גור אריה יהודה:ביקורת על "אריות יהודה" מאת עמית ארד

רומנים היסטוריים על ימי יהודה המכבי הם נדירים למדי בשנים האחרונות ,אם כי רבים  זוכרים עדיין  את "אחי גיבורי התהילה " הוותיק  של הווארד פאסט שפרקים ממנו הוכנסו גם למקראות בתי הספר בשנות השישים והשבעים.

בחודשים האחרונים יצא לאור רומן היסטורי כזה המבוסס על חמש שנות מחקר וכתיבה  וירון אביטוב סוקר אותו.

ביקורת על :

עמית ארד, אריות יהודה, סיפורם המופלא של המכבים, 368 עמ', הוצאה עצמית.

תקציר הספר על הכריכה :

השנה היא 180 לפנה"ס. יהודה בן מתיתיהו הינו נער צעיר. כוהני בית צדוק מנהיגים את העם היהודי מזה מאות שנים. זוהי היהדות המקורית שאינה מוכרת לנו היטב כיום, יהדות כוהנית, ממורכזת פולחני הקרבת קורבנות בבית המקדש, נסמכת על הכתוב בלבד ומתנהלת לפי לוח שנה שמשי. אולם מעמד הכוהנים הולך ומתערער. פלגים חדשים מאיימים על מעמדם – המתייוונים והחכמים. ברקע היחלשות הממלכה הסלווקית ועליית כוחה של רומא. כל אלה משפיעים על מה שיהפוך להיות הניסיון הראשון בהיסטוריה להשמיד דת שיתפתח למרד המכבים והקמתה של ממלכת החשמונאים …

היזם ועוה"ד עמית ארד טווה במיומנות ובכשרון רב את סיפורם המרתק של יהודה המכבי ואחיו באחת התקופות החשובות בתולדות העם היהודי. הרומן מתמקד בשנים 180-160 לפנה"ס, במהלכן הגיע לשיאו מאבק המנהיגות בין הכהנים, המתייוונים והחכמים בארץ ישראל, מאבק שבסיומו נפלה שושלת הכהנים מבית צדוק שהנהיגה את העם היהודי משך מאות בשנים. על רקע היחלשותה של הממלכה הסלווקית ועליית כוחה של רומא, מתרחש הניסיון הראשון בתולדות האנושות להשמיד דת – שהינה הדת המונותאיסטית היחידה, באותה עת. הישרדותה בזכות מאבק אמיץ של העם היהודי בראשות המכבים, השפיעה רבות על התפתחות התרבות האנושית כולה.

גור אריה  יהודה

מאת ירון אביטוב

כאשר סימון בוליבר, המשחרר הגדול של דרום אמריקה מעול הכיבוש הספרדי, עמד לצאת לאחד מהקרבות המכריעים שלו, דודו – כך מספרים – בירך אותו שעליו להילחם "כמו יהודה המכבי". האנקדוטה הזו מעידה שיהודה המכבי הפך לסמל של לוחם נועז לא רק עבור דורות של יהודים אלא גם ביבשות ותרבויות לכאורה רחוקות (הגם שיש הטוענים שברכת דודו של בוליבר מעידה שהמשפחה נמנתה למעשה על צאצאי האנוסים).

סיפורם של החשמונאים – יהודה המכבי, אביו מתתיהו וארבעת אחיו – מתועד בספרים מכבים א' ומכבים ב', אלא שהחכמים, שהחליפו לימים את הכוהנים בהנהגת עם ישראל, ראו בכתבים אלה "ספרים חיצוניים" שמוטב להתרחק מהם. עמית ארד כותב בפתח הדבר לרומן שלו "אריות יהודה", שדווקא הנצרות קידשה את ספרי המכבים ולא מעט בזכותה הם נשמרו ונלמדו. יהודה המכבי זכה מאז לתיעוד באין ספור ספרי היסטוריה, ועל דמותו נרקחו אגדות רבות. ארד, היסטוריון חובב שחקר לעומק את תקופת המכבים, רקח מסיפור חייו רומן היסטורי מעניין שמבוגרים ובני נוער כאחד יוכלו ליהנות מקריאתו. ארד ניזון משפע של מקורות, הצליב ביניהם, הוסיף קורטוב מדמיונו והאינטגרציה שעשה היא מושכת לקריאה ומחייה באמינות רבה תקופה שהפרוזאיקנים של ימינו לא עסקו בה.

