קריאה פמיניסטית ב “עלי באבא וארבעים השודדים”

חיים מזר

במאמרו של צחי ברונשטיין “שעת סיפור” ניתן הסבר מפורט ביחס לחשיבותה של  הביבליותרפיה. אם לנקוט בלשון תמציתית  צחי טוען “ששעת סיפור היא אמצעי לפיתוח מנהלים וארגונים” (עמ. 28). מתכונת הלמידה היא הקמת קבוצת דיון שמנוהלת על ידי מנחה. על פי הרציונאל של טיעון זה אפשר לקחת ספר עב כרס שהיקפו מאות עמודים ואפשר לקחת סיפור קצר שהיקפו עשרות עמודים ופחות. קריאה בספר עב כרס מאפשרת לבצע חקירות עומק של הדמויות הראשיות, לעמוד על אופיין, על התנהגותן ועל הדינמיקה ויחסי הגומלין שלהן  עם דמויות אחרות ביצירה  ומכאן לגזור מסקנות שלשמן הוקמה הקבוצה. בסיפור הקצר אין אפשרות לקריאת עומק. הדרך בה יש להשתמש היא תיאור קווי המתאר של הדמות או הדמויות המתוארות. בדרך כלל בסיפור כזה ישנה דמות מרכזית אחת או שתיים שסביבן נרקם סיפור העלילה.

סיפור קצר כזה הוא “עלי באבא וארבעים השודדים”. הסיפור נסב סביב מנהיגה של קבוצת השודדים וסיפורה של השפחה מרג’אנה שמה המשרתת בביתו של עלי באבא הנושאת על גבה את מרבית  העלילה. סיפור העלילה קולח והמעברים בין תמונה לתמונה  הם מהירים (במובן הקולנועי). השפחה עצמה מצטיירת כדמות מאוד פעלתנית על גבול התזזיתיות. כאשר משליכים מושגים בני ימינו על סיפור זה אפשר לראות בעליל שזה סיפור  פמיניסטי. האישה היא שמובילה ומקרינה על סביבתה. היא אמנם שפחה, מעמד חברתי נמוך, אך היא לא מצוירת בצבעים קודרים מעוררי חמלה ועולם קשה שנגזר ממנו. ההיפך הוא הנכון. אישה מלאה שמחת חיים שלא נחה לרגע וניחנה בחוכמת חיים רבה.

במספר משפטים, סיפור העלילה הוא על אחד ששמו עלי באבא המוצא באקראי מערה, בה קבוצת שודדים החביאה את שללה שהצטבר במשך מאות שנים. אם להבין מכך מדובר, בקבוצת שודדים יציבה שהיו בה חילופי דורות רבים. עלי באבא מביא לביתו על גבי שלושה חמורים  מספר רב ככול שניתן של שקים מלאים בכסף. הוא מנסה לשמור על כך בסוד וכמו במקרים רבים הסוד נחשף ומגיע גם לאוזניו של אחיו קאסם. אח זה הוא אדם אמיד מאוד. אח זה מגיע למערה עם עשר פרידות מתוך מטרה לנכס לעצמו את השלל. לרוע מזלו  הוא נתפש על ידי השודדים והוצא  להורג. כמקובל בחברה מסורתית ממין זה  עלי באבא נישא  לאשתו של האח ובאחת הפך לאדם אמיד . הוא קיבל בירושה לא רק את הונו של האח, אלא גם את שפחותיו ואחת מהן היא  מרג’אנה. אשר עליה נאמר שהיא “היתה שפחה זריזה שניחנה בשכל  טוב ובכושר המצאה פורה שבזכותם צלחו לה כל המשימות שהוטלו עליה ולו הקשות ביותר ” (עמ. 256 ). במונחים בני ימינו היינו אומרים שמדובר באישה חריפת שכל שאינה יכולה להיות במקום אחד יותר מדי זמן, יצירתית ויודעת לצאת מכל סיטואציה, גם אם היא קשה ביותר ובשעת הצורך יודעת להיות דיסקרטית. היא יכולה להיות קרה ובהמשך הסיפור רואים גם שהיא ניחנה בעצבים מברזל, אם כי ביסודה היא אישה טובת לב ובעלת יכולת נתינה גדולה. האם לא היינו רוצים שתכונות אלה תהיינה גם נחלתם של כל מנכ”ל ומנכ”:לית?

