עתיד המזרח התיכון -סוער וגלי

"אם הלחימה תמשיך, עשוי להיות רצח המוני של אזרחים" (צילום מסך מתוך טוויטר)

אירגון גי"יהדיסטי עיראקי מוציא להורג אלפי חיילים שיעים.

כאשר ארה"ב נלחמה בדרום וויטנאם נגד הקומוניסטים של צפון וויטנאם היא חששה שפלישת הצפון לדרום תביא לנפילתן של שכנות אחרות אחת אחרי השניה לידי הקומוניסטים כמו אבני דומינו. לאחר סיומה של מלחמת ויטנאם  שני חלקיה אוחדו ומדינה זו נהייתה קפיטליסטית עם אוריינטציה מערבית. מתפישתה הראשונית של ארה"ב אפשר לגזור מודל התנהגותי של מדינות – מודל אבני הדומינו. זהו מודל שעל פיו מדינות סמוכות קורסות זו אחר זו בשל תהליכים אוניברסאליים רבי עוצמה שלמנהיגי אותן מדינות אין שליטה עליהם או שהם מאבדים שליטה זו עד להתפוררותן אחת אחרי השניה עד לבנייתו של סדר אזורי חדש.

מודל זה יכול להסביר את מה שקורה כיום במזרח התיכון. האביב הערבי התחיל בתוניסיה, עבר בלוב , חלף לפחות זמנית על מצרים והולך ומתפשט במזרח התיכון כמו אש בשדה קוצים. אביב, בטח זה לא. זהו מצב כאוטי אשר בצורה גרפית ובוטה אפשר להגדירו כבית מטבחיים אחד גדול. בעיית היסוד היא שמדינות המזרח התיכון ברובן אינן היסטוריות. המדינות היחידות שיש להן היסטוריה הן מצרים, ישראל, תורכיה ואירן. ישנו גלעין  הומוגני גדול ולו תחושת שייכות היסטורית למקום. אותו גלעין גר במקום זה מאות ואלפי שנים ובמשך אותה תקופה גיבש לעצמו מסורת ותרבות ייחודיים. למדינת ישראל יש אפיון היסטורי ייחודי לה. הגדרות מי הוא מי יכולות להיות חמקמקות, אך כאשר מישהו למשל אומר  אנה מסרי או אני ישראלי יודעים בדיוק למה הוא מתכוון. תחושת שייכות תרבותית וטריטוריאלית מוצקה מאוד.

שאר המדינות באזור הן מדינות מלאכותיות שנוצרו בעקבות שליטתן הממושכת של אנגליה וצרפת באזור וחלוקתם של שטחים גיאוגרפיים  אלה לאזורי השפעה מי לצרפת ומי לאנגליה. לוב נשלטה  על יד מדינה אחרת, איטליה. סך הכול תקופה של 100 שנה עד לתחילתן של מהומות הדמים במזרח התיכון. זמן קצר מדי להתגבשותן  של קהילות חברתיות עם סימנים מובהקים לכל קהילה וקהילה. שתי אמרות כל אחת של אדם אחר ממחישות היטב מצב פוליטי זה. אמרה אחת נאמרה על ידי צ"רצ"יל : " On a Wednesday I established the Jordan state ". האמרה השניה היתה של מנהיג החזית הדמוקרטית זוהייר מוחסן שאמר לפני הירצחו שאין הבדל בין הערבי שגר חברון לבין הערבי שגר ביפו או בדמשק.

עם כיבוש חלקים נרחבים   בעירק  על ידי אל קאעיידה  והשתלטותם של הכורדים על קירקוק  נגזר בעצם דינה של עירק כמדינה להיעלם מההיסטוריה. בדרום המדינה  מצוי המחוז השיעי שעל פניו יחפוץ במטריה אירנית. במרכז ישנם הסונים שאחד מהכוחות שם הוא שלוחה של אל קייאדה  המתקרבים לבגדד ובצפון הכורדים הולכים ומממשים אט אט חלום ארוך שנים והוא הקמת מדינה משלהם, כורדיסטן. קרוב לוודאי שהם יחברו לאחיהם בצפון מזרח סוריה ויגדילו את תחומם הטריטוריאלי. מי שצריכה  לדאוג מכך היא תורכיה שהרי במזרחה מצויה אוכלוסייה  כורדית גדולה. כ – 20% מאוכלוסייתה הם כורדים קיימים סיכויים שבאזור  הכורדי של המדינה תתפתח תסיסה פוליטית שעל התורכים יהיה צורך להתמודד איתה. האם הממשל בתורכיה  ישלח לשם צבא? ימים יגידו. תסריט אפשרי הוא שזה אכן מה שיעשו. במקרה זה תגובתן של ארה"ב ואירופה תהיה קשה. הלחץ של אירופה וארה"ב יהיה מסיבי ביותר. מצב מדיני זה יכול לעודד עוד יותר את הכורדים לפרוק עול ולהצטרף למדינת כורדיסטן. תורכיה תצטמק מבחינה טריטוריאלית. בהנחה שתורכיה תתמיד בשתדנלותה להיות חברה באירופה היא לא תוכל להשתמש בכוחה הצבאי לאורך זמן.

