חובה לדעת לסלוח -על "למה לי לקחת ללב " של אריק אינשטיין ושלום חנוך

לרגל פטירתו של הזמר הישראלי המפורסם והמשפיע מכל ,אריק אינשטיין,הנה ניתוח של אחד משיריו הידועים ביותר,נכס צאן ברזל של הפזמונאות הישראלית  שהוא נטל חלק בכתיבתו ביחד עם שותפו הקבוע המפורסם והמשפיע כמעט באותה המידה , שלום חנוך.השיר הושמע לראשונה בסרט "שבלול " בבימויו של בועז דוידזון.

 למה לי לקחת ללב

מילים: אריק איינשטיין ושלום חנוך
לחן: שלום חנוך
שרים: אריק איינשטיין ושלום חנוך
למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.

למה לי לקחת ללב -
יש לי הרבה לאהוב מראש,
יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח.

תן לצעוק, תן ללמוד,
תן לצחוק ותן לשמוע.
תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.
פשוט לאהוב.

זה מה שרציתי לכתוב -
לך עם זה לאט,
ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה.

למה לי לקחת ללב -
יש לי דברים חדשים בראש,
יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.

אחד הלהיטים הגדולים של אריק איינשטיין בראשית שנות ה – 70 היה "למה לי לקחת ללב". שם השיר הוא גם המוטיב המרכזי שלו. משפט זה פותח את הבתים הראשון, השני והרביעי משפט זה הוא בעצם שאלה בעלת אופי הצהרתי. ישנה כאן משאלה לא להתייחס ברצינות תהומית למתרחש מסביב. הרצינות היא מחויבת המציאות, אך לא להשתמש בה בצורה גורפת. יש וגם צריך להיות מקום לאמפתיה.

השיר בנוי מחמישה בתים , שני בתים ראשונים שלוש שורות כל אחד, בית שלישי חמש שורות ושני הבתים האחרונים שוב שלוש שורות כל אחד. בשני   הבתים הראשונים השירה היא מינורית, הבית השלישי פותח בצליל רוקיסטי  ובשתי השורות האחרונות עובר לצליל המינורי, המוביל לצליל המינורי של שני הבתים האחרונים. אופן הגשת השיר מזכיר את שירת השאנסונים הצרפתית של שנות ה – 60.

בבתים הראשון והשני מופיעה השאלה "למה לי לקחת ללב" ובשתי השורות הבאות בא ההסבר. לא להיות כבד מדי. בבית הראשון נאמר "יש לי דברים חדשים בראש"  ובבית השני  "יש לי הרבה לאהוב מראש". להפנות את הכוח לדברים נוספים שלא נאמר מה הם. לדעת להכיל את הכאב ויחד עם זאת להשאיר מקום לאוזן קשבת ולתת מעצמנו אהבה לאנשים אחרים. לא בריא להיות כמו קיפוד. התמיכה לגישה זו מצויה בשורות האחרונות של בתים אלה. בבית הראשון, ההיפתחות למה שלא היה קודם. הדמיון הוא בבחינת אמצעי לרכך את הכבדות התהומית. ובבית השני הסביבה התומכת המאפשרת להשתחרר מאותה כבדות מעיקה ולהתמלא בשמחת חיים. אסוציאטיבית  בקשה זו מזכירה את סרטו של פליני "לילות כביריה". סרט זה מתאר את קורותיה  של נערה תמימה שנוצלה על ידי גברים רבים. בסוף הסרט כאשר היא הולכת ברחוב ומבינה מה עוללו לה והיא נראית כלאחר ייאוש. לפתע  חולפת לידה קבוצת אנשים שמחים ועולצים המבחינים בעצבונה. הם אינם מכירים אותה והיא אינה מכירה אותם. הם ניגשים אליה ומעודדים אותה לצאת מעצמה ולחייך חיוך רחב מכל הלב ( את אותה נערה מגלמת השחקנית ג'וליאנה  מסינה, אשתו של פליני, וסצנת החיוך שלה בתמונה האחרונה היא בלתי נשכחת).

הבית השליש לצד היותו רוקיסטי הוא גם מאוד אסרטיבי. המילה המובילה בשיר היא "תן". היא מופיעה פעמיים  בשלוש השורות הראשונות ופעם אחת בשורה הרביעית. בכל שורה ישנה מעין הנגדה. בשורה הראשונה המילה "לצעוק" ומנגד "ללמוד" . כאשר לומדים אי אפשר לצעוק. השימוש במילה "ללמוד" יש בו אלמנטים של ציווי ובקשה ללמוד גם לקח. המחיר עבור לקיחה ללב הוא כבד מדי. בשורה השניה "לצחוק"  ו"לשמוע". לצחוק אכן צריך, אך גם פה לא צריך להיסחף הקיצוניות לשני הצדדים היא לא רצויה. כאשר שומעים אי אפשר בו זמנית גם לצחוק. צריך את השקט בשביל להקשיב. ובשורה השלישית "לחיות" ו"לטעות"  מי שחי עושה גם טעיות. הטעויות והן חלק מהחיים. המילה "ללמוד" מתכוונת גם לכך. שלוש שורות אלה מזכירות במבנה שלהן את פרק ג' בספר קוהלת. מילה מובילה ומילים נוגדות כדוגמת הפתיח בפרק זה "עת ללדת ועת למות". בפרק זה המוטיב המרכזי  הוא שלכל דבר יש את הזמן שלו. ובשיר החשוב המוטיב המרכזי הוא הנתינה עצמה. המילה "תן " בשורה הרביעית היא אמנם בלשון ציווי, אבל הצליל הוא רך. אלמנט של בקשה. וכל זה למטרה אחת "פשוט לאהוב".

בבית הרביעי מילת המפתח היא "לכתוב" להעלות על הכתב את כל מה שנאמר קודם לכן. הכתוב יהיה מורה דרך לרבים. לא לרוץ, לא להיות פזיז. מה שצריך יש לעשות באופן איטי, על מנת שלא ליפול בהמשך. זהו הלקח מכך שלוקחים ללב. להדביק את כל החסכים שנפערו  בדרך מכיון שלוקחים הכול ללב ובצורה גורפת. להיות מידתי.

הבית האחרון הוא חזרה על הבית הראשון. סגירת מעגל. השכחה המידתית היא חיונית. לא לשמור טינה, להיות סלחני, פייסני ואמפתי.

  

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך פזמונים עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*