מרגע גילוי רצח האח של עלי באבא ועד לחיסולם של השודדים, העלילה מתמקדת במרג’אנה. היא המוציאה והמביאה. בסיפור ארבעה נקודות צומת  בהן מתגלה השפחה בתושיותה הרבה.

נקודת צומת ראשונה – כאשר בני המשפחה מוצאים את גופתו של קאסם, ברור להם שאינם יכולים לספר על כך מידית. רבים יעוטו על המערה ויבזזו אותה. מה עשו? מביימים מחלה. מרג’אנה  נשלחה מספר פעמים לרוקח. בתואנה שהאח קאסם חולה וכי הוא זקוק לתרופות. כל יום מרג’אנה הגיעה לרוקח וביקשה תרופות חזקות יותר וההסבר שהיא נתנה הוא שמצבו של קאסם החמיר  (עמ.258 ). כעבור מספר ימים הודיעו על פטירתו  והביאו אותו לקבורה. מרג’אנה  מתגלה כאישה ממולחת ובעל כושר שכנוע  רב. אצל הרוקח היא יוצרת גם תחושה של אמינות.

נקודת צומת שניה – מנהיג השודדים זיהה את ביתו של עלי באבא. הוא תכנן לשלוח את אחד השודדים לחסל את עלי באבא. בכדי  שלשודד יהיה קל לזהות את הבית הוא  צייר על דלת הבית סימן זיהוי. זמן קצר לאחר מכן מרג’אנה הבחינה  בסימן זה  שעורר את חשדה אך כמובן שלא ידעה במה מדובר. כדי להקשות על מי שסימן את הבית, היא סימנה באותו סימן בדיוק, שלוש דלתות של בתים סמוכים. הסימן היה באותו מקום  בדלתות אלה. השודד אכן התבלבל וחזר לחבריו בידיים ריקות מכיון שלא הצליח להוציא לפועל את זממו. בשל כך הוא הוצא להורג על ידי מנהיג השודדים.  נשלח שודד שני  למטרה זו. הוא סימן את הדלת באדום במקום בולט פחות” (עמ. 267). גם בכך הבחינה מרג’אנה  וסימנה את שלוש הדלתות של הבתים הסמוכים, בדיוק באותו סימן ובאותו צבע (עמ. 268 -267). גם גורלו לא שפר עליו והוא הוצא להורג. מרג’אנה מצטיירת גם כאישה חדת עין היכולה להבחין בפרטים הקטנים ולקשור אותם לתמונה כוללת.