באשר לאירן יכולים להתפתח  שלושה תסריטים כל אחד בנפרד שילוב של שניים מהם או שילוב של שלושתם והם:

א. כניסה  של יחידות  ממשמרות המהפכה  לעירק כדי להילחם בג"יהד האיסלמיסטי  אשר השתלט על מוסול ונע לעבר בגדד מתוך מטרה להקים חליפות.  הבעיה היא שלאחר מכן יצטרכו לנהל מסגרת מדינית חדשה זו. עם פתאוות אי אפשר לנהל מדינה. אט לאט אירן שוקעת לתוך הבוץ העירקי, מה שקורה כאשר מדינה שולחת כוחות צבא  למדינה אחרת ותהיינה הסיבות אשר תהיינה. זה מה שקרה למצרים בתימן, לארה"ב בוויטנאם ולארה"ב ורוסיה בתורן כאשר שלחו כוחות צבא לאפגניסטן.

ב. אירן תרד דרומה כדי לתמוך למראית עין בשיעים ולמעשה  להשתלט על מחוז זה. כאשר מדינה  נוקטת בצעד כזה היא מחסלת את ההנהגה המקומית מכיון שיש לה מתחרים על ההגמוניה המקומית. זה מה שקרה כאשר ברה"מ נכנסה למדינות מזרח אירופה והקימה את ברית ורשה. כצעד ראשון  הגלתה או חיסלה  את מנהיגי המדינות הקומוניסטיות. אין גם לשכוח  שהשיעים בדרום עירק הם ערבים. הם לא ירצו להישלט על ידי גורם שאיננו ערבי והאירנים אינם  כאלה. מדובר בקבוצות אתניות שונות כל אחת עם תרבות משלה. הדבר היחידי המשותף הוא הדת ומהר מאוד השיעים הערבים יפתחו בלוחמה נגד האירנים. תסריט זה יעמיק את הבוץ שהאירנים יהיו כבר ממילא שקועים בו.

ג. אחוז האירנים עצמם באירן הוא  55% והשאר קבוצות אתניות casino pa natet אחרות. בשולחו כוחות לוחמים להילחם בעירק, הכוח העומד לרשותו של הממשל האירני  כדי לטפל בבעיות פנים קטן וקבוצות אתניות אלה תנצלנה זאת.

שילוב שלושת הגורמים יחד יהיה הרסני מבחינתה של אירן שלא לדבר על מצבה הכלכלי הקשה של המדינה כיום. משאבי המדינה מושקעים יותר ויותר בהרפתקאות  צבאיות כדי לבנות  אירן גדולה, להיות מעצמה.  זאת למעשה נסיעה בכיוון אחד. במבט קדימה לא כל כך דמיוני, קיימת אפשרות  לראות שידור טלוויזיה בו יראו את ראשו הכרות של חמנאיי תלוי על מנוף. אותם מיעוטים לא יהססו לעשות זאת.

ירדן עצמה תתנסה בבעיות לא קלות. בתחילה רבים מפליטי המלחמות יגיעו אליה ויקימו מחנות פליטים. האיזון הדמוגרפי שלה יתערער. קבוצות מיליטנטיות איסלמיסטיות תנצלנה מצב  ותתפתח מלחמה של הכול בכולו. מהלך שיביא לקריסתה של ירדן. יפתח שוב מסע נדודים של פליטי מלחמה ויוקמו עבורם מחנות שהייה  בירדן עצמה ובערב הסעודית שגם גורלה לא ברור. יהיו כאלה שיברחו ליהודה ולשומרון שלמרבה האירוניה יהיה האזור השקט ביותר. אבל מכיון שאזור יהודה ושומרון הוא שטח קטן מאוד יהיו כאלה שיתדפקו על שעריה המזרחיים של ישראל. כדי להימנע  מאפשרויות אלה יהיה צורך לבנות מערך מגננה מסיבי בבקעת הירדן לרבות מנגנוני ירי אוטומטיים, המופעלים כאשר מזוהה תנועה של אנשים עד למרחק למשל 500 מטר מגדתו המזרחית של הירדן. יהיו ארגוני טרור שילמדו מניסיונו של החמאס וישגרו פצמ"רים  או נשק רקטי אחר ויהיה צורך לתת לכך מענה.

בעיה נוספת היא שיהיה צורך להתמודד איתה היא חצי האי סיני אשר ארגוני טירור עושים בו כבשלהם. דווקא מצב זה יהיה נקודת התורפה שלהם וגם של ארגוני טירור  בסוריה ובעירק. מכיון שארגוני הטירור  לסוגיהם מקימים בסיסים  הם בעצם פועלים כצבא למחצה. כל זמן שהם היו מפוזרים במדינות אחרות קשה היה לפגוע בהם. אולם ריכוזם במחנות סמי צבאיים הופכים אותם למטרה קלה לזיהוי ולפגיעה בהם. צריך לנצל זאת ולפעול כנגדם בצורה מושכלת.

מכיון שגורלה של ערב הסעודית גם הוא לא ברור קיים חשש שיהיו גורמים שירצו להשתלט ולפגוע בבארות הנפט. הנזק הכלכלי ברור לעין. כאן יהיה צורך לתפוש אותם במהירות ולשמור עליהם בצורה הדוקה ביותר. את זאת צריכה לעשות ברית נאט"ו  ובמהירות. לא לאחר את הרכבת.

אותם העוסקים במזרחנות ובאסטרטגיה  חייבים לפתח כלי חשיבה חדשים. הכלים ועולמות הידע בהם השתמשו אינם רלוונטיים יותר. הרציונל הבסיסי בו יש להשתמש הוא שלרובן של מדינות המזרח התיכון אין בעצם עומק היסטורי והכול מתחיל מהתחלה ומלווה בשפיכות דמים קשה ביותר שתימשך שנים. יש להשתמש בטכניקות של סיעור מוחות, לחשוב על סיטואציה גם אם היא הדמיונית ביותר ולראות מה עושים. טכניקות אלה נלמדות בבתי ספר לניהול  ובבתי הספר למנהל עסקים ובחוגים מיוחדים בתעשיות הענק. ליישם ידע מעולם הידע העסקי לתכנן מדיניות חוץ בתנאים המשתנים במהירות.

ראו גם

לאן מועדות פני המזרח התיכון החדש ?

מבט מודיעיני על השינויים במזרח התיכון

לוחמי "המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה" (צילום מסך מתוך טוויטר)

לוחמים ג"יהדיסטיים בעיראק היום

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביטחון וצבא, תרבות עם התגים , . קישור קבוע.

6 תגובות על עתיד המזרח התיכון -סוער וגלי

  1. מאת חיים מזר:‏

    יש לקוות שאובמה יתעורר ויצא מהתרדמת שלו. מבחינת האמריקאים זהו ביזיון אחד גדול וחוסר תבונה מדינית. הם צריכים ללמוד לקחים מהניסיון שלהם ושל הרוסים באפגניסטן. הם צריכים לחזור לעירק אבל בצורה שונה לחלוטין. למשל לשלוח לעירק יחידות עילית קטנות שתעסוקנה בעיקר במודיעין ועל פי המידע שלהן לשגר לאירן drones ולהתחיל לעשות במדינה זו שמות בכל מה שקשור לאיסלמיסטים בלי להתחשב בשום דבר. איך אמר ביסמרק :"באויב שלך יש להשתמש באבק שריפה ולא בדעת קהל". במצב של דחק צריך לעיתים להיות מקיבליסטים.

