התעלומות שמאחורי המיתוסים הקדומים

                    

מה עוד מספרים מיתוסים ואפוסים?

                                     חיים מזר

פורסם ב "כל כוכבי אור"  האגודה הישראלית לאסטרונומיה כרך 17 גיליון  6 – 5  נובמבר דצמבר  1990

 

מבוא

אבני יסוד שעליהן נבנו חברות ועמים בעבר וגם כיום מלוות עמים רבים הם המיתוסים והאפוסים. אין מדינה בעבר שלא היו לה מיתוסים  ואפוסים משלה, את אותם אבות מייסדים שהניחו את התשתית החברתית להקמתן של מדינות ואימפריות. מיתוסים ואפוסים אלה כוללים גלעינים לא מעטים של אמת היסטורית ואגדות שבאו להאדיר ולפאר את אותם אבות מייסדים וליצור אצל דורות ההמשך מוקדי הזדהות שאפשרו את המשך קיומן של מדינות אלה. בבדיקה השוואתית של מיתוסים ואפוסים אלה אפשר יותר מאשר פעם להבחין בקווי דמיון מסוימים בין חברות שמפרידים ביניהם מרחקים גדולים ושנות דור רבות. קווי דמיון אלה יכולים להוביל להנחה שחברות אלה התנסו בחוויות משותפות דומות ברווחי זמן שונים או שההתנסות התרחשה באותה יחידת זמן ובאותו מרחב גיאוגרפי של כדור הארץ כולו ובמקרים לא מעטים לחשוף אוצרות ידע שהיו ידועים בזמנים אלה, אשר אבדו ברבות השנים ורק בדורות האחרונים התגלו מחדש לפחות בחלקם. בדיקה זו יכולה להיות מרתקת מבחינת העניין שבה. מכיון שכמות המיתוסים והאפוסים שנכתבו לאורך ההיסטוריה  היא אדירה  ייבדק  כאן מספר מצומצם למאוד שלהם וגם זאת בבחינת  הצצה  ובמידת האפשר ייעשה ניסיון לנתחם.

המבול ולפניו

המבול.ציור מאת מיכאל אנג'לו.

 

אמנם דרך סיפור המבול במקרא היא ייחודית, אך סיפורים דומים על מבול וניצולים מופיעים ברשומות של עמים רבים בעבר וגם כסיפורים שהועברו מאב לבן בתרבויות האורליות. לאמיתו של דבר זהו סיפור חובק עולם מקווי הרוחב הצפוניים של כדור הארץ ועד לקווי הרוחב הדרומיים. החל בנורדים ובקלטים, עובר בעם ישראל, שומר ומצרים וכלה באינקה שבדרום אמריקה. תפוצתו הגדולה של הסיפור על פני כדור הארץ כולו נותנת בסיס להשערה שסיפור זה מבוסס  על אירוע אמיתי אשר התרחש בעולם כולו והשאיר את חותמו על האנושות כולה כחוויה  טראומטית. אם אכן התרחש אירוע  בממדים כה קולוסאליים מתעוררות שלוש שאלות והן: מהו אירוע זה? מתי הוא התרחש ? כמה זמן הוא נמשך?

אם לתרגם את משמעות האירוע למונחים של ימינו מדובר  בהצפות אדירות ממדים התרחשו כנראה בו  זו זמנית על כדור הארץ. ואמנם הגיאולוגיה יודעת לספר כי לפני 12,000 שנה הסתיימה תקופת קרח. זוהי תקופת וורם. האם יש לכך עדויות בכתובים? כפי הנראה כן. עדות אחת ואשר יש עליה לא מעט מחלוקות היא עדותו של אפלטון. בכתביו  אפלטון  על מפגש בין סולון עם כוהן מצרי(1). פגישה זו התקיימה במאה ה – 6 לפני הספירה. וזה סיפר לאורחו ש – 9000 שנה לפניהם היתה ממלכה בשם אטלנטיס ששיטפונות אדירים הביאו לשקיעתה. סיכום השנים שעברו מאז ועד ימינו מראה שאירוע זה התרחש לפני כ – 11,600 שנים. מקור אחר הוא המסורת הטמילית, היום סרילנקה (2) המדברת גם היא על מבול  אם כי לפי דבריה היו שלושה מבולים ומציינת איזו שהיא ראשית שהתחילה לפני כ – 11,000 שנים. אמנם קיים הבדל בין המספרים, אך אם נביא בחשבון גורם של טעות בדיווחים הרי שמדובר באותה תקופה.

