לביא תדהר ,סופר המדע הבדיוני הישראלי הידוע ביותר בעולם.

אורי מאיר סיים בימים אלו כתיבת עבודת תזה על המדע הבדיוני הישראלי. והנה פרק מהעבודה העוסק בסופר המדע הבדיוני הישראלי הידוע ביותר בעולם  ,לביא תדהר.

בין ‘לילות עקרב וסתר’ ובין ‘שני השעונים של סבתא’ עיון ביצירה הספקולטיבית של לביא תדהר”

מאת אורי מאיר

לביא תדהר (1976-) הוא  סופר מדע בדיוני ופנטזיה בעברית ואנגלית ועורך ספרותי באנגלית. תדהר הוא ללא כל ספק הסופר הספקולטיבי הישראלי הידוע ביותר בעולם. בסוף שנת 2012, זכה תדהר בפרס הפנטזיה העולמי עבור הרומן שלו ‘אוסמה’. בין שאר המועמדים לפרס היה גם ג’ורג’ מרטין (הסופר שכתב את סדרת הפנטזיה ‘שיר של אש ושל קרח’ עליה מבוססת סדרת הטלויזיה ‘משחקי הכס’.) ללא ספק זו הזכייה המרשימה ביותר של תדהר, אך היא לא הראשונה[1].

לביא תדהר נולד בקיבוץ דליה. במהלך חייו הוא גר בדרום אפריקה, אנגליה, ונואטו ולאוס. כיום תדהר מתגורר בלונדון, והוא סופר במשרה מלאה. לטענתו קל הרבה יותר להתפרנס מכתיבת מדע בדיוני ופנטזיה באנגלית מאשר בעברית, והוא אכן מצליח להתפרנס בלונדון כסופר.

תדהר פרסם עד כה לפחות שמונה ספרים באנגלית, וסיפורים קצרים שלו פורסמו במספר גדול של אנתולוגיות. הוא גם ערך שתי אנתולוגיות למדע בדיוני ופנטזיה הכוללות סיפורים שונים בז’אנר מרחבי העולם.

בשנת 2012 נבחר תדהר כמועמד לפרס הפנטזיה הבריטי, עבור ספרו: ‘Gorel and the Pot Bellied God’. באותה שנה היה תדהר מועמד גם לפרס סיידוייז עבור ספרו ‘קמרה אובסקורה’.

בעברית ראו אור עד כה  לצד מספר סיפורים ( רובם מתורגמים בידי אנשים אחרים ) גם שניים מספריו:

  • רצח בדיוני (עם ניר יניב, יצא לאור גם באנגלית) – תעלומת רצח המתרחשת בכנס של מדע בדיוני. זה לא ספר ספקולטיבית, אך תרומתו לגיבוש ‘זהות ספקולטיבית ישראלית’, היא חשובה.
  • ימי תל אביב האחרונים (עם ניר יניב, יצא לאור לראשונה באנגלית) – תיאור דיסטופי של הרס העיר תל-אביב על ידי חיזרים.

תדהר אוהב לשלב גיבורים ספרותיים רבים מן ה’מיתולוגיה’ של הספרות העברית הפופולרית. כך למשל בסיפורו ‘לילות עקרב וסתר’ שפורסם באתר האינטרנט ‘בלי פאניקה’ בשנת 2004, נמצא את גיבורי חסמבה, את הבלש דוד תדהר, את פרופסור קתרוס מסדרת ספרי דנידין, ואת יואב בן חלב.

הרומן ‘אוסמה’ הוא רומן של היסטוריה חלופית, אחד מתתי הז’אנרים החדשים של הספרות הספקולטיבית (ובמובן זה תדהר הוא מן הסופרים היותר חדשניים ויותר נסיוניים בלב הקורפוס של הספרות הספקולטיבית הישראלית), העוסק בעולם שבו אוסמה בן לאדן הוא אך ורק גיבור בדיוני של רומנים זולים, וטרור בינלאומי לא מתקיים בו בכלל.

הרומן אוסמה, כמו מרבית היצירה הספקולטיבית של תדהר באנגלית, לא תורגם עד כה לעברית, ועל כן אתרכז רק ביצירה של תדהר שהופיעה בעברית.

לעניות דעתי שתיים מן היצירות הטובות ביותר של תדהר בעברית הן הסיפורים: ‘לילות עקרב וסתר’ שהתפרסם ב’פרוייקט גלגל המזלות’ של האתר ‘בלי פאניקה’[2], והסיפור ‘שני השעונים של סבתא’ שהתפרסם לראשונה באתר האגודה[3]. שני הסיפורים התפרסמו בשנת 2004.


