250px-Stamps_of_Germany_(DDR)_1971,_MiNr_1659

ב– 11.11.1970 שוגרה החללית לונה 17 למסלול חנייה ארצי ומשם לירח. מטרות הטיסה היו:

א. עריכת תמרונים במסלול ירחי.

ב. הנחתת רכב על הירח – לונחוד 1.

ג. מחקר מדעי של הירח וסביבתו – בדיקות פיזיקליות וכימיות של קרקע הירח.

לאחר טיסה של 5 ימים, ב– 15.11, נכנסה החללית למסלול מעגלי סביב הירח שמרחקו מהקרקע 85 ק”מ, זווית הנטייה 141 מעלות ומשך הקפה 119 דקות. למחרת שונה המסלול והפריסלניון היה 19 ק”מ מהקרקע. מרגע השיגור עד לכניסה למסלול ירחי בוצעו 2 תיקוני נתיב.

ב – 17.11 נחתה לונה 17 בים הגשמים. הנחיתה היתה ב”חוף” המערבי של ים הגשמים באזור מעבר מ”תחום ימי” ל”תחום יבשתי”. מדעני החלל הרוסיים הבחינו שחלליות לונה הקודמות, כמו גם החלליות האמריקאיות, מאיצות את מהירותן בשעה שהן חולפות מעל ים הגשמים. מטרת החוקרים היתה לחקור אזור זה שצפיפות החומר בו גדולה מזו של סביבתו. כשעתיים וחצי לאחר הנחיתה ירד מהחללית רכב הירח. הוא נסע 20 מטר ונעצר. שמו של רכב השטח הוא לונחוד 1.

לונחוד 1 – מבנה הרכב והנעה

לונחוד 1 היה הרכב הירחי הראשון בעל כושר הנעה. אורכו 2.22 מטר, רוחב המכסה 2.15 מטר, קוטר כל גלגל 0.51 מטר ומשקלו 756 ק”ג. לרכב 8 אופנים – 4 זוגות. לכל גלגל מנוע הנעה נפרד וקפיץ נפרד. פעילתו של כל אופן נמצאת תחת פיקוח של הנהגים. מהנדסי הרכב העדיפו להשתמש באופנים במקום בזחלים כיון שסכנת ההתקלות בשיטה זו קטנה יותר. הרכב יכול לנוע גם עם 2 גלגלים בלבד, אחד מכל צד. במקרה של תקלה בגלגל מפוזרת אבקה ממוטענת השוברת את הציר של הגלגל וזה האחרון הופך לפסיבי. לרכב 2 הילוכים קדמיים ואחד אחורי. יש לו מעצור דיסקוס ומצמד וניתן לסובבו במקום. להנעתו של הרכב מספיקה פעולתם של 6 מהמנועים ומהירותו נעה בין 1-2 מטר בדקה.

מנועיו של הרכב מקבלים כוח מקולטי שמש הנטענים באמצעות רפלקטור הנמצא בחלק העליון הקמור של הרכבׁ. להפעלת הרכב דרוש הספק של 1.5 קילוואט. הרכב מסוגל לבצע את פעולותיו על ידי הנחייה אוטומטית הנקבעת מראש או על ידי בקרה ישירה מכדור הארץ. הרכב תוכנן כך שהוא נעצר על ידי בלמי דיסקות כאשר הוא מגיע למדרון תלול מדי, לסלעים אשר אינו יכול לעבור מעליהם, או למהמורה שאופן אינו יכול לעבור.

תנועתו של לונחוד 1 אינה רצופה. מתקן ההיגוי שלו עוצר אותו בזמנים קצובים ומפרק את התנועה ל”מנות”. פעולה זו מאפשרת לנהוג ולנווט את הרכב בשטח הירחי, למנוע ממנו תאונות ולחסוך באנרגיה.