  2. מאת אלי אשד:‏

    על פי הדיווחים המורדים הג'יהדיסטיים בעיראק וגם בסוריה מבצעים מעשי טבח אולי חסרי תקדים באיזור בעשורים האחרונים בכל מי שאינו סוני .מיהם הג'הדיסטים הגנוסיידיים האלו ?
    זה מעניין. חלקם לפחות הם לוחמים מוסלמים מארצות המערב מארצות כמו אנגליה וצרפת.
    בבירור שיטת הסובלנות והרב תרבותיות הנהוגה במערב כשלה לחלוטין לגבי המוסלמים האלו שגדלו שם ,הם רוצחים את כל מי שלא שייך לאמונה הנכונה בעיניהם .
    ואם וכאשר יחזרו למערב ,ימשיכו במעשי הרצח ההמוניים האלו.
    יש מקום לשקול כעת או לבטל את שיטת רב התרבותיות או לכפות אותה גם על קהלים המוסלמיים בארצות המערב ללמד אותם על סובלנות ועל "האחר"וכו',כי נראה שכמה המוסלמים גדלו במערב מחזיקים בדעות ההפוכות לחלוטין והם מבצעים כעת מעשי רצח שכמוהם לא נראו אפילו במזרח התיכון. .
    כדאי לזכור שבניגוד לכל מה שאנו שומעים ,במזרח התיכון מעשי רצח על רקע דתי הם לא במיוחד נפוצים לאורך ההיסטוריה החדשה שלו אם כי הם בהחלט קיימים. דווקא מעשי טבח על רקע עדתי "לא " דתי הם נפוצים יותר.אני תמה האם יכול להיות שהלוחמים האלו מהמערב שלא גדלו עם השיעים בניגוד לסונים המקומיים ולכן אולי רואים בהם תתי אנוש הם גורם חשוב במעשי הטבח ? יכול להיות.ידוע שאירגון הדע"ש מקבל לשורותיו המוני גי'הדיסטים מהמערב .זה בניגוד לארגוןן המתחרה "ג'אבט אל נוסרא "בסוריה שמעדיף להשתמש רק בגי'הדיסטים מקומיים. עם אזרחי המערב היו מעורבים בפשעים האלו של הג'הדיסטים הם יצטרכו לעמוד למשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג על רצח המוני.

  3. מאת אלי אשד:‏

    מעניין לקרוא את המסקנות הדמוגרפיות של פנחס ענברי כיצד המלחמה בסוריה משנה שם את הדמוגרפיה. .
    מסתבר שסוריה נהפכת כעת לארץ שיעית אדוקה ,בעוד שהסונים עוזבים ללבנון והופכים אותה מארץ עם רוב שועי לארץ סונית …
    והנה המאמר של פנחס ענברי
    http://jcpa.org/article/syrian-war-is-reshaping-the-region/
    :
    The current political and military upheavals in the Middle East are producing new and far-reaching demographic realities.
    The communities in Syria are consolidating as the Alawite-Shiite components gain strength; the Sunnis are leaving for Lebanon and undermining Hizbullah’s status; in Jordan the relative weight of the Palestinians has declined and the “Jordan is Palestine” threat has diminished; and the West Bank is undergoing emigration pressures which will certainly be copied in Gaza if emigration is allowed.
    Some minority communities in the Levant and in Libya are expressing a positive attitude toward Israel and repudiating pan-Arabism.
    Syria is being transformed from a Sunni to a Shiite country not only demographically but also in religious terms.
    The Syrian ethnic-cleansing policy also includes the Palestinians in Syria. The regime is systematically destroying the refugee camps in Syria as one way to “cause (Sunni) emigration.”
    The regime of Bashar Assad in Syria held general elections on June 3, 2014.1 Apart from the regime’s “victory” after three years of a bitter war, a key aim behind the elections was to entrench the demographic changes that have occurred in Syria during the war, making it more of a country of Alawites, Shiites, and minorities and less of a Sunni country. That was achieved by denying the right of participation in the elections to the refugees who have fled – the overwhelming majority of whom are Sunnis.

    The refugee movements will not only alter the composition of Syria, but also of its neighbors Lebanon and Jordan, to which most of the refugees have fled. The recognized leadership of the Syrian opposition, the Syrian National Coalition, announced that if Assad himself ran in the elections, it would boycott them.2 At some point, the SNC leadership considered participating in the elections – if a formula could have emerged for a new transition government in Damascus without Assad and that would have allowed the refugees to return. Assad refused to consider the proposals at the two failed Geneva conferences on Syria.3

    As for Syria itself, about three million of its pre-war population of 22 million have fled the country, most of them Sunnis.4 Five million have abandoned their homes for other places within Syria,5 meaning that more than one-third of the citizens of Syria have left their homes. Even though the Alawite-Shiite elements are still minorities, they are increasingly powerful ones and have been depleted less by the refugee crisis.

