דירה להשכיר בספרות היפה.

דירה להשכיר בספרות היפה.

מאת אברהם גולדברג

 

כל מי שעקב  אחר  הרפתקאות חבורת סיינפלד בתפוח הגדול בשנות התשעים של המאה שעברה, זוכר את המרדף אחר דירה להשכרה ,משאת נפשם של ג'ורג'  איילין ושאר הצעירים שאינם מוכנים לגור אלא במנהטן. מצוקת השכירות התל אביבית הנוכחית לא תעלם  כל עוד יש צעירים חפצי חיים. הרצון או הצורך של צעירים לגור בעיר ללא הפסקה לא יומר במגורים בסביוני השומרון או במגדלי כביש שש. יש למרקם העירוני הסבוך המשלב אוירה ,תרבות ,סגנון חיים כוח משיכה שאין לשכונות מגורים מטופחות בפרוורי הערים ורחוב ספוג עשן מפלטי טוסטוסים עדיף על קניון ממוזג אויר לנשמות האורבניות שלא ימירו את חתולי הפחים של תל אביב  במתקן אשפה מודרני .

לא רק סדרות טלוויזיה עוסקות במצוקת  הדיור העירונית גם בספרות היפה אפשר למצוא התייחסויות לכך.

דירה להשכרה בלונדון עומדת במרכז עלילתו של סיפור בלשי קצר שפרסמה אגתה כריסטי בשנת 1923 בשם "תעלומת הדירה הזולה" .סקרנותו של הרקול פוארו הבלש המחונן מתעוררת כשהוא שומע שזוג צעיר השיג דירה בבניין מכובד בנייטברידג' במחיר מגוחך ונמוך ממחירי השוק הסובל ממחסור בדירות להשכרה במחיר שפוי . הבלש מחליט לפענח את תעלומת דמי השכירות הנמוכים … וכמובן מצליח  וחושף  את העוקץ . הדירה הושכרה במחיר זול  באשר  בעליה שהיה מעורב בעסקים מפוקפקים ,ידע שהמאפיה האיטלקית מחפשת אחריו ומתכוונת לחסלו. ולכן השכיר אותה לדיירים ששם משפחתם זהה לשלו ,רובינזון ,כדי  שישמשו במקומו בטעות, כמטרה לנקמת הבריונים הסיציליאניים. מחירי הדיור להשכרה בלונדון לא התמתנו מאז נכתב הסיפור אבל קוראי אגתה כריסטי נזהרים מאז כשדירה מוצעת להם בדמי שכירות נמוכים…

ברנארד מלמוד מגדולי הסופרים היהודי אמריקאי ממקם רבים מספוריו בניו יורק שם גדל ,וחלקם עוסק ביחסים שבין בעל הבית לדייריו בעיקר בשכונות המצוקה ובבנייני המגורים העלובים .סיפוריו עוסקים גם במצוקות בעלי עסקים קטנים בניו יורק שאינם יכולים לעמוד בגובה דמי השכירות או בחנויות מכולת המתרוששות עם פתיחת סניפי רשתות מרכולים בשכנותם. אבל סיפור שמושך את תשומת הלב עוסק דווקא במציאות של רומא בשנות החמישים של המאה שעברה  .

רומא של אחרי מלחמת העולם השנייה מתאוששת באיטיות ממוראות המלחמה מנזקי הפצצות ומשקמת את שברי הכלכלה  המרוסקת .אל המחסור החריף בדיור בעיר העתיקה שההיסטוריה חיה בה את מוראות ההווה ,מגיע דייר פוטנציאלי נוסף. דוקטורנט לאומנות איטלקית אמריקאי שמחליט לגור ברומא למשך שנה עם משפחתו הצעירה ולסיים בה את כתיבת עבודת הדוקטור . חלומות לחוד ומציאות לחוד. עד מהרה מגלה הדוקטורנט הצעיר כי מציאת דיור הוגן בשכירות ברומא היא משימה בלתי אפשרית ,הוא פוגש ,משכירי דירות ,מתווכים נוכלים ,עורכי דין ,מנהלי בניינים ושומרי סף כולם מנסים "לגזור קופון " על כיסו ולנצל את המחסור בדירות להשכרה בעיר הנצח .

שנת השבתון שלו הופכת לסיוט נדלנ"י מתמשך לקארל שניידר  בו הוא לומד על כיסו המתרושש את המציאות הקשה של דיור להשכרה ברומא. בסיפור "המפתח" מ-1958 ,למרות הנושא הבנאלי לכאורה ,חיפוש דירה לשכירות ,מגיע החיפוש לסוף דרמטי כאשר הוא מצליח לאתר דירה שבבעלות רוזנת ששימשה  למגורי מאהבה אותו נטשה זה עתה. עוד הרוזנת מתלבטת האם להשכיר הדירה לסטודנט האמריקאי,מתייצב מאהבה במלון של הסטודנט ומבקש מקארל, תמורת מסירת המפתח "דמי פינוי" .האמריקאי  שמסרב מתוך כורח מוסרי להשתתף ב"קומבינות הרומאיות " מצליח באמצעות מנעולן ,ליתר את הצורך במפתח ונכנס לדירה ששכר מהרוזנת ולתדהמתו מוצא אותה מנותצת והרוסה עד יסוד ,נקמת המאהב ברוזנת בעלת הבית שפינתה אותו .עוד הוא עומד משתומם והמאהב הנטוש מטיל את המפתח שתמורתו לא רצה הסטודנט לשלם בכעס ופוגע במצחו של קרל  שחשב שהגיע אל מנוחתו נחלתו ומותיר במצחו "סימן שלא נמחה" .

בתל אביב טרם מתרחשות דרמות כאלו אבל עלית דמי השכירות מבשרת את בואן.

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סופרים, פרוזה עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*