בראשיתו של היום הירחי נפתח מכסה הרכב ומאפשר לקולט השמש להטעין את המצברים. כאשר הרכב מתחיל לנוע משודרת הודעה טלמטרית מכל גלגל בנפרד, כדי שניתן יהיה לבצע פעולות מתאימות במקרה שגלגל כלשהו יגלה סימנים של חימום יתר או קירור יתר. סיבוביו של כל גלגל נספרים בנפרד כדי לנטר אם הוא מחליק. בזמן התכנון עוררה אפשרות ההחלקה חששות רבים. היה חשש שתנאי הריק יגרמו ליצירת חשמל סטטי על הגלגלים, חלקיקי הקרקע ידבקו לגלגלים, יעצרו אותם והרכב לא יהיה מבצעי. כשהרכב התחיל לעבוד התברר שהחששות לא היו מוצדקים. החול הירחי דומה לחול וולקני, עובדה שתאפשר פישוט מבנה הלונחודים בעתיד.

לקראת הלילה הירחי, הרכב הופנה בזהירות מזרחה כדי לאפשר קליטה מקסימלית של אנרגית השמש על ידי מכסה השמש. מיד עם השקיעה תאי השמש ננעלים ותא המכשירים מבודד בטמפרטורה של 18 מעלות, שנשמרת באמצעות מתקן חימום גרעיני (פולוניום). החום המופק על ידי מתקן זה מחמם גז המתחיל לנוע במערכת צירקולרית בתוך הרכב. גם בלילה נשמר הקשר האלחוטי עם הרכב. מכשירי המחקר עובדים בעומס של 1.05 אטמוספירות.

מכשירי הרכב

1. פנטרומטר – מחפר דמוי קונוס לבדיקת קרקע הירח באמצעות אנליזות. המחפר חודר לקרקע ומודד את עוצמת התנגדותו וקשיותו של הסלע.

2. רפרקטומטר קרני x לניתוח הרכבם הכימי של פני הירח RIFMA(Roentgen Isotopic Fluorescent method of Analysis). זהו מתקן קטן הנמצא בין 2 הגלגלים הקדמיים. במתקן זה מצויים תאים רדיואקטיביים והוא משדר קרינה ישר לתוך הקרקע. היסודות הכימיים שבקרקע הירח מגיבים בשחרור קרני x, ועל פי העוצמה וטבעה של הקרינה ניתן למצוא את ההרכב הכימי של הקרקע. למרות ששיטה זו נותנת פחות אינפורמציה ממעבדה ארצית היא מאפשרת את בדיקת נוכחותם של אלומיניום, צורן, מגנזיום. אשלגן, קלציום, טיטניום וברזל.

3. טלסקופ רנטגן למדידת הקרינה הקוסמית מהשמש ומשביל החלב.

4. מתקן קרני לייזר מתוצרת צרפתית למדידות על פני הירח. המתקן מורכב ממנסרות עשויות זכוכית צורן בעלות תכונות מיוחדות שאחוריהן מצופות בכסף. בסיס המנסרות עשוי מנתך של ניקל, קדמיום וברזל. דרושות 14 מנסרות להחזרה מושלמת של אור הבא מכל כיוון שהוא. הבסיס הוא בעל חוזק רב כדי למנוע עיוותי צורה של המנסרות העלולים להיגרם עקב החום. לאחר בנייתו עוקר המכשיר כדי למנוע זיהום אפשרי של הירח בחיידקים. המתקן מסוגל לעבוד 10 שנים. השימוש בו נעשה בלילה הירחי. התצפיות נערכו במצפה פיקדו מידי שבהרי הפירנאיים בצרפת. ומחצי האי קרים בבריה”מ (כיום אוקראינה). החוקרים קיוו לקבוע בעזרתו של הרפלקטור את שיעור תנועת היבשות על פני כדור הארץ ולקבוע באופן מדויק את המרחק בין כדור הארץ לירח. כושר ההחזר של הרפלקטור גדול פי 3 מזה שהותקן על ידי טייסי אפולו 11.