    The war has not only precipitated the large-scale flight of refugees. After the Syrian army returned to the outskirts of Damascus and took over rebel areas, it announced a “rehabilitation program.” This was, in fact, aimed at destroying densely populated Sunni neighborhoods that supported the rebels and fracturing these neighborhoods’ social composition, all under the guise of “rehabilitation.”6

    The Assad regime has no intention to allow the refugees to return, evident in its plan to issue new identity cards to Syrian citizens and thereby invalidate the refugees’ citizenship.7

    The aims of Assad and his Shiite allies in the war emerge clearly from their actions. They not only expel the Sunnis but also destroy the Syrian mosques of historical importance to them, while reinforcing the religious edifices of the Shiites so that the Sunnis cannot damage them.8 In other words, Syria is being transformed from a Sunni to a Shiite country not only demographically but also in religious terms. The ethnic cleansing that Assad and his Shiite allies are performing is also a “religious” cleansing, aimed at permanently changing the nature of the country and consolidating the “Shiite crescent.”

    Iran’s Religious Aggression
    Syrian opposition sources have privately explained9 that Saudi Arabia is extremely concerned about the tashayyu phenomenon in Syria, that is, Iran’s aggressive mission to convert Sunnis into Shiites. According to these sources, the Saudis have budgeted enormous sums to fight this phenomenon, and it is one of the reasons they are supporting the violent Salafi groups in their savage assault on the Shiites.

    A senior figure in the Syrian opposition, Haitham al-Maleh, told Al Rai of Kuwait10 that there is an agreement between the Assad regime and Iran on transforming Syria into a Shiite country; that in Sunni areas that Assad’s army has reconquered, Iran is setting up Shiite religious centers (hawzat) of the Iranian kind; and that Assad’s intelligence service is taking part in this missionary effort by exerting pressure on the Sunni population and its religious leaders.

    Backing the Iranian efforts in Syria may be a new Shiite expeditionary army of 150,000 soldiers recruited predominantly in Iran and Iraq, according to a recent report.11

    The latest elections will also re-shift the demographic composition of the population within Syria. As noted, refugees have not only fled from Syria but from place to place within it. The displaced persons from religious and ethnically mixed areas are now crowding into the original locations of their communities, where they sense more security.12

    Demographic Changes among the Palestinians
    The Syrian ethnic-cleansing policy also includes the Palestinians in Syria. Al-Quds al-Arabi, a pan-Arab daily, reported from Syria that the Assad regime told the PLO that the Palestinian refugees who fled the Yarmouk refugee camp in Damascus will not be allowed to return, and that the regime is systematically destroying the refugee camps in Syria as one way to “cause (Sunni) emigration.” One of the reasons the Assad regime decided to demolish the camps was that 400,000 Syrian Sunni refugees had taken shelter in the Yarmouk camp.13

    In contrast to Syria, Lebanon is becoming more Sunni and less Shiite – and dramatically so. The Lebanese website Lebanon Debate reported14 that, while official UN statistics state that 20 percent of Lebanon’s four million residents are Syrian refugees, the actual number reaches 40-50 percent. Worse yet, these are embittered people who seek revenge. The site quotes the Lebanese president saying behind closed doors that the Syrian refugees in Lebanon are an existential threat to the country. The radical Sunni influence in Lebanon has indeed been strengthened by the infiltration of Al-Qaeda members among the Palestinian refugees from the destroyed camps in Syria, especially the Yarmouk camp.15

    Meanwhile the Palestinian refugees are settling into the Lebanese refugee camps. There they fall under the sway of Salafi terrorist elements, while transferring the internal conflicts of the Syrian camps to the Lebanese ones.

    The influx of refugees from Syria to Jordan, which is ongoing, comes in addition to the previous influx of refugees from Iraq. That means the Palestinian percentage of the Jordanian population is declining, and indeed it is now doubtful whether it can still be asserted that Jordan has a Palestinian majority.

