החללית לונה 9 – הראשונה על הירח

אחרי 4 כישלונות הצליחה ברה"מ (כיום רוסיה) להנחית חללית בלתי מאוישת על הירח. היתה זו החללית לונה 9 ששוגרה ב- 31.1.1966 . לאחר השיגור החללית נכנסה למסלול חנייה ארצי שנקודת הפריגאה שלו היא 157.5 ק"מ ונקודת האפיגאה 185 ק"מ. במסלול זה נבדקו מערכות החללית, ולאחר שנמצאו תקינות הוצת מנוע השלב האחרון של רכב השיגור והכניס את החללית לנתיב טיסה שיביאה לירח.

החללית שמשקלה 1600 ק"ג הכילה "תחנה אוטומטית", נחתת, בראש קטע ההנעה והבלימה. משקל הנחתת היה 100 ק"ג, ובראש קטע ההנעה והבלימה קוטרה היה 0.6 מטר. במהלך הטיסה החללית סטתה במידת מה מנתיב הטיסה והיה חשש שסטייה זו תגדל עד למרחק של 15,000 ק"מ מפני הירח. בעקבות זאת שודרו לחללית הנחיות לביצוע תיקון מסלול נדרש. ב- 3.2 לאחר 79 שעות טיסה החללית נחתה ב"אוקיינוס הסערות" מערבית למכתשי מריוס וריינה על הירח. במרחק של 75 ק"מ מקרקע הירח הפעיל מד הגובה האלקטרוני את מנוע הבלימה. 48 שניות של דחף בלימה היו דרושות כדי להאט את מהירות החללית מ – 9000 קמ"ש למהירות נחיתה של 15 קמ"ש. זמן קצר לפני הנחיתה נותקה ה"תחנה האוטומטית" ממנגנון הבלימה ונפלה בקרבת מקום, כשהיא מוגנת על ידי בלמי זעזועים. הנחתת התגלגלה מטרים ספורים ואחר כך נעצרה בתוך מכתש רדוד. המעטה נפתח והציב את הנחתת, כך שציר הסיבוב של המצלמה היה מאונך לקרקע. בעת ובעונה אחת נשלפו מתוכה 4 אנטנות, כל אחת באורך 1.25 מטר ושדרו ארצה את דבר הנחיתה המוצלחת. למעטה היו 4 חלקים בצורה של עלים, והוא מילא גם את תפקיד רגלי הנחיתה.

השידורים החלו 4 דקות ו – 10 שניות לאחר הנחיתה. התמונות נראו בבהירות רבה והראו מכתשים, אבנים קטנות שהטילו צללים ארוכים וחