על סף ספר 2

גלריה “גל” בחיפה, 28.9

 

התאספנו – משוררים, שוחרי שירה, אמנים –  בגלריה “גל” המרווחת והמוארת בין תמונות על הקירות ותכשיטים מעוצבים על לוחות קטיפה שחורה לאירוע השני בסדרת “על סף ספר” בזכותו זאת סדרה ולא מפגש חד פעמי שהתקיים כאן בגלריה לפני כחודשיים.

מהניסיון שצברתי בהשקות של ספרים ומהשיחות עם משוררים למדתי שלמשורר יש עניין מיוחד לדבר על ספרו המתהווה, על התלבטויות עריכה, בחירת הוצאה. לכן יזמתי את מפגשי “על סף ספר” בהם השומעים נהנים להתוודע לתהליך היצירה, להציץ אל מאחורי הקלעים של הפקת הספר.

חני שטרנברג, ילידת חיפה המתגוררת כיום בזיכרון יעקב, נשואה ואימא לשלושה לילדים. חני היא משוררת, סופרת ועורכת כתב העת “מקף“, פרסמה עד היום שני ספרי שירה וספר פרוזה אחד.

חני סיפרה שבחודש האחרון – מאז שנענתה להזמנתי להשתתף במפגש “על סף ספר”  במהלך ההשקה החגיגית של “מקף” 4 ב-29 לאוגוסט – היא עובדת במרץ על שני ספריה שבכתובים. עריכת כתב העת “מקף” מתוזמנת ע”י המחויבת ליואב איתמר – העורך השותף של כתב העת ולכותבים בו ואילו ספריה שלה עצמה אינם מתקדמים דיים וזקוקים מדי פעם ל”דחיפה קלה”. מדבריה של חני למדתי לשמחתי שעצם ההזמנה להופיע ב”על סף ספר” וההכנות לאירוע תורמות למשורר ומעודדות אותו לעבוד על ספרו שבכתובים ולקדמו משמעותית.

 ראשית כתיבתה של חני שטרנברג – בסוף שנות התשעים כשמותה של אמה והמעבר מחיפה לזיכרון יעקב חוללו בה מערבולת רגשות שמצאה את דרכה החוצה בפרץ שירה. חני קראה את השיר  הפותח את ספר ביכוריה “שירי מעבר” :

שינוי

לרגע ראיתי חופת ענק זרועת כוכבים

וחלמתי על מעשה אהבה

שמילא את גופי עונג מתוק

ואחר כך ראיתי תבנית מתחלפת בתבנית

 

וידעתי שמכאן ואילך מוכרחים להתחיל חיים חדשים,

כי האחרונים עומדים להסגר כטבעת

בגזע המתעבה.

 

חני נמצאת על סף שני ספרים: ספר שירים “אפשר לקרוא לכל זה אושר” וספר של קטעי פרוזה לירית  “קפקא ואני“. לפי שם הספר ניכר שחני מושפעת מסופרים גדולים. חני סיפרה שאומנם כך הדבר: בשני ספריה המתהווים היא מתכתבת, בין היתר, עם פרננדו פסואה, אלבר קאמי ופרנץ  קפקא.

 

שיר עידוד ליוסף ק

אתה,

העומד מהסס

מול השער הנעול, 

אל תפחד.

זה לא מנעול אמיתי.

זה מנעול שנברא מפחדיך. 

 אתה,

העומד מהסס

מול השער הנעול, 

החזק מעמד.

השומר המפחיד עוזב עוד מעט,

שב אל ביתו בתום המשמרת.

גם הוא מודאג לפעמים,

כמוך.

 אתה,

העומד מהסס

מול השער הנעול, 

זכור:

בכיסך המפתח

שבראה אהבתך,

ומאחורי השער

משתרע גן, 

שבשמיו

מחכות לשובך

ציפוריך.

אתה,
העומד מהסס
מול השער הנעול,
קום צעד,
כי רק אתה מכיר
את הלחש
שיפיל את החומה.

 

והינה קטע פרוזה שמזכיר ברוחו את כתבי קאמי:

 איך לחיות

בשלב הזה של חיי, שבּוֹ ילדיי עוזבים את הבית, וההוראה נושרת ממני כמו בגד ישן,  עולָה בי ביתר שׂאת השאלה איך לחיות. מה עליי לעשות בחיים החדשים העומדים לרשותי, איך להפוך אותם מחדש לבעלי משמעות, ואז אני נזכרת בתקופה שבּהּ הייתי סטודנטית אחרי שעזבתי את בית ההורים, וקראתי את ה”מיתוס של סיזיפוס”,  והתלבטתי באותה שאלה בדיוק.

