת האסלאם”, תוך שהיא גורפת סכומי עתק לאוצר הטורקי. לאחרונה דווח כי טורקיה גם מספקת תחמושת לארגון הטרור.
    גם קטאר אינה מתלהבת ממלחמה נגד “מדינת האסלאם”, שכן ארגון זה זכה ממנה לסיוע כספי נדיב במשך תקופה ארוכה, כשהג’יהאדיסטים שלו פעלו נגד אסד. אמיר קטאר חושש כי ארצו תהיה מטרה של לוחמי הג’יהאד, והוא משלם להם כדי שיפנו את תוקפנותם נגד מדינות אחרות. גם סעודיה הסונית אינה ששה לחסל את “מדינת האסלאם”, שכן חיסול הארגון עלול להביא להתגברות הציר השיעי שבראשו עומדת איראן. ארגונים ואנשים שיצאו מבית המדרש של “האחים המוסלמים” ודאי מזדהים עם “מדינת האסלאם”, גם אם אינם שותפים לשיטות הפעולה הברוטליות שלו.
    גורם נוספת העלול להפריע למלחמה נגד “מדינת האיסלאם” הוא תגובות חריפות של מוסלמים בעולם נגד המלחמה ונגד הנוטלים בה חלק. במהלך החודשים האחרונים, במקומות רבים בעולם, אנשים מניפים את דגל “מדינת האסלאם”. הצלחותיו במלחמה נגד הכופרים של עיראק וסוריה הביאה מוסלמים רבים ברחבי העולם לאופוריה, המעודדת את הזדהותם עם “מדינת האסלאם” ומטרותיו, בראשה השלטת האסלאם על כל מדינות העולם. מוסלמים קיצוניים המזדהים עם הג’יהאד, והללו נמצאים כמעט בכל מדינות העולם, עלולים לבצע פיגועים, לחטוף, לרצוח ולערוף ראשים של לא-מוסלמים, כדי לנקום במדינות החברות בקואליציה שפעלה נגד “מדינת האסלאם”.
    המלחמה נגד “מדינת האסלאם” היום נראית כמו סרט שכבר ראינו במלחמה נגד “אלקאעידה” באפגניסטן החל מסוף 2001. הרבה ממאפייניה של אותה מלחמה קיימים גם היום. לכן יש להניח כי כמו שהמלחמה נגד “אלקאעידה” נכשלה, כך עתידה להיכשל גם המלחמה נגד “מדינת האסלאם”. זאת מן הטעם שאין מדובר במלחמה רק נגד מדינה או ארגון, שעם חיסול כוחם הצבאי נשלמת המשימה, אלא בראש ובראשונה במלחמה נגד אידיאולוגיה, אמונה ודת, הנמצאות בליבותיהם של מיליונים רבים של אנשים החיים בכל רחבי העולם.
    האמונה שהאסלאם הוא “דת האמת” ואילו הנצרות והיהדות הן “דתות השקר” היא אמונה בסיסית ביותר של מוסלמים בכל רחבי העולם. האמונה שהאסלאם יכול וצריך להנהיג את העולם משותפת למיליונים רבים של מוסלמים. האמונה שהג’יהאד המלחמתי הוא כלי לגיטימי להשגת השליטה האסלאמית על העולם, מעוגנת בהיסטוריה של האסלאם ובביוגרפיה של מוחמד. האמונה שמוסלמי חייב לנקום את נקמת אללה בכל כופר שיעז להרים ידו נגד מוסלמי, היא אמונה טבעית באסלאם. האמונה ש”מדינת האסלאם” – המהווה בימים אלה יעד למתקפה – משקפת את האסלאם האמיתי, הטהור, הנכון והמקורי, היא נחלתם של מיליונים רבים של מוסלמים בכל רחבי העולם.
    כמו שאחרי ש”אלקאעידה” חוסל קמה “מדינת האסלאם”, כך אחרי שזה יחוסל, אם אכן יחוסל, תקום ישות אסלאמית חדשה שתנקז אליה אלפים רבים של מוסלמים ממדינות רבות, כמו גם מתאסלמים מאירופה, אמריקה וממדינות אחרות – גברים ונשים בהירי בלורית ותכולי עיניים, שינהרו אליה כדי לקיים את כל מערך האמונות האסלאמיות המתואר לעיל. זה יכול להיות באפריקה בהנהגתם של ראשי “בוקו חראם”, בערבות הסהרה בהשראת הג’יהאדיסטים של לוב, או בסיני בחסות שוחטי “אנצאר בית אלמקדס”.
    המלחמה נגד האמונות האסלאמיות הללו אינה מוגבלת לזמן ומקום. הן כמו שד שיצא מהבקבוק ואי-אפשר להחזירו לתוכו. ההגירה האסלאמית למדינות המערב מערערת אותן מבפנים על ידי השתלטות האסלאם על המרחב הציבורי, הפוליטיקה, הכלכלה והתקשורת – הכול בחסות “התקינות הפוליטית”. במדינות רבות בעולם אפשר לומר ש”‘מדינת האסלאם’ כאן,” בשכונות שהמשטרה המקומית אינה נכנסת אליהן, בערים שבהן הרוב המוסלמי משליט את חוקי השריעה על סופרמרקטים, בתי מרקחת, בתי מרזח וכנסיות, ובפרלמנטים שבהם הנוכחות של “מדינת האסלאם” הולכת ומתרחבת, הולכת ומתבססת.
    המלחמה האמיתית, הגדולה, אינה מתנהלת בעיראק ובסוריה. מה שמתרחש בהן בימים אלה הוא רק ההקדמה, אחרי שאת המבוא ראינו באפגניסטן לפני 13 שנים. המלחמה האמיתית, הגדולה והמסוכנת, תתפתח אחרי שיחוסל ארגון “מדינת האסלאם”, והנקמה על חיסולו תצא לפועל באירופה, באמריקה, באוסטרליה ובכל מקום ששם שולט חוק מעשה ידי אדם. מטרתה תהיה להשליט את החוק של אללה כמו שהוא מנוסח במקורות האסלאמיים.
    טועה מי שחושב כי חיסול “מדינת האסלאם” בעיראק ובסוריה יפתור את הבעייה. הבעייה אינה ארגון זה או מדינה אחרת. הבעייה היא האידיאולוגיה המניעה כיום מיליארד וחצי אנשים המאמינים כי “הדת אצל אללה היא האסלאם” (קוראן פרק 3 פסוק 19). אידיאולוגיה זו לא תחוסל, גם אם ייהרגו הג’יהאדיסטים הפועלים כיום בסוריה ובעיראק עד האחרון שבהם. ממשיכי דרכם נמצאים כבר היום ברבות ממדינות העולם, ועל העולם להיערך לשינוי כללי המשחק, כי אחרת ימצא את עצמו במצב שבמקום לתפוס את הפירומן, הוא יעסוק בכיבוי שריפות, שיעלו אותו באש.

