עב"מים לטיסות קצרות -חיים מזר

דגם של עב"מ לטיסות קצרות

חיים מזר

פורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר עב"מים  גיליון מס. 32   יולי 2001

ב – 15.8.1970 נחת בספרד עב"מ  בעל מבנה ייחודי. לעב"מ כפי שאפשר לראות בתמונה שני חלקים, חלק תחתון בצורות קונוס הפוך, מעליו כיפה שקופה למחצה ובנקודת החיבור ביניהם נמצאת דסקה.  הנתונים היחידים לגביו הם קוטר (לרבות הדסקה) 4 מטר, גובה 2.5 מטר וגובה החוצן שיצא ממנו 1.8 מטר. שקיפותה של הכיפה מאפשרת הצצה חלקית פנימה. המסקנה  הראשונה שניתן להסיק בהסתמך על נתונים אלה היא שמנוע העב"מ , מערכות ההפעלה וציוד נוסף נמצאים בחלק התחתון. מבעד לדפנות לא רואים בתוך העב"מ חוצן נוסף ומכך מתבקש שכלי הטיס הוטס על ידי חוצן אחד בלבד. מכיון שהחוצן לא לבוש בחליפת חלל, סביר להניח שהוא רגיל לחיות בתנאים דומים לאלה או זהים לאלה  השוררים על כדור הארץ. לכן בתוך העב"מ נמצאת מערכת לאספקת חמצן. מערכת זו נמצאת בדפנות החלק התחתון. על טיבה של מערכת זו קשה לדעת. אין שום אינדיקציה הנדסית באשר לטווח הטיסה של העב"מ. בהנחה שהמערכות הפיסיולוגיות של החוצן הן כמו של בני אדם, הרי שהוא נזקק לכמויות תזונתיות ליום כמו אלה של בני אדם. המזון מאוחסן בדפנות העב"מ, בארוניות.  מכיון שהמרחב הפנימי העומד לרשותו של החוצן הוא מצומצם, כך גם  האפשרויות  לאחסון מזון, מים וחמצן גם הן מצומצמות. מתבקשת המסקנה שכלי טיס זה מיועד לטיסות למרחקים קצרים, מספר ימים לכל היותר. מלאי הדלק גם הוא קטן.

בל נשכח שהעב"מ הגיע לכדור הארץ ממקום קרוב כל שהוא והוא חייב לחזור אליו. מהיכן הוא בא? אין שום כוכב לכת במערכת השמש הדומה מבחינת תנאי המחיה שלו לאלה השוררים על כדור הארץ. באם הוא בא מאחד מכוכבים אלה או מאחד הירחים שלהם, הרי שמקום זה בנוי במתכונת של מערכת סגורה מתחת לקרקע או בתוך כיפות על פני השטח. אפשרות אחרת היא שהוא בא מתוך חללית אם. אם זה אכן המקרה, סביר להניח שהחללית מקיפה את השמש כמו כוכב לכת, או שהיא מקיפה את כדור הארץ. כאשר  העב"מ  עובר דרך האטמוספירה. הדופן החיצונית מתלהטת. גם אם היא בנויה  מחומרים עמידים לטמפרטורות גבוהות, ההתלהטות עצמה בשל שקיפות הדופן תסנוור את עיניו. הדרך היחידה להימנע מכך היא הרמת דופן פנימית אטומה לאור עד  לנחיתה. מכיון שבמצב זה כל שדה הראיה נחסם, החוצן מעביר את כלי הטיס לטיסה אוטומטית.

קשה להאמין שלכל אורך הטיסה החוצן עומד בתוך העב"מ. אין זה נוח ואין זה מעשי. מבעד לדופן השקוף לא רואים שום סימן לכיסא ולכן נראה שמדובר בכיסא מתקפל, אשר לקראת היציאה מהעב"מ מקופל ומוצמד לדופן שלו.

פרט נוסף ראוי לציון הוא מקור אור מסתובב המותקן בקצה העליון של העב"מ. עוצמתו מתעמעמת כאשר מהירות הסיבוב יורדת. בהתחשב בכך שהנחיתה היתה לילית, הרי שמקור אור זה בא להאיר את פני  השטח כאשר החוצן יוצא החוצה. אם האור  מתעמעם, טווח ההארה שלו מתקצר ולהיפך. נראה שקיים קשר בין מהירות הסיבוב של מתקן זה  לצריכת האנרגיה שלו. ככל שהוא מסתובב מהר יותר הוא צורך אנרגיה רבה יותר וכאשר הוא מאיט את מהירות הסיבוב, צריכת האנרגיה יורדת. מכאן מתבקשת המסקנה שאם החוצן מתרחק מכלי הטיס, מהירות הסיבוב גדלה ועוצמת ההארה מתחזקת. באם הוא חוזר לעב"מ מהירות הסיבוב יורדת ועוצמת ההארה נחלשת. סביר להניח שבצמוד למקור האור, נמצא מנגנון עקיבה המתאים את מהירות הסיבוב להתקרבותו או להתרחקותו של החוצן מכלי הטיס. עבור כלי טיס קטן  אין צורך ביותר מאשר במקור אור אחד.

על הדסקה, צמוד לשפה החיצונית ובמשטח העליון שלה, נמצאים מקורות תאורה המשנים את צבעיהם לסירוגין. מקורות אור אלה מסודרים בצבעים של צהוב, לבן וסגול. בניגוד למקור האור העליון עוצמתם היא קבועה. התמונה מראה שכיוון ההארה הוא קדימה ולמעלה ועוצמת ההארה קטנה מזו של  מקור האור העליון. פנימה לתוך העב"מ, מקורות אלה אינם יכולים להאיר מכיון שאז הם מסנוורים את היושב בתוכו. יכול להיות והדבר נאמר בזהירות רבה, שהם משמשים כמנגנון עזר ניווטי או כאמצעי תקשורתי אופטי עם כלי טיס אחרים.

מקור התמונה

Brookesmith  P. (Ed) – The Ufo Casebook Orbis Publishing London  p. 75

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תעלומות עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*