המשחק רק מתחיל :החלק השלישי -משחקי הקופסה במאה ה-21

 

החלקים הקודמים בסדרה "המשחק רק מתחיל" :

החלק הראשון :משחקי הלוח מימי האדם הקדמון  

החלק השני -משחקי הקופסה בארץ ישראל

 

רבים חושבים שמשחקי  הלוח והקופסה הם פריט נוסטלגי בלבד שעומד להיעלם מהעולם עם התפתחות משחקי המחשב והרשת. שחלק גדול מהילדים מעדיפים משחקי מחשב דווקא ואלו שמשחקים במשחקי הקופסה הם מבוגרים דווקא.. אך זוהי טעות חמורה. למעשה הז"אנר נהנה היום מתחייה ומפריחה אולי חסרת תקדים  בעיקר בקרב הקהל הדתי- החרדי שאצלו משחקי הקופסה מצליחים יותר מאי פעם. אך בהחלט לא רק אצלו.משחקי הקופסה מצליחים היום כמו תמיד ולא רק בקרב ילדים אלא גם בקרב מבוגרים.

והנה דוגמה בולטת  כיצד איסור שהטילו שלטונות רומניה על משחקי קלפים, הוליד את אחד מסיפורי ההצלחה הישראליים הגדולים של כל הזמנים.

14 המופלאים

 

היצרנית הבולטת ביותר כיום בשוק משחקי הקופסה הישראלי היא "קודקוד", שמחזיקה בין היתר בזכויות למשחק הרמיקוב, משחק הייצוא מספר אחת של ישראל. את המשחק הגה בשנות ה-40 אפרים הרצנו, אז אזרח רומניה, על רקע האיסור שהטילו השלטונות שם על משחק בקלפים. הוא פיתח משחק קוביות שבו שיחק עם שכנים וחברים, ולאחר שעלה לארץ החל לייצר אותו בחצר האחורית של ביתו בבת-ים, בסיועם של בני משפחה.

"העיתוי היה טוב, המוצר היה טוב, אך נדרש גם הרבה מזל – ואכן היה", אומר בנו מיכה, מבעלי "קודקוד" כיום. "אבא היה מייצר משחקים בודדים בשבוע, ובכל פעם היה לוקח שישה כאלה בתיק, הולך לחנויות ומנסה לשכנע שיקנו. הוא לא ביקש מבעלי החנויות תשלום מיידי, אלא הציע להם: "תמכרו, תשלמו. לא תמכרו, תחזירו לי". משישה משחקים בשבוע הוא גדל לשישים ואחר כך לשש מאות, וכך החלה התעשייה הגדולה של הרמיקוב".

רמיקוב, הוא מציין, אינו גרסת קוביות של משחק הקלפים "רמי". "מה שמשותף לשניהם הוא שבהתחלה כל שחקן מקבל 14 קלפים או קוביות, ושיש למעשה שתי סדרות זהות של קלפים או קוביות. אבל כל שיטת המשחק שונה, כי ברמיקוב צריך להפעיל את הראש, ולעשות מניפולציות וקומבינות. חוקי המשחק הזה אוסרים לקחת קוביות שמישהו מהמשתתפים "זרק", ואפשר ליצור כל מיני וריאציות מקוביות שכבר הורדו לשולחן.

"המשחק הזה כל הזמן משכלל את עצמו", מוסיף מיכה הרצנו. "עברנו כברת דרך ארוכה מאז הגרסה הראשונה, ובכל פרק זמן אנחנו מייצרים דגם אחר של קוביות, של אריזות ושל לוחות. מדי חודש מגיעים אלינו 100-150 מכתבים ומיילים מאנשים ברחבי העולם שמציעים רעיונות ומעלים שאלות. יש גם שמבקשים לקבל קוביות במקום אלה שאיבדו, והמשווק בכל מדינה שולח להם את הקוביות חינם, למעט עלות דמי טיפול ומשלוח. היה לנו מקרה של הולנדי בן 70 שביקש קובייה שחסרה לו. המשווק הציע לשלוח לו אותה בדואר, אבל הקשיש התעקש לנסוע 35 ק"מ באופניים כדי לקבל את הקובייה עוד באותו היום. הסיבה – למחרת היה לו משחק עם חברים, והוא לא רצה לבטלו בגלל קובייה".

בין "משחקי המשפחה" הנמכרים ביותר בעולם, רמיקוב נמצא online casino במקום השלישי, אחרי מונופול ושבץ-נא (סקראבל). יופיו של הרמיקוב, אומר הרצנו, הוא בכך שבניגוד לשני המשחקים האחרים שהוזכרו, אין צורך לדעת שפה מסוימת כדי לשחק בו. "אנשים מכל העולם יכולים לשחק יחד, ומדי שלוש שנים אכן נערכת אליפות בינלאומית", הוא מספר.

הרמיקוב זכה בתואר "משחק השנה" בספרד, פולין, הולנד וגרמניה. כיום מופץ המשחק ב-54 מדינות הפזורות בחמש יבשות. אגב, מי שמחזיק ברשותו גרסה ממש ישנה של רמיקוב, כדאי שיידע שהרצנו הבן מוכן להחליפה בערכה חדשה, כדי להקים מעין מוזיאון של כל הגרסאות שיוצרו במפעל המשפחתי.

הרמיקוב הוא רק דוגמה אחת למה שנראה כרנסאנס של משחקי הקופסה בישראל .ויש הטוענים שכיום נמכרים שראל יותר משחקי קופסה פר התושבים מכל מקום אחר בעולם.