 שני הספרים יראו אור בהוצאת “מקף” הנמצאת בבעלותם המשותפת של חני שטרנברג ויואב איתמר. שני הספרים נערכו ע”י יואב איתמר ויובל גלעד – משורר-מבקר-עורך. ספר הפרוזה יופיע בדפוס ואילו ספר השירים –  בפורמט דיגיטלי בהפקת האתר אינדיבוק.

את רשמיה מהאירוע חני שטרנברג כתבה בבלוג שלה:

 

במהלך ההכנה לאירוע הזה רציתי להגיע למשורר חדש שטרם הכרתי שנמצא על סף ספר ומי בא לעזרתי? דוד גוטסמן – המו”ל של הוצאת “פרדס” החיפאית. כך נוצר הקשר עם אורן אגמון – אב לשני בנים, שנולד וגדל בקיבוץ עין גדי, גר בכמון בגליל, עוסק בליווי תוכניות ופרויקטים חברתיים חינוכיים שונים, מתרגם, כותב שירים, על סף ספר ביכורים “הכל מיהר לדרכו הסודית” שנמצא בתהליך ההפקה בהוצאת “פרדס“.

אורן הציג את עצמו בשפה פיוטית-אישית:

 

נולדתי פעמיים

פעם ראשונה כשבני הראשון נולד

פעם שנייה אתם יודעים

אורן, אב לשני בנים

מכאן הכל מתחיל

שנים רבות לפני שנולדו כאן הכל התחיל

 

אין סיבה אחרת

אין משמעות אחרת

אם הם לא היו גם זאת לא הייתה

 

שאר הקורות הם בעלי משמעות מפוקפקת לחלוטין

הם נמצאים במילים שכתבתי

זה ברור

אבל המילים עומדות בפני עצמן

 

נולדתי, גדלתי, בגרתי בקיבוץ עין גדי

הייתי במקומות היפים בעולם

הייתי במקומות המכוערים בעולם

הייתי בצבא שנים רבות מידי

פגעתי פעמים רבות מדי

נפצעתי פעמים רבות מדי

לחמתי יותר מדי מלחמות אבודות

בחברה, במדינה, באדם אחר

האדם הוא חיה מטופשת

ואני אדם

 

המילים הם פיסת אינטראקציה

ניסיון ללכוד משמעות רגעית בזרימת הדברים

תודעת הכותב-מובנה של מילה-תודעת הקורא

זוהי האינטראקציה

לכל רכיב חשיבות זהה לחלוטין

זהות המרכיבה את נביטת המשמעות

זהו השיר

אם לא נגע בך זה בסדר

הוא כנראה לא טוב או לא נועד לך

זה לא דבר רוחני כלל

זאת עובדת חיים פשוטה

 

המילים שלי נולדו מתוך קורות תודעתי

אך הספר נולד בשני מקומות

בתוך מסעי המוטרף בעולם הדפוק של הוצאות הספרים

ומתוך הרשתות החברתיות

שם פגשתי את האנשים שהובילו אותי ליצירה הזו

שם פגשתי את טל ניצן.

 

אורן סיפר על תהליך העריכה הקפדני של המשוררת הדגולה טל ניצן.

העריכה נמשכה למעלה משנה בפגישות שבועיות קבועות בתל אביב בהן טל עברה שיר שיר, הציעה את השיפורים שלה ברוח ידידותית ומכבת ומעולם לא כפתה את דעתה. באותו הזמן טל הייתה לקראת ההוצאה לאור של ספרה האחרון המצוין “להביט באותו ענן פעמיים“. אורן סיפר שהייתה לו הזכות להשתתף בבחירת שמו של הספר מתוך מספר שמות שעמדו על הפרק. אורן שיתף פעולה גם עם רנא שתרגמה את כל השירים לערבית ויצאו בתור ספר בהוצאה “רעיה” החיפאית. מבחר מהתרגומים לערבית יכללו בספר בשפה העברית.