    Hizbullah fights in Syria, Grows Weaker in Lebanon
    The growth of the Sunni population in Lebanon has also spelled trouble for Hizbullah, exposing it to Sunni terror on one hand and undermining its status in the Lebanese Shiite community on the other. The more Assad cleanses Syria of Sunnis, the weaker Hizbullah’s hold on the Lebanese population. There are reports that Hizbullah is aware of the problem and trying to recruit Iraqi Shiites into its ranks.16

    Before the revolt against Assad erupted, there was already a large influx of Iraqi Shiites into Syria. Their number can be roughly estimated at 500,000, and some reports say the Assad regime is giving them Syrian identity cards and settling them alongside the Druze in Hauran.17

    The process of emptying Syria of its Sunnis, then, comes at the expense of the Shiite community of Lebanon. A million Sunni refugees from Syria have already settled in Sunni areas of Lebanon and put an end to the parity with the Shiites which stood at 27 percent each, with the remaining population consisting of Druze and Christian denominations.18 Furthermore, the growing infiltration of Salafi Islamist Sunni elements into Lebanon’s Palestinian refugee camps threatens to disrupt the camps – and Lebanon — further.19

    The PLO is now under Salafi assault within the camps. Senior Palestinian figures have been assassinated, and attacks on PLO offices occur routinely.20 This has forced the predominately Sunni PLO to coordinate the securing of its facilities with Hizbullah, now that the Shiite organization views Al-Qaeda’s presence in the camps as a common threat to itself and the PLO.21

    With the Salafis attacking both the PLO and Hizbullah, the coordination between the two is a tactical necessity. The organization absorbing the demographic shockwaves is Hizbullah, which finds itself under a terror offensive in its own power center in Beirut. One result is that Shiites who moved to Beirut from southern Lebanon and the Beqaa Valley are returning home, and Hizbullah’s rivals within the Shiite community are stepping up their criticism of the organization.22

    Particularly worth paying attention to is Sheikh Subhi Tufayli, who was one of the founders of Hizbullah and its first secretary-general. Immediately after the Syrian revolt broke out, he predicted that the Shiite community – and even Hizbullah itself – would seek to ally with Israel against the Sunni danger.23 He began to voice opposition to Iran, including the fundamental vilayet-faqih ideology of the ayatollah in Tehran, that is, the supremacy of Iran’s Islamic jurists.24 The Facebook page of his supporters gives the impression that an inclination exists, not yet ripe, to organize the Arab Shiites against the Persian Shiites – or, thought of differently, the holy city of Karbala in Iraq against the holy city Qom in Persia.25

    In Jordan the demographic equation is not related to the Sunni-Shiite balance since Jordan is an overwhelmingly Sunni country. Former Mossad chief Meir Dagan noted that Iraqi refugees in Jordan number about a million.26 Although the number of Shiites can be estimated at about half a million, there is no way the internal demography among the Iraqi refugees in Jordan can be determined with any precision.

    The most politically significant balancing act within Jordan is the one between the Palestinians and the original Transjordanians. Some Palestinians settled in Jordan in the wake of the 1948 Israeli War of Independence, and others went there from the West Bank in the wake of the Six Day War. Because of the sensitivity of the issue, there are no official statistics on the proportion of Palestinians in the overall population. Jordan is very sensitive to the notion of the “alternative homeland,” whereby Israel would supposedly try to subvert the Transjordanians’ dominant status and solve its own problems with the Palestinians by giving them a state on the other side of the Jordan River.

    The current refugee influx from Syria is causing the Jordanian government many security, economic, and social problems. But amid the difficulties of the Iraqi and Syrian refugee waves, at least on the Palestinian issue their concern has diminished since, as noted, Palestinians may no longer constitute a majority in the country.

    Jordan’s concern about demographic dangers from the Syrian direction, however, definitely has not diminished. Well-respected Jordanian journalist Bassam al-Badarin wrote in Al-Quds al-Arabi27 that Jordan is demanding that the Assad regime take control of the border in the Daraa area. Damascus, however, is intentionally neglecting that border so that Syrian refugees can stream into Jordan. Recently the Jordanian air force attacked vehicles moving from Syria into Jordan – which turned out to be an Al-Qaeda force on its way to perpetrating a multidimensional terror attack in Jordan.28 Meanwhile the Syrian refugees have abandoned the camps built for them in Jordan and are now dispersed throughout the country, becoming part of its societal fabric.

    There are also demographic pressures within the Palestinian Authority on the West Bank. Amid the deteriorating economic conditions, many Palestinian young people are seeking to emigrate.29 If the PLO were to try and revive the intifada, it would have trouble recruiting masses of Palestinian young people to the cause, one senior Palestinian official claimed.30

    Egypt, a country with an ancient history and Sunni demographic stability, is spared the problems that are plaguing the Levant. Libya, however, gives indications of what Israel can expect from the communal demographic trends in the Middle Eastern countries that border it.