לפני חודשים מספר ראה אור "המכה האחרונה" של מיכאל דרור, רומן מתח היסטורי העוסק בחיפוש אוצרות בית המקדש ועלילתו מתחילה בשנת 70 לספירה ונמשכת עד ימינו. ארד נסע עוד 250 שנה אחורה במכונת הזמן, ונחת באחת התקופות הסוערות והמסוכסכות ביותר בתולדות העם היהודי. הרומן מתחולל במרוצת שני עשורים במאה השנייה לפני הספירה (השנים 180 עד 160), שבהן התרחש עימות נוקב בתוך היהדות בין הכהנים מבית צדוק לחכמים, בין מסורתיים לבין מתייוונים שהושפעו ברמה זו אחרת מתרבות יוון, וחלקם היו בוגדים ששיתפו פעולה עם האויב (ובעיקר הכהנים המתייוונים אלקיאמוס ומנלאוס). עימותים אלה שכמעט והביאו לחורבנו של העם היהודי.

במקביל, החריף העימות בימיו של אנטיוכוס אפיפאנס בין הממלכה ההלנית-סלווקית (סוריה) לבין מחוז יהודה בממלכה, שבמהלכו הטיל אנטיוכוס גזרות קשות על היהודים במטרה להכרית מן השורש את היהדות. אנטיוכוס היה למעשה האינקוויזיטור הראשון: הוא הורה לרדוף יהודים ולאנוס אותם להמיר את דתם לפגאנית. אלה שסירבו הולקו והומתו או נמכרו לעבדות. בימיו חולל בית המקדש והפך למקדש לאל זאוס.

הכהן מתתיהו הורג מתיוון .ציור מאת גוסטב דורה.

היהודים שהסכינו בתחילה עם השלטון ההלני, כל עוד הסתפק בהטלת מיסים קשים, החליטו להתקומם. את אש המרד הציתו יהודי מודיעין, הכהן מתתיהו וחמשת בניו: יהודה, יוחנן, שמעון, יונתן ואלעזר. מתתיהו מינה את בנו יהודה לעמוד בראש ההתקוממות, וזה התגלה כמצביא היהודי החשוב ביותר מאז ימי יהושע בן נון – כזה ששיטות הלחימה החדשניות והנועזות שלו, בעיקר בהרים, יכולות להילמד עד ימינו על ידי צבאות ומורדים גם יחד. יהודה המכבי ידע להפוך עם של כוהנים ואיכרים לעם של לוחמים, והפיק את המקסימום מקומץ לוחמיו. בזכות מהלכיו המבריקים והנחישות, המיומנות וחוש ההתמצאות של לוחמיו, הוא הצליח לבטל את נחיתותם המספרית והיעדר ציוד צבאי מספיק, מול כוחות עדיפים עליהם בהרבה. יהודה היה לא רק אסטרטג צבאי ממדרגה ראשונה אלא מנהיג שידע לנצל יפה את המצב הגיאו-פוליטי (היחלשות הממלכה ההלנית ותמיכה של הרומאים בעם היהודי), והבין שכדי לנצח את אויבו עליו להכיר את תרבותו את שפתו, וכל זאת מבלי שיחשוש שיכנו אותו מתייוון.

יהודה בקרב.ציור מאת דורה.