[1] על פרסים אחרים בהם זכה תדהר ניתן לקרוא בערך הויקיפדיה (באנגלית) אודותיו:

[1]http://en.wikipedia.org/wiki/Lavie_Tidhar

[2] ניתן למצוא את הסיפור בקישור הבא:

[2]http://www.blipanika.co.il/?p=1031

[3] ניתן למצוא את הסיפור בקישור הבא:

[3]http://www.sf-f.org.il/story?id=636&NewOnly=2&LastView=2012-12-17%2008:26:09

בסיפור ‘לילות עקרב וסתר’ מופיע הגיבור דוד תדהר, שהוא כאמור בלש אמתי שפעל בתל-אביב בשנות השלושים והארבעים, ואף פרסם כמה תעלומות בלשיות ‘מן השטח’. בסיפור מנסה דוד תדהר להתחקות אחר מערכות יחסים רומנטיות בתוך חבורת הגיבורים של חסמב”ה הבוגרת (יואב תמר ושולמית במשולש רומנטי ומיני), ובאותה עת מנסה עכרביש להשתלט על תל-אביב. הגודש הסימבולי והנוסטלגי של הסיפור מבלבל לעתים, אך הוא מספק לנו נקודת מבט מקורית על גיבורי הפנטזיה של ילדותנו, גם אם העולם המתואר בו רחוק מלהיות עקבי או הגיוני.

בסיפור ‘שני השעונים של סבתא’ מתאר המספר, שהוא בן קיבוץ בצפון, בדומה לתדהר עצמו, את ‘מעגלי התבואה’ ששני מתנדבים מייצרים בשדות הקיבוץ, ואת העניין שמעגלי התבואה הללו מעוררים בתקשורת. העניין התקשורתי מתסכל את חברי הקיבוץ, ואלה מסלקים את המתנדבים המטרידים, אך ללא הועיל. מעגלי התבואה נמשכים, אם כי ללא כל עניין תקשורתי.

במקביל מתוארת מערכת היחסים של המספר עם סבתו, והעובדה כי אותה סבתא נושאת שני שעונים על פרק כף ידה. אחד מהם מראה את השעה כאן, ואחד מהם, בהפרש של שלושים ושמונה דקות, מראה את השעה ‘לא כאן’. בסוף הסיפור באה חללית גדולה ולוקחת את הסבתא לכוכב צדק.

אחד מן היתרונות בפרסום סיפורים מדיום האינטרנטי הוא שהסיפורים זוכים מייד לתגובה, והתגובות של הקוראים נשמרות בדף האינטרנט ביחד עם הסיפור עצמו. במקרה של הסיפור ‘שני השעונים של סבתא’, הביקורות היו מעורבות. חלק מן הביקורות שיבחו את האווירה הקיבוצית היפה המתוארת בסיפור, וחלק אחר של הביקורות גינה את הדיוק המדעי (הכוכב צדק לא נמצא במרחק קבוע מכדור הארץ, ולכן אין הפרש קבוע בשעונים), או את הקלישאתיות של החייזרים בסיפור.

לעניות דעתי לביא תדהר כותב במודע תוך שימוש בקלישאות, סטריאוטיפים, וגיבורים ‘מיתולוגיים’. הכתיבה שלו, שללא כל ספק מכילה אלמנטים פוסט מודרניים, מנסה ‘לפרק’ את המיתוסים של הישראליות ולבחון אותם מחדש. בניגוד לסיפורים אחרים של תדהר, אני מוצא שהסיפור ‘שני השעונים של סבתא’ מצליח להאיר את הישראליות, ובתוכה את הקיבוצניקיות בצורה מעניינת וחדשנית בלי לקרוס אל תוך עולם גדוש מדי במיתוסים וציטוטים.

לביא תדהר.איור מאת עדי אלקין

ראו עוד על  לביא תדהר :

הכפיר :רשימה ביבליוגרפית של כתבי לביא תדהר בשפה העברית מאת אלי אשד

האתר של לביא תדהר

לביא תדהר בויקיפדיה

סיפורים בעברית של לביא תדהר

בדידותו של אזרח העולם -יובל גלעד על שירתו של לביא תדהר

אלי אשד “דוד תדהר ותעלומת הרציחות בכנס המדע  הבדיוני “

“לא אחרית הימים אבל אחרית ימים כלשהם “-“התחנה המרכזית ” על פי לביא תדהר

10 תגובות

  1. 1. הסיפור על סבתא באמת טוב (למרות מוגבלות שקשה להימנע ממנה בהעמדה שנבחרה לסיפור, מבט מעט ילדותי והישענות על טריוויה לעוסה קצת מתקשורת ההמונים). הנושא הוא עצב על סופו של רעיון הקיבוץ. אכן עצוב ונוגע. 2. הסיפור השני פשוט טובע בשנאה היסטרית לישראל. השנאה חירבשה לו את הסיפור, ודומה שאף מסבירה את הצלחתו בעולם. הרעיון המסכם, שאין טובים ואין רעים, כמובן רלוונטי אם אתה מנמק ושם אותו בקונטקסט (בחרדתיות ובגמגום בקטע הספציפי על התנהגות חברו הערבי של הגיבור לאחר חיסול הגנרל היהודי, יש תעוזה לרמוז – ואכן זה אומץ יחסי, בטכסט הזה -שהגיבור הערבי מתנהג מינית כמו הגנרל היהודי המושחת שסו”ס הם הצליחו להרוג). אבל הנימוק של המחבר לתובנה הוא: מעולם לא היו טובים ורעים. זה מעיד על איזה שיעמום קיומי, שנח לעיתים במקרים כאלה מתחת לשכבה המוסרית, המזועזעת מהרוע של ‘כולם’.