אורן קרא בהתרגשות רבה:

 

  1947

 

בן ארבעים וארבע

 

 

סופר לי כי ביתי

בנוי מאבני הריסותיו

של בית אחר

 

והטיח האדום

המדביק אבן לאבן

סמוק מדם החורבן

ולא מתמצית נוריות

 ומרצפות החצר

המעוטרות בתבליטים צבעוניים

נעקרו מחדרי האירוח

של בתי משפחה נטושים

 ואבק הדרכים

שחדר לחלונות ילדותי

עלה ממדרך רגליהם

של המגורשים אל מסעות המוות

 ואני

אנה אני בא עכשיו בביתי.

 

וסיים את דבריו בשיר ישיר וכן:

 

תפילה

 

אם יתגלה בפני אלוהים עצמו

במלוא קיומו

אם יופיע כפשוטו וישית ראיות ופלאות

 

גם אז אבקש כי יניח

לנפשי בצד הדרך

לעמוד בכפירתה.

 

שירה כהן שהיגרה מתל-אביב לחיפה לפני מספר שנים, מוכרת לרובינו כפעילה חברתית ומפיקת אירועים ספרותיים בחיפה. שירה רואה את עצמה כאמנית בתחומי ה – Performance Art והאמנות הויזואלית, עוסקת בכתיבה   עיתונאית וכתיבה מחקרית-אקדמית,לאחרונה  עוסקת  בכתיבת מסה רעיונית סביב  מושג “המלכודת “.היא חברה בקבוצת סיפור חיפאי ולאחרונה פרסמה באתר הקבוצה :http://sipurheifai.wordpress.com/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D8%B4%D9%8A%D8%B1%D8%A9-%D9%83%D9%88%D9%87%D9%8A%D9%86/

שיריה של שירה חזקים ואף בוטים לעיתים. הם התפרסמו עד כה בעיתון77  בגיליונות של “מקף”. לאחרונה החליטה לאגד מבחר שירים לספר אשר יקרא “מלכודת”-מקור השם הוא בעבודה שהציגה בגלריית המנהרה במעבר התת- קרקעי ברחוב הרצל, חיפה. שירה אמרה שהרגע שבו אירוע מסיום כמו מערכת יחסים, תשוקות ,רגשות וחיי היום-יום סוגרים עלינו ואנו משתוקקים להיחלץ מהם הוא רגע קריטי. האופן שבו בני אדם מבינים את המלכודת שבה הם נמצאים כמו גם השתלשלות האירועים שהביאה לכך מעסיקה אותה. שירה שיתפה אותנו בהתלבטות

לגבי הפורמט של הספר: האם יהיה זה מעין “ספר אמן” שיכלול בין השירים גם דימויים ויזואליים וכתיבה עיתונאית אך ישנו החשש שהרצון ליצור דבר שיכלול “הכל” הוא בעצמו מלכודת, אז אולי עדיף להתמקד הפעם אך ורק בשירים. שירה אמרה שהיא בודקת אפשרויות ותשמח לכל עצה בתחום.
נעבור לשירים. השיר הבא פורסם בעתון 77 :

גלגל ברזל אחד

מסילה

נחישות

ורצון 

עם רדת הלילה

היא כותשת פנינים

שגנבה מהנוסעות במחלקה הראשונה

וגם מהנוסעות 

שיושבות במעברים

וקופצות מהקרון

שכבר קר

ועדיף ללכת ולחמם את הגוף.

זה לא משנה,

התענוג הוא לכתוש

ולהיות עייפה

כי היא תפזר

אחר כך ,בבוקר 

את אבקת הפנינים על הים 

ותתחנן לעשות

מה שירצה

עד 

שהוא יסכים 

לטייל עליהן

כמו ונוס , כמו ישו, כמו

דג דו רגלי

כמו גוויה שצפה פתאום

ואיש לא יודע מה גורלה

 

ולסיום : שיר עם שורה אחרונה אופטימית:

 

פיתולי המעי לא יחנקו

את נשיכות התאווה

שגורמות לעיניים להתפתל

ולראות מבפנים את מה שאסור

להרפות ולזרוק

לשחרר אולי רק פעם אחת

לגלגל את עמוד השדרה

אל האור החזק

של נורת הניאון

ולהשמיע את הקול שקבור 

וחונק באלימות את האף

להתעטש

להתעטש שוב 

“בראשית הייתה אפריקה” *

גם בית מבוץ ומלונה לכלבה

והנה ביום ההולדת שלי

כתבתי בפעם הראשונה 

שאני משתוקקת לחיות

 