ההיכרות עם התרבות היוונית ושיטות הלחימה הספרטניות, סייעה ליהודה לאמן ולחשל את לוחמיו ולהביאם לסדרת ניצחונות שלא תיאמן. המלך הסלווקי דמטריוס שואל ברומן את אחד מקציניו: "תסביר לי איך חבורת כוהנים של דת מוזרה ומיושנת, מצליחים לנצח פעם אחר פעם את הצבא הטוב בעולם?" (עמ' 355). יהודה הפך ממש לבלתי מנוצח עד שהיהודים האמינו שהוא שליח האל ונשלח אליהם "מידי שמים להציל ולהושיע את העם בשעתו הקשה" (279). ואילו היוונים האמינו שהוא "נלחם כאל, כמו גיבור יווני קדום" (307).

קרב בית זכריה שהסתיים בתבוסת יהודה. ציור מאת דורה.

הודה, שהסתפק בתחילהבמתן מעין אוטונומיה למחוז יהודה והתרתו מחדש של הפולחן היהודי, החל לחתור לעצמאות מלאה. הוא השיג הישגים רבים כשהשתלט על ירושלים, טיהר מחדש את בית המקדש, החזיר את הגאווה הלאומית וביטל את עול המיסים. אלא שיהודה המכבי לא זכה להגשים את מטרתו הסופית – עצמאות. בקרב האחרון שניהל בסדרת מעטים מול רבים, הוא עמד בראש 800 לוחמים שניצבו מול צבא הלני-סלווקי מאורגן של יותר מ- 12 אלף חיילים. בקרב זה הוא אמנם נוצח ונהרג, אבל גם במותו הוא המשיך להטיל יראה על היוונים בלחימתו הבלתי מתפשרת. לפני צאתו לקרב האחרון, שבו ידע מראש שסיכוייו לנצח הם קלושים, פקד יהודה המכבי על חייליו להילחם כך ש"ייראו ויפחדו מאיתנו במותנו יותר מאשר בחיינו" (364).

בזכות ראיית הנולד של יהודה המכבי, שידע לשחרר מקרב זה אלפיים לוחמים כדי לשמור אותם לקרבות הבאים, קירב למעשה ההפסד הזה את בית חשמונאי לניצחון הסופי. לאחר מותו, המשיכו אחיו יונתן ושמעון את מלחמתו והגיעו אף הם להישגים צבאיים ודיפלומטיים, וכך עד להכרזת מדינה יהודית עצמאית, שבשיאה תתפרש על כל רחבי ארץ ישראל. בסוף הדבר כותב ארד, שהצלחת מרד המכבים מנעה למעשה את השמדת הדת המונותיאיסטית היחידה באותם הימים, והשפיעה ללא ספק על התפתחות הדת המונותיאיסטית השנייה, הנצרות.

ארד שיחזר ברומן את סדרת הקרבות של יהודה המכבי. הוא מתאר בצורה משכנעת ומותחת את מהלכי הקרבות, את ציודם של החיילים, את נאומיו של יהודה, שידע להחדיר רוח קרב בלוחמיו, וכן את מדיניות הצד שכנגד. הרומן מציג את יהודה כבשר ודם, ששאף להניח את חרבו ואף הגיע שלוש פעמים להסכמי הפסקת אש או שביתת נשק עם הסלווקים – הסכמים שהופרו על ידם ואילצו אותו ואת צבאו לשוב ולהילחם. הרומן מאיר גם את הפן האישי בדמותו של מצביא שידע לכבד את אויביו, לשחרר שבויים ולטפל בפצועים. רק במקרה של ניקנור היווני חרג יהודה מהג'נטלמניות שלו כלוחם וכרת את ראשו של מי שאיים להחריב את בית המקדש.

