נלסון מנדלה: מלוחם חרות כושל לקדוש בינלאומי.

המנהיג הדרום אפריקני נלסון מנדלה נפטר.  ופטירתו הפכה לאירוע אבל כלל עולמי שכמוהו לא זכה שום מנהיג אפריקני קודם.לכאורה בגלל שהיה לוחם חופש דגול.

אולם התזה שלי היא שהוא זכה לכך דווקא משום שלא היה ולא יכל להיות לוחם חרות מהסוג שאותו היכירו אפריקה והעולם במשך דורות רבים.

המנהיג האפריקני נלסון מנדלה נפטר.ופטירתו הפכה לאירוע עולמי .מנהיגי העולם באו להלוויתו  אחת הגדולות אי פעם הושמעו עליו אין ספר הספדים ,לכל ברור שאחד מגדולי העולם בעשורים האחרונים אדם שהביא לשינויים דרמטיים וחיוביים הלך לעולמו.

וממש בימים אלו הועלה על חייו בבתי הקולנוע סרט קולנוע עלילתי .שהושלם עוד לפני פטירתו.

עכשיו ברור שמנדלה לא היה עוד פוליטיקאי אפריקני. גם לא עוד לוחם חרות כפי שהוגדר בספר על חייו שפורסם בעברית .הוא היה הרבה יותר מכך ,קדוש אותנטי.

אם היה "רק" לוחם חרות כי אז העניין העולמי סביבו היה פחות בהרבה כיום כאשר לוחמי חרות באופן כללי מעוררים את התלהבותנו פחות ופחות.

אבל..העובדות הן אלה :מכל בחינה היחס  המעריץ כלפי מנדלה בספרים שונים  שנכתבו בשנים האחרונות הוא מדהים :

בעברית למשל  הוא מאוזכר  בספר של פרנק מקלין  משפטים מפורסמים :   פסקי דין שעשו היסטוריה / ( אור יהודה :   הד-ארצי,   תשנ"ז ))1997.

שם משפטו  שהכניס אותו לכלא הדרום אפריקני ל27 שנים על אירגון פעולות טרור מתואר ביחד עם משפטי סוקרטס גלילאו גלילי  אוסקר וילד דרייפוס ואיכמן  כשווה ערך לכל אחד ממשפטים היסטוריים אלו.

נאומו במשפט  זה מובא בפירוט בספר אני נכון למות" :   מילים שעשו היסטוריה : דבריו של הנאשם נלסון מנדלה בבית המשפט העליון בפרטוריה בפתיחת שלב ההגנה במשפט ריבוניה, 20 באפריל 1964 / ) מאנגלית: ליאורה וסרמן. [עריכה מדעית, תקציר אירועים והערות: יונתן מירן].       בנימינה :   נהר ספרים,   2004.)

נאום  זה של מנדלה מופיע   גם בספרה של  רוזלינד   הורטון    / נאומים ששינו   את העולם – הנאומים, הסיפורים והאנשים מאחורי הרגעים שעשו היסטוריה (תל-אביב :   מטר,   תשס"ט, 2008.)

והוא אחד ממאה ואחד האישים הנידונים בספר של  סימון סבג מונטיפיורי , 101 גיבורים – החשובים, האמיצים, המעניינים בתולדות האדם / (  אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תשע"א 2010.)

הוא אגב המנהיג האפריקני השחור היחיד המופיע בספרים אלו.

כל זה מראה שמנדלה הוא מנהיג אפריקני יוצא דופן  למעשה יחיד במינו בחשיבותו ובפרסומו  העולמי.ברור גם  שספרים אלו לא היו יכולים לצאת לאור  או אף  להיכתב לפני סוף שנות השמונים או שנות תשעים כאשר מנדלה היה דמות בלתי ידועה ביחס אסיר נשכח בבית הכלא. מאידך הם מראים היטב על האידיאליזציה בדיעבד שנעשתה לדמותו של מנדלה שהפכה אותו לדמות  מיתית סימלית.

