צבי ינאי היה אחד הפופולריזאטורים הבולטים של המדע והפילוסופיה בתרבות הישראלית. בראש ובראשונה כעורך המייסד של כתב העת “מחשבות ” אחד מכתבי העט האינטלקטואליים החשובים ביותר ( והמעטים כל כך ) בעברית.

המשוררת נעמי  הר ירוק גרינברג מפרסמת כאן  זכרונות אישיים עליו ביחד עם רשימה  על אחד הנושאים  הרבים שבהם עסק לזכרו.

מחשבות על צבי ינאי

מאת נעמי הר ירוק .גרינברג

צבי ינאי ( 2013-1935) הלך לעולמו בדצמבר האחרון, והובא לקבורה בבית העלמין האזרחי/יהודי.

בעקבות קיום ערב  מחווה לזכרו בבית אריאלה בתל אביב  שבו הופיעו מרצים שונים כמו  פרופסור אסא כשר ואחרים שדיברו על האיש ועל נושאים שונים בהשראתו המבורכת ,העליתי על הכתב גם אני  כמה מילים, כזיכרון, כמחווה וכהספד, לידיד משכבר הימים, שהלך לעולמו לאחרונה, למקורביו ולכלל בתוספת לכמה מחשבות בהשראתו..

בשכנות טובה.

היכרתי אותו אישית. לא רק מכנסים והרצאות . בסוף שנות השמונים, התברר לי, שאני וצבי גרים בשכנות, האחד מול השני, ברחוב שינקין בת”א. כך התקיימה ידידות, ביקורי בית ההדדיים, בהם נחשפת עשייה בחיים אישיים, ושיחות שונות שקיימנו. בדברים שהייתה בינינו הבנה והסכמה לגביהם, כמו לגבי מעשי יצירה או שיתופי פעולה, ובדברים שלא הסכמנו עליהם. כמו תפקידי גבר ואישה הנמצאים במערכת יחסים זוגית, וכמו אי יכולתו לקבל כתורה מסיני, את קיומו של האלוהים, ואת המצוות שנתן לנו, היהודים, לעובדן ולשמרן.

יכולתי למצוא לכך הסברים בעברו של צבי ינאי, ובילדותו בפרט. בעובדה שחייו וחיי אחיותיו ניצלו תודות לאידה, האיטלקייה הטובה, ששמרה עליהם מידי הנאצים, בזמן המלחמה, משנתייתמו מהוריהם. כמו שאמר באותו הקשר שלו, בסרט התיעודי אודות חסידי אומות העולם, “ואהבת לרעך” של הבימאי ז’קי ברקן, כי איננו יכול “להאמין במשהו שחורג מגבולות האדם”.

לעומת ינאי, ישנם היום לא מעט מדענים, כמו פרופ’ ג’ראלד שרדר, פרופ` אברהם קושלבסקי,  פרופ’ דורון אורבך, ד”ר שלום סרברניק, ועוד רבים. גם כאלה מחברי אגודת אנשי מדע שומרי תורה, שמכירים את הספרות התורנית היהודית לעומקה, ומשכילים למצוא גם את ההקשרים הרוחניים שבין התורה והמדע.

איך מודדים זמן ?

בין יתר פעליו, נהג ינאי לערוך כנסים או ערבים מיוחדים, בנושאים שעלו בכתבי העת, כשהוא משמש בהם אף כמרצה, בשפתו הבהירה, והממוקדת בידענותה ובהתנסחויותיה.

ינאי ערך והוציא לאור בשנות ה 70 וה-80 את כתב העת שנשא את השם “מחשבות” במימון ובהפצה של IBM.

השם “מחשבות”  נבחר בדומה לסלוגן החברה THINK, אותו תבע תומאס ג’ון ווטסון האב, מי שהיה נשיאה של החברה, במטרה לעודד את עובדיו ליתר פריון בעבודה. החברה  אף הוציאה לאור את ביטאונה בשם זה: ” ” THINK, משנת 1935 ואילך.

צבי ינאי יש להניח קיבל השראה לכתב העת שלו משם.