הרומן מצטיין באמינות גם בכל הקשור לתיאורי הקהילות היהודיות בניכר, תיאורי הנופים, הערים הגדולות והקטנות, מירושלים הטרום הלנית וזו שהפכה לפוליס יוונית, אלכסנדריה, אנטיוכיה ורומא. "אריות יהודה" עוסק במינון נכון גם במחלוקת מהן סבל העם המפולג, שיהודה ניסה לאחדו כאילו הוא ממשיך את דרכו את דויד המלך שאיחד את כל שבטי ישראל תחת דגלו. הגם שהיה מנהיג מלידה וראוי היה להפוך למלך, נמנע יהודה המכבי מלבקש לעצמו כתרים ("אני לא בא כמלך וגם לא כמשיח", 275) וידע לתמרן יפה בין הסיעות המפולגות ולגרום לכך שכל העם יעריצו. דהיינו, מלך בשר ודם גם בלי לזכות בכתר.

מתתיהו קורא לעזרת פליטים יהודיים.ציור מאת דורה.

למעט פרק הפתיחה, הרומן כתוב כרונולוגית, לפי תקופות, שנים וקרבות ומסתיים למעשה במות יהודה. ניכר שארד שולט היטב בפרטים בניואנסים, והוא מצליח להפיח חיים לא רק ביהודה אלא גם בדמויות של אביו ואחיו, ולא פחות מכך בדמויות משנה רומאיות, יווניות ומתייוונות. לטעמי, פרקי הקרבות ברומן טובים יותר מבחינה פרוזאית (במיוחד פרק הפתיחה ופרק הסיום) מאשר כמה מהפרקים האחרים, ובמיוחד זה העוסק באהבתו  המזכירה את זו של בן עשרה  של יהודה ליהודייה מאלכסנדרייה, אולם גם הם שופכים אור על אישיותו המיוחדת שתקסום ללא ספק לקורא.

הגם שהרומן רהוט בסגנונו, עדיין ניכרות בו מחלות ילדות אופייניות לספר ביכורים. פה ושם קלישאות שמוטב היה להימנע מהן, נטייה לארכנות והיעדר הפתעות צורניות או עלילתיות. ארד אינו בוחן את דמותו של יהודה המכבי כמו היסטוריון חדש אלא מנציח את המיתוס, והגם שהדמות נחקרה היטב למעשה הרומן אינו מחדש עבור מי שמכיר את הנראטיב ההסטורי.

ובכל זאת, בזכות האינטגרציה המוצלחת של המון רסיסי המידע שאותם ליקט ארד, הרומן מומלץ לקריאה לא רק לחובבי הז'אנר ההיסטורי ורצוי להפכו גם לחומר עזר לימודי.

בתום הקריאה, שאלתי את עצמי מדוע אף מו"ל עברי המכבד את עצמו לא טרח לפרסם את הרומן הזה העוסק בפרק כה חשוב בעבר היהודי, והוא ראה אור לבסוף רק בהוצאה עצמית על חשבון המחבר. למרות כמה מפגמיו, צריך לקוות ש"אריות יהודה" יזכה לקהל קוראים ולא ייתפס אף הוא כמו ספרי המכבים בשעתו רק כ"ספר חיצוני"

יהודה המכבי  יוצא כנגד המצביא ניקנור.ציור מאת גוסטב דורה.

ראו גם

אתר הספר "אריות יהודה"

הבלוג של עמית ארד

אריות יהודה בהאד סטארט

עמית ארד בפייסבוק

אריות יהודה בפייסבוק

וראו עוד על יהודה המכבי

אלי אשד על "אחי גיבורי התהילה "

.אלי אשד על יהודה  המכבי כוכב קולנוע

עמית ארד מחבר "אריות יהודה".