בעברית הופיע גם ספרו " אני, נלסון מנדלה :  שיחות עם עצמי (  תל-אביב : אחוזת בית, תשע"ד 2013) חלק מהשיחות שאותן מביא מנדלה על תקופת בית הכלא שלו עוסקות בשנים שבהם הרגיש את עצמו  נשכח לחלוטין בידי העולם וברור שהוא לא העלה על דעתו שבתוך שנים המצב ישתנה לחלוטין והוא יהפך לכוכב בינלאומי והאיש שאי אפשר בלעדיו בדרום אפריקה.

בעברית אפילו הופיע זמן קצר לאחר פטירתו של מנדלה ספר ילדים עברי מקורי על חייו :מנדלה סיפור חייו של נלסון מנדלה " מאת תמר ורטה-זהבי ( עם עובד 2014).ורטה -זהבי כבר חיברה ביוגרפיות לילדים על מנהיגים אחרים כמו  המנהיג ההודי גנדי והמנהיג האמריקני השחור  מרטין לותר קינג..אולם זוהי הביוגרפיה היחידה הקיימת בעברית על איזה שהוא מנהיג אפריקני.

קשה מאוד לחשוב על איזה מנהיג אחר  מאפריקה השחורה במאה העשרים שהיגיע למידה כזאת של הערכה עולמית .  שנחשב למוקד של השראה וחזון המדבר לכל בני האדם באשר הם.שעליו נעשו סרטים מעריצים שונים.

מדוע  הוא ? מדוע דווקא נלסון מנדלה ?

אנשי החזון והמייסדים

TIME Magazine Cover: Kwame Nkrumah -- Feb. 9, 1953

אני חושב על המנהיגים האפריקניים  קודמים למנדלה שזכו אף הם למידה של פרסום עולמי שעוררו גאווה שחורה ברבים והציתו את דמיונם של רבים אחרים ,שהביסו וגירשו את המשטר הקולונאלי מארצותיהם.   אך אף לא אחד מהם אפילו התחיל להתקרב למה שמנדלה מייצג  כיום למיליארדים.

בראשית שנות השישים בתקופה שבה המדינות האפריקניות השונות השתחררו אחת אחרי השנייה מהשלטון הקולוניאלי האירופי ואפריקה כונתה "אפריקה המתעוררת "  ונחשבה ל"יבשת העתיד" כמה מאישים אלו נחשבו בעולם וגם בישראל כהרבה יותר מלוחמי חופש.הם נחשבו כאנשי חזון ,והיחס אליהם היה בהתאם.

ספריהם של המנהיגים הבולטים של המדינות האפריקניות תורגמו לעברית ( תמיד בידי אהרון אמיר ובנימין  תמוז אנשי התנועה " הכנענית " שחשו קרבה רבה לתנועות השחרור האפריקניות ) והם וארצותיהם זכו לכתבות מפרגנות רבות בתקשורת הישראלית.

למשך זמן מה לפחות.

הבא נזכיר כמה מהבולטים מהם כהשוואה למנדלה:

איש החזון מגאנה

היה למשל קוואמה נקרומה (1909-1972) הנשיא הראשון של גאנה שיצר את האידיאולוגיה של אפריקה המאוחדת  והקמת "ארצות הברית של אפריקה ". הוא הפך לנערץ על המונים בכל רחבי אפריקה וגם מחוצה לה כסמל של שחור על לאומי וכמי שינהיג את אפריקה יבשת העתיד.

וכך בתקופת שיא פרסומו וההערכה כלפיו בראשית שנות השישים , תורגם גם לעברית ספרו "גאנה: אוטוביוגרפיה ( במקור פורסם ב-1957 תרגום –אהרון  אמיר תל אביב: עם הספר, תשכ"א 1961  ).הוא היה זה שיצר את המונח "ניאו קולוניאליזם" כדי לתאר ולגנות את המדיניות המערבית הלבנה כלפי אפריקה לאחר שחרורה.

אבל נקרומה לאחר כמה השגים ראשוניים של הקמת אירגון פאן אפריקני לא הצליח להגשים שום דבר ממה שהטיף לו  להקמת פדרציה אפריקנית מאוחדת.  מאידך  הוא דירדר את מצב הכלכלי של גאנה שהייתה  אחת המדינות העשירות ביבשת והפך אותה במדיניותו השגויה לאחת המדינות העניות ביבשת. הוא  הטיל בארצו ב-1964 משטר רודני. שאיפשר רק מפלגה אחת את מפלגתו ונתן לו סמכויות מוחלטות  ב-1964 ולבסוף הופל בהפיכה צבאית ב-1966. הוא הפך  גולה שממשיך להטיף לאידיאולוגיה הישנה שלו של אחדות אפריקה, אבל איש לא טרח להאזין לו יותר.

