כתב: עמי יסעור

צילומים: נפתלי בלבן אוברהנד

עריכה: חגית בת-אליעזר

ביום חמישי  1.5.2014 התקיים בבית יד לבנים האירוע “עתיד התרבות בחיפה”. קהל רב זרם לתוך האולם ומילא אותו עד אפס מקום. את הערב יזם אלי אשד, עורך כתב העת האינטרנטי המקוון האיכותי, “יקום תרבות“.

אלי מגדיר את עצמו בתור “בלש תרבות” החוקר, בין היתר, את הספרות הקלה. מספריו: “מטרזן ועד זבנג” ועוד. חגית בת-אליעזר, המשוררת החיפאית הכותבת ב”יקום תרבות“, הפיקה את האירוע יחד עם אלי ועמותת יקום תרבות. האירוע התקיים באולם המרווח של בית יד לבנים, שניתן בחינם מתוך שיתוף הפעולה עם אגודת הסופרים העברים, שנתנה את חסותה לאירוע, ובשיתוף עם יובל פלד – הבעלים של “יודן-ספרים“. תרומתה של עיריית חיפה לאירוע היו “עיגולדים” פירסומיים יפים שנתלו לאורך שדרות הנדיב.

את האירוע הנחה ניסים כץ, חבר עמותת “יקום תרבות”, בצורה בטוחה ונמרצת.

אלי אשד פתח את האירוע. הוא ציין את היותם של הר הכרמל ומערת אליהו בפרט –  אזור של פולחן קדום לדתות השונות. עם זאת, יצירות מעטות נכתבו על עתידה של חיפה. היה זה הרצל שחזה בראשית המאה העשרים את עתידה של חיפה כעבור עשרים שנה מזמנו, ב 1923 לערך.

הסרטה של ההרצאה יש כאן.

.את הרצאתו המלאה  כמאמר אפשר למצוא כאן.

ד”ר עינת קליש-רותם – בעלת משרד אדריכלים המתמחה בתכנון ערים ושכונות ברחבי הארץ, התחדשות עירונית ותכנון בר-קיימא – שהייתה מועמדת לראשות העיר מטעם סיעת “חיים בחיפה“, וכיום עומדת בראש האופוזיציה במועצת העיר, הציגה תסריטים שונים לעתיד מטרופולין חיפה. הדוברת התמחתה בחו”ל באדריכלות ובינוי ערים וגם לימדה במוסד להשכלה גבוהה.

היא דיברה בתנופה רבה על חלומה לגבי חיפה תוך שהיא מצטטת אימרה של ברנרד שואו בזכות החלום. מודל ראוי בעיניה לחיפה עיר המדרגות, הוא שכונת הפלאקה באתונה על מדרונות האקרופוליס.

החיפאים עונים לשאלה “למה” בתשובה “ככה”. כנגד גישה זו הציגה הדוברת את התשובה “למה לא?”. בין התמונות במצגת הודגמה מפה עתידית של חיפה לפי גישתה של עינת, ובה פארק שיחבר את חיפה אל הקריות, זאת בניגוד לתכניתה של העירייה.

הרצאתה כולה הייתה טבועה בחותם החלום והתקווה.

הסופרת יהודית קציר, ילידת חיפה, למדה קולנוע וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ומלמדת כתיבה באוניברסיטת תל-אביב, החלה לפרסם את סיפוריה בשנות ה-80 בעיתונות הספרותית. ספריה זכו להצלחה רבה בארץ ומרביתם תורגמו לשפות זרות. את 20 שנותיה הראשונות עשתה בחיפה. הבית בו גדלה ברחוב אלחנן – בית יהודית, על שם סבתה – נמכר. לכן כאשר הסופרת באה לחיפה היא מרגישה כעין יתמות. העלילות של קובץ סיפוריה הראשון “סוגרים את הים” מתרחשות בחיפה.

ברומן האחרון “צילה” היא מתארת את תקופת המנדט. הרומן כולל חליפת מכתבים בין סבה, עמינדב לוין, יליד הארץ  1909, לבין סבתה יהודית בטרם נישואיהם בשנות השלושים. סבה עמינדב לוין הוא נינו של יואל משה סלומון, ובוגר אחד המחזורים הראשונים של בית הספר “הריאלי”. הסבא הקים חברה פרטית לתיירות ונופש בשם “און“.

בתחילת שנות הארבעים עברה המשפחה לכרמל, שנקראה אז כרמלהיים. שם הוקם בית יהודית שברחוב אלחנן. בבית ספר “חוגים” ספגה הסופרת את החינוך הפלורליסטי וההומניסטי. הנופים של ילדותה הם הסינמטק, הספרייה ברחוב שדרות הנשיא, חוף הכרמל, פינות היער השונות שהיו קן לאוהבים, מצעד האחד במאי, מצעד המחולות, בתי הקולנוע בהדר הכרמל. סבתה יהודית שהייתה מורה בבית הספר “ליאו בק” לימדה גם את יונה יהב, שיום אחד קם בשיעור ואמר :”אני אהיה ראש הממשלה או לפחות ראש העיר!”

אבא חושי – ראש העיר חיפה המיתולוגי הזמין סופרים לגור בחיפה. תקוותה של יהודית – כי יונה יהב יקצה לפחות דירות לסופרים לחופשות כתיבה, ואולי גם לה.