5. שתי מערכות של מצלמות. מצלמות טלוויזיה ומצלמות לטווח רחוק. מערכת אחת מותקנת בחזית הרכב לתצלומים קצרי טווח לצורך ניווטו של הלונחוד. בכדי לחסוך באנרגיה מערכת זו הופעלה אחת ל – 20 – 3 שניות בהתאם למהירות הנסיעה ופני השטח. המערכת השניה היא פנורמית לצילום הסביבה בה נמצא הרכב במהלך נסיעתו ולצילום האופק, השמש וכדור הארץ. למערכת זו 4 מצלמות זהות, הנמצאות בצידי הרכב ומאחור ומצלמה אחת בחזית סמוך למצלמה לתמונות קצרות-הטווח ומכוונת קדימה. המצלמות הקדמיות והאחוריות הן בעלות שדה ראיה של 30 מעלות אופקית ו – 360 מעלות אנכית. המצלמות הצידיות 180 מעלות אופקית ו – 30 מעלות אנכית.

6. מערכת משדרי ומקלטי רדיו.

7. בקרת רוחק.

8. מתקן גרעיני.

9. יחידת כוח חשמלית.

10. מערכת בקרת חום.

11. טרנספורמטור אלקטרוני.

ביכולתו של הרכב להציב מכשירים מדעיים בנקודות שונות על פני הירח, למדידה רציפה של הפעילות הסיסמית, הקרינה והשדה המגנטי. תא המכשירים עשוי מסגסוגת אלומיניום ותוכנן כך שהוא מתחמם בקלות ומשחרר באיטיות את החום בלילה כך שהוא יכול להתקיים בתנאי הלילה הירחי.

נהיגת הרכב

לצורך ניווטו של הרכב אומנו מהנדסים ומומחים לנהיגה בשלט רחוק. נהגים בעלי רישיון נהיגה לרכב נפסלו מאחר והרגלי הנהיגה הארציים עלולים רק להפריע בנהיגת רכב ירחי. צוות הנהגים כלל 5 אנשים : מפקד, נהג, נווט, מהנדס מערכות, וקשר רדיו. הצוות נמצא במרכז לתקשורת חלל עמוקה. הצורך בתיאום עבודתם היה בעל חשיבות פסיכולוגית רבה בימים הראשונים. הקשיים התעוררו בשל זמן המעבר בין שידור הוראות וקבלת תשובות. על הצוות היה לזכור שהרכב נמצא תמיד מטרים ספורים לפני מצלמת הטווח הקצר שבשידוריה צפו תמיד. במידה ובדרך נמצאים סלעים או גושי סלע, הרכב ממשיך לנוע עד לקבלת תשדורת התרעה ארצית. מערכת ההנחיה האוטומטית הוכיחה את עצמה, והרכב לא התהפך אף לא פעם אחת.

בניית הרכב

לבניית הרכב השתמשו מהנדסי הלונחוד בחומרים ששיעור החיכוך שלהם הוא כמעט אפסי. חומרים אלה משמשים לייצור מיסבי צירים שאין צורך לשמנם בשמני סיכה. חומרי המבנה עמידים ביותר ומנות גדולות של קרינה רדיו אקטיבית או חומרים כימיים שונים כמו נפט, שמנים וכו’ אינם גורמים להם כל נזק. הם גם פועלים היטב במהירויות גדולות ובתנאים קשים אחרים. החומרים הללו עשויים מפולואימידים, פוליקרבונטים ופולימרים אחרים, בדרך כלל בתערובות שונות יחד עם חומרי סיכה דוגמת גרפיט או מוליבדן גופרתי.

מעבדות מבחן

חלק מהציוד המכני והציוד האלקטרוני של הרכב נוסה בחלליות ובמערכות אחרות, בפרט המנועים שנוסו בסימולטור. סימולטור זה היה חדר ריק בו קיימים תנאים הזהים לאלה של הירח. כך התאפשר למהנדסים להקנות לרכב משקל – מסה קטן פי 6 ולחשב בדייקנות את הכוחות הדינמיים הפועלים על הרכב בתנאי הירח. המטרים הראשונים שהרכב עבר אפשרו למהנדסים לבדוק באיזו מידה חישוביהם היו נכונים. פעולת הגלגלים נבחנה במעבדה שהותקנה במטוס בו תנאי הגרביטציה זהים לאלה של הירח (הכוונה היא לטיסה פרבולית המחקה את כוח המשיכה הירחי לפרקי זמן קצרים) . מסלול בטון שנבנה במעבדות לצורך בניית הרכב התבלה תחת גלגלי הרכב הקשים. היעדר אטמוספירה וטמפרטורות גבוהות העמידו בפני המהנדסים בעיות קשות בכל הנוגע לתנועת החלקים המכניים, היצמדות הרכב לקרקע, וסיכת החלקים הנעים.

