שירת בר נורמן -חגית בת אליעזר

שירת נורמן 5,

נורמן-בר, יום שני 14.7

זה היה בסיומו של השבוע הראשון למלחמה שפרצה ביום ג' 8.7. נכון לקרוא שירים בין ההזעקות, על אף ההזעקות, לא לבטל אירועים – לזעוק שירים.

ערב-שירת-נורמן הראשון התקיים ב-2.6 ומאז כל יום שני – למעט ערב-משחק מונדיאל מותח במיוחד – מתקיימים מפגשי קריאת שירה אלה בהם יחזקאל נפשי – היוזם, המארגן, המבטיח והמקיים – נותן במה למשוררים צעירים שלאחדים מהם זו ההופעה הראשונה עם שיריהם מול קהל – ובכך תומך ומקדם אותם ומרענן את פני השירה העברית.

אני מכירה את רוב המשוררים המשתתפים בערב ונהנית להפגש איתם ולשמוע את שיריהם ובנוסף, שמחתי להתוודע הערב לראשונה אל שתי משוררות מסקרנות, עם קול יחודי  מובחן.  לאחר דברי ברכה קצרים, יחזקאל נפשי העביר את רשות הדיבור למשוררים. יפָה בעיניי ההנחיה הזעירה והזהירה הזאת שמפנה את מירב הזמן והעניין למשוררים : כל אחד מהם הציג את עצמו, קרא 3-4 שירים שהדגימו צדדים שונים ביצירתו והזמין את הבא בתור.

ראשון הקוראים – עמית מאוטנרמשורר, מורה לתיאטרון בבתי ספר תיכון, מדריך מורים ארצי לתיאטרון, מנחה סדנאות כתיבה לנוער ולמבוגרים, בוגר כיתת השירה 2002 של הליקון ובוגר הקורס להכשרת מנחים של מתא"ן. שיריו מתפרסמים בכתבי עת רבים ובקרוב ייצא לאור ספרו הראשון. עמית – כאיש תיאטרון – מפליא לבצע את שיריו על הבמה:

קָשֶׁה הַשָּׁלוֹם

קָשֶׁה הַשָּׁלוֹם

כְּמוֹ לְחַנֵּךְ יַבְּלִית לְאֹרֶךְ תֶּלֶם אֶחָד

בִּלְבַד, אוֹ קִיסוֹס שֶׁלֹּא לַחְרֹג מֵהַטֶּרָסָה.

קָשֶׁה הַשָּׁלוֹם

כְּמוֹ לְדַבֵּר עִם חֲרוּלִים בִּשְׂפַת הַמַּגְרֵפָה

אוֹ לְמָרֵק עֲלֵי הַדַּרְדָּרִים הַיְּבֵשִׁים בְּחָלָב הַבֵּיתִי.

קָשֶׁה הַשָּׁלוֹם

כְּמוֹ לְדַבֵּר עִם הַקִּירוֹת הַמֻּרְגָּלִים

לַמְּטַפְּסִים שֶׁעַל פְּנֵיהֶם וְלַחֲצִי הָאוֹר.

אוֹ לְבַעֵר עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

אֲשֶׁר יוֹשְׁבִים בְּקֶרֶב הַשּׁוֹשָׁן הַצָּחוֹר,

וְהַגִּנּוֹת אִתָּם שְׂדוֹת בּוּר.

דניאל באומגרטן– פעיל במאבק המשוררים וגרילה תרבות. מנחה אירועי שירה בחנות הספרים "סיפור פשוט". ספרו הראשון, "למרות שהמשורר הזהיר", יצא לאור ב2011 בהוצאת גוונים ובימים אלה רואה אור ספרו השני "כתב יתדות" בהוצאת "פרדס". ברכות לדניאל!

ספר חדש הוא מאורע משמח בחיו של משורר שמופיע איתו על הבמות, מקיים השקות, המבקרים מתייחסים לספר, כותבים עליו. משוררים יקרים, תוציאו ספרי שירים:יש מגוון רחב של הוצאות  ואפשר להעזר במימון-חברים באמצעות יישום headstart.