 מסיפור המבול כפי שהוא מוצג במקרא עולה כי היתה ידיעה מוקדמת על אסון הממשמש ובה וכי יש להתכונן לקראתו  על ידי בניית ספינה גדולה שתאפשר לקלוט את נוח, בני ביתו ובעלי חיים כדי לאפשר הקמת חברה אנושית מחדש במועד מאוחר יותר. סיפורים דומים על הכנות לקראת שיטפונות צפויים והינצלות מופיעים גם אצל עמים אחרים (3). סיפורים אלה מעוררים שתי שאלות הכרוכות  זו בזו והן, האם היו סימנים מוקדמים שהעידו על אסון קרב  ובאם עמדו לרשות הצופים מכשור וכלים שאפשרו תצפיות אלה ואשר אבדו?

בספרו "יום הדין 1999" (4) צ'ארלס ברליץ  מביא ריכוז של מסורות  המספרות על המבול ובכל אחת מהן נמסר משכה, כאשר המסורת שנותנת את הזמן הקצר ביותר מדברת על 6 ימים  ו – 6 לילות (בכתבים אשוריים- בבליים) ומסורת האינקה מדברת על 60 ימים  ו – 60 לילות. שבט ההורון באמריקה הצפונית נותן תקופה קצת מעורפלת אם כי גם ארוכה למדי . על פי מסורת זו המבול נמשך מספר חודשים.

קשה להאמין שגובה פני הים בעולם כולו עלה כתוצאה מהסתיימותה של תקופת הקרח תוך מספר ימים. הסבירות נותנת משקל יותר לתקופה של מספר חודשים. ושוב מתעוררת שאלה. הסתיימותה של תקופת קרח המלווה בהמסת קרחונים על פני שטחים נרחבים בעל היקף גלובלי נמשכת אלפי שנים. ההפשרה היא הדרגתית. מהמסופר במקורות השונים  עולה כי ההפשרה נמשכה תקופה קצרה למאוד.  מה שאומר הפשרה פתאומית על פני שטחים נרחבים של כדור הארץ. מה גרם לכך? יכול להיות (ההשערה המוצגת כאן נאמרת עם הרבה הרבה זהירות) ששינויים אקלימיים חריפים ומהירים למאוד הביאו בעקבותיהם להתחממות כדור הארץ, להמסת הקרחונים לרבות בקטבים ולעליית פני  האוקיינוסים  ב-  200 מטר. עדות שיכולה לתמוך בכך אם כי בעקיפין היא עדותם של שבטי האינדיאנים בצפון אמריקה המספרים על תקופה בה תחומי מושבם היו מכוסים בשלג (5).

על פי המסופר במקרא תיבת נוח הגיעה למנוחה כאשר נעצר על פסגת הרי אררט. הרי אררט מתנשאים לגובה של יותר מ – 5 ק"מ. שמועות עקשניות למדי (6) טוענות שאיזה שהוא גוף אכן נמצא על פסגת ההר. מה נמצא שם לא ברור. אם אכן אלה שרידים של ספינת ניצולים מאותו אסון, כיצד הגיעה לשם הספינה? אם נביא בחשבון שגובהם של האוקיינוסים עלה ב – 200 מטר, הפרש של 4.8 ק"מ הוא גדול מדי. עם זאת יש לציין שמספר מסורות מספרות שהמים כיסו את ההרים ( כמו בספר בראשית והמסורות של שבטי הטולטקים, ההופי והגואאראני).

אם אכן אלה היו פני הדברים, הרי שקווי החוף לפני 12,000 שנים היו שונים מקווי הנוף הנוכחיים ואיים שונים היו מחוברים ליבשות. כל אותם איזורים תת ימיים הקרובים לחופים ועומקם אינו עולה על 200 מטר ראויים למחקר ארכיאולוגי.