    פורסם לראשונה במגזין “מראה” 307.

  8. עוז אלמוג הוא “קצת ” יותר אופטימי ממרדכי קידר.
    קצת.
    עוז אלמוג

    ימי ביניים חדשים

    אפשר להסתכל על התפתחות התרבות האנושית כעל סיפור אבולוציוני עם תפניות מפתיעות בעלילה. הנה כי כן, בשעה שחשבנו שהעולם נעשה לכפר גדול וחזון אחרית המלחמות בפתח – הגיע האסלאם הקיצוני ופוצץ את החגיגה. לא רק שהגלובליזציה תקועה, אלא שהקיצוניות מתרחבת, וענני מלחמה עולמית מתקדרים באופק.

    האם האנושות בדרך לפניית פרסה? לא בהכרח. סוציולוגיה היא כמו תצלום אוויר. מרום טיסה נמוך תופעת דאעש ודומיו מבשרת רעות. אבל מתצפית גבוהה יותר, שתופסת את כלל המרחב ההיסטורי, יש מקום לאופטימיות.

    דאעש אינו חריג בנוף האסלאם הפונדמנטליסטי. אפילו עריפת הראשים המזוויעה אינה פשע יוצא דופן בחברות הללו, וגם לא הקיצוני ביותר. הרי בשם אללה נטבחו בשנים האחרונות באכזריות מיליוני בני אדם. המערב אטם אוזניים ועצם עיניים לא רק לנוכח הטרור האסלאמי והאלימות השבטית, אלא גם מול רמיסת זכויות האדם של הדיקטטורות הערביות.

    ואז הגיע האינטרנט המהיר והוציא את הרוע המאיים לאוויר הדיגיטלי. שלושה קטעי וידאו מקפיאי דם יצרו אפקט רגשי וסמלי, שאלף דיווחים חדשותיים לא הצליחו לייצר. כשהאמת מוטחת בפנים, מתחילות להישאל שאלות שטואטאו עד כה מתחת למסך הצביעות, האינטרסים הכלכליים והתקינות הפוליטית.

    במלחמתו הרצחנית באחיו “הכופרים” מעמיד דאעש מראה גם לאומות המוסלמיות. בעתיד הלא רחוק יתחילו אצלן לתהות על קנקנה של הקנאות הדתית ויתפתח תהליך הדרגתי של התפכחות. הקנאות הדתית היא מפלצת עם שעון מתקתק של הרס עצמי וסופה לאבד את עצמה לדעת. כבר היום, בתוך הכאוס המדברי, מתחילה תזוזה טקטונית.

    קנאי הדת המוסלמים באסיה ובאפריקה החלו לשגשג בין השאר משום שהם מציבים אלטרנטיבה אידיאולוגית ל”תיאולוגית החופש” המערבית שהולכת ומקצינה. הצרכנות הבולמית, החומרנות המשעבדת, הרדיפה אחר כסף, הנהנתנות הנרקיסיסטית, פולחן היחיד, השטחיות וההטפשה התקשורתית, התחרות הכלכלית הפראית, הסגידה ליופי חיצוני, היעדר הגבולות, והפלורליזם המוגזם – כל אלה מחלישים את הדמוקרטיה “הלבנה” ומערערים את תדמיתה.

    אפשר לשער אפוא שהמתקפה על העולם החילוני תביא את המערב לשאול שאלות קשות גם על עצמו. כדי שהגלובליזציה תמשיך להתפתח, לא מספיק להביס את האויבים מחוץ. דרוש במקביל בדק בית פנימי ותיקון עיוותים ערכיים מצטברים.

    אז מה יהיה?

    להערכתי צפויה לנו בזמן הקרוב תקופה לא קלה של “ימי ביניים”, שבסופה יופיע הרנסאנס.

    כמה זמן ימשך תהליך המעבר?

    למרבה הצער, את התשובה לשאלה הזאת הסוציולוגיה לא יכולה לספק.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 5 =