  2. למה הוא באמת פופולארי כל כך בעולם זאת באמת שאלה.אני לא יודע כמה לביא תדהר באמת פופולארי מבחינת מכירות הספרים אבל הוא ללא ספק מוערך.איך יודעים זאת ?משום שהסיפורים שלו מופיעים שוב ושוב ושוב באנתולוגיות של מיטב המדע הבדיוני של השנה שעורכים אנשים כמו גרדנר דוזאיה בארה”ב.וזה אומר שלפחות עבור האליטה של האנתולוגיסטים של המדע הבדיוני שדוזאיה נמנה עליה,אלה שבאמת טורחים לקרוא את כל או רוב סיפורי המדע הבדיוני שיוצאים לאור באנגלית לביא תדהר הוא סופר עכשווי חשוב מאוד.
    אבל אני באמת לא יודע אם דוזאיה מחשיב את לביא תדהר כסופר ישראלי.אני לא יודע אם תדהר מחשיב את עצמו כסופר ישראלי.את רוב סיפוריו הוא כותב באנגלית .מהתיאורים שלו בספריו וברשת הוא בדרך כלל יוצא כדמות בין לאומית גלובאלית לכל דבר . במקרה הטוב ישראלי נודד כזה.

    • הבחירה שלי בשני הסיפורים האלה של תדהר נועדה בדיוק להראות שהוא כן סופר ישראלי. בקובץ הסיפורים ‘היה יהיה אחת’ מופיע סיפור אחר של תדהר – פרשת שנגרי-לה. אני חושב שאפשר להראות איך הסיפור הזה הוא גם מאוד ישראלי, וגם ‘מתכתב’ עם סיפורים אחרים באותו קובץ, אלא שבתזה שלי לא היה לי מספיק רוחב יריעה לעסוק גם בסיפור זה.
      אולי מתישהו בעתיד…

      • אגב תדהר שלח לי רשימה של הסיפורים שכתב במקור בעברית ואלו הם מיעוט ביצירתו :
        “שירה”, “שני השעונים של סבתא”, “מלאכים בשמי ישראל”, “לילות עקרב וסתר” (לא פורסם אי פעם באנגלית מסיבות ברורות הוא יהיה בלתי מובן לקורא האנגלית ), “רשימות מאירופה”, “פותר תעלומות בחסד” (לא פורסם באנגלית), “מנהרות” (לא פורסם באנגלית), “האקדוחן של חלם” ו”חלומות באספמיה”. וכמובן הספר “רצח בדיוני”שכתב עם ניר יניב ומתרחש בכנס מדע בדיוני ישראלי.
        פרט לאלו כל יצירותיו הם באנגלית ותורגמו תמיד בידי אנשים אחרים.
        בכלל זה גם הסיפור “the master” שהוא כתב לאחר שיחה עימי ובמרכזו עומד סופר ישראלי שהוא הומאג’ מדוייק לסופר שרגא גפני הלא הוא “אבנר כרמלי “”הלא הוא “און שריג ” מחבר סיפורי דנידין הרואה ואינו נראה. למרות הישראליות המוחלטת של הסיפור הוא פורסם רק באנגלית שפה שבה הקוראים מן הסתם לא יבינו את הרפרנסים שבו.זה שהסיפור הזה מעולם לא פורסם בעברית זה ממש פשע תרבותי.
        אפשר למצוא אותו ברשת כאן :
        http://www.strangehorizons.com/2007/20071008/master-f.shtml

  3. יש סיפור חדש של לביא תדהר בקובץ החדש :The Year’s Best Science Fiction: Thirtieth Annual Collection האנתולוגיה של גרדנר דוזואה של מיטב ספורי המדע הבדיוני של שנת 2012. הסיפור נקרא The Memcordist”
    יש בזה עניין רב גם משום שיש סיפור של תדהר בסדרה הזאת כבר כמעט בכל כרך מזה שנים.וזה מראה מעל לכל ספק שהוא נחשב לאחד מסופרי המדע הבדיוני האיכותיים ביותר כיום. אני לא יודע על סופרים ישראליים אחרים מכל סוג שמצליחים בכל שנה להיכנס לאנתולוגיה של מיטב הסיפורים מאיזה שהוא סוג.לא אתגר קרת לא אלכס אפשטיין.וודאי לא עמוס עוז וא.ב.יהושע שכבר מזה שנים רבות לא כותבים סיפורים קצרים.
    עם זאת מוזר מדוע הם בחרו כציור העטיפה של מיטב הסיפורים של 2012 בציור של רומן ישן של אסימוב מלפני כמעט שלושים שנה “המוסד וכדור הארץ”. רמז לנוסטלגיה של עולם המדע הבדיוני?
    מוזר מאוד.
    הנה קישור לעותק באמזון
    http://www.amazon.com/The-Years-Best-Science-Fiction/dp/1250029139

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש עשרה + ארבע עשרה =