הכנס המסכם של פרויקט DARECLIMED על אקלים, מים, ואנרגיה

בשבוע הלפני-אחרון של יולי הייתי בכנס המסיים של פרויקט dareclimed או בשמו המלא

DATA REPOSITORIES AND COMPUTATIONAL INFRASTRUCTURE FOR  ENVIRONMENTAL AND CLIMATE STUDIES IN THE EASTERN MEDITERRANEAN.

זהו פרויקט במימון האיחוד האירופי שמטרתו היתה לאתר נתונים בתחומי האקלים, המים, והאנרגיה, וליצור קשרים עם הארגונים שיש להם נתונים כאלו, באזורנו – מזרח הים התיכון/המזרח התיכון.

נתונים כאלו, על אקלים, מים, ואנרגיה, הכרחיים כדי להבין את המצב הנוכחי באזור, וכדי לדעת כיצד להתכונן לשינויים העתידיים. שינויים שחלק גדול מהם הם שינויי אקלים עקב התחממות כדור הארץ, אבל לא רק. גידול האוכלוסיה בפני עצמו גורם ללחץ חמור על המשאבים באזור שהוא כידוע ממילא דל במים. וכידוע ”מיים הם חיים“.

אולי לא צריכים להיות מופתעים מכך שבאזורנו יש בעיה להשיג נתונים כאלו. למעשה אפילו בישראל נחשבו נתוני המים לסוד מדינה עד לפני כמה שנים, מסיבות פוליטיות ברורות. בארצות הסובבות אותנו כמעט בלתי אפשרי להשיג נתונים כאלו, ולמעשה מתברר שגם ביוון ובטורקיה זה לא קל – לזרים. לפחות יש להם מערכות ממוחשבות מתקדמות שבהן נמצאים הנתונים והם נגישים לגופי ממשלה, ובמקרים מסוימים גם לצרכי מחקר.

הכנס התקיים בכרתים, והיו בו כמה מצגות מענינות ורלוונטיות, אבל לפני הכנס אני חייב לספר כמה אנקדוטות על התקדמות הפרויקט.

הקהילה האירופית דורשת שבפרויקט במימונה יהיו חברים כמה שותפים ממדינות שונות. כמובן, שותפים ממדינות האיחוד (The Cyprus Institute מקפריסין, והאוניברסיטה של כרתים והאקדמיה של אתונה מיוון), ולפרויקט שתחום הענין שלו הוא האזור שלנו גם כמה שותפים מהאזור.

במקור היו אמורים להיות שותפים ישראליים, שותף טורקי, שותף מצרי, ושותף שהוא עצמו אמנם לא סורי, אבל שעובד בסוריה ולכן יש לו היכרות עם ונגישות אל גופים רשמיים בסוריה.

כפי שכולנו יודעים היו לנו באזור לאחרונה ”אי אלו טלטלות פוליטיות“, כפי שהדבר מנוסח במסמכים שנכתבים עבור הבירוקרטים של האיחוד. ראשית נעלם השותף המצרי. השותפים הקפריסאים – שהם יוזמי ומנהלי הפרויקט – פשוט לא הצליחו ליצור איתו קשר. לבסוף התברר שהאיש קם ועזב את אוניברסיטת קהיר למקום שקט יותר ועם תשלום הרבה יותר גבוה – סעודיה (שבה הוקמה אוניברסיטה – מכון מחקר עם משאבים בלתי מוגבלים KAUST שמו).

לגבי השותף המתגורר בסוריה, כשפגשתי אותו בכנס אתחול הפרויקט בקפריסין הוא אמר שבחאלב אין בעיה והם לא מרגישים מאוימים. בפעם הבאה שפגשתי אותו, הוא כבר לא התגורר בסוריה. בהיותו בעל אזרחות אירופית, הוא יכול היה להסתלק בקלות. מה שכמובן למעלה ממליון סורים שברחו לירדן ולטורקיה לא יכלו לעשות לצערם.

למרבה המזל התברר שהשותף הטורקי הוא אדם רחב אופקים וגם בעל ידע ויכולות רציניים מאוד (אני מקווה שאם שירותי הביון הטורקים קוראים את ”יקום תרבות“ לא שלחתי אותו הרגע לחקירה או מעצר), והוא הצליח לחפות במידת מה על הבעיות עם השותפים הערבים. בהמשך הפרויקט הצליחו הקפריסאים לשכנע את השירות המטאורולוגי המלכותי הירדני לשתף פעולה עם הפרויקט, וכך להשיג את אחת ממטרות הפרויקט – קשר עם ארגונים שבבעלותם, ובמקרה זה גם באחריותם, נתונים בתחומים האמורים.

זה המקום לציין שבישראל השירות המטאורולוגי פתח את כל נתוניו לציבור הרחב, כך שכל מי שמעונין בנתונים מטאורולוגיים יכול להכנס לאתר השירות (ims.gov.il) וממנו להגיע לאתר מערכת הגישה לנתונים (data.gov.il/ims).

הבעיה היחידה היא שכל הממשק בעברית, כך שזה לא ממש שימושי ללא-ישראלים, אף שכידוע מספר רב להפתיע של ערבים יודעים עברית לא רע בכלל. גם בפרויקט ציינו לחיוב את ישראל כמי שפתחה את הנתונים שלה לשימוש הכלל, ובפרט שצפוי שהפתיחה הזו תקל מאוד על מחקרים בתחומי האקלים בישראל, ולשיפור ביכולת החיזוי של תופעות אקלים בישראל, ומכאן יש לקוות גם ביכולת להתכונן אליהם.

בכנס דיבר גם ד“ר עמיר גבעתי, איש רשות המים והשירות ההידרולוגי בישראל, שאף שהופיע בכנס בכובע שלו כמרצה בבית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל-אביב, כמובן הציג את מצב משק המים בישראל, וגם את הנתונים של השירות ההידרולוגי. הוא סיפר לנו שבשירות ההידרולוגי יש כיום תקן ותפקיד שהגדרתו היא הענות לפניות מהציבור, ואפשר לקבל – אם הבנתי נכון – כל נתון שיש להם. כמובן, יש לפנות אליהם, כלומר מבחינת הגישה לנתונים הייתי אומר שרשות המים בדרגה אחת מתחת לשירות המטאורולוגי. אבל הנתונים לא רק קיימים וממוחשבים, הם גם זמינים.

בהזדמנות זו למדנו כי בשנים הקרובות (2014) ישראל תגיע לרמת התפלה של 600 מליון מטר מעוקב בשנה, שהם למעשה כל הצריכה הביתית. גם למדנו שמחיר מ“ק אחד הגיע לכ- 2 שקל בשערי מפעל ההתפלה (תלוי איזה מפעל ומתי נחתם החוזה) וכי המחיר הזה אפילו נמוך יותר ממחיר שאיבה בזמן הקיץ מהכינרת, כאשר המפלס נמוך ויש להשקיע הרבה אנרגיה בהזרמת המים.

לעומת זאת, סיפר לנו הנציג של שירות המים בקפריסין שאצלם מחיר קוב מים מותפלים הוא 1.8 אירו, כלומר קרוב ל 8.5 שקל !

חלק ניכר מהמחיר העצום הזה הוא תוצאה של מחירי האנרגיה הגבוהים בקפריסין, וכאן קיבלנו הדגמה מאוד מעשית (וכואבת בכיס) לקשר ההדוק בין מים ואנרגיה. מחירי האנרגיה בקפריסין גבוהים מאוד (28 סנט-אירו לקוט“ש לצרכן הסופי), עקב השימוש שלהם בנפט כדלק העיקרי בתחנות החשמל, ומכאן שמחירי המים המותפלים גבוהים מאוד גם הם. שלא לדבר כמובן על ההשפעה המדכאת על הכלכלה בכלל שיש למחירי חשמל גבוהים.

הדוגמא של קפריסין היא גם לקח על חשיבותו של תכנון לתקופה ארוכה. הקמת תחנת כוח חדשה היא ענין של לכל הפחות 5 שנים, ואולי יותר קרוב ל 10. לכן כדי שיהיה חשמל, מספיק חשמל, ולא יקר, צריך לתכנן לכל הפחות 5 שנים מראש, ועדיף עשר.

אני מדגיש את נושא התכנון כי למעשה זו מטרת העל, או אולי סיבת הבסיס, של פרויקטים כמו dareclimed. האמירה היא שאנחנו צריכים לדעת גם מה המצב הנוכחי, ובפרט מה צפוי, כדי שאפשר יהיה לתכנן ולהתכונן.