אודות ירון אביטוב

ירון אביטוב הוא סופר, מבקר ספרות, עורך אנתולוגיות, יוצר של סרטי תעודה ומדריך טיולים. בשפה העברית פרסם 12 ספרים, בהם "פתק מאמא", "הומלס", "אדון הסליחות", "האורות של מיאמי" ו"הסתכלות". כמו כן ערך שש אנתולוגיות בשפה העברית, רובן בצוותא עם רן יגיל. בספרדית ראו אור שישה מספריו, בהם האנתולוגיות "הציפורים לא מזמרות באושוויץ" ו"ספר השלום", שהוצגו ביריד הספרות הבינלאומי השני בגודלו בעולם, גוודלחארה מקסיקו, דצמבר 2013. אביטוב נכלל במשלחת הסופרים הישראלית ליריד, שבו ישראל היתה אורחת הכבוד, והשתתף כסופר אורח בירידי ספרות נוספים ברחבי אמריקה הלטינית. זכה בשישה פרסים ספרותיים, בהם פרס ראש הממשלה לספרות (2005), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1993), פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה (1994) ופרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" (2012) בזכות מפעל האנתולוגיות הישראליות שלו בשפה הספרדית. אביטוב ביים גם חמישה סרטי תעודה, ובהם הסרט "אמריקה לדינה", העוסק בתולדות האנוסים במרכז ובדרום אמריקה, סרט דובר ספרדית שהוצג במדינות רבות באמל"ט והשתתף בין השאר בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים במיאמי (2012) ובפסטיבל הסרטים הישראלי בגוודלחארה (דצמבר, 2013). סרטו החדש "הפינה האחרונה", העוסק בתולדותיהם של כמה מבכירי הספרות האקוודורית והלטינית, הוצג בהצגת בכורה בפסטיבל קולנוע באקוודור, דצמבר 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סיפורת היסטורית עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

12 תגובות על גור אריה יהודה:ביקורת על "אריות יהודה" מאת עמית ארד

  1. מאת אלי אשד:‏

    הערה: בדיקה בספריות מראה ש"אריות יהודה" אינו קיים בכלל בשוס ספריה ידועה כולל בספריה הלאומית שלשם על פי חוק יש לשלוח עותק חובה מכל ספר קיים שיוצא בעברית מודפס או אלקטרוני.

  2. מאת עמית ארד:‏

    נכון להיום הספר זמין לרכישה באתר http://www.lionsofjudea.co.il ובמספר חנויות מובחרות כגון רובינזון ספרים בנחלת בינימין בת"א. קצב הגעתו לספריות תלויה במנהלות הרכש של כל ספריה וכולי תקווה שהביקורת המחמיאה של ירון אביטוב תסייע בעניין.. נקודה מיוחדת שלא נזכרה בביקורת – האינטראקטיביות: "אריות יהודה" – מלווה בחמישה סרטונים רלוונטיים להתקדמות העלילה המצויים ביו-טיוב, כאשר קודי QR המפנים אליהם פזורים בספר. הסרטונים ממחישים ומעשירים את חוויית הקריאה, וממשובי הקוראים עד כה, מדובר בתרומה נוספת להנאה מהספר.
    תודה לירון אביטוב על הביקורת ולאלי אשד על פרסומה.

  3. מאת עמית ארד:‏

    מוזמנים לצפות בטריילר אריות יהודה http://www.youtube.com/watch?v=XQSMvqw9Wzs

  4. מאת אלי אשד:‏

    לספריה הלאומית יש לשלוח שני עותקים חינם מיד עם הפרסום על פי חוק.

  5. מאת ירון אביטוב:‏

    בביקורת שלי אני מתייחס כמובן רק לספר ולא לסרטונים כי זוהי ביקורת ספרותית בלבד.