דניאל קרא מ"כתב יתדות" החדש:

כאן תמונת השיר בזוכרי את ציון של דניאל

ניסים כץ – סופר, עיתונאי, חבר עמותת "יקום תרבות". ניסים מכיר היטב את יצירתו של יחזקאל נפשי והמליץ על ספר פרוזה לירית של יחזקאל "פני עצמי" שיצא בתחילת 2013  ברשימת הספרים המומלצים  של "יקום תרבות" לרגל שבוע הספר של 2013. לקראת שירת נורמן 5 יחזקאל ביקש מניסים לקרוא כמה שירי משוררים. ניסים בחר ב- 3 שירי "הערך הקיים מילל בחשכה" – ספר שיריו של יחזקאל נפשי – והיתה בזה הפתעה- צפויה-למחצה עבור יחזקאל

שיר הנושא של הספר:

כאן תמונת השיר הערך הקיים מילל בחשכה של נפשי

חן כהן – כותב ומלחין טקסטים, סיים לימודי שנה ראשונה בבית ספר "מיוזיק" – לפי השם מבינים מה למד שם ובחדשים האלה הוא לומד בישיבה הליטאית "מדרשת זיו" בתל-אביב. עם חידוש שנת הלימודים ב"מיוזיק" – ישתדל לשלב בין שני הכיוונים האלה. חן שר בליווי גיטרה את השיר הבא פרי עטו.

רדאר

זה על הגבול בין-

תשוקה ושיגעון

זה קולט הכל

זה לא נותן לישון

הוא רואה דרך קירות.

הוא נותן להאמין שאתה בשליטה

הוא פרופסור למין באו ני בר סיטה

הוא הכבש השחור במוח הלבן שלך.

הוא מסתובב באופן לא מוסבר

רדאר

הוא מונע מאייזה כוח נסתר

רדאר.

זו הביצה וזו הקליפה

זה האלטע זאכן עם הכיפה

זה נגמר פה, זה נגמר

נפתח אותו -עם -ערק קר.

הוא מסתובב באופן לא מוסבר

רדאר

הוא מונע מאיזה כוח נסתר

רדאר.

ענת חנה לזרע פרסמה ספר שירים "בעד הפרצה שבאויר" בשנת 2013 בהוצאת "ספרי עתון77" ועכשיו עובדת על ספרה הבא. ענת פועלת רבות לקידום השירה: היא מפרסמת אנתולוגיות של שירי משוררים וכן יוזמת ומנחה אירועי שירה. לקט משיריה החדשים פורסם ב"יקום תרבות" בליווי דברי הפרשנות של יואב איתמר- עורך השירה של האתר. מתוכו ענת קראה את השיר הבא כשניב הצעיר- האחיין של ענת מלווה אותה בפריטה על הגיטרה:

אֵיךְ תַּעֲנִי

אֵיךְ עִם הַשָּׁנִים מִתְמַעֲטוֹת הַנְּשִׁימוֹת לְרַתֵּק אֲהוּבִים

וְגוֹאוֹת הַנְּשִׁיפוֹת לְשַׁלֵּחַ אֳנִיּוֹת נְיָר עֲמוּסוֹת כְּתָבִים

אֵיךְ עִם הַשָּׁנִים הוֹפֵךְ גּוּפִי כְּבַד מִשְׁקָל

וּמְאַבֵּד חֲשִׁיבוּת

אֵיךְ הָרוּחַ צָפָה עַל הַבִּרְכַּיִם כְּרַפְסוֹדָה

אֵיךְ קַו הָאֹפֶק – נַדְנֵדָה

אֵיךְ נַעֲלָמָה מֵעֵינַי הָעֲקֵדָה לְעֹגֶן,

הַחֲשִׁיקָה לְסֶלַע שָׁחֹר

אֵיךְ תַּהֲפֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ עוֹרָה

הַשָּׂפָה וַאֲנִי מִזְדַּקְּנוֹת יַחַד

וּכְבָר תָּלוּי הָאֲוִיר כְּמוֹבַּיְל עַל הָעֵץ

אֵיךְ אַף פַּעַם לֹא עָשִׂיתִי יֶלֶד

אלפרד כהן נולד בבאר שבע, אך כבר הרבה שנים מתגורר בתל-אביב. הוא למד בכיתת השירה של "הליקון" ובשנה האחרונה עורך ומנחה בחסות "הליקון" מפגשי שירה עם משוררים צעירים במקומות שונים ברחבי העיר. ספרו הראשון "אינדיפופ נונסטופ" עתיד לראות אור בהוצאת "פרדס" בחודשים הקרובים. השירים של אלפרד מתובלים בהומור בריא – תענוג לשמוע:

יד שנייה מליסינג

בּוֹאִי נַעֲשֶׂה טְרֵיד אִין

מְחִירוֹן מוּל מְחִירוֹן

אַתְּ תִּתְּנִי לִי אֶת הָאַהֲבָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁלָּךְ

אֲנִי אֶתֵּן לָךְ חֲדָשָׁה

הַיְּשָׁנָה לִגְרִיטָה

אַתְּ תּוֹסִיפִי מְעַט כֶּסֶף

אֲנִי אֲפַנֵּק אוֹתָךְ בְּחַיְשָׁנֵי רֶוֶרְס

בְּכָל פַּעַם שֶׁתִּסְּעִי אָחוֹרָה

הֵם יְצַפְצְפוּ וְיַזְהִירוּ אוֹתָךְ

שֶׁלֹּא תִּתְנַגְּשִׁי

שֶׁלֹּא תִּמְעֲכִי

שֶׁלֹּא תִּתְרַסְּקִי

אַתְּ תֵּצְאִי

בְּלִי אַף שְׂרִיטָה

אוריה קדרי –  אמנית ומשוררת, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי ומכללת עלמא, יוזמת ומלווה פרויקטים בתחום החינוך, התרבות והאמנות. ספר ביכוריה "לפני שתפגוש אותי המילה" ראה אור השנה בהוצאת "כרמל". אוריה גם עצבה את העבודות המצולמות על הכריכה. היא קראה את השיר המופיע על הכריכה האחורית של הספר:

כאן תמונת השיר של אוריה קדרי

זאת הייתה פגישתי הראשונה עם אוריה קדרי ועם שיריה. קיבלתי מידיה את הספר "לפני שתפגוש אותי המילה" וככל שאני קוראת בו שמחה, נהנית ומזהה את הדחף לכתוב עליו. כבר מתרקם לי הפתיח שיוביל את הרשימה.

אליענה אלמוג – גם היא תגלית עבורי. לאליענה יחוס ספרותי : בתם של הסופרת רות אלמוג והמשורר אהרן אלמוג. אליענה היא סופרת, מנחת סדנאות כתיבה, מלמדת ילדים מחוננים, עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות, מתרגמת, מבקרת ספרות ומנהלת פרויקטים בעמותה ישראלית–פלסטינית בשם "כפר סדאקה–רעות".  ספר סיפוריה "מבט חטוף אל הנצחי", שיצא בחודש יולי בהוצאת כנרת זמורה, רוחש גיבורים  מרתקים, לא שגרתיים וקריאתו בלתי נמנעת.

אליענה כותבת גם שירים:

שעור בלשון העברית

או
הטיית השורשים ז.כ.ר ו ש.כ.ח/ אליענה אלמוג

זוכרים, זוכרות, זכרו, זוכרת
זוכרת רחובות מהוססי בתים,
הליכה כשהשמש חושבת לשקוע,
חול של ים כמו
בתולי
מתחת לרגליים חדשות וחזקות,
זוכרת קלידי פסנתר
שחורים
ולבנים.

יזכור, תזכורנה,זכרנו זוכרת
זוכרת עיניים נפקחות באמצע
לילה,
זוכרת את פיו נופל על פי
פתוח, באלימות מתוקה,
זוכרת את גופו,
חלק וקשה מרוב אימונים
תחת אצבעותיי,
זוכרת אותי חולמת אותו איתי
בלונה פארק גרמני גדול
קופצים אל תוך המים.

שכחנו, שכחת, ישכח, שוכחת.
אני. שוכחת. אותך.
שוכחת אותך.
והשכחה כואבת כמו ניתוח,
כמו עקירה,
כמו עוקרים אותך מתוכי,
כמו פותחים את כף ידי הקמוצה לאגרוף,
אצבע אחר אצבע,
ותולשים את זכרונך הטמון בכף ידי,
כמו עוקרים אותך מתוך שדיי,
מבין ירכי.
אני שוכחת אותך.
אני שוכחת.
שוכחת אותך,
והשכחה היא נחמה פלאית
החוצבת בור שחור בשרידי
האישה שאני.
אני. שוכחת. אותך
.

ראש הטופס

ערן צלגוב – מתרגם, עורך, מייסד הוצאת הספרים "רעב" בעיר מגוריו – באר שבע, שהוציאה לאור עד עתה 2 קובצי שירה מתורגמת מאנגלית "כושילאמאשלהם" – אנתולוגיה זמנית לשירה שחורה " ו-"איפה תהיו" מאת פאט פארקר. הספרים זכו להצלחה רבה, להשקות חגיגיות מרובות המשתתפים והודפסו במספר מהדורות.

