מות  המהגר בספרות המתח המודרנית

מאת אבי גולדברג

כמי שאינו אמון על פענוח  תת המודע החברתי ,מעוררים שני ספרי מתח שקראתי  לאחרונה ושעלילתם מתרחשת  באיסלנד הקפואה והאחר בישראל ושבשניהם מהווה המהגר הזר יעד לרצח, תחושה של מרקם חברתי המאוים על ידי מהגרים. 

Arctic chill  ,”קור ארקטי” של  ארלדור אינדריסון, מעלה תמונה קודרת של האי  איסלנד סחוף הרוחות והקור בחורף קשה. לתוך האווירה הקודרת של  בית דירות “שיכון ”  ברקיאויק,  המאוכלס על ידי  שוכרים מהמעמד החברתי הנמוך,נוצקת הנוכחות של משפחה זרה מתאילנד המתווספת לקהילת הזרים הקטנה שבשכונה.  כדרכם של סופרי המתח הסקנדינביים ,מוצף במהלך העלילה הנושא החברתי ,והפעם -השנאה והגזענות כלפי קהילת המהגרים הקטנה. בתיאור נוקב מעיני חוקרי המשטרה המקומית  המפענחים את רצח המהגר ,עולה מצבם החברתי הירוד של המהגרים וחוסר יכולתם להיטמע בחברה הסובבת אותם  גם כשההתערות היא על דרך נישואין לבן המקום. הניכור והניתוק מהקהילה המקומית ורגשות שנאה ופחד מהמהגר ,החשש מפרימת מרקם החברתי המשמש מגן וסוכך למשפחות השכנות מפני זרים מסופר במיומנות ומהווה רקע לפענוח הרצח.

בהנחות העבודה של השוטרים מרקייויק ,מתקיים מייד החשש כי רצח המהגר הוא תוצאה  של  פשע שנאה ותוצאה מראייתו של המהגר כ ‘אחר ‘ ,כמיותר שקל לשנוא אותו ולסלקו. חשש זה עובר כחוט השני במהלך העלילה,ומזין את הקורא בתובנות על בדידות המהגר על סגירותו ואי קבלתו בחברה הסקנדינבית.

ספרו של דרור משעני “אפשרות של  אלימות” , מאתגר לא פחות אבל הכלים בהם משתמש משעני להצגת המהגר הזר וניכורו בחברה הישראלית,הם עקיפים ומרומזים אך לא פחות ברורים. כמו בספרו של ארלדור הקורבן הוא המהגר שנקשר לחברה הישראלית על ידי “נשואי קפריסין” . לאורך כל חקירת המשטרה  לא מביע איש מהחוקרים או המעורבים בפרשה את עניין היות הקורבן ,מהגר זר, כסיבה להיעלמותו . להיפך ,הקלות שבה מוצג  הזר המהגר כמי  שהשתלב בדרך של נישואים עם תושב ישראל בקהילה המקומית ,אינה מפחיתה מעוצמת הזרות של המהגר במשפחה הישראלית אליה הסתפח.

 דרור משעני מעמיד את הזרות ,על דרך הריק ,האין ,המהגרת בספרו הוא דמות אגבית . איננו מקבלים כל מידע מפי עדים ,חברים או קרובים על המהגרת, היא  “מטפלת בקשיש סעודי” ,חפץ נטול כל קשר עם סביבתו הישראלית. למעט אזכור של ביקור בכנסיה ביפו לעיתים ,מנותק המהגר לחלוטין מהחברה,הוא לא חסר לאיש , איש אינו מתקשר אליו או מחפש את קרבתו ואפילו לא חש בחסרונו לאחר שהוא מחוסל. קל להשלים עם חיסול המהגר כשהוא מוצג כאיש ללא תכונות כדמות פלקאטית דו ממדית.כאמור משעני אינו מעלה דרמה חברתית ואינו מעצים את הקונפליקט בין הישראלי לזר,אבל הקונפליקט טמון ברקע העלילה  מתחילתה ,מהיום שהזר  מסתפח לחברה הישראלית. בכוונה כנראה אין משעני משתמש בסטריאוטיפים כמו ניכור ושנאה לילדים  מנישואין המעורבים או הדגשת תווי פניהם המעידים עליהם שהם ילדים לאם פיליפינית כמכשול להתקבלות.

 הבעל הישראלי אינו עומד בפני שאלות משכניו או קרובי משפחתו על דבר בחירתו בבת זוג מהפיליפינים ,כאילו הדבר טבעי .אולם הגהנום הוא בתוך התא המשפחתי הניכור והשנאה נמצאים בחיי בני הזוג פנימה ומשליכים על  הקלות בה מתקפדים חיי המהגר.

אין ספק כי כתיבת מותחנים שבהם המהגר מהווה קורבן ,לא של פשעי הסתה או של פעילות גזענית ישירה אלא קורבן שהקרבתו קלה ו”נוחה” ,מאותתת על תת מודע של פחדים מהם ניזונה החברה ,פחדים מאובדן זהות ,פחדים מהזר שפולש לחברה המוכרת, הלכאורה הומוגנית.

וראו גם

על עוד מותחן איסלנדי בשפה העברית

אלי אשד על “איסלנד -האי בקצה העולם “

פרק ראשון של “אפשרות של אלימות ” מאת דרור משעני

אברהם אברהם מול המפקח מגרה: אבי גולדברג על ספרו הראשון של דרור משעני

 

 

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה + 1 =