בחקר האקלים מקובל לדבר על mitigation, שמשמעותו מניעה של השינויים, ועל adaptation, שמשמעותו התכוננות לשינויים. כיום ברור כי התחממות כדור הארץ כבר גורמת להשפעות חמורות ביותר – גלי חום, גשמי זעף, הצפות במקום אחד, בצורות במקום אחר, ולפעמים באותו מקום בזמנים שונים, ועוד. משום כך אנחנו חייבים כבר עכשיו לתכנן לאקלים שכבר השתנה, כלומר adaptation. כמובן, גם רצוי מאוד למנוע את החרפת המצב, ולהוריד את פליטות גזי החממה לאטמוספירה שלנו.

להלן שלוש הרצאות מענינות לדוגמא מהכנס בתמצית :

מנפרד לנגה (Manfred Lange) נתן מבט-על על בעיות המים והאנרגיה באזורנו.

המים הזמינים הולכים ויורדים לפי נפש, וכבר כיום רוב המדינות מתחת ל water scarcity threshold. מי תהום רבים הם פוסיליים, כלומר מראש לא מתחדשים, והצריכה עולה על המילוי מחדש של המאגרים.

מודלים של שינוי אקלים מראים שבנוסף לעליה באוכלוסיה, תהיה גם ירידה בגשמים, של מעל 10% ויתכן אפילו 20% עד סוף המאה ה- 21. ובענין צריכת החשמל, מספר הימים עם טמפרטורת מקסימום מעל סף מסוים הולך וגדל, וכמובן צריכת החשמל למזגנים תגדל.

פרנק דנטנר (Frank Dentener) דיבר על זיהום אוויר והשפעתו על התחממות כדור הארץ.

מזהמי אוויר בדרך כלל שוהים באטמוספירה זמן קצר, כלומר שעות עד ימים, והם לא מעורבבים היטב (well mixed) באטמוספירה, בניגוד לגזי החממה הקלאסיים CO2 ומתאן. אבל זה לא אומר שאין להם שום השפעה. יותר מכך, עקב זמן השהיה הקצר שלהם באטמוספירה ההשפעה שלהם אזורית, ולכן יכולה להיות משמעותית באזור מסוים. הבעיה היא שאין הרבה סדרות נתונים של 30 שנה בזיהום אוויר, משום שהחשיבה המקובלת בתחום הזה היא לטווח קצר. דוגמא אופינית היא אוזון. ברשויות לאיכות סביבה בודקים כמה אוזון יש בגובה פני הקרקע, משווים לתקן, ולעומת כמה השנים הקודמות כדי לבדוק אם המצב השתפר או הורע. אפילו באירופה אין הרבה תחנות למדידת long term background Ozone.

דנטנר תיאר כיצד חוקרים משתמשים במודלים ובתחזיות לצריכת אנרגיה, נסועה של כלי רכב וכיוצא בכך, ובאופן כזה מנסים לחזות מה יהיה זיהום האוויר בעתיד. יש כמובן אפשרויות (scenario) רבות ולכן התחזית ניתנת כתחום ולא כמספר בודד. לשם דוגמא, הם הגיעו למסקנה שבאיחוד האירופי היתה ירידה ביצור האוזון, אבל שהיתה עליה באוזון שהגיע מבחוץ, כך שכלל האוזון כלל לא השתנה. גרוע מכך, בעתיד רמת האוזון אף תעלה, על אף שבתוך מדינות האיחוד האירופי יצור האוזון הולך ופוחת.

יוס לליוולד (Jos Lelieveld) דיבר על שינוי האקלים באזורנו.

הטמפ‘ באזור הזה יחסית לתקופת היחוס המקובלת של 1961-1990 עלתה יותר מהממוצע העולמי, ועלתה אפילו ב- 0.4 מעלות לעשור. יש כמובן הבדלים גם בתוך האזור שלנו, למשל במקומות מסוימים העליה היתה רק 0.2 מעלות לעשור.

נתיבי הסופות זזים צפונה כתוצאה מההתחממות ולכן צפויה התייבשות במזרח הים התיכון. באופן כללי התחממות כדה“א גורמת לכך שאזורים יבשים מתייבשים ורטובים נעשים יותר רטובים – ואנחנו בצד הלא טוב של המשוואה הזו.

