להיות רב חובלת : האורות של מארגו פארן

להיות רב חובלת:האורות  של מרגו פארן

מאת יובל גלעד

על "אחרי האור הצהוב" למרגו פארן, ספרי גזוזטרה, 65 ע"מ.

פורסם במקור ב"עיתון 77 " גליון 371-372  כסלו-טבת תשע"ד נובמבר-דצמבר 2013

מרגו פארן

בעולם מסוחרר מהירות ורדוף עשייה והצלחות מישהו צריך לעמוד בצד ולאהוב את הנידח, העזוב, הנשכח מעין. בימינו האורבניים כמעט כל נוף עזוב לנפשו, והמשוררת מרגו פארן מיטיבה לאהוב מקומות עזובים. שירה לוקאלית הולכת ופוחתת בימינו, וחבל. פארן ממפה את איזור חיפה בספרה החדש, שכמו שני ספריה הקודמים מכיל גם ציורים עדינים ומרגיעים פרי מכחולה. הספר יוצא במעין הוצאה עצמית, עבודת יד, כאשר העותק שבידי הוא מספר 13 מתוך שלושים וחמישה עותקי המהדורה השנייה. זהו ספר שירה וספר אמן בכפיפה אחת, של משוררת ציירת. אם היו מחלקים פרס על שם המשוררת הארצישראלית הראשונה והנפלאה אסתר ראב, הרי שצריך היה להעניקו למרגו פארן, על אהבתה למקומות בשורות קצרות של מילה או שתיים, בדומה לשירת ראב.

"אחרי האור הצהוב" הוא ספר רדוף געגועים, אם כי הדוברת ממעטת לציין למה בדיוק הגעגוע. ועדיפה הערטילאיות הזאת על ציון ברור. השיר היפה בספר, לטעמי, מדבר על עזובה, על תילים וממצאים ארכיאולוגיים: "מבעד לשקט/ אני שומעת/ רחשים/ רחוקים/ של פעם/ והריח של/ מי שהיה/ פֺה / ממרחקי זמן/ בייחוד/ בעזיבויות/ של תלים/ של קירות/ של ערימות שהתגלגלו/ גם/ בחרבות/ כמו גם העשבים/ ההם." שיר צנוע על "עזיבויות", כתוב בשפה פשוטה ומילים פשוטות כמו רוב שירי פארן, כאשר הפשטות לא באה על חשבון המורכבות. לפעמים דווקא המילים הפשוטות ביותר, הרחק מהתחכום הנפוץ בימינו, יכולות להכיל חכמה מחופשת לפשטות.

מפרץ עכו.ציור מאת מרגו פארן

הנה דוגמא לפשטות כזו, המזכירה את שירתו של ויליאמס קרלוס-ויליאמס בשורות של מילה או שתיים ותיאור יומיומי: "יש פה/ פינה אחת/ כאן על הכרמל הירוק/ בין הבתים/ פינה כמו/ שם במדבר/ שנחל צין מבצבץ/ מבין פתחיה ועמודיה/ כן, מקום שקונים/ בו/ אבל מעט…", השיר מהדהד את "הכרמל האי נראה" של זלדה, ו"מקום שקונים בו/ אבל מעט" הוא תיאור פשוט ונהדר של מקומות קטנים ונידחים.

בכוח התבוננות של משוררת אוהבת הוויה, מנסה שירת פארן להחזיר למילים את התמימות והפשטות שלהן: "אני עוברת עכשיו/ מול האניות הגדולות/ אניות המשא/ השחורות/ שחונות ליד הכביש/ בעיר התחתית/ ליד הממגורות/ והמוני ציפורים/ מתעופפות/ ומתאבכות/ מעלה-מטה/ ואני קיוויתי להיות רב חובלת/ של אניה כזאת/ (או אשת קברניט)".

שיר שכולו פשטות צנועה – תיאור קונקרטי של ספינות עוגנות בחיפה, והאני נכנס, בזהירות, בסוף השיר, כל כך שונה מהאני הממלא עשרות ומאות ספרים ושירים בשירה של ימינו. וזה אני של כמיהה פשוטה – "להיות רב חובלת", ואפילו אשת קברניט, בלי הפמניזם הדורסני של ימינו.

"בדרך לפטרה". ציור מאת מרגו פארן.

שירת פארן היא שירה של ציירת – שירה של רישומים או צבעי פסטל מהולים במים. השיר שמעניק לספר את שמו לוקח סיטואציה הכי יומיומית ומטעין אותה בגעגוע עז: "והוא שאל אותי/ איזה צבע אור/ יש בבית שלי/ ולא ידעתי לענות/ עוד לא/ חשבתי על זה/ ועכשיו גם/ אני רוצה/ אור צהוב/ שיתפזר בשברירים/ מהמרפסת שלי/ אבל שהוא לא/ יעורר יותר מדי/ געגועים/ של מישהו".

העדינות והרגישות של מחשבה על צבע כעלול לעורר געגוע של מישהו אחר, והרצון לחוס על כאב הגעגועים של מתבונן כלשהו, נוגע ללב. ואסיים בשיר שכמו השיר הראשון שצוטט, עוסק בעזובה, "על מהות בית הסמרטוטים": "זהו בית ירקרק… בקצה הרחוב/ עמד הבית הזה/ סמרטוטי בדים/ וסמרטוטי מתכת/ הקיפו אותו/ בערימות/ כמו איים./ כלבים כמעט/ עזובים / ישבו בשקט/ בין הסמרטוטים/ נמשכתי למראה/ הזה..". לא ניתן להשיג את הספר בחנויות, אז בניגוד לנהוג ולטובת אוהבי העזיבויות המעטים שישנם מבין הקוראים,

כתובת הדוא"ל האלקטרוני של המשוררת-ציירת מרגו פארן :

: margoparan@gmail.com

פעם היו בקישון מרגו פארן הוצאת ספרי עיתון 77

ראו גם

מארגו פארן מקריאה

פעם היו בקישון -שיר מאת מרגו פארן

מרגו פארן בלקסיקון הסופרים

חיפה כחומר לשירה טובה :יצחק לאור על מארגו פארן

וראיתי -תערוכת הדפסים של מרגו פארן

מרגו פארן

אודות יובל גלעד

יובל גלעד - משורר ומבקר שירה, מוסמך החוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. עבד כעורך ראשי בהוצאת "גוונים". פרסם שלושה ספרי שירה: "שירי נזיר" (גוונים, 2000),"בדידות ישראלית" (כרמל, 2004) ו-"בית קברות לשירים" (ספרי עיתון 77, 2009).
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*