נקודת צומת שלישית – השודדים באו לביתו של עלי באבא בהסוואה. השודדים רכשו “תשע עשרה פרדות ושלושים ושמונה נאדות עור גדולים להובלת שמן, האחד מלא וכל היתר ריקים” (עמ. 270 – 269). השודדים התחבאו בתוך הנאדות ולצידם הנאד המלא בשמן.  עם שיירה זו מנהיג השודדים הגיע לביתו של עלי באבא (מזכיר את הסוס הטרויאני ). מנהיג השודדים  סיפר לו שבתוך הנאדות יש שמן. הוא הצליח להערים על עלי באבא ולשכן את הפרדות על מטענן האנושי בחצר ביתו על עלי באבא. כוונתו היתה לחכות עד הלילה, לתת לשודדים סימן לצאת מהנאדות ולחסל את כל בני הבית. מרג’אנה שהיתה גם בשלנית מעולה  נכנסה בערב לחצר וניגשה לאחד הנאדות לקחת שמן. לפתע שמעה מתוכו   קול גברי ושקט שואל בלחישה “עכשיו?.” מרג’אנה בחוכמה רבה ובלי לחשוב פעמיים לחשה לו ובקול גברי את המילים  “עדיין לא, אבל בקרוב” (עמ. 273.). גם כשניגשה לשק השני כדי לקחת ממנו שמן, דו – שיח זה קצר ושקט זה חזר על עצמו. ככה היא עברה מפרידה לפרידה עד שהגיעה לנאד שבו היה באמת שמן. היא קלטה במה מדובר ומה המטרה של אלה המצויים בשקים. היא חיממה את השמן שמצאה בנאד האחרון. כאשר השמן רתח, היא עברה משק לשק ויצקה לתוכם “כמות נדיבה של שמן מבעבע שיחנוק את השודד שבתוכו ויקפח את חייו” ( עמ. 274). התוצאה לא איחרה לבוא. כל השודדים מצאו את מותם. כל  זאת היא עשתה בשקט בלי לעורר את בני הבית. מרג’אנה  עלתה על יצועה ונשארה עד שמנהיג השודדים נשאר לבדו, המתינה עד לבריחתו ורק אז הרשתה לעצמה להירדם. כל שנשאר לעשות היה לקבור את השודדים למחרת היום. הם נקברו בבור שנכרה לצורך זה בקצה של גינת הבית ופיזרו עליהם כמות גדולה של .אדמה. חלק זה של הסיפור מראה עד כמה מרג’אנה יכולה להיות החלטית,  קרת מזג ושיטתית. היא יודעת לנצל כל רגע על מנת לממש את המטרה שהציבה לעצמה.

נקודת הצומת הרביעית – נקודה זו  התחילה ברגע בו   מנהיג השודדים בא בגפו (שהרי כל רעיו חוסלו)  כשהוא מחופש לסוחר אריגים ששמו   ח’ואג’ה חוסיין לביתו של עלי באבא. מרג’אנה בחושיה החדים זיהתה   אותו  והחלה להתכונן  לרגע השיא של העלילה. עלי באבא הזמין את האורח בלי שידע מי הוא באמת, לארוחה דשנה והגונה. מרג’אנה  עטתה על עצמה בגדים של רקדנית ומתחת לבגד הסתירה פגיון מתכתי. היא גם היתה רקדנית מעולה וכאשר היתה קרובה מאוד  למנהיג השודדים שלפה במפתיע את הפגיון ודקרה אותו פעמיים ( עמ. 288 – 285.). סופו  של השודד ברור. הוא נרצח. גם כאן מרג’ונה התגלתה  במלוא כישוריה. היא ממוקדת מטרה ובמהירות מממשת את היעד שהציבה לעצמה. סופו של הסיפור כמו בכל  האגדות  שהיא התחתנה  עם בחיר ליבה, בנו של עלי באבא. במרומז ניתן להבין שהאהבה ביניהם החלה לקרום עור וגידים עוד לפני שמנהיג השודדים ורעיו הגיעו לבית וככה בני הזוג חיים באושר עד עצם היום הזה.

במבט כולל על הסיפור, מרג’אנה זוכה להרבה אמפתיה  מצידו של הקורא.. היא אישה מאוד אסרטיבית ובזכות כישוריה הרבים ביססה את מעמד החברתי. היא ידעה לצמוח מהרובד החברתי  הנמוך למעמד חברתי מכובד. קרוב לוודאי שאם היתה חיה כיום, מהר מאוד היתה מתגלה כאשת קריירה, ממולחת, יזמית  וסוללת לעצמה את דרכה למנכ”לות. היא בהחלט יכולה לשמש מודל חיקוי לנשים רבות. 

מקורות

צחי ברונשטייין  – “שעת סיפור” משאבי אנוש  גיליון מס. 38 יולי- אוגוסט 2013 עמ. 33 –    28

“עלי באבא וארבעים השודדים” – לילות ערב מבחר מאלף לילה ולילה כרך ב’ הוצאת בבל  2011  עמ.  290 – 243

ראו גם

עלי באבא בויקיפדיה

עלי בבא וארבעים השודדים /

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − 2 =