אני זוכרת איך בשנות השמונים, עקבתי אחרי הפעילות של כתב העת “מחשבות”. כך הגעתי לאחד הכנסים, בנושא מדע ויופי,משם זכורה לי במיוחד המשוואה ששטח בפנינו ינאי, שיצרה גזרה שווה בין יופי ואסתטיקה לבין נוסחה מתמטית.  או לערב בנושא מדידה וזמן, בגלריית בוגרשוב בעיר, בו נטלו חלק צבי ינאי והפיסיקאי הישראלי, המועמד זה שנים לפרס נובל, פרופ’ יקיר אהרונוב, על גילויו של אפקט אהרונוב-בוהם.

בספרו של ינאי “החיפוש האין סופי – שיחות עם מדענים” שיצא לאור בשנת 2000 בהוצאת עם עובד, מופיעה שיחה אותה ניהל עם פרופ’ אהרונוב, בשנת 2000, אודות פיזיקה והזמן, שבחלקה פורסמה באתר Y נט.

העיסוק של פרופ’ אהרונוב כפיסיקאי וכתיאורטיקן בנושא תפיסת הזמן, סקרן אותי מאד, וכך מצאתי עצמי בסוף אותו מפגש בגלריה, מדקלמת באוזניו של פרופ’ אהרונוב את אחד משירי על מושג הזמן, בשם –

“לגבי המשורר – כיצד מודדים הפסקה בזמן?”.

בשיר אותו דיקלמתי, אני מביאה את המשורר כמשל לתפיסת הזמן, ושואלת מתוך התבוננות והקשבה לפעילות השעון – כיצד מודדים הפסקה בזמן, כאשר לא ניתן לשמוע את דפיקת מחוג השעון, בין שניה אחת לרעותה. במילים אחרות, האם צורת  מדידת הזמן הידועה לנו, משקפת את עובדת הימצאותו של הזמן בעולמנו, באופן מוחלט או רק באופן יחסי?

מעצם כך, אני חושבת, שלצורך ביצוע פעולת המדידה, גם דרוש לנו זמן. מכאן נובע, שהזמן הנמדד לא יוכל להיות מסונכרן, באופן מוחלט, עם הזמן האמיתי עצמו. לעולם ישמר, ויתקיים איזו שהוא הפרש בין שני הזמנים הללו. גם אם הפרש זה בא לידי ביטוי על ידי הפרש של ננו שניה אחת בלבד ליום. עדיין הפרש זמנים זה שריר וקיים.

באותו ערב, ניהלתי שיחה  בעניין זה של  הדיוק או האי דיוק במדידת הזמן עם צבי ינאי  והוא הרחיב בהנאה רבה, באזני, אודות מבניהם ודרך פעולתם של “שעונים אטומיים”. בכך, אישש שוב, בצורה חד משמעית את שסברתי, כי לא יכולה להתקיים מדידה של זמן באופן מושלם, במכשירים שהם המצאה או מעשה ידי אדם.

עם הסתמכותם של שעונים אטומיים על תהודה אטומית, שיוצרת “אות מחזורי” בעל תדירות שהשינויים בה נמוכים מאד. מתאפשרת בכך אמידת זמן, ומנייתו, בדיוק גבוה – אך לא מוחלט, ובעזרת מונה.

אם כן, מתוך הפערים והמגבלות הללו באפשרות מדידת הזמן בדיוק מוחלט, בידי אדם, עולה ההוכחה להבנתי, לדבר קיומו של אלוקים. כוח בורא ועליון, שאיננו יכולים, כבני אנוש, להגיע לרמת מחשבותיו והשגותיו, ובוודאי שלא ליכולותיו של בריאת “יש מאַיִן”. בכלל זה, בריאת הזמן מה’איִן’.

כל שאנחנו מסוגלים לו, במסגרת מוגבלויותינו אלה, ביחס לאלוהים, הוא בריאת “היש מהיש”. כך לגבי כישורינו “להמציא” כלים ו’יצורים’ מהונדסים שונים, מה”יש” ולא מ”האין”.

כאשר, חלק הלא נודע לנו, נישאר וממשיך להתקיים, בגדר מסתורין, ובנשגב מבינתנו. ואין לשאלו יתר על המידה, אלא, להותיר מקום ליסוד האמונה, בלבותנו.