הערה * “בראשית הייתה אפריקה” הוא ספרו של  רוברט אררדי  העוסק במוצא האדם

 האירוע נגמר. הזמנתי כבר 4 משוררים למפגש הבא – השלישי בסדרה שיתקיים ככל הנראה בחודש נובמבר. אבל מה הלאה? הייתי רוצה להמשיך בהפקת מפגשי “על סף ספר” באווירה התרבותית והחמה הודות להכנסת האורחים הידידותית של צבי גל ואשתו אמה – הבעלים של הגלריה, כדי לתת במה למשוררים בה ישתפו את הקהל המתעניין בתהליך הפקת ספרם הטרי בטרם השלים עריכה וקרם כריכה, אך אין לי בינתיים מועמדים נוספים. אני מבקשת ממשוררים שעובדים על ספרם הבא ומעוניינים להציגו  בגלריה “גל” בחיפה בפני קהל ידידותי, קשוב ואוהד לכתוב על כך בתגובות לסקירה המתפרסמת כאן ב”יקום תרבות“.

 ראו גם

חני שטרנברג מתארת את האירוע

מיצג של שירה כהן .צילום יעקב סבן.

9 תגובות

  1. לחגית,
    העברת לנו את חויית המפגש בצורה צילומית, ההערות על הארגון של האירוע תורמות להעברת רוח הדברים.
    רעיון של “סף ספר”, נוטע בקורא סקרנות להמתין לספר המתההווה, ולקרוא בו ביתר עניין, בעיקר תודות לכך,
    שפגש את המשורר – כאשר זה האחרון עדיין לא השלים את הוצאת ספרו לאור…
    ויכול עדיין לשנות משהו בתכנים ובמסר של השירים בעקבות המשוב של הקורא המקדים.

  2. תודה חגית, על שהזמנת אותי להתארח ועל תרומתך הרבה להתרחשות התרבותית בחיפה
    שתי הערות הנוגעות לחלק הקשור אלי
    א.ההתלבטות שלי היא אם לשלב בין השירים גם מסה רעיונית או מושגית ולא כפי שנכתב או להשאיר זאת כספר שירים בלבד.
    ב. הצילום מהמיצב שלי בגלריית המנהרה הוא של יעקב סבן

  3. תודה רבה, חגית, גם על הרשימה הזאת שמצליחה להעביר את הרוח הטובה ששרתה בערב הרבה מאוד הודות לך כפי שכתבתי ברשימה שפרסמתי בבלוגים שלי. אני יכולה אף להוסיף שלפני שעלה לראשונה הרעיון שאשתתף ב”סף ספר” לא חשבתי על הוצאת ספר השירה אלא רק על הוצאת ספר הפרוזה, וההתקדמות שחלה בעריכת ספר השירה קשורה קשר הדוק לערב. ביחס לספר הפרוזה אני יכולה להוסיף את מה שסיפרתי גם בערב, שהוא החל כרומן מכתבים, והודות ליובל גלעד התרכזתי בקטעי הפרוזה הקצרים, ועל כך, כמו גם על העריכה, נתונה לו תודתי העמוקה, וכמובן גם לשותפי, יואב איתמר.

  4. חגית יקרה!
    תודתי נתונה לך,על התיאור הקולח,שהחיה את המפגש ,בו לא נכחתי,והצליח להעביר את האווירה,
    ואת רוח הדברים.
    שמחתי להכיר את אורן אגמון ואת שירה כהן, שפגשתי בה בעבר בערבים ספרותיים,כמו גם את המיצג שלה.
    היה מעניין לקרוא גם על חני שטרנברג,ועל ספריה החדשים,טרם לידתם.
    אמשיך לעקוב אחרי “על סף ספר”,בענין רב. תבורכי.

  5. ניכר, חגית, מהסיקור, כי אירוע “על סף ספר” היה מעניין ומעשיר. מצפה לאירוע הבא בסקרנות ובעניין רב יותר. בטוחני שהדרך ממודיעין לחיפה תתקצר… שווה הדרך לעמוד “על הסף” של אירוע תרבותי ומרתק. בהערכה רבה לתרומתך מהמקום של למודת הניסיון בארגון אירועי תרבות ובפעילות התנדבותית ענפה למען המשוררים והסופרים במודיעין והסביבה. רחלי

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

eleven − 1 =