שק קמח

עֲשֵׂה לִי שַׂק קֶמַח
מִכָּאן וְעַד תְּחִלַּת הַסִּפּוּר.
לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי
שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל הַקַּרְקַע
כָּךְ עָשָׂה לִי שַׁק קֶמַח
אֶהְיֶה
לֹא בַּשָּׁמַיִם
אַךְ לֹא מָטַה מֵהֵם
וְעִקְבוֹתַי אֵינָם.

היה היית ילדת פרא

הָיֹה הָיִיתְ יַלְדַּת פֶּרֶא.
תָּם הַרֶא’ וְנוֹתַר הַפֶּ’-
פֶּה גָּדוֹל וְאוֹמֵר שִׁירָה.
מְטַפֶּסֶת עַל עֲצֵי נְיָר
וְזוֹרֶקֶת כַּדּוּרֵי צֶבַע
עַל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

מבעד לשיני המזלג

מִבַּעַד לְשִׁנֵי הַמַּזְלֵג
אֲנִי רוֹאָה עוֹלָם מְסֹרָג
וְאָכִיל לְמַרְאֶה.

מַעֲמָד לִפְתָקִים

הַמְּשׁוֹרֵר קוֹנֶה מַעֲמָד לִפְתָקִים.
מַעֲמָד מִשְׁרָדִי וְאַף יוֹתֵר, לִפְתָקִים.
וְהַקְלִיפְּסִים הַקְּטָנִּים שֶׁתּוֹפְסִים אֶת הַדַּף
נוֹתְנִים לַפְּתָקִים רֶגֶל,
שֶׁלֹּא יֵעָרְמוּ לַמִּשְׁכָּב,
שֶׁלֹּא יִתְעוֹפְפוּ עִם הָרוּחַ.
זֶהוּ מַעֲמָד בֵּינַיִם לְפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ,
לְחֶדֶר בְּלִי חֲשֵׁכַת מְגֵרוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ קְלִיפְּסִים
פִּיהֶם נוֹגֵס בָּרוּחַ,
מַאֲרִיךְ אֶת הַמֶּרְחָק
מִן הַשִּׁיר לָעֲזָאזֵל.

לא כל השירים

לֹא כֹּל הַשִּׁירִים
חַיָּבִים לְדָבֵּר.
יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה
בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִּי לָשׁוֹן.
יֵשׁ זִמְזוּם
שְׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.

*

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה
כְּשֶׁנּוֹתְנִים לַיַּלְדָּה
לְצַיֵּר בְּדַפֵּי שׁוּרוֹת.

דנה מרקוביץ

דנה מרקוביץ היא ילידת אשקלון, 1987, וכיום מתגוררת בתל-אביב. היא בוגרת התוכנית הרב-תחומית לאמנויות באוניברסיטת ת”א ולומדת לתואר שני בתסריטאות. עוסקת בקופירייטינג ובעלת בלוג האופנה “פָּיֶט“. שיריה התפרסמו במגוון כתבי עת, ביניהם “הליקון”, “מעין”, “כתובת” ו”כביש 40″.

4 תגובות

  1. מתחיל מבטיח מאוד:
    עֲשֵׂה לִי שַׂק קֶמַח
    מִכָּאן וְעַד תְּחִלַּת הַסִּפּוּר.
    לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי
    שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל הַקַּרְקַע

    אח”כ קצת פחות לדעתי אבל בסך הכל בסדר

  2. אהבתי את השיר האחרון “לא כל השירים” ואת האפילוג שבו, סגנון הכתיבה כמו השיב אותי לתמימות של שנות השמונים. שפה עשירה ורזה, נשית וציורית.

  3. קראתי את השירים והרגשתי שדנה היא פשוט אומנית בחסד עליון שתיתי ואכלתי כל מילה בתאבון גדול ורציתי עוד ועוד מה זה היצירתיות הזאת? דנה גאונת אומנות עוד נישמע עליה רבות היא נולדה לגדולות.

  4. לשירים של דנה יש קסם מיוחד;
    המלים השחוקות, הבלות והשגורות זוכות
    לטוויסט מסתורי ובוראות לרגע עולם
    חדש.
    השירים המברקיים- מבריקים,
    והמלים מושכים אותנו, הסומים המסוממים.
    ההומור, הסרקזם והכאב לושו למקשה אחת.
    ברכות
    מ.מ.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 5 =