 עם השתלטות הטלוויזיה והאינטרנט על שעות הפנאי נראה היה שמשחקי הלוח והקופסה עומדים לגווע, או לכל היותר לעבור לגרסאות וירטואליות. בפועל, לא כך שקורה. משחקי הקופסה מוצאים לעצמם מעריצים חדשים בכל הגילאים, ובפרט בקהל הדתי והחרדי, שם הם משגשגים היום יותר מאי פעם. "יום השבת הפך ליום המשחקים של ילדים במשפחות שומרות מצוות", מספר מוכר בחנות צעצועים גדולה ברחוב רבי עקיבא בבני-ברק. "הם מגיעים לכאן לפעמים עם ההורים ולפעמים לבד, וקונים משחקים בכמויות גדולות. אגב המשחק הם סופגים מסרים לימודים ודתיים שמועברים להם על ידי היצרנים. היום תחום משחקי הלוח מתפתח בציבור הזה במהירות עצומה, וכל כמה חודשים אנחנו שומעים על מתחרה חדש בבני-ברק".

החברה המצליחה ביותר בתחום המשחקים לקהל הדתי היא "ישראטויס". בין מוצריה ניתן למצוא משחקי אסטרטגיה כמו "הקרב על המקדש", המתרחש בירושלים המקראית; וכן משחקים המבוססים על ספריו של סופר הילדים החרדי חיים ולדר, כמו "ילדים בעקבות העבר" – משחק בילוש תוך התחקות אחר מעשיהם של האבות.

"עד לפני כעשרים שנה היו מעט מאוד משחקים שנועדו לקהל החרדי", מספר מאיר כהנא, מנכ"ל "ישראטויס". "ב-1993 יצרתי את "במעגלי היהדות", משחק טריוויה שהפך לרב-מכר. ישבתי עם רבנים, חיברנו שאלות ותשובות, והמשחק קיבל הכשר של רבנים ידועים שכתבו בשבילו "הסכמות". זה היה המשחק הראשון בהיסטוריה שקיבל הסכמות כאלה. היו רבנים שקצת היססו ואמרו שבמקום שהילדים יבטלו את זמנם בשבת עדיף שילמדו תורה, אבל לבסוף הם השתכנעו שילדים יכולים ללמוד תורה גם באמצעות משחק.

"היום אנחנו מייצרים מאות משחקים, שמתוכם 40 אחוז מיועדים לשוק יהודי וחרדי. כשאני נכנס לבתים של חברים חרדים, אני רואה כמה משחקי קופסה יש בארון בחדר הילדים או בכניסה, ותמיד נדהם מחדש מהכמות והגיוון. זה לא היה כך בשנות ה-90".

 אלי :באיזה שיעור צמחו המכירות של משחקי הקופסה בשוק החרדי?

 כהנה : "העלייה במכירות לציבור והדתי והחרדי היא של שלושים אחוז, ובציבור החילוני 15 אחוז. שיעורי המכירות למגזר הדתי-חרדי גדלים מדי שנה. בעשור האחרון בלבד חל גידול של 15-20 אחוז בשנה. כרגע נתוני המכירות הן הגבוהים ביותר.

"על פי סקרי שוק, כ-70 אחוז מהמשפחות במגזר החרדי קונות משחקי קופסה, לעומת 40-50 אחוז בציבור הכללי. זאת משום שבמגזר החרדי משחקי המחשב כמעט אינם קיימים, וגם מפני ששבתות וחגים הם ימים שבהם יש יותר זמן פנוי למשחק, ומפאת קדושתם אפשרויות המשחק מוגבלות אך עדיין כוללות רבים ממשחקי הקופסה. עם זאת, בכל המגזרים ישנה היום מודעות רבה לחשיבות של משחקי קופסה, וההורים מעודדים קנייה שלהם כדי לשפר את המיומנויות החברתיות של הילדים".

 דב זילברמן, בעל חנות "כל-בו גן" בבני-ברק, אומר שלאורך ארבעים שנה בתחום משחקי הקופסה הוא רואה רק עלייה כמעט בלתי פוסקת במכירות. "חשבו שהתחום הזה יחוסל בידי המחשב, אך למעשה הוא משגשג. ב-2008 הייתה ירידה דרמטית בגלל המשבר הכלכלי, אבל ב-2010 המספרים שוב עלו ומאז זה נמשך. זה נכון גם לגבי משחקים דידקטיים, שמצליחים היום יותר מאי פעם".

 אלי :איך אתה מסביר את ההצלחה הזאת, למרות המחשבים, הטאבלטים והסמארטפונים?הרי הם היו אמורים להשמיד כבר את משחקי הקופסה ?

זילברמן :אין תחליף  לקבוצתיות של משחקי הקופסה. להרבה ילדים נמאס מהווירטואליות של המחשב ומהבדידות של המשחק דרכו. הם רוצים קבוצה של ילדים אחרים לשחק איתם, ילדים אמתיים שאפשר לראות אותם, לגעת בהם, לצעוק עליהם ולצחוק איתם, ולא רק לתקשר איתם מרחוק דרך המחשב. אתה יודע למי ניתנה הנבואה, אבל אם תשאל לדעתי – משחקי הקופסה עומדים להישאר איתנו גם בדורות הבאים, שנים רבות לאחר שמשחקי המחשב ייזרקו לפח האשפה".

משחק איסטרטגיה מבית היוצר של חברת "ישראטויס ".

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תרבות פופולרית עם התגים , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*