לא תורגם שום ספר נוסף שלו לעברית. וסביר להניח שאילו אהרון אמיר היה מתעכב כמה שנים עם תרגום ספרו של נקרומה ,זה כבר לא היה יוצא לאור בעברית אחרי 1964.בוודאי לא אחרי 1966. איש לא היה רוצה לקרוא את זכרונותיו של רודן וגרוע מכך רודן שהופל והוגלה.

נקרומה נכשל ובגדול, וייצג אולי יותר מכל אחד אחר ,את חורבן התקוות שתלו ב"אפריקה המתעוררת ". הוא מת  אכול יאוש  ב-1972.

אמנם שנים לאחר מותו  ב-2000 מאזינים של הבי ביסי בחרו בנקרומה כ"איש המילניום של אפריקה"  מאחר ש"היה גיבור העצמאות של אפריקה  וסמל בינלאומי כמנהיג המדינה האפריקנית הראשונה שהישיגה את עצמאותה מהקולוניאליזם."

,אבל בחירה זאת עומדת על כרעי תרנגולת.האיש החריב את ארצו פשוטו כמשמעו.גאנה במשך שנים רבות לאחר נקרומה הייתה ואולי עדיין עודנה במצב גרוע יותר מאשר הייתה כאשר הייתה בידי הבריטים.

סביר להניח שהיום מנדלה היה זוכה בכל משאל כזה על איש המילניום מאפריקה.

האנתרופולוג מקניה

היה  גם את ג'ומו קנייאטה ( 1889-1978)  מייסד ומנהיג קניה. אנתרופולוג שעמד בראש תנועת המאו מאו והביא לעצמאות קניה. קנייטה היה אדם מפורסם ,הוא אף מופיע כדמות בכמה מסיפורי טרזן הישראליים הן כאויבו והן כידידו של טרזן בהתאם לשינויים הפוליטיים בתקופה שבה מתרחש הסיפור. שהרי בסיפורים הישראליים על טרזן הבסיס של טרזן מוצג תמיד כ"קניה" הבריטית או העצמאית. לימים לאחר מותו התברר ממכתביו שהוא שלח יחידות של המאו מאו לאימונים בישראל.

בתקופת שיא פרסומו באמצע שנות השישים פורסם בעברית  ספרו  של קניאטה     מול הר קניה ( במקור פורסם ב-1938 עברית ש.אבידור    תל-אביב :   עם הספר,   תשכ"ד 1964)  . ספר אנתרופולוגי שאותו פירסם בשנות השלושים ותיאר את שבטו ומנהגיו..ישראל הייתה אז בירח דבש ביחסיה עם ארצות אפריקה והספר  כולל את  הקדמת המחבר שעלה אז לשלטון בקניה  למהדורה הישראלית בעברית ובאנגלית וגם הקדמה מעריצה של שרת החוץ דאז גולדה מאיר.

קניאטה הצליח גם הוא להביא עצמאות לארצו . בניגוד לנקרומה הוא  שלט עליה במשך 15 שנה עד מותו בשקט ובשלווה יחסיים. יורשו דניאל רופ מוי התגלה כרודני הרבה יותר ממנו.  כיום שולט בנו של קניאטה  בקניה.

בניגוד לנקרומה קנייטה  לא הצליח וגם לא ניסה  ליצור אידיאולוגיה שתצית את דמיונם של המונים מחוץ לקניה.הוא תמיד נראה כמנהיג מקומי מוכשר ביותר ותו לא.( וגם זה היה  הרבה מאוד בקנה המידה האפריקני ).

מאידך היום ברור שהיה זה אדם שפעל בשיטות מושחתות  ושהעשיר את משפחתו ומקורביו וגרם כתוצאה  נזק רב לארצו. קנייטה  לא באמת נחשב כיום למנהיג אפריקני נערץ.