מכל אותן מסורות המספרות לנו על אותו מבול מתבקשת מסקנה מסקרנת כשלעצמה והיא שקודם למבול היתה קיימת תרבות אחרת בעולמנו  או שהיו קיימות מספר תרבויות ואמנם מסורות אלה מדווחות על כך. שירת גלגמש מספרת כי  "המבול שטף את מרכזי השלטון" (7) וחלק ממרכזים שלטוניים אלה מוזכרים מפורשות (8) והם ארידו, בר –טיביריה, לרק, סיפר ושורופק כשכל אחד ממלכיהן של ערים אלה חי עשרות אלפי שנים (9). מספרים אלה נשמעים פנטסטיים ויכול להיות שבסיס  החישוב שלהם שונה מהמוכר לנו. קאסוטו ( 10) במחקריו מציין שזואסטר מקבילו של נוח בעלילות גלגמש שנות מלכותו היו 36,000 שנים, שעל פי חישוביו הן שוות ערך ל – 600 שנים במובן שאנו מכירים. גם תוחלת חיים זו היא ארוכה מעבר לשנות אנוש בימינו. עדות תומכת לתוחלת חיים ארוכה לפני המבול מופיעה  בספר היובלים (11). הכתוב מציין : "כי ימי הקדמונים הם תשעה עשר יובלים ואחרי המבול החלו להמעיט מתשעה עשר יובלים ולהקטין מהיובלים… כי אברהם לא כילה ארבעה יובלים בחייו עד כי זקן.. ובימים ההם אם יחיה אדם יובל וחצי יובל ואמרו עליך האריך ימים…". גם בספרות המצרית נמצאת עדות לקיומם של מרכזיים תרבותיים לפני המבול. פפירוס טורון (12).מספר על תרבויות שקדמו למצרים עד 40,000 שנים אחורה בזמן.

אסטרונומיה

מבין השורות, בקריאת אותם טקסטים שנכתבו לפני אלפי שנים מבצבצות מספר ידיעות אשר אין אפשרות לדעת עליהן בלי להיות במקומות אליהם מתייחס ידע זה. או שדרוש מכשור מתאים להשגת ידע זה. השאלה היא מהיכן שאבו כותבי הטקסטים את הידע? דוגמה אחת מופיעה בספר המתים המצרי (13). קיימת התייחסות אם לצטט "לכוכבים שאינם נחים" והכוונה היא לכל אותם כוכבים שנראים בקווי רוחב גבוהים וסמוך לקוטב. הכרת שמי הקוטב מחייבת ביקור במקום. בהנחה שמידע זה הגיע ממצרים שהגיעו לשם. איך הגיעו לשם? האם דרך היבשה או  דרך הים? באם בספינות, האם כלי השיט היו גדולים דיים, כך שהתאפשר מקום להחסנת מזון, לבוש הולם וציוד למסעות כה ממושכים, או שמא היתה בידם טכנולוגיה תחבורתית שאפשרה את קיצורו של משך הנסיעה? אם לא המצרים הם שהיו  בקוטב, אז מי כן היה שם וגילה נכונות להעביר מידע זה למצרים?

Images/Somnium_Scipionis

 עדות מאוחרת בכמה אלפי שנים מופיעה ביצירתו של קיקרו "חלומו של סקיפיו" (14). שם נאמר "ראו את האדמה, היא מוקפת חוגים הקרויים אזורים, שני האזורים הקיצוניים שכל אחד מהם  הקוטב במרכזו, מכוסים קרח. האזור התיכון, הגדול שבהם צהוב מקרני השמש".

מידע על מערכת השמש אפשר למצוא בספר האגדה (15). באחת האגדות ישנה התייחסות למחזוריות של כוכבי הלכת שני מחזורים מעוררים ענין ככתוב : "ויש מזל שגומר הילוכו לשתים עשרה שנה והוא צדק ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה והוא שבתאי". מחזורים אלה הם זמני הקפתם של כוכבי לכת אלה את השמש. ידיעה אחרת מתמיהה כשלעצמה מתייחסת לשבט הדוגון (16) באפריקה המגלה בקיאות בכוכב הכפול סיריוס  B   שאי אפשר לצפות בו ללא טלסקופים.

כלי טיס

אתנה  רוכב על נשר.

