חללית הודית מאוישת

בסמוך לשיגורה של החללית ההודית הראשונה, הודיעה סוכנות החלל ההודית כי היא שוקדת על פיתוחה של חללית מאוישת, וכי בדומה לחלליות המאוישות האמריקאיות גם היא תנחת בים. מעבר לכך לא נמסרו שום פרטים על החללית לרבות מידותיה. משעה שפורסמו שרטוטים ראשונים שלה, אפשר לתהות מעט על המבנה שלה. החללית בנויה מ – 2 חלקים : תא השירות בו מצויה מערכת ההנעה שלה, ותא הפיקוד בו יושבים האסטרונאוטים. תא השירותים קצר בהשוואה לחלליות הסויוז ולחלליות המאוישות הסיניות. בחללית ההודית נחיר פליטה מרכזי ומסביבו 4 נחירי פליטה מוטים ביחס לבסיס תא השירות, מה שמאפשר תמרונים במהלך הטיסה.

בחללית ההודית יכולים לטוס עד 3 אסטרונאוטים. תא הפיקוד איננו בצורה פעמון מוארך כמו בחלליות הרוסיות והסיניות. הוא נראה יותר כקונוס קטום, מה שמוריד את מרכז הכובד שלו ומאפשר אכן נחיתה בים. בחרטומו של תא הפיקוד נמצא פתח המאפשר חיבור של תא עבודה כמו בחלליות הרוסיות והסיניות. הכיסאות מרוחקים מהחרטום והתא נראה מרווח יחסית, מה שמאפשר כנראה עבודה בקומה זקופה. לשני פרטים אלה חשיבות רבה מנקודת מבט של הנדסת אנוש. לתא גם 4 חלונות הממוקמים ב- 90 מעלות זה לזה. אחד החלונות מצוי בדלת הכניסה של האסטרונאוטים לתא הפיקוד.

יכול להיות שחללית זו תשמש כאב –טיפוס לחללית מאוישת שתטוס לירח בעתיד.

קישור :

http://www.space.com/5967-designs-india-manned-spaceship-revealed.html

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע פופולרי עם התגים , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*