ה"משחרר" מזאמביה

תוצאת תמונה עבור ‪kaunda zambia‬‏

אפשר גם להזכיר את מייסד זמאביה קנט קאונדה ( 1924-)  שספרו זאמביה בת-חורין :   אוטוביוגרפיה (/במקור 1962    תורגם  לעברית  בידי בנימין תמוז  תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ה 1964 ) באמצע שנות השישים כאשר היה דמות נערצת  של מי ששיחרר את ארצו מידי הלבנים.

אך קאונדה לוחם החופש  הפסיק להיות כה  נערץ כאשר כעבור ארבע שנים   ב-1968 חיסל את הדמוקרטיה בארצו ושלט בה למעלה מעשרים שנה  כרודן אכזרי ,מדכא לעין ערוך מאשר היה המשטר הקולוניאלי המערבי אי פעם.  זמביה כתוצאה ידועה היום בישראל בגלל מילות השיר המוכר  של חנה גולדברג .
אני לא רוצה לזאמביה "

מילים שמאחוריהן  יש את הסיבות הטובות ביותר האפשריות.

הקיסר מאתיופיה

אפשר להזכיר את היילה סלאסי  ( 1892-1975) הקיסר האחרון של אתיופיה שהוא כיום  שנים לאחר מותו  לאחר מותו דמות מיתית –נערצת עבור אנשי תנועת הראסטאפארי  בג'מאיקה ובראשם הזמר המפורסם בוב מארלי שראו ורואים בו מעין משיח שעוד יחזור כדי לגאול את העולם. אבל כנראה לא עבור אף אחד מלבדם.גם לא עבור אנשי אתיופיה עצמה שהיכירו יותר מידי טוב את הקיסר המושחת והלא יעיל.

בעברית קיים עליו ספר אחד ביקורתי מאוד שאותו כתב עליו עיתונאי פולני לאחר נפילתו ספרו של  רישרד קפושינסקי, הקיסר (תרגום: יורם ברונובסקי זמורה ביתן , 1989. ) הספר מתאר משטר מושחת רקוב עד עצם היסוד וזדוני בצורה שכמעט אינה נתפסת.

המשורר מסנגאל

היה גם את נשיא סנגל  הראשון לאופולד סדאר סנגור ( 1906-2001) .סנגור היה  לא רק מדינאי ואידיאולוג. הוא גם היה סופר ומשורר מוכשר ביותר בשפה הצרפתית.לעברית תורגמו כמה סיפורים שלו ושני קבצי שירים שלו. הוא שיצר את המושג "שחורות "וקרא לאדם השחור  לחזור לשורשים של תרבותו בד בבד עם היפתחוּת אל עולם רב-תרבותי.

עדות לרושם העצום שסנגור  עורר על אנשי המערב ישנה בספרו של שגריר ישראל בסנגאל חנן עינור  "האתגר האפריקני:מרשימותיו של שגריר "( עם עובד ,1971)   שם מתואר מפגש  מרשים ביותר בין  שגריר ישראל במדינה אפריקנית  חסרת שם בספר אבל היא סנגאל ובין נשיאה המוצג כאיש חזון דגול , והכוונה היא לסנגור.

כאשר נפטר סנגור ב2001 באו רבים מגדולי צרפת להלווייתו אבל אף לא אחד מחוץ לחוגי התרבות הצרפתית

.  כמדומה שהוא מבין כל המנהיג אפריקה השחורה האדם הקרוב ביותר למנדלה בהערצה העולמית שזכה לה.   אך למרבית הצער סנגור עדיין מוכר ומכובד גם היום אך רק למעטים מחוץ לסנגל וחוג התרבות הצרפתית שלה תרם רבות. סנגור לא באמת הפך לדמות בעלת משמעות עולמית.

אפשר להזכיר עוד מנהיג אפריקני  בולט אחד  או שניים.

את  ג'וליוס נירירה המייסד והמנהיג הסוציאליסטי של טנזניה. הוא ידוע יותר מכל כמי שהביס וגירש את אידי אמין מאוגנדה.