במקורות העתיקים קיימת גם התייחסות מפורשת לכלי טיס, החל מחוויית הטיסה וכלה במפרטים  טכניים, מה שנותן בסיס להשערה כי אכן היה בעבר ידע שאפשר פיתוחם של כלי טיס. במיתוס אטאנה האכדי (17) למשל מסופר על נשר הנושא על גבו את אטאנה ועם נסיקה לגובה רב יותר, מתאר הנשר לאטאנה את מראה עיניו. בתיאור הראשון מספר הנשר "שהארץ מוקפת הר. הים הופך את מימיו לתעלה" וכאשר המשיך לנסוק "הים הפך לתעלה של גנן". ברור שתיאור כה חי של היקטנות  הנופים אפשרית רק מנסיקה לגבהים רבים יותר ויותר. קשה להאמין שאדם יכול לשבת על נשר ולעוף איתו וזאת מהסיבה שמשקל הנשר קטן ממשקל האדם. בגבהים אלה שורר קור עז שלא האדם ולא הנשר ישרדו בהם  וכמות החמצן בגבהים אלה היא קטנה. מה שיתכן הוא שהשם נשר הוא שם שניתן על ידי אותו אטאנה לכלי טיס שהוא היה בתוכו.

בספר ברוך ב' (18) שזמן חיבורו אינו ידוע,  אם כי מעריכים שלא נכתב לפני המאה ה – 2 לספירה פרק ו' פסוק ב' מספר המחבר :"ויראני רכב אשר לו ארבעה אופנים ואש יוצאת מתחתיו וברכב יושב איש נושא עטרת וארבעים מלאכים נוהגים את הרכב". תיאור שלא משאיר מקום לספיקות בכלל. ארבעה אופנים מעידים על כך שזהו רכב  המסוגל לנוע על הקרקע. האש מתחתיו מעידה כנראה על הנעה רקטית, מה שאומר שהרכב מסוגל לנוע גם באוויר וגם ביבשה. ארבעים המלאכים זה הצוות המתפעל את הרכב ומכאן אפשר לקבל קנה מידה לגבי גודל הרכב. מדובר  כנראה בגוף שקוטרו עשרות מטרים. האיש הנושא עטרת אש הוא מפקד הספינה. מה היא אותה עטרת אש לא ברור.

ספרות בה יש פירוטים רבים מאוד היא המיתולוגיה ההודית כדוגמת הראמיינה (19) והמהברטה. טיפוס מיוחד אשר המיתולוגיה ההודית מתארת אלה הם ערי הטריפורה (20). אלה ערים המאוכלסות בשדים שהיו מעופפות בשמים וזורעות הרס וחורבן בכל מקום. שיווה, כדי למנוע הרס נוסף פוגע בערים אלה  ביריית חץ אחד. כל השדים גברים, נשים וטף מושמדים. מהפירוט  של תושביה הטריפורות ברור שגרים בהם  בני אדם ולכן כינוים כשדים מתאר התייחסות ערכית כלפיהם. אין בטריפורות צוות מטיס בלבד, אלא חתך גילאים מגוון כנראה שמשפחות גרות בהן.  מכאן אפשר לקבל מושג ולו קלוש על גודלן של הטריפורות. מאחר שדיור במבנים אלה מחייב חדרי  מגורים, ריהוט, מחסני מזון, חלפים ועוד אפשר לראות בהן מעין ערים מעופפות., שלא לדבר על מערכות ההנעה שלהן. חיצו של שיווה הבעיר כאמור ערים אלה בבת אחת.  כדי שהשמדתן תעשה בו זמנית, חייב החץ להתפוצץ  במרחק יחסית שווה מכל אחת מהן. הערים טסו בסמיכות זו לזו (היום היינו קוראים לכך טיסת מבנה) אולי לשמירה על קשר עין ביניהן לבין עצמן.

חץ המסוגל לגרום להרס טוטלי של מבנים כה גדולים מעלה את האפשרות שאין מדובר במובן המקובל של חיצים, אלא בטילים בעלי ראש נפץ כל שהוא. תיאור דומה אפשר למצוא גם במיתוס הקלטי (21). בו מסופר שבקרב  Moytura  לשחרור  המלך, Nuada השתמש   ב -  Iugh חץ  קסמים שהצית אש והשמיע שאגות רמות בקרב זה.