כאן, הערב ערן הוא משורר פורה ומוערך שפרסם השנה ספר ביכורי שיריו "בחירות" בהוצאת "פרדס" וכבר הולכים ונכתבים שירים טריים רבים שיאכלסו את ספרו הבא:

איש קופץ מבניין

בַּקּוֹמָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאַחַת
הוּא שַׁאֲנָן:
הָאֲוִויר נָעִים בַּפָּנִים
יֵשׁ זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁהוּא רַק שֶׁלּוֹ.
בַּקּוֹמָה הַמֵּאָה וְשֵׁשׁ הוּא נִזְכַּר כִּי שָׁכַח לְשַׁלֵּם לְרוֹפֵא הַשִּׁינַּיִים
שֶׁלֹּא נָעַל אֶת הַדֶּלֶת כְּשֶׁיָּצָא מֵהַבַּיִת
שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁצִּלְצְלוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר בְּקֶשֶׁר לַיֶּלֶד שֶׁעֲדַיִין מִתְקַשֶּׁה לִקְרוֹא.
בַּקּוֹמָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִים הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהִיא יָפָה, עֲדַיִין.
בַּקּוֹמָה הַשְּׁמוֹנִים וְתֵשַׁע הוּא חוֹשֵׁב שֶׁעוֹמֵד לוֹ, אֲבָל אֵין לוֹ לֵב לִבְדּוֹק.
בַּקּוֹמָה הַשְּׁמוֹנִים וְאַרְבַּע הוּא נִזְכַּר שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר סִיסְמָה לַמַּחְשֵׁב שָׁם כָּל שִׁירָיו,
וּמִי בִּכְלָל יָדַע-יֵדַע שֶׁהוּא כּוֹתֵב-כָּתַב מִלְּבַד הַהִיא
מֵהַקּוֹמָה מִתַּחַת בְּרֵיחַ אַגָּסִים שֶׁנִּתְקַל בָּהּ פַּעַם, בְּמִקְרֶה.
בַּקּוֹמָה מִתַּחַת הוּא בָּטוּחַ שֶׁעוֹמֵד לוֹ וְהוּא מְקַלֵּל אֶת הָרוֹפֵא כְּשֶׁהוּא נִזְכָּר,
בַּקּוֹמָה הַשְּׁמוֹנִים כְּבָר לֹא.
כְּשֶׁבַּשִּׁבְעִים וְתֵשַׁע קַר הוֹרָיו חוֹלְפִים פִּתְאוֹם כְּמוֹ רוּחַ, סְתָיו אוֹ חוֹרֶף, סְתָם.
בַּקּוֹמָה הַשִּׁבְעִים וְשֶׁבַע הוּא מוֹצֵא חָרוּז לִקְלֵמֶנְטִינָה וּבָא לוֹ לְחַיֵּיךְ בְּלִי סִיבָּה,
בַּקּוֹמָה הַשִּׁבְעִים וְאַרְבַּע רֹאשׁוֹ מִתְהַפֵּך כְּלַפֵּי מַטָּה וְהִנֵּה הוּא גַּפְרוּר בּוֹעֵר.
בַּשִּׁישִּׁים וְתֵשַׁע הוּא מֵנִיעַ יָדָיו סְתָם כָּךְ וְהוּא תּוֹהֶה מִי עוֹד קוֹרֵא שִׁירִים הַיּוֹם וְלָמָּה,
בַּקּוֹמָה הַשִּׁישִּׁים וְשֶׁבַע יֵשׁ לוֹ לַחַץ בֶּחָזֶה וְצִפְצוּף בָּאָוזְנַיִים דַּק.
בַּחֲמִישִּׁים וְשֵׁשׁ הוּא מַשְׁתִּין בַּמִּכְנָסַיִם וּמִתְחַשֵּׁק לוֹ לִצְעוֹק מַשֶּׁהוּ אֲבָל לֹא נָעִים לוֹ,
בַּקּוֹמָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִים נִשְׁמַט הָאַרְנָק מֵהַכִּיס וְהוּא לֹא, לֹא שׁוֹלֵחַ יָד.
בַּשְּׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע נִדְמֶה לוֹ שֶׁהִבְחִין בְּמַכָּר בַּמִּרְפֶּסֶת מִמּוּל וְזֶה כְּמוֹ גּוּשׁ פֶּצַע בַּגָּרוֹן.
בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים וְאַרְבַּע הוּא מִתְעַשֵּׁת,
בַּקּוֹמָה הָעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ הוּא מִשְׁתַּתֵּק.
בַּקּוֹמָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הוּא חוֹשֵׁב עַל כּוֹתָרוֹת הָעִיתּוֹנִים שֶׁל הַמָּחָר
בַּקּוֹמָה הָעֲשִׂירִית הוּא נִזְכָּר סוֹף סוֹף בַּמִּילִּים שֶׁל הַשִּׁירִ הַהוּא שֶׁל הַבִּיטֶלְס
בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית מַתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם וְזֶה מַצְחִיק אוֹתוֹ נוֹרָא
אָז בַּחֲמִישִׁית הוּא מַתְחִיל לִבְכּוֹת חֲרִישִׁית עַד הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
וְשָׁם כְּלוּם מַמָּשׁ
וְרֶגַע אַחַר כָּךְ
עוֹד פָּחוֹת.