תוצאת תמונה עבור מודיבו קייטה  מאלי יקום תרבות

תוצאת תמונה עבור מודיבו קייטה  מאלי

אפשר להזכיר את מודיבו קאיטה ,מנהיגה הראשון של מאלי. צאצא גאה של שושלת קיסרים מאימפריה אפריקנית אדירה מימי הביניים.

הם היו אנשים שעוררו תקוות רבות לעתיד מפואר לארצותיהם תקוות שנכזבו כולן.

הבריונים

לעומת זאת ידועים לא פחות ואולי דווקא הרבה יותר  המנהיגים האפריקניים הידועים לשמצה רודנים אכזריים ומרושעים.

למשל מובוטו  ססה סקו השליט האכזרי מקונגו,אחד הגנבים הגדולים והאכזריים  בהיסטוריה שרושש את ארצו העשירה ותרם תרומה מכרעת לחידוש מלחמת האזרחים שבה שנמשכת עד עצם היום הזה.

למשל רוברט מוגבה מזימבבוה רודזיה לשעבר   שהוא מעין תשליל אפל של מנדלה. כמוהו החל כלוחם חופש למען ביטול מדינת אפרטהייד ברודזיה.כמוהו סיים כנשיא.אך שלא כמו מנדלה  הפך לרודן אכזרי שרדף קבוצות שונות בארצו. וגירש משם את הלבנים שישבו שם.

סביר להניח שכאשר הוא ימות אף מנהיג עולמי לא יבוא להלווייתו.

הרודן אוכל האדם

ויותר מכולם אידי אמין מאוגנדה שהפך לסמל האפריקני הרע שליט מרושע ורצחני מצחיק לכאורה ומפחיד באמת   של ארץ גדולה שאכל בשר אדם ולבסוף גורש בבושת פנים לסעודיה שם מת כגולה.. עליו נכתבו ספרים ונעשו סרטים הרבה יותר מאשר על קנייטה ועל סנגור ונקרומה.

אידי אמין מככב כמובן בסרטים על מבצע אנטבה שהוא התפרסם במהלכו כסמל לאיש הרע מאפריקה המסייע לטרוריסטים . בספר והסרט "המלך האחרון של סקוטלנד".

אפשר  להזכיר רק  עוד שלושה מנהיגים אפריקניים מודרניים  ששימשו כמקור השראה עולמית אך הם   לא היו שחורים. וכולם היו סמלים של לוחמנות  או טרור.

אלו היו  גמאל נאצר המצרי והאידיאולוגיה שלו של פאן ערביות.

ויורשו  אנואר סאדאת שחתם על שלום עם ישראל.

על סאדאת   נוצרה ב-1983 לאחר מותו בהתנקשות  מיני סדרה לטלוויזייה האמריקנית שתיארה את סיפור חייו.אבל היא לא עוררה עניין רב.

וגם מועמר קדאפי הלובי שניסה להפיץ אידיאולוגיה משלו של שחרור עולמי  ב"הספר הירוק".אם כי היה   טרוריסט ורודן רצחני.

ואלו פחות או יותר כלל המדינאים האפריקניים שהציתו את הדמיון העולמי במאה העשרים.

בדיעבד לאחר מות כולם  אפשר לקבוע  שאף לא אחד מהם  ,כולל סאדאת המצרי שנרצח על מזבח השלום עם ישראל , אפילו לא מתקרב   למעמדו של מנדלה כקדוש בינלאומי.

פלאש גורדון פוגש את הנשיא טיבאדה

דוגמה טובה במיוחד לדרך שבה נראו מנהיגי אפריקה בעיני הציבור העולמי בתרבות הפופולארית לפני מנדלה ניתן לראות  בדמות האמביוולנטית  של  המנהיג האפריקני "הנשיא טיבאדה " בסיפור "פלאש גורדון ונוח השני"  מאת דאן בארי שהופיע במקור ב-1980.הנשיא טיבדה רוצה להקים"גן חיות בין כוכבי "למרות שהדבר עלול להרוס את ארצו. המנהיג הזה הוא מעין שילוב של נקרומה ואידי אמין ( שהופל מהשלטון כמה חודשים לפני פירסום הסיפור המקורי ) ,מצד אחד יש לו חזון גרנדיוזי לגבי עתיד אפריקה,מצד שני החזון הזה עלול להרוס אותה עם החיות מהכוכב האחר יתפשטו ברחבי היבשת.