  6. מאת אלי אשד:‏

    קיבלנו את המידע המעניין הזה על הספר "אריות יהודה".
    מסתבר שהמחבר היגיש בעניינו בג"ץ כנגד פרס ספיר:והנה הפסיקה:

    בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

    בג"ץ 3582/14

    לפני:
    כבוד השופט ס' ג'ובראן

    כבוד השופט י' דנציגר

    כבוד השופט נ' הנדל

    העותר:
    עמית ארד

    נ ג ד

    המשיבים:
    1. מפעל הפיס

    2. קרן מפעל הפיס ע"ש פנחס ספיר

    עתירה למתן צו על-תנאי

    תאריך הישיבה:
    א' באב התשע"ד
    (28.7.2014)

    בשם העותר:
    בעצמו

    בשם המשיבים:
    עו"ד מיכל רומני

    פסק-דין

    בהמלצתנו הגיעו הצדדים לכלל הסכמה כדלקמן:

    1. העותר מוחק את עתירתו והיא נמחקת ללא צו להוצאות.

    2. במהלך השנה הקרובה יבחן דירקטוריון הקרן אם יש מקום לאפשר התמודדותם על "פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס" (להלן: פרס ספיר) של ספרים שהוצאו לאור באופן עצמאי ולא באמצעות מו"ל, כעולה מנוסחו הקיים של תקנון הקרן.

    3. לנוכח עובדותיו המיוחדות של המקרה דנן ובעקבות המלצתנו, מוסכם כי העותר יהיה רשאי להגיש את ספרו "אריות יהודה – סיפורם המופלא של המכבים" כמועמד לפרס ספיר בשנה הבאה, מבלי שתועלה נגדו הטענה כי תקנון הקרן מאפשר רק לספרים שיצאו לאור במהלך השנה החולפת להתמודד על קבלת הפרס באותה שנה.

    4. היה ודירקטוריון הקרן יחליט שלא להמליץ על שינוי התקנון כאמור לעיל ועקב כך תידחה בקשת העותר לכלול את ספרו בהתמודדות על פרס ספיר בשנה הבאה, רשאי יהיה העותר לתקוף את סירוב הקרן חרף המחיקה של עתירה זו. יובהר כי במקרה שכזה ובכפוף לאמור בסעיף 3 לעיל שומרים הצדדים על מלוא טענותיהם.

    ניתן היום, א' באב התשע"ד (28.7.2014).

  7. מאת דליה:‏

    ספר משעמם קשה לקריאה…..

  8. מאת חנה כהן:‏

    ספר בינוני ומטה…. בהצלחה בספר הבא.

  9. מאת חסידה:‏

    קראתי את ספרך המהמם. פשוט נעים וקל לקריאה. לא ניתן לעצור לרגע. ואם אכן הממצאים נכונים חטפתי את סטירת חיי. במסגרת החינוך הממלכתי לא הוסבר לנו על חלקם של הכוהנים כלל בחורבן הבית. אנו שחונכנו על ערכי החג המטפורי והציורי רואים כאן מהפך בהלך החשיבה על חגי ישראל. תודה ספר מספר ומגרה במיוחד. תודה

  10. מאת אברי:‏

    כמי שעוסק לא מעט בתקופה, די התלהבתי מהספר. יש לספר פוטנציאל כביר. ויפה שמישהו עשה מעשה והגיש לקורא העברי ספר בעניין החשמונאים.
    לגבי הנתונים ההיסטוריים הספר די מדייק, ונותן רושם של אותנטיות, אם כי אפשר לחלוק עליו בכל מיני נקודות, אבל זה עניין לחוקרים. מבחינה ספרותית הייתי מחזיר אותו לשולחן העריכה. יש משפטים שאפשר לנסח באופן ספרותי או פיוטי יותר. יש מקומות שכדאי לקצר בהם. ויש נקודות שאפשר לפרט בהם יותר. לעיתים יש מקומות בספר שהוא הופך להיות מייגע למדי, וצריך ליישר מעקשים כאלו. בקיצור ממליץ לערוך את הספר מחדש ולהוציא מהדורה שנייה מתוקנת.

  11. מאת אריה:‏

    ספר ראוי לקריאה, מה חבל שנכתב ברובו בשפת דיבור ולא בשפה ספרותית, עתיר שגיאות לשוניות וטעויות כתיב

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*