עזרים טכנולוגיים

בעלילות ראמה (22)מסופר על המלך ראומן שבמלחמתו עם ראמה, ממרכבת הטיס שלו עודד את הכוחות הקרקעיים. איך הוא עשה זאת?  האם הוא העביר את הוראותיו באמצעות אותות הנראים למרחוק או שמא השתמש במכשירי קשר שאפשרו לו לעודד את כוחותיו? אולי.

מכשיר מסוג אחר שידוע עליו, אם כי מתקופה מאוחרת יותר (במאה ה – 2 לספירה) מתואר בספר האגדה (23). האגדה מספרת ש"שפופרת. היתה לו לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגדה אלפיים בים. הרוצה לידע כמה עומקו של גיא  מביא שפופרת ומביט בה וידע כמה עומקו של גיא. והרוצה לידע כמה גובהו של דקל מודד קומתו וצילו וצל קומתו ויודע כמה גובהו של דקל". העקרונות נשמעים מוכרים, אבל איך היה בנוי המכשיר?

ידע טכנולוגי אחר אשר ידוע על קיומו נמסר ביצירה השומרית " חלום דומוזי"( 24). מסופר על "בני כלאיים… אשר מאכל לא ידעו, משקה לא ישתו, קמח מנחה לא יוכלו, מי נסך לא ישתו. אל דורונות מתוקים נעימים לא ישעו, בחיק אישה לא ירוו עונג, ילדי חמד לא  ינשקו, בצל עז לא יטעמו, לא אוכלי דגים המה, לא אוכלי כרשה המה". אם היה מסופר שהם מתנזרים ממין ומתענוגות אפשר היה להבין זאת על רקע איזה שהן נורמות דתיות או חברתיות  אלה או אחרות. התנזרות ממזון היא פשוט בלתי אפשרית. יתכן  ולא היו בני אדם, אלא רובוטים. למרות שזאת מסקנה מרחיקת לכת, אפשר שהיה מי שהוא שכן ידע לעשות זאת.

 

סיכום

קריאתם של מיתוסים ואפוסים טומנת בחובה הנאה רבה. רבדים רבים להם לכתבים אלה, אם כיצירות מופת ספרותיות, אם כמסמכים היסטוריים ואם בתיאור הנפשות הפועלות. קיימת אפשרות נוספת והיא לדלות מהם רמזים לאירועים קודמים להם ולאוצרות ידע שאבדו. משימה זו היא קשה מאחר והכתוב לא תמיד ברור וחד משמעי. זו  יכולה להיות הרפתקה אינטלקטואלית ומפתיעה כאחד.

ראו עוד

חיים מזר על הוימאנות כלי הטייס ההודיים הקדומים

חלומו של קיקרו

מקורות

1. ראנא האבנן – הארצות האגדתיות לאור המדע, הוצאת מזרחי עמ.  50  – 49.

2. דוד שולמן – פרקים בשירה ההודית האוניברסיטה המשודרת משרד הביטחון  ההוצאה לאור 1986 עמ. 78.

 

3. צ'ארלס ברליץ – יום הדין 1999 הוצאת שוקן 1982  עמ.131 -  122

4.צ'ארלס ברליץ – שם שם.

5. Peter Brooksmith (Ed) – Legends of the lost Orbis Publishibg 1984  p. 88

6. Charlez Berliz – The lost ship of Noha Fawcett Creat New – York 1988  192 pp

7. שמחה נוח קרמר – ההיסטוריה מתחילה בשומר ספרית הפועלים 1982  עמ. 205.

8.א. שם שם עמ. 203.

  ב.ה.גו. סאגס דברי ימי בבל הוצאת ש. פרדימן 1972 עמ. 43.

9. ב.ה.ווץ סאגס – דברי ימי בבל שם שם.

10. מיכאל בהט (עורך)- שרידי המיתוס במקרא מאמרו של שמואל א. ליונשטם "המבול" הוצאת רכס עמ. 188.

11. ספר היובלים פרק כג' פסוקים ט ט – יב הספרים החיצוניים הוצאת מקור 1978

12. Lucie Lamy – Egyptian mysteries Thames and Hudson Publishing 1986 p. 68

13.  E. A. Wallis – The book of the dead Arkana Edition London 1985 p. CLVIII, CLXI,

156 (2) . 256(37), 296(5), 307(3), 417(29)

14. ראנא תאבנן – שם עמ. 42.