הסיפור מתאר את העתיד הקרוב באפריקה. אבל ברור שבשנת 1980 היוצר דאן בארי לא יכול היה להעלות על דעתו שבאפריקה יהיה מנהיג בקנה מידה עולמי.מנדלה היה אז קבור בכלא מזה שנים רבות ואיש מחוץ לאפריקה לא שמע עליו.מבחינתו  בסיפור זה. השליטים האפריקנים יכולים להיות רק אנשים צרי אופקים ואף מסוכנים.

מדוע ?

וזה מחזיר אותנו לשאלה :מדוע מנדלה ?

מדוע הוא נתפס כשונה כל כך משאר מנהיגי אפריקה בדורו ?

אולי גם כי מנדלה נאה דיבר ונאה עשה. הוא הקפיד לשמור על שוויון בין כל הקבוצות באוכלוסייה שחורים ולבנים והקפיד מאוד כפי  שאף מנהיג אפריקני אחר לא עשה לא לשים דגש על הקבוצה האתנית הספציפית שלו בלבד.

האם היה מנדלה משיג אהדה עולמית כזאת אם היה מגיע לשלטון בשנות השישים כלוחם חרות מהסוג המקובל אז  ? יש מקום לחשוב שלא ,הוא היה אז מפעיל את האידיאולוגיה הקומוניסטית שבה תמך אז  ומביא לחורבן כלכלי של דרום אפריקה כפי שאירע עם מדינות אחרות שניסו לעשות זאת.

. אני חושב שמנדלה היה נעלם מהתודעה העולמית אם היה שולט בדרום אפריקה בשנות השישים… חלק  גדול ואולי מכריע מהסיבה למתינות האידיאולוגית  של מנדלה כשעלה  לבסוף לשלטון בשנות התשעים  היה כי המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות נפל ובעצם לא הייתה שום אופציה חוץ מהקפיטליזם שבו תמך.

עיבוד לילדים של ספרו של מנדלה.

עוד דבר חשוב מאוד :הוא  גם ידע לעזוב את השלטון בזמן.

כמנהיג מנדלה היה בינוני למדי.הוא לא הוליך את דרום אפריקה קדימה מבחינה כלכלית.ויש להניח שהוא עצמו היכיר במגבלותיו. לאחר קדנציה אחת נטש את השלטון ולא חזר אליו. למרות שבהחלט יכל לעשות זאת. זאת בניגוד לכל עמיתיו שנאחזו במזבח השילטון ככל שיכלו ,וכישלונותיהם חיסלו את כל הסימפטיה  המקומית והעולמית כלפיהם.

יורשיו  של מנדלה בראשות דרום אפריקה היו   תאבו מבקי  פוליטיקאי בינוני שסירב להאמין בקיומו של האיידס  ולאחריו  ג'קוב זומה  פוליטיקאי מושחת.  שניהם לא התגלו כמנהיגים מוכשרים יותר.שלטונם הבינוני עד כושל  שרק חיזק את הבעיות הכלכליות שמהן סובלת היום דרום אפריקה ואת הפערים בין עניים ועשירים במדינה ואת הפשע השולט ברחובותיה.   עליהם איש לא יטרח לכתוב ספרים מעריצים.

הכישלונות שלהם רק חיזקו את ההילה סביב מנדלה.

בשנים לאחר השלטון עסק  מנדלה בעיקר בכתיבה.  בין השאר הוא  ליקט וערך קובץ אגדות וסיפורים לילדים שגם תורגם לעברית. הקסם של מדיבא :   ספורי הילדים האהובים של נלסון מנדלה /  תרגם וערך: שלמה אבס.   הוד השרון :   עגור,   [תשס"ח] 2008.

ranslation of: Madiba magic – Nelson Mandela's favorite stories for children

לא ידוע על שום מנהיג אפריקני אחר שהתעניין בסיפורי ילדים ובפולקלור או בכתיבה לא פוליטית בכלל. וגם זה הוסיף מאוד להילה שלו.

אישתו של מנדלה

.