היום הירחי הראשון 24.11 -17.11

17.11 – לונה 17 נחתה ליד מכתש רדוד והציבה על הירח דגלים סובייטיים, תמונה של לנין ואת סמל הפטיש והמגל. המטרים הראשונים אותם עבר הרכב אפשרו לחוקרים לדעת באיזו מידה חישוביהם היו נכונים כאשר בנו אותו.

18.11 – לונחוד 1 משדר תמונות ראשונות. בתמונות נראים בבירור עקבות גלגלי הרכב ופני הירח.

20.11 – מהירות הרכב הוכפלה. לונחוד 1 עבר מספר גבעות, מכתש אחד, והקיף מכתש עמוק.

21.11 – ביום זה, כ – 3 ימים ארציים לפני תחילתו של הלילה הירחי, הופסקה תנועתו של הרכב, והוא הוחנה. לונחוד 1 עבר בסך הכול 197 מטר. 10 התקשרויות הספיקו בכדי לעבור מרחק זה. עד לרגע העצירה ביצע הרכב בדיקות מסובכות של קרקע הירח ושידר תצלומים שאיכותם השתפרה מתמונה לתמונה.

8.12 – בסוף הלילה הירחי הרכב שידר אותות רדיו לראשונה מאז שותקה פעילותו ב – 21.11. האותות הראו כי הרכב עמד יפה בטמפרטורה של 130 מעלות מתחת לאפס.

היום הירחי השני 22.12 – 9.12

9.12 – מכסה הרכב נפתח, קולטי השמש הוטענו, והרכב שידר תמונות פנורמיות ותמונות אחרות מפני הירח. הבדיקות העלו כי מערכת החימום הרדיואקטיבית פעלה כסדרה במהלך הלילה הירחי.

10.12 – לונחוד 1 ביצע מספר סיבובים לבדיקת מערכות ההנעה שלו מחשש שמא נפגעו בקור העז השורר על הירח בלילה. משך התקשורת היה 9 שעות רצוף והרכב נסע 244 מטר, תוך מעבר באזור מלא בבליטות. בתחילה הרכב נע בכיוון דרום מזרח, ואחר כך בכיוון מערב. בדרכו עבר ליד גושי סלעים ולועות. לונחוד 1 חצה מכתש בקוטר 16 מטר שעומקו 2 מטר, עם זווית מורד של 27 מעלות. בקרקע המכתש נעשתה אנליזה כימית.

12.12 – הרכב עבר 253 מטר, תוך שינוי כיוונו ושידור תצלומים מפני הירח.

17.12 – הרכב נעצר במספר מקומות וביצע מדידות מדעיות.

19.12 – עד ליום זה הרכב עבר מרחק כולל של 1285 מטר. לונחוד 1 נע בכיוון דרום מזרח בשטח מבותר, תוך כדי חצייתם של מכתשים, אשר מדרונותיהם אינם עולים על 20 מעלות, והקיף מכתשים עמוקים ביותר.

בדרכו לונחוד 1 מדד את התכונות המכניות והפיזיות של הקרקע ושידר תצלומים פנורמיים רבים. באחת התמונות אפשר להבחין בכדור הארץ. מהידיעות אותן שידר ניתן ללמוד שפני הירח בים הגשמים מורכבים מלבה המכוסה בשכבת אבק שעובייה 2 ס”מ. בהרכבה דומה לבה זו ללבה ארצית, וגילה נאמד ב – 3 מיליארד שנה.

נחקרו גם 15 אזורים שמימיים שונים. התברר שעוצמת קרני x הבאות מאזורים אלה שוות. ידיעה זו נתנה יסוד לסברה כי מקורה של קרינה זו בגז הבין כוכבי שחומו מגיע למאות אלפי מעלות.

ימים 19.12 – 18.12 הרכב עבר 197 מטר בכיוון דרום מזרח תוך מעבר ליד לועות קטנים וגושי סלעים ונכנס למכתש בקוטר 50 מטר.