את נוסח ההרצאה המלא של קציר יש כאן :

יהודית קציר מקבלת את פרס “יקום תרבות” מידי אלי אשד וד”ר אמנון סטופ.

ליהודית קציר הוענק פרס “יקירת יקום תרבות בתחום הספרות” על תרומתה הייחודית לספרות על חיפה. הפרס כלל גביע, תעודת הוקרה, ופרס כספי בגובה של 2000 ש”ח מטעם עמותת “יקום תרבות”, והוענק במעמד אלי אשד ואמנון סטופ – גזבר העמותה.

התלמידים המצטיינים של המגמה למוסיקה בניהולו של דני עקיבא, בבית הספר לאומנויות “רעות : יעל גיל זמרת הסופראן, גילי פיינטוך החלילנית, ורון אביב הפסנתרן, ביצעו רצ’יטטיב ואריה מתוך קנטטה מספר 209 מאת י.ס. באך.


יונתן שוורץ, שחקן התיאטרון העירוני והמנהל האומנותי של “תיאטרון הסטודיו” בחיפה, בוגר “רעות”, “ויצ”ו”, תיאטרון צה”ל, ובית הספר למשחק “ניסן נתיב”, קבל על היעדרם של הצעירים מהסצנה התרבותית בחיפה. תיאטרון הסטודיו הוא התיאטרון הפרינג’ היחיד בחיפה. יונתן מתח ביקורת גם על היעדר גלריות, על מצב המוסיקה והמחול. אחר כך הגיש מונולוג “אצל מוכרת הנקניקיות” מתוך “הג’יגולו מקונגו” מאת חנוך לוין.

המשורר והמבקר יובל גלעד דיבר על הפונקציה של מבקר ספרותי, וקרא מן האנתולוגיה “שירי חיפה”  שהופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד את שיריהם של יהונדב פרלמן, מרגו פארן, אסתר ראב, זלדה, וחסן אלבוחיירי.

יואב איתמר, המשורר, המבקר, והעורך של הוצאת הספרים “מקף”, סיפר, כי הוא מגיע לחיפה כדי לכתוב. הוא פתח בציטוט מתוך “בין שתי ערים”  של דיקנס על הזמנים הטובים והרעים גם יחד, ודיבר על עתיד הספרים והוצאות הספרים.

עמוס ירקוני קרא מתוך ספרו  “סיפור על ילד ועיר”  פרקי זיכרונות על חיפה של פעם, כשהדגש הוא על תקופת המנדט.

בסוף האירוע התקיים טקס ההכרזה על הזוכים בתחרות הסיפור הקצר על עתידה של חיפה.


רועי לוין הוא הזוכה הגדול בתחרות על סיפורו “טיגריס. רועי נולד בחיפה וגר בה רק עד גיל חמש, אך מבקר בעיר את משפחתו המורחבת לעתים קרובות. בזכות סבו ברוך יוספסברג, דמות חיפאית ידועה, סופר בפני עצמו, תפס גן החיות מקום מרכזי בילדותו ונעוריו. כיום רועי הוא מהנדס מכונות וגר בתל אביב. רועי כותב כתחביב. השתתף בתחרות שאורגנה על ידי בית אריאלה בתל אביב, וסיפורו נכלל באנתולוגיה של הסיפורים הנבחרים. רועי קיבל תעודה, גביע, ופרס כספי בגובה 500 ש”ח באדיבות ובנדיבות של יובל פלד, הבעלים של רשת חנויות הספרים “יודן-ספרים“.

מורן קבסו הצעירה, בת 22, זכתה לציון לשבח על סיפורהווט אפוקליפס“.

שאותו אפשר למצוא כאן.

מורן מרבה לכתוב, ושניים מסיפוריה, “המים” ו- “כנראה בגלל הגשם“, נכללו באנתולוגיות סיפורים קצרים בהוצאת “כתב” בעריכתו של משה מנשהוף, שראו אור בשנים 2011 (רגש ושכל) ו-2014 (החיים בשוליים). סיפורים נוספים פרי עטה זכו בתחרויות שונות.

גם עמיקם יסעור זכה לציון לשבח על סיפורו “בחיפה יש גם חדש“. עמיקם השתתף גם באנתולוגיה “שירי חיפה“, שם נזכר גם בין התודות ליועצים. הוא פרסם סיפורים שונים על עברה של חיפה, ומשתתף זו השנה השלישית בקבוצת “יוצרים סיפור חיפאי”. כמו כן פרסם מאמרים על המחזות של התיאטרון העירוני: “שיגעון באופרה” ו- “דפוקים”.

שלושת הסיפורים הזוכים יפורסמו במגזין “יקום תרבות“.

השבח והתודה לכל העושים במלאכה  ובמיוחד לאלי, לחגית ולעמותת “יקום תרבות”.

ראו גם :

“הטיגריס ” הסיפור הזוכה בתחרות “יקום תרבות “

הרצאתו של אלי אשד על העתיד של חיפה בספרות היפה.

אירוע “עתיד התרבות בחיפה ” של “יקום תרבות “

ניסים כץ המנחה עם אורחת הכבוד יהודית קציר מחזיקה בתעודת “יקום תרבות “.

תגובה אחת

  1. תודה רבה לעמי יסעור שכתב את הסקירה ולכל המשתתפים ולכל מי שנתנו את ידם במלאכה.
    בקרוב תעלה גם גירסה מוסרטת של האירוע לרשת.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − תשע עשרה =