את השיר הזה, “זמן לגבי המשורר או כיצד מודדים הפסקה בזמן”, ושירים נוספים בנושא הזמן, כתבתי בתחילת שנות השבעים ובסופן, של המאה שעברה. בשנות ה 20 לחיי.

בספר שירי השני, “נאדבראמה 2” שיצא לאור בשנה החולפת – תשע”ג, וכהמשך ל “נאדבראמה” הראשון שראה אור ב- 1992, הוספתי בית שני לשיר הנ”ל, המאזכר את אי יכולת המדידה המדוייקת של הזמן, על ידי שעונים אטומיים. זאת גם בהתאם לרוח הדברים ששמעתי וקבלתי מפיהם של פרופ’ אהרונוב, וצבי ינאי, באותו המפגש.

השיר.

את השיר הזה הפעם, אני רוצה להקדיש לשניהם, לפרופ’ אהרונוב ולצבי ינאי. הריהו לפניכם:

זְמַן לְגַבֵּי הַמְּשׁוֹרֵר – אִי אֶפְשָׁר לִמְדוֹד הַפְסָקָה בַּזְּמַן

1980-

לְגַבֵּי הַמְּשׁוֹרֵר אֵין

מֻשַּׂג הַזְּמַן בְּנִמְצָא.

הַשָּׁעוֹן בְּמֶרְכָאוֹת.

דְּפִיקוֹת הַשְּׁנִיּוֹת בְּהַפְסָקוֹת –

בְּאֵיזֶה זְמַן

מוֹדְדִים

הַפְסָקָה בַּזְּמַן?

1990

אֲפִלּוּ שְׁעוֹנִים אָטוֹמִיִים

אֵינָם יכוֹלִים לִמְדוֹד הַפְסָקָה בַּזְּמַן. –  את הזְמַן בְּאֹפֶן מֻחְלָט.

(אלא עד “דיוק” לסטיית שעון של

פחות מ- 10-9) שניות( – -ננו -שנייה ביום….)

עד כאן לגבי מדידת זמן.

צבי ינאי  האיש תרם רבות להנגשת התיאוריות המדעיות השונות לקהלים רבים, ולשילוב המדע בתחומי רוח נוספים.

תהא תרומתו זו ברוכה בקרבנו. כסמל לסקרנות. כהשראה לרכישת ידע וללימוד אין סופי, לנוכח הגילויים המתעדכנים למולנו – חדשות לבקרים – בעידן האינפורמציה, בו אנו חיים.

בתקווה שימצא מקום במחוזותינו, לשמור את כתבי ידו, שהשאיר אחריו, ובית הולם לספריו.

תנחומים לבני משפחתו.

יהי זכרו ברוך.

ראו עוד על צבי ינאי :

צבי ינאי בויקיפדיה

7 תגובות

    • אם הוגשה מועמדותו עד נובמבר 2013 לפני פטירתו, (וגם לפני בחירתו)
      אזי ישנו סיכוי שעדיין יכול לקבל את פרס ישראל.
      את זה ודאי המשפחה הקרובה יודעת. אולי אשאל.

      • הגשתי מועמדות לפני מספר שנים ונענו ב לאו. למעשה הגשתי פעמיים במהלך השנים.
        לפי מיטב ידיעתי צריך להגיש כל שנה עד שתופס או לא. ולכן אין מה לעשות יותר. לצערי הרב. הוא קיבל המלצות ממיטב המדענים בארץ. אבל לוועדה זה לא התאים.

        • שמחה לשמוע שניסיתם, דליה. אבל אם לא הוגש שוב בשנה החולפת עבור הפרס לשנה זו 2014, אז כנראה שאין מה לעשות..
          (ואולי כן. מי יודע איך דברים עובדים פה באמת מבפנים…).

          בכל מקרה צבי זכה להרבה כתרים בחייו, וחותמו נשאר כאן עמנו לשנים.

          נעמי

  1. אפשרות נוספת היא הנצחת שמו בדרך של קריאת רחובות על שמו ו/או הקמת מרכז אקדמי על שמו ובמרכז זה ישמרו ספרייתו וכתביו ולעודד כתיבת מחקרים על מפעלו הספרותי לרבות כתיבת תיזות על מושאי כתיבתו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 3 =