המוזיקה של מילים בעלות משמעות דומה

אחד התחומים המרתקים בבלשנות הוא המפגש בין  השפה לסוציולוגיה. אוצר המילים בו משתמשים וההיגוי שלהם יכולים להעיד על שיוך חברתי ועל שיוך גיאוגרפי. יש הבדלים בין שפה גבוהה  לשפה נמוכה וגם בין  אזור אחד למשנהו. דוגמה יפה לכך מצויה בסיפור של יפתח הגלעדי  שידע להבחין מהיכן אנשים באים על פי ההיגוי של המילה שיבולת, באם האות "ש" היא שמאלית או ימנית. ישנם גם מקרים בהם מועברות לשפה מילים משפות אחרות בדרך של שעתוק פונטי. שומרים עד כמה שאפשר על הצליל של המילה המקורית. אופן ומשך השימוש במילה  הלקוחה משפה אחרת יכולים להעיד על תהליכים חברתיים המתרחשים אצל דובריה של שפה נתונה. על מנת להבין במה מדובר, נמחיש זאת במילה שבאה לתאר מפגש  ראשוני בין שני בני זוג גבר ואישה.

 בשנות ה-50 וה-60 של המאה -20 היה שגור בארץ הביטוי  הצרפתי rendez-vous  לתיאור מפגש ראשון בין גבר לאישה. כיום מקובלת המילה האנגלית   date  לצורך  זה. הביטוי  rendez-vous הוא בהשפעת התרבות הצרפתית. הוא נקלט בשפה המדוברת. הוא למעשה צירוף שתי מילים הפועל rendir שמשמעו להיפגש   והמילה השניה היא תיאור גוף-נוכח, במקרה זה גוף  שני יחיד. מיקומו של הפועל בראשית הביטוי  מראה שמדובר בשאלה  ? Rendez-vous . התרגום המדויק הוא פניה לבן הזוג השני- האם תרצה או תרצי להיפגש איתי.  בגלל המבנה שלו, הביטוי הצרפתי נשמע רך. שומעים  הססנות ואי ביטחון. הגבר או האישה לא בטוחים מה יקרה במפגש הראשון. הרבה מחשבות, הרבה חלומות. האם ייווצר אותו ניצוץ שיביא למפגשים נוספים? אפשר לחוש בארומה של השפה הצרפתית וברומנטיקה הנובעת ממנה.

 בשפה האנגלית נעשה שימוש במילה אחת. קובעים תאריך וזהו. חסרה הפניה האישית, האינטימית. בשפה האנגלית שומעים סימן קריאה. באנגלית לביטוי  To day I am dating with her     יש  משמעות מאוד מסוימת. חסרה הרכות והרומנטיקה  של השפה הצרפתית.  עצם המעבר מהביטוי הצרפתי  למילה האנגלית, יכול לרמוז על השינויים התרבותיים והסגנוניים  שעברו על החברה הישראלית במהלך השנים.

ראו גם :

"מהי משמעות המילה "כאילו "

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך לשון עם התגים . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*