    Libya is mired in anarchy as the Bedouin tribes and Salafi groups prevent the state from organizing itself.

    Recognition of Israel as an Ally?
    Amid the tribal chaos, however, Libya’s Berber minority – the Amazigh – is attempting to consolidate separately. The Amazigh Berbers are estimated to constitute about 30 percent of the Libyan population.31 Their leaders make statements with notably pro-Israeli overtones, repudiating the Arab agenda32 of support for the Palestinians and war against Israel. In October 2011, at the first world conference of the Amazigh in Tunis, Amazigh president Fathi Ben Khalifa said, “The interest of the world Amazigh movement lies with Israel, the only democracy in the Middle East, and the Palestinian problem is the problem of the Palestinians alone.”33

    The minorities in the Levant are likely to adopt similar positions, and Lebanon’s Subhi Tufayli, as noted, has already made statements in this vein.

    The websites of the Kurds also lean in the pro-Israeli direction. For example, the RUDAW site posted an article defending Israel’s position on the “blockade of Gaza.”34 The Kurds in Syria are estimated at 20-30 percent of the population. They, too, are undergoing a refugee problem stemming from Al-Qaeda’s pressures, but less so than in the other parts of Syria.35

    The current Middle Eastern upheavals are producing new demographic realities. The communities in Syria are consolidating as the Alawite-Shiite components gain strength; the Sunnis are leaving for Lebanon and undermining Hizbullah’s status; in Jordan the relative weight of the Palestinians has declined and the “Jordan is Palestine” threat has diminished; and the West Bank is undergoing emigration pressures which will certainly be copied in Gaza if emigration is allowed.

    All this is occurring as minority communities in the Levant and in Libya are developing a positive attitude toward Israel and repudiating pan-Arabism.