מעניין שלא רק מנדלה עצמו עורר את הדמיון העולמי  אלא גם באופן יוצא דופן ביותר  ולמשך זמן מוגבל ביותר גם אישתו הראשונה ויני ,שספר אוטוביוגרפי שלה על חייה עם בעלה תורגם לעברית.היא הפכה לסמל של לוחמת חרות בפני עצמה.

אך צרה צרורה  ויני  מנדלה איבדה הרבה מההילה שסבבה את בעלה לאחר שהתברר שהייתה מעורבת במעשי אלימות שונים כאשר שלחה חברי קבוצת כדורגלנים שהיו נאמנים לה להכות ולפגוע באנשים שונים שעוררו את זעמה כמנהיגת כנופיית פשע לכל דבר.

אמנם גם ויני מנדלה הציתה את דמיונם של אנשים שונים מחוץ לאפריקה. כך למשל   המשוררת הישראלית  דליה רביקוביץ' פירסמה סיפור ( בספר " קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה"הקיבוץ המאוחד 1997 ) על אישה ישראלית שדמיונה מוצת בידי ויני  הנראית בעיניה כאישה חזקה וחברי מועדון הכדורגל המשרתים אותה ואת גחמותיה השונות.

אך ויני מנדלה למרבית הצער עונה על הסטנדרטים שאותם יצרו רוב המנהיגים האפריקניים של המאה העשרים ,מי שיצרו תקוות כלוחמי חופש רק על מנת להרוס אותם כאשר הכוח היה בידיהם ואז התגלו כמעט תמיד  מאחורי מסיכת "לוחם החופש " כבריונים מרושעים.

כולם להוציא את בעלה של ויני ,נלסון  מנדלה.

וזה בראש ובראשונה יש לשער משום שהתמזל מזלו והוא "לא" הפך לשליט אפריקני בשנות השישים  או השבעים,אלא נכנס במקום זה לכלא למשך 27 שנים.

האם יקום לאפריקנים עוד מנהיג כזה שיעורר את הדמיון העולמי כמו מנדלה?לא נותר לנו אלא לקוות שכן .נלסון מנדלה הראה שזה בהחלט אפשרי אם כי אף לא אחד מקודמיו הצליח בכך.

image

נלסון מנדלה עטיפות סיפורי קומיקס על חייו.

ראו גם :

קונגו :מסע אל לב האפלה

האסיר מסיירה ליאון

רקויאם למועמר

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך חזון ופוליטיקה עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על נלסון מנדלה: מלוחם חרות כושל לקדוש בינלאומי.

  1. פינגבאק: נלסון מנדלה ומנהיגים אפריקנים אחרים | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת אלי אשד:‏

    לפני כמה ימים הופיע בעברית ספר ילדים ראשון מסוגו .ביוגרפיה עברית מקורית לילדים על מנדלה ":מנדלה סיפור חייו של נלסון מנדלה " מאת תמר ורטה-זהבי ( עם עובד 2014).
    http://www.am-oved.co.il/htmls/page_3511.aspx?c0=23143&bsp=13486

    תקציר הספר :"נלסון מנדלה נאבק כל חיו למען שוויון בין המיעוט הלבן השולט לרוב השחור הנשלט. בגלל דעותיו אלו נשפט למאסר עולם וישב בכלא עשרים ושבע שנים. העולם כולו עמד לצדו עד יום שחרורו! כששוחרר מהכלא בוטלו כל החוקים המפלים לרעה את השחורים, ומנדלה נבחר לנשיאהּ של דרום אפריקה. נשיא אהוב של לבנים ושחורים כאחד."
    ורטה -זהבי כבר חיברה ביוגרפיות לילדים על מנהיגים אחרים המנהיג ההודי גנדי והמנהיג האמריקני השחור מרטין לותר קינג..אולם זוהי הביוגרפיה היחידה הקיימת בעברית על איזה שהוא מנהיג אפריקני.יש להניח שהיא נכתבה בעיקרה כאשר מנדלה עוד היה בחיים.עוד דוגמה לכך שלאחר מותו הפך מנדלה לקדוש עולמי כמו גנדי וכמו מרטין לותר קינג.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*