השינוי בהתפלגות הימים החמים פירושה למשל שאם כיום ממוצע ההתפלגות של טמפרטורת המקסימום בקיץ בניקוסיה הוא 35, אזי בסוף המאה הממוצע יהיה 40. המשמעות היא שטמפרטורות שהיו נדירות מאוד יעשו נפוצות, ויופיעו גם ארועים של טמפ‘ גבוהות מאוד. התזוזה כל כך חריפה שבעתיד אפילו הקייצים הקרירים ביותר יהיו חמים יותר מהקיצים החמים ביותר בתקופת היחוס של 1961-1990.

לסיום אציין פרט אחד מהמצגת של המשתתף המצרי שאמר שעליה של מטר אחד בפני הים תגרום לכך ש- 10 מליון תושבים בדלתא של הנילוס יאלצו לעקור ממקומם.

כמו כן הציגו המשתתפים מערכות שונות שמציגות נתונים ותומכות בהחלטות. אחת מהן, שפתוחה לציבור היא המערכת של ECA&D, שקישור אליה מופיע ברשימת הקישורים.

רשימת קישורים :

אתר הפרויקט במכון קפריסין

כנס סיום הפרויקט

אתר ביה“ס ללימודי הסביבה ע“ש פורטר

אתר ECA&D של השירות המטאורולוגי ההולנדי

אתר ה Climate Explorer

וראו גם :

ד"ר אמנון סטופ ואלי אשד על התחממות כדור הארץ והשפעותיה  על מדינת ישראל

אודות אמנון סטופ

תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, לפני כ-15 שנה גיליתי מחדש את הקומיקס, ומזה כמה שנים אני מתענין במנגה ובאנימה. זכיתי בתואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת החוג לגאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע ופילוסופיה, מדע פופולרי עם התגים , , . קישור קבוע.

2 תגובות על הכנס המסכם של פרויקט DARECLIMED על אקלים, מים, ואנרגיה

  1. מאת אלי אשד:‏

    על פי הממצאים של הכנס "המים הזמינים הולכים ויורדים לפי נפש, וכבר כיום רוב המדינות מתחת ל water scarcity threshold. מי תהום רבים הם פוסיליים, כלומר מראש לא מתחדשים, והצריכה עולה על המילוי מחדש של המאגרים.

    מודלים של שינוי אקלים מראים שבנוסף לעליה באוכלוסיה, תהיה גם ירידה בגשמים, של מעל 10% ויתכן אפילו 20% עד סוף המאה ה- 21. ובענין צריכת החשמל, מספר הימים עם טמפרטורת מקסימום מעל סף מסוים הולך וגדל, וכמובן צריכת החשמל למזגנים תגדל."
    "
    דהיינו יש לצפות למאבקים על מקורות מים כבר בעתיד המיידי. אלא אם כן ימצאו שיטות זולות להתפלת מים ,ו"יצירת " מים.
    המלחמה הראשונה ( ובהחלט הלא אחרונה ) הצפויה מסוג זה היא מלחמת מים בין מצרים ואתיופיה שמקימה
    סכר שיצמצם את כמות מי הנילוס שמגיעים למצרים. מצרים כבר הודיעה שעבורה זאת עילה למלחמה.והיא כנראה אכן תעמוד במילתה אם תידחק לקיר בידי האתיופים.האתיופים מצידם שרואים את התוהו ובוהו השורר במצרים לא מתרשמים מאיומי המצרים וממשיכים בפרוייקט שבהחלט עלול להביא לטרנספורמציה של האיזור.
    וראו דיון שלי על נושא מלחמת מים אפשרית בין מצרים לאתיופיה :
    והיה ותפרוץ מלחמה בין מצרים ואתיופיה
    http://no666.wordpress.com/2013/06/26/%D7%95%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/

  2. מאת אלי אשד:‏

    המשתתף המצרי אמר ש"עליה של מטר אחד בפני הים תגרום לכך ש- 10 מליון תושבים בדלתא של הנילוס יאלצו לעקור ממקומם."

    לאיפה הם יעברו למדבריות ?
    ואיך משפיעה עלייה של מטר אחד במי הים על תושבי תל אביב ?
    האם הם וכל הערים הסמוכות יאלצו לעקור ממקומם ?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*