15. ספר האגדה לביאליק ורבניצקי הוצאת דביר 1967 אגדה טז' עמ.  תקצו.

16. Peter Brooksmith (Ed) op. cit  p. 86

17. ה. וו. סאגס שם עמ.  395 – 394 

18. הספרים החיצוניים הוצאת מקור 1978    

19. עלילות ראמה – ספרית הפועלים 1978 עמ.  84, 80 , 67,  58 , 53  

20.  דוד שולמן – שם עמ. 49

21. John Sharkey – Celtic  Mysteries Thames and Hudson Publishing  p. 9

22. עלילות ראמה – שם עמ. 80

23. ספר האגדה  שם. עמ. תר  אגדה נא.

24. חלום דומוזי – פרוזה נובמבר/דצמבר   1986 חוברת   79/80 עמ. 19.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תעלומות עם התגים , , , , . קישור קבוע.

6 תגובות על התעלומות שמאחורי המיתוסים הקדומים

  1. מאת חיים מזר:‏

    השריד מהתקופה הקולומביאנית הוגדל פי 2 בדיוק הוסיפו לו מנוע והוא טס. מצורף קישור

    http://www.youtube.com/watch?v=7LdOioSt6vc

  2. מאת אמנון:‏

    הסבר המבול כזכרון של עליית פני הים עם תום תקופת הקרח נשמע סביר בהחלט. אנחנו יודעים שאכן מתחת לים סמוך לחופי הארץ יש ישובים רבים מהתקופה ההיא. פני הים עלו כ 120 מטר לעומת שיא תקופת הקרח, וגם אם מדובר בעליה שנמשכה על פני מאות שנים, זה מספיק כדי שאנשים יצטרכו להזיז את הישובים שלהם כל הזמן רחוק יותר מהים.
    כמובן שיש גם את התאוריות של שחרור פתאומי של מסת מים, כמו למשל פריצת מצרי הבוספורוס, שיגרמו לעליית פני ים של עשרות מטרים במשך ימים ספורים. או ארועי שחרור קרח שיכולים להביא לעליה של כמה מטרים במשך כמה ימים. עבור כפר דייגים ששוכן ממש על החוף, עליה של 3 מטר בהחלט יכולה לאלץ נטישה של הכפר.

  3. מאת אלי אשד:‏

    הסבר אחר עוד יותר סביר למבול הוא זיכרון של פריצת מי הים השחור ששטפו ככל הנראה תרבות מפותחת במה שאנו מכנים היום בולגריה בערך ששת אלפים או שבעת אלפיים שנה לפני הספירה.
    זה יחסית אירוע דרמטי מאוד וחדש יחסית כדי שיזכרו אותו בשומר במסופוטמיה בסביבות שנת 2000 לפני הספירה כאשר נוצרו כנראה סיפורי המבול .מסופוטמיה כידוע לא הייתה רחוקה כלל מהים השחור ואיזוריו והפליטים מהאסון מן הסתם היגיעו אליה.
    .כל מי שמגיע לעיר ורנה שבבולגריה מומלץ לו במקום להיכנס לבתי ההימורים שם ( הסיבה היחידה לרוב הישראלים להגיע למקום הקודר הזה ) להיכנס למוזיאון העיר כדי לראות את שרידי התרבות הפרהיסטורית המפותחת שהייתה שם עד שנשטפה בידי הים השחור במה שנראה לבני התקופה ללא ספק כ"מבול".
    וזה לדעתי הבסיס האמיתי לסיפור המבול של השומרים שהוא שעומד בבסיס סיפור נוח.
    ראו עוד על כך
    המבול בים השחור :
    http://no666.wordpress.com/2006/01/13/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8/

  4. מאת חיים מזר:‏

    כפי שציינתי עדויות על סיפורי מבול מצויות בכל העולם. מצורף קישור למאמר שכתבתי בנושא

    http://www.hayadan.org.il/sinked-cities-150306/

  5. מאת חיים מזר:‏

    השבוע הופיע מאמר המאשש את הטיעון שאני מציג ביחס למבול

    http://www.grahamhancock.com/forum/HancockG9-Mystery-Lost-Civilization.php

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*