נכחתי בשני אירועי שירת נורמן : בראשון- החגיגי של ההכרזה על פתיחת הסדרה וזה החמישי. הרוח הצעירה, הנמרצת, המחדשת נשמרת ואף מתעצמת הודות ליחזקאל נפשי – מרצו, התמדתו והזמנת המשוררים המוכשרים. נאחל לו המשךסדרת האירועים לטובת השירה ומשורריה.

אודות חגית בת אליעזר

בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון בחיפה. עובדת בתעשית מחשבים. כותבת שירים מגיל 18, למדה בסדנאות כתיבה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. מאז 1993 מפרסמת במוספים ובכתבי עת ספרותיים. פירסמה שלושה ספרי שירה בהוצאת "כרמל" - "השקת ספינת צפיה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016). כיום מתגוררת בחיפה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על שירת בר נורמן -חגית בת אליעזר

  1. מאת אילן ברקוביץ':‏

    עוד רשימה משעממת של חגית בת אליעזר החקיינית. מסכנים שירי המשוררים שנלכדים ברשתה. זה מ – ש – ע – מם!!!

  2. מאת אלי אשד:‏

    למה זה משעמם ? אתה יכול לפרט?

  3. מאת אילן ברקוביץ':‏

    כן. כי להביא את השירים כל אחד יכול; אפשר פשוט לפתוח ספרים ולצטט מתוכם את השירים; גם האבחנות האלה, הסתמיות והכלליות, כאילו שירה היא מחווה סוציאלית, שירה בשעת מלחמה וכדומה, הן דבר חסר כל ערך. אפשר לחשוב שהקוראים לחמו עכשיו בעזה שמשהו יכול היה לעוצרם מלקרוא. זה מה שעושים בתל אביב, קוראים שירה בערבי שירה. אבל בעיקר: חגית בת-אליעזר כמו ענת חנה לזרע לא מעזות להיות ביקורתיות כי ברגע שהן תעשינה את זה הקהילה שאליה הן רוצות להשתייך תסלקנה אותן מעל פניה ולכן פעולותיהן משעממות כי הן רק מהדהדות את מה שקיים ולא טורחות לחקור לעומקם של דברים. לסדנת משוררות השטח שאני מתכוון לפתוח בחודש מאי של השנה שעברה שתיהן לא היו מתקבלות.

  4. מאת אלי אשד:‏

    בסדר הבנו את דעתך .
    אבל בוא נזכיר :יש בעיה לנתח לעומק אירוע שירה שבו אין קשר מיוחד בין השירים וכל אחד מהם עומד לחלוטין בפני עצמו ללא קו מקשר כלשהו ,יוצר או נושא.
    הן אינן באות לנתח ולבקר אלא כדי לסקור את מה שהיה.וזהו סוג כתבה שונה.
    לגבי ביקורתך על המשוררות אין לנו בעיה שתפרסמה אבל אני מזכיר שוב :אין זה מספיק כלל לתקוף מישהו אלא יש לפרט תמיד :מדוע המשורר/ת הנ"ל אינו/ה עומד /ת בסטנדרטים שלך . התקפות אישיות לשמן הן פשוט כאלו -התקפות אישיות לשמן .
    אני מניח שלסדנה שלך אתה תקבל כל מי שישלם את הסכום הנדרש.

  5. מאת אלי אשד:‏

    נציין שהסקירות האלו לא בהכרח נועדו לבקר יצירות אלא כמו האירועים השיריים עצמם נועדו להציג משוררים חדשים בפני הקהל של חובבי הספרות ובכך בין השאר לחזק את הקהילה הספרותית של ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*