    Notes

    1 http://www.foxnews.com/world/2014/04/28/syria-president-bashar-assad-declares-his-candidacy-for-june-3-elections
    2 http://www.elaph.com/Web/Politics/2014/4/896396.html
    3 http://www.bbc.com/news/world-middle-east-24628442
    4 Annie Slemrod (former Daily Star correspondent in Lebanon), lecture to the Israel Council on Foreign Relations, Jerusalem, 18 November 2013.
    5 http://syrianrefugees.eu/?page_id=513
    6 http://www.alquds.co.uk/?p=163588&utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed%3A+AlqudsEditorial+%28Alquds+Editorial%29. According to Al-Quds al-Arabi, the Al-Maza Basatin neighborhood is to be destroyed and its residents exiled.
    7 http://anbamoscow.com/aworld/20131128/387665629.html
    8 Abdel Bari Atwan also called the war in Syria a “war of the holy places,” and detailed the destruction of Sunni historical sites and the reinforcement of the site holy to Shiites in Damascus, Sayyidah Zaynab. http://www.raialyoum.com/?p=69441
    9 In telephone conversations over the past half-year.
    10 As quoted on the Sunni site Al-Bayyina, 1 May 2014. http://www.albainah.net/index.aspx?function=Item&id=5796
    11 http://jcpa.org/article/iran-hizbullah-syria-front
    12 http://syrianrefugees.eu This site gives details on the refugee problem within Syria and on the flight from Syria to the neighboring countries.
    13 http://www.alquds.co.uk/?p=163590
    14 http://www.lebanondebate.com/details.aspx?id=167774&utm_source=Daily+Newsletter&utm_campaign=430f7a52f0-_2015_7_4_16_2014&utm_medium=email&utm_term=0_8fdc41c910-430f7a52f0-196764969
    15 http://www.lebanondebate.com/details.aspx?id=113365&utm_source=Night+Newsletter&utm_campaign=55933c9d5c-_1_5_2013&utm_medium=email On how the compromised security in the camps is affecting the intra-Palestinian struggles, see: http://www.almustaqbal-a.com/index.php/shaker/24901.html
    16 Conversation with members of the Syrian opposition.
    17 Ibid.
    18 http://en.wikipedia.org/wiki/Lebanon, section on “Religion.”
    19 http://www.lebanondebate.com/details.aspx?id=167774&utm_source=Daily+Newsletter&utm_campaign=430f7a52f0-_2015_7_4_16_2014&utm_medium=email&utm_term=0_8fdc41c910-430f7a52f0-196764969
    20 http://inlightpress.com/ar/index.php/63904-بيان-من-القيادي-في-حركة-فتح-محمود-اللينو.html
    21 http://www.alankabout.com/lebanon_news/48751.html, http://www.alarabonline.org/?id=20130
    22 The Amal organization is setting up training camps for a possible clash with Hizbullah. http://www.lebanondebate.com/details.aspx?id=161834&utm_source=Daily+Newsletter&utm_campaign=2d043ccb00-_2_5_2014&utm_medium=email&utm_term=0_8fdc41c910-2d043ccb00-196764969
    23 http://www.watan.com/news/world-news/2012-02-01/2668. An interview to Watan (Kuwait), 1 February 2012.
    24 For example, the Facebook page of “Lovers of Sheikh Subhi Tufayli” has a headline: “Not the rule of the jurist over the nation, but the rule of the nation over itself.” https://www.facebook.com/pages/%D9%85%D8%AD%D8%A8%D9%88-%D8%A7%D9%84%D8%B4%D9%8A%D8%AE-%D8%B5%D8%A8%D8%AD%D9%8A-%D8%A7%D9%84%D8%B7%D9%81%D9%8A%D9%84%D9%8A/439065922814263
    25 Ibid.
    26 http://iran-israel-observer.com/2014/04/15/former-mossad-director-dagan-speaks-at-harvard.
    27 16 April 2014.
    28 http://www.alquds.co.uk/?p=158257
    29 On 23 November 2013 the economic annex of the Fatah organ Al-Hayat al-Jadida, “Hayat wa-Suq,” published an article titled “Feelings of economic frustration and lack of hope push young generation to emigrate.”
    30 Senior Fatah official Tawfik Tirawi said that actually the “popular intifada” had failed because of the small number of participants. Interview to Radio Palestine, 20 December 2013.
    31 http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%A7%D9%84%D8%A3%D9%85%D8%A7%D8%B2%D9%8A%D8%BA_%D9%81%D9%8A_%D9%84%D9%8A%D8%A8%D9%8A%D8%A7
    32 https://www.facebook.com/IM.AMAZIGHH “I am an Amazigh – not an Arab.”
    33 http://www.libyanyouths.com/vb/t106453.html
    34 http://rudaw.net/english/opinion/29112013
    35 http://www.inss.org.il/index.aspx?id=4538&articleid=5977
    Publication: Jerusalem Issue Briefs Filed Under: Israeli Security, Radical Islam, The Middle EastTags: Syrian War
    About Pinhas Inbari Pinhas Inbari is a veteran Ar
    - See more at: http://jcpa.org/article/syrian-war-is-reshaping-the-region/#sthash.GCoFW0Dv.dpuf

  4. מאת חיים מזר:‏

    תיקון טעות. במקום "ועל פי המידע שלהן לשגר לאירן " צריך להיות ועל פי המידע שלהן לשגר לעירק.

  5. מאת אלי אשד:‏

    לגבי איראן והיכולת שלה להיות מעורבת בהרפתקאות צבאיות בסוריה ובעיראק. זאת יכולת מוגבלת לשנים הקרובות בלבד.מאחר שיש אצלה ירידה דמוגרפית גדולה.והאוכלוסייה מזדקנת במהירות. בעוד כמה שנים הם כבר לא יוכלו לצאת למלחמות מחוץ לגבולותיהם. אני מניח שחמינאי יודע את כל זה ומעוניין להשיג אימפריה איראנית דשה עכשיו.אבל זהכבר מאוחר מידי אפילו עכשיו.הם רק שוקעים בבוץ. הכוח שלהם היה תמיד באיומים ובהזהרות ובהצגה של כלי נשק בטלווזיה ובאינטרנט. אבל במלחמה אמיתית של ממש ?
    הם כנראה לא יותר מדי מתלהבים ,לכן הם מנסים לשכנע את האמריקנים והכורדים להיכנס לתוכה .
    האיראנים ילחמו עד האמריקני והכורדי והעיראקי השיעי האחרון.

  6. מאת חיים מזר:‏

    צריך לקוות שיש לו קצת שכל בראש ולא פאנאט תיאולוגי כמו ברז'נייב ששלח צבא לאפגניסטן והשאר היסטוריה.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*