20.12 ה – RIFMA דיווחה על להבה סולרית הפולטת קרינה מסוכנת לבני אדם. הרכב יצא מהמכתש שנכנס אליו ב – 19.12 – 18.12 ונע בכיוון דרום לאורך מישור מלא במכתשים קטנים, ונכנס למכתשים בקוטר 100 מטר ובעלי זווית של 10 מעלות. בזמן תקשורת זה עבר 337 מטר. בוצעו מדידות מחזוריות של התכונות הפיזיקליות והמכניות של הקרקע.

21.12 – הרכב נע בכיוון צפון מזרח במדרון פנימי של מכתש שנכנס אליו ב – 20.12. בנסיעתו במעלה המכתש. (זווית המעלה 25 מעלות) עשה סיבובים ונע אחורנית. ביום זה עבר 78 מטר.

22.12 – לקראת סוף היום הירחי, הוחנה הרכב ופעילותו נפסקה. לקראת סוף היום טיפס על מדרונות שזווית הנטייה שלהם 23 מעלות, הסתובב, ונע בעקלתון כדי להימנע ממכתשים תלולים וגושי סלעים גדולים. הרכב חצה בקלות מכתשים רדודים בקוטר 150 מטר.

סך הכול מדד הרכב ביום זה 40 מכתשים וביצע 4000 הוראות. ב – 73 מקומות מדד את התנגדות הקרקע והתברר כי היא משתנה ממכתש למכתש. כללית התברר כי הקרקע יותר אבקתית משנמדד בדפנות המכתשים. בסך הכל עבר הרכב 1370 מטר מאתר הנחיתה. בשני הימים שידר 33 תמונות פנורמיות

4.1.1971 – חודשה פעילותו של הרכב. הקליטה היתה מצוינת.

היום הירחי השלישי – 21.1 – 8.1.1971

ביום זה נכנס לונחוד 1 לשלב השלישי בסדרת הניסויים שיועדו לו. שלב זה עמד בסימן של ניסויים קשים ומסובכים יותר.

8.1 – כשהשמש היתה בגובה 4 מעלות מעל לקו האופק החלו נהגי הרכב בעבודה. כל 20 או 30 מטר הרכב נעצר לדקה ומדד את התנגדות הקרקע, ובמקומות מעניינים את ההרכב הכימי של הקרקע. סימולטנית בוצעו מדידות חום, קרינה קוסמית וקרינת X.

9.1 – מחצית מהבוקר (בוקר של כדור הארץ) הוקדשה לחקירת מכתש בקוטר 100 מטר ועומק 6 מטר. הסלנולוגים (מומחים שהתמחותם היא הירח) למדו מהר להבחין בין מכתשים צעירים למכתשים עתיקים. ביום זה עבר הרכב 140 מטר.

11.1 – הרכב עבר 517 מטר. הוא נכנס למכתש וביצע סקר פנורמי.

12.1 – במהלך תקשורת שנמשכה 6 שעות, הרכב עבר 553 מטר. סך הכול עד ליום זה עבר 2930 מטר.

15.1 – 13.1 הזווית הגבוהה בה נמצאה השמש לא אפשרה צילומי טלוויזיה באיכות טובה ותנועת הרכב הופסקה ליומיים. שאר הצילומים היו באיכות מצוינת.

17.1 – הרכב שידר 150 דקות ובזמן זה נע 254 מטר. מטרת חלק מהתצלומים היו של עקבות גלגליו בקרקע הירח לפני יותר מחודש. הרכב עבר ליד מספר רב של מכתשים קטנים.

18.1 – הרכב סיים את השלב השלישי של הניסויים שתוכננו עבורו. ביום זה החל בדרכו חזרה לאתר הנחיתה. היה עליו לעשות דרך של 1400 מטר. בכדי לבצע משימה זו שינה הרכב כיוון. במקום לנוע בכיוון דרום מזרח הוא פנה לכיוון צפון מזרח. ביום זה נראים באחד התצלומים הטלסקופיים רכב הנחיתה והארץ ביחד.

19.1 – לונחוד 1 נעצר במרחק 15 מטר מהנחתת. הניסוי בוצע בדייקנות רבה. מטרת הניסוי היתה לבדוק את הניווט והבקרה. כדי לבצע ניסוי זה השתמשו בפלטפורמה הפנימית של הרכב (3 ג’ירוסקופים בעלי 3 צירים המאונכים זה לזה), טלפוטוגרפיה, ובמיוחד חלקים מסוימים של הרכב הנראים בתצלומים אלה. מאחר ומצב השמש ידוע ( 2 מתוך 4 המצלמות לטווח רחוק מצלמות את השמש והירח) ניתן לדעת בדיוק את כיוון נסיעתו של הרכב.

לקראת סוף היום הרכב נע לכיוון צפון מערב לחקור שטח הנמצא דרומית לאתר הנחיתה. לקראת בוא הלילה הרכב נכנס והוחנה במכתש מסולע קשה למעבר. מצב זה העמיד במבחן את מערכות הרכב ואת מערכות הבקרה של כדור הארץ. ביום זה הרכב עבר 1936 מטר.

מהנתונים אותם העביר לונחוד 1 הסתבר כי הקרקע היא בעלת מבנה בזלתי. לונחוד 1 גילה מרבצים של אלומיניום, צורן, טיטניום, מגנזיום, אשלגן וסידן. באחד המקרים חוקרי הירח התרגשו למראה סלע גדול במרחק 150 מטר מהרכב. הרכב התקרב אליו ולא גילה שום דבר. התברר כי זוהי אבן קטנה שעל המסכים נראתה כסלע גדול. הניסיונות לקרב את הרכב לסלע התבטאו בהשארת הסלע הרחק ומאחוריו. נראה כי תצלומי הטלוויזיה של חריצי הגלגל שימשו סקלת מרחק מועילה לנווטים ולנהגים, כשם שהיא שימשה מקור אינפורמציה לחוקרי הירח על התכונות המכניות של קרקע הירח. סך הכול עבר הרכב 3655 מטר.

היום הירחי הרביעי 20.2 – 7.2

7.2 – הרכב חידש את פעילותו ויצא לכיוון צפון. הוא נע בשטח קשה, שבו מכתשים בקוטר 100 – 50 מטר. ליקוי חמה שהתרחש בזמן זה העניק הזדמנות נדירה לבחון את עמידות הרכב בתנאים קשים מאלה של המעבר מיום ללילה על פני הירח. על הרכב עברו 3 שעות הליקוי ללא פגע.

8.2 – הרכב עבר באזור מלא מכתשים והשלים את הק”מ הרביעי שלו. היום הוא עבר 323.1 מטר דרומית לאתר הנחיתה, ונכנס למכתש רדוד בקוטר 40 – 30 מטר וזווית מדרון 15 מעלות.

9.2 – הרכב המשיך לנוע בכיוון Heraclitus Cape. כמו ב -8.2 כך גם היום, האזור מלא במכתשים בקוטר 100 – 50 מטר. ישנם מכתשים צעירים בקוטר 20 מטר.

10.2 – הרכב “עד” לליקוי שמש נוסף. הוא משדר אינפורמציה על הליקוי כאשר קולט השמש חשוף. הליקוי נמשך 3 שעות והטמפרטורה ירדה ל – 100 מעלות מתחת לאפס. 7 שעות לאחר מכן הוסע הרכב למרחק 578 מטר מאתר הנחיתה.

15.2- 12.2 – הזווית הגבוהה בה נמצאה השמש לא אפשרה צילומי טלוויזיה באיכות טובה ותנועת הרכב הופסקה ל – 3 ימים. עד אז הרכב עבר מרחק כללי של 4813 מטר. המרחק המדויק נקבע בעזרת גלגל תשיעי, שהחישוק שלו צויד בחישורים, כך שבעיית ההחלקה צומצמה למינימום. יתרה מזו, הבדלי ההחלקה בין 8 הגלגלים לגלגל התשיעי איפשרו להסיק על התכונות המכניות של קרקע הירח. לונחוד 1 קלט ומדד את נתוני מכשיריה של אפולו 14.

16.2 – לונחוד1 קלט במצלמות קמט טופוגרפי. נבחנו התכונות הפיזיקליות והמכניות של מקטע באורך 10 מטר מפני הקמט. הרכב הוסע מפסגת הקמט לאורך פניו העליונים ויצר מכתש בקוטר 10 ס”מ. בקטע החשוף בוצעה בדיקה כימית. לאחר מכן הוסע הרכב בכיוון צפון דרום . הרכב עבר 272 מטר.

19.2 – 17.2 לונחוד 1 השלים עבודה של 3 חודשים. עד לסוף היום הרביעי עשה הרכב דרך של 5228 מטר. לקראת סוף היום לונחוד 1 הוחנה באזור מישורי ליד שפה של מכתש במרחק 1 ק”מ מאתר הנחיתה.

20.2 – נמסר ש -3 חודשי העבודה המתוכננים של הרכב הסתיימו בהצלחה. בזמן זה בוצעו 63 התקשרויות איתו, ונמדדה התנגדות הקרקע ב- 200 מקומות. לקראת סוף היום הגיע לונחוד ל – 2 מכתשים שהיו בתוכנית העבודה. נמדדו גודל המכתשים וצורתם. נמדדו מכתשים מסדר גודל שני הנמצאים במדרונות המכתשים הגדולים ובאזורים בהם הותז סלע הירח. נעשו גם מדידות כימיות, פיזיקליות ומכניות. קוטרו של המכתש הגדול מעל חצי ק”מ ושל השני פחות. בקרקעית המכתש הגדול נעשו מדידות סטריאוסקופיות.

היום הירחי החמישי – 20.3 – 7.3

7.3 – צולמה זריחת השמש.

8.3 – קולטי השמש הוטענו מחדש והרכב המשיך במחקריו. לונחוד 1 נסע לכיוון צפון מערב ועבר 272 מטר. מנקודות העצירה שידר יותר אינפורמציה מהרדיומטר ומטלסקופ קרני X מאשר בימים הקודמים.

9.3 – הרכב הגיע למכתש שקוטרו 500 מטר וצילם אותו צילום פנורמי. בתום הסיור שנמשך 5 שעות נכנס למכתש הראשון שהיה בסמיכות אליו לחנייה.

18.3 – הרכב השלים מחקר של מכתש ענק שהחל לחוקרו ב – 17.3. במהלך התקשורת שנמשכה 4.5 שעות הרכב עבר 417 מטר. למרות שביום הירחי החמישי הרכב נסע פחות מאשר בימים הקודמים הוא עבר מרחק שיא של 2004 מטר.

היום הירחי השישי – 21.4 – 7.4

7.4 – הרכב חוקר מכתשים בקוטר 500 – 200 מטר. הוא נע דרומה תוך מעבר במדרון של מכתש וחצייתו לכיוון צפון. אורך המדרונות 301 מטר.

8.4 – הרכב מופעל ל -24 שעות. בתקשורת השניה הוא הוסע לתוך מכתש בקוטר 200 מטר, נכנס לתוך המדרון הדרומי ועלה במדרון הצפוני. לונחוד 1 חקר ביום זה מכתשים בכיוון צפון מערב ונתקל בסלע שקוטרו 3 מטר. סך הכול עבר הרכב עד היום 7.7 ק”מ.

21.4 – לקראת הלילה הוחנה הרכב כך שתקשורת הלייזר נמשכה. המרחק הכולל שעבר הרכב עד עתה הוא 8261 מטר. בשעה שהרכב חקר מכתש שנוצר כנראה לאחרונה הוא נתקל בחול טובעני (quicksand). תנועת הרכב עוכבה על ידי כמויות גדולות של סלעים ומכתשים קטנים. מדרונות המכתש היו די תלולים. צפיפות הסלעים במקום היתה גדולה פי 100 – 80 מהממוצע בו נתקל הרכב עד כה. גובהם של מספר סלעים היה 3 מטר.

הסלעים וקווי הגובה של השטח היו קשים למעבר, ובנוסף לכך הצד הפנימי של המכתשים היה מאובק בצורה קיצונית. הרכב החל להתחפר באדמה התחוחה והגלגלים איבדו 80% מאחיזתם. נהגי הרכב חילצו אותו לאחר מאמצים רבים באמצעות תושייה וכושר ניווט.

היום הירחי השביעי 20.5 – 6.5

6.5 – הרכב הופעל מחדש ומערכותיו נבדקו.

9.5 – 7.5 – לונחוד 1 בדק מיקרו סטרוקטורות של קרקע הירח, תוך כדי נסיעה מועטה כדי לבצע תצלומים סטריאוסקופיים. הצילומים כוללים חריצים טריים של הרכב וכאלה שנחרצו ביום הירחי החמישי . סימולטנית בוצעו בדיקות כימיות של הקרקע, נמשכה מדידת עוצמתן של קרינת X ,קרינה קוסמית וקרינת רקע.

14.5 – עד יום זה עבר הרכב 8 ק”מ חרף תקלה באחד ממנועיו.

17.5 – נמסר כי מקורות הכוח של הרכב הולכים ופוחתים.

היום הירחי השמיני 17.6 – 4/5.6

4/5.6 – הרכב הופעל מחדש ומערכותיו נבדקו

8/9.6 – הרכב עבר 488 מטר בכיוון צפון לאורך כף (moonscape ) מחוספס.

9-11/6- הרכב עבר 700 מטר ושידר תמונות פנורמיות של הכפים.

14-15/6 הרכב עבר 200 מטר.

היום הירחי התשיעי 16.7 – 3.7

3.7 – לונחוד 1 עבר 33 מטר בתוך מכתש.

4-5/7 – לונחוד 1 נע צפונה ונכנס למכתש בקוטר 200 מטר. בזמן תקשורת זה עבר 53 מטר.

14.7 – הרכב יצא מהמכתש שאליו נכנס ביום הקודם והחל מתקדם לעבר מכתש אחר. הוא ביצע צילומים של המכתש ושל כוכבים ובדק את ההרכב הכימי של הקרקע. הסיור במכתש היה חלק מסדרת תמרונים חדשה.

27.7 – הרכב ביצע מדידות עם מאר 2 ומאר 3 (חלליות שהיו בדרכן למאדים) על השמש ועל הקרינה הקוסמית.

היום הירחי העשירי – 16.8 – 2.8

2.8 – חודש הקשר עם רכב הירח.

3.8 – חודשה פעילותו של הרכב

12-14/8 הרכב שידר יותר תצלומים פנורמיים ואינפורמציה ממכשירי המדידה.

היום הירחי האחד עשר – 1.9 -14.9

1.9 – הרכב מתחיל בפעילותו

2-6/9 – הרכב משדר תמונות פנורמיות ממקומות בהם הוא עוצר.

15.9 – הרכב משלים את יומו ה -11. נמסר כי הוא מגלה סימני חולשה.

היום הירחי השנים עשר

ב- 28.9 החל היום השנים עשר לפעילותו הירחית אשר הסתיים לפני שקיעת החמה. ב – 4.10 נדם המנוע הגרעיני של הרכב ובכך שותקה פעילותו לצמיתות. ביום זה הרכב עבר 100 מטר. הוא תומרן כך שרפלקטור הלייזר המשיך לעבוד.

בימים הקודמים גילה הרכב סימני חולשה ופעולתו הוגבלה לאזורים מעניינים רק בטווח נסיעה קצר. הטמפרטורה הפנימית ירדה בהדרגה.

סיכום

רכב הירח שידר אינפורמציה רבה על הירח קרוב לשנה ובפרט מים הגשמים. סך הכול שודרו ארצה 20,000 תצלומים, 200 תצלומים פנורמיים ומאות בדיקות משטח של 80,000 מטר מרובע. הבדיקות כוללות 25 אנליזות כימיות של הקרקע ו – 500 אנליזות של התכונות הפיזיקליות של השכבה העליונה של ים הגשמים. ב- 12 הימים הירחיים עשה הרכב דרך של 10,540 מטר.

קישורים :

חיים מזר על החללית לונה 9 הראשונה על הירח

תוכנית לונוחוד בויקיפדיה

קובץ:Lunakod landing bus-Luna17.jpg

לונה 17

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

20 + 18 =