מקטע מתוך "Thinkerbell" מאת אפרת מישורי

מתוך "Thinkerbell – סיפור בהמשכים של משוררת בהפסקות" / אפרת מישורי

39
אָז בּוֹאוּ אֵלַי מְגֹרָשִׁים שֶׁלִּי,
קְרוֹבִים אֶל הַיֹּפִי

כְּמוֹ פְּרָחִים

שֶׁנָּבְלוּ

40
הִתְגַּלְגַּלְנוּ לְאוֹתוֹ
מָקוֹם

עַכְשָׁו כֻּלָּנוּ יוֹשְׁבִים
כָּאן

עִם הַהִיסְטוֹרִיּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת
שֶׁלָּנוּ

מְנַסִּים לְהָזִיז
רֶגֶל

מִבְּלִי שֶׁתּוּרַם עָלֵינוּ
יָד

41
שְׁכוּבִים
בְּתוֹךְ עַרְסָל

מְטֻלְטָלִים
בְּלִי רַחֲמִים

לֹא נָעִים לָנוּ
מִכַּמָּה שֶׁנָּעִים לָנוּ

42
רוֹצִים צְמִיחָה
וְלֹא
גִּלּוּיֵי צְמִיחָה

רוֹצִים אַהֲבָה
וְלֹא
גִּלּוּיֵי אַהֲבָה

רוֹצִים חֹם
וְלֹא
תַּנּוּר מְקֻלְקָל

43
צוֹלְחִים
אֶת הַשָּׁנִים וְהַגַּלִּים

טוֹבְלִים קָרוֹב בְּהִשָּׁבֵר
גָּבְהָם,

עוֹמְדִים בַּמַּיִם
וְרוֹאִים

כֵּיצַד
הוּא מִתְקָרֵב

בַּיְשָׁן וּמִתְנַמֵּךְ
לַחוֹף

44
לֹא עוֹד
עוֹד לֹא

אפרת מישורי

אפרת מישורי נולדה למשפחת צדקא בטבריה, 1964, וכיום תושבת תל אביב ואם לבן. מישורי היא דוקטור לספרות מאוניברסיטת תל אביב, שמחקרה עסק בעיר תל אביב בשירת אבות ישורון. היא עוסקת בהנחיית סדנאות שירה, במסאוּת ובעריכה, ולאחרונה ערכה את ספר ביכוריה של לורן מילק. ספרה השישי של מישורי, "הבוהמה הביתית", יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2013. כלת פרס קרן אדלר לספר ביכורים, פרס רבינוביץ' לשירה, פרס היצירה לסופרים מטעם ראש הממשלה, וזוכת תחרות הסיפור הקצר של "הארץ".

מישורי בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
מישורי בוויקיפדיה העברית.
דניאל עוז על "הבוהמה הביתית" באתר יקום תרבות.
הסיפור "ידיעת היבשת" באתר הארץ.
ראיון רדיו עם קובי מידן.
יוחאי אופנהיימר על "הפה הפיזי" וחשיבותה של קלילות.
ביקורת שירה סתיו על "אנך ואנחה".

אודות דניאל עוז

עורך מדור השירה של יקום תרבות לשעבר. תושב תל אביב. בשנות ה-00 הוביל את הלהקה הכלית "המפתחות לצוללת". ספר שיריו "חיי החול" יצא בהוצאת "כתר", 2010. הפואמה "שיירי אהבה" יצאה בהוצאת "אבן חושן", 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים . קישור קבוע.

2 תגובות על מקטע מתוך "Thinkerbell" מאת אפרת מישורי

  1. מאת אפרת מישורי:‏

    שלום קוראות וקוראים, אם ישנן ישנם כאלה.
    יש לי הרבה מה לומר על הספר הזה ומקווה שעוד יצא לי. אבל רק משהו קטן שהיכה בי בדיעבד, הרבה אחרי שהרגשתי את מכת הפעמון של שם הספר.
    אז דעו דענה לכם לכן שטינקרבל, ב-T (=ט'), כך כתוב עליה היכנשהו אם תעשו גוגל, היא:
    פיה כל כך קטנה
    עד שאינה
    יכולה להכיל
    אלא רגש אחד
    בכל פעם.

  2. מאת גיורא פישר:‏

    בימי הביניים התווכחו נזירים, כמה מלאכים יכולים לשכון על קצה מחט.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*