מכוניות מעופפות

מכוניות מעופפות – סקיצה עתידנית

חיים מזר

החלום הרטוב של מהנדסי רכב הוא פיתוח מכונית שיכולה לטוס. להינתק מהקרקע ולטוס לכל מקום שרוצים. אחד ממתכננים אלה גר בתל אביב באבן גבירול. אם אכן יצליח בפיתוח זה, לא קשה לתאר תמונה בה הוא ממריא  מסלון ביתו וטס בשמי תל – אביב. איך מתרגלים  לתופעה זו, בהנחה שחברות כמו פורד, פולקסווגן פג'ו ועוד יהפכו פיתוח זה לחיזיון נפרץ. מה זה אומר לראות מכוניות מעופפות ביום יום?

על פניו חלום יפה. נהג תקוע בפקק תנועה, בניסיון להיחלץ מכך הוא מפעיל את מנוע המכונית נוסק למעלה וטס לדרכו, אבל מה קורה כאשר כלי רכב רבים בצומת זה ממריאים באותו זמן? כל הסיכויים שתהיינה תאונות אוויר באותו זמן, שהרי מכוניות אלה סמוכות אחת לשניה. את התוצאות לא קשה לנחש. אם במהלך נסיעה הנהג מרגיש שישנה תקלה ברכב, הוא מנסה להגיע לשולי הכביש, בהנחה שהם מספיק  רחבים או לכל מקום בו מתאפשרת חנייה בטוחה. לתקן לבד או להזמין גרר. כאשר התקלה מתרחשת באוויר, יש לטוס למקום הקרוב ביותר בו אפשר לנחות. אבל לא תמיד זה אפשרי. הזמן הדרוש לכך קצר מדי. הרכב יתרסק על הקרקע, מה שעלול להביא להידלקותו של מיכל הדלק. התוצאות ברורות.

הפתרון שיש לחתור אליו הוא פיתוח פרוזדורי טיסה בדומה לאלה המצויים בשדות תעופה, פרוזדורי טיסה להמראה ופרוזדורי טיסה לנחיתה. במקרה של כלי רכב מעופפים  פרוזדורי הטיסה יהיו בגובה מסוים בו ניתן לטוס ללא חשש. למשל פרוזדור טיסה אחד בגובה 10 מטר ופרוזדור שני בגובה 20 מטר וכך הלאה. הפרש הגבהים הוא כזה שאם מסיבה מסוימת נהג הרכב מאבד גובה יהיה לו מספיק זמן להמריא בלי לפגוע בזה הנמצא מתחתיו או בזה מעליו או מזה הנמצא מלפניו או מאחוריו. נקודת המבט הנדרשת היא מרחבית. כשם שישנו מרחק בטוח בין כלי רכב למניעת התנגשויות, כך צריך להיות גם באוויר. כלי רכב שיחול עליהם איסור מוחלט לטוס, יהיו אוטובוסים ומשאיות. לא יותקן בהם במהלך הייצור שום ציוד המאפשר טיסה. כל התקנה כזו תיחשב לעבירה פלילית.

מי שירצה להוציא רישיון נהיגה יהיה חייב גם בקבלת שיעורי טיסה. הוא לא יזקק  ללימודי טיס להטסת מטוסי נוסעים או מטוסי קרב. הוא יהיה חייב ללמוד מיומנויות הנדרשות  לטיסה במכונית כזו. הבדיקות הרפואיות הנדרשות מכל לומד נהיגה תהיינה קפדניות יותר. מה קורה כאשר הנהג חש ברע, או שהוא נרדם או שהוא תחת השפעה של אלכוהול? היכן מחנים רכב מעופף? במגרשי חנייה ועל גגות בתים שהוכשרו לכך. בבניינים עתידיים קרוב לוודאי יתוכננו קומות חנייה לתוכם יטוסו הנהגים, בהם יוכלו לנחות גם נהגים הנמצאים במצוקה. כדוגמה בבתים רבי קומות, תהיינה קומות חנייה למשל בקומה ה – 10 או בקומה ה – 20  וכך הלאה. מספר הקומה הנבנית לחנייה חייב להיות כזה שזמן הטיסה אליו יהיה מינימלי בשעת מצוקה. מה יהיה מחיר החנייה? האם המחיר יהיה תלוי במספר הקומה או שהמחיר יהיה אחיד עבור כל קומות החנייה? קשה לדעת.

מבחינה בטיחותית  יינתן לטוס רק ברחובות בהם המרחק בין צד אחד של הכביש לצד השני הוא רחב למדי, למשל כאשר בכל  נתיב נסיעה קרקעי יש 3 מסלולים.  ברחובות חד סטריים או ברחובות בהם יש מסלול נסיעה אחד בלבד תיאסר הטיסה. מה תהיה מהירות הטיסה המותרת? על פניו שאלה חסרת משמעות מכיוון שאין רמזורים. נתאר לעצמו נהג הטס במהירות של  70 קמ"ש, משום מה הוסחה דעתו, הוא מגדיל את המהירות וטס ישר  לחלון דירה בקומה השביעית. לא נעים. יהיה צורך לחשוב על מהירות טיסה  מותרת באזור עירוני או באזור פתוח. לגבי מרחבים בינעירוניים, קרוב לוודאי יהיה צורך לחשוב גם על גובה מקסימלי מותר  בכדי להימנע מהתנגשויות עם מטוסים. יהיה גם צורך להתקין בהם כסאות מפלט או מצנחים לרכב.

רמזורים כאמור הם חסרי משמעות. אין צמתים שמחייבים עצירה באור אדום ואין מעבר חצייה להולכי רגל. אבל בכל זאת יהיה צורך ברמזורים מסוג אחר הם יהיו צמודים לקצוות המבנים  בגבהים שונים . גם פה יהיו רחובות שיחול עליהם איסור כניסה מכיון שהם צרים מידי. יהיה גם צורך באיסורי כניסה  זמניים לרחובות בהם ישנה בנייה.  לא כדאי להתנגש  עם מטען המורם על ידי מנוף בנייה. במשטרת התנועה יהיה צורך לפתוח מחלקה חדשה  כדי להתמודד עם מצב חדש זה. שוטרי משטרת התנועה יקבלו הכשרה מתאימה לצורך זה. האם נקבל, הגדרה חדשה: שוטר מעופף?

באשר למכוניות מעופפות  ממוחשבות הפתרון יהיה פשוט יותר שהרי אין נהגים/טייסים, אם כי יהיה  צורך לפתח תוכנות המביאות בחשבון אילוצים אלה. קרוב לוודאי  שימצאו אילוצים נוספים שגם להם יהיה צורך למצוא פתרונות. למשל בהזמנת מונית מעופפת יהיה צורך לציין את גובה הקומה, על מנת שמונית זו תגיע לקומת החנייה המתאימה. עולם שנראה כאילו הוא לקוח מסרטי מדע בדיוני, קורם לאט לאט עור וגידים.

וראו גם

מכוניות ללא נהג מאמר מאת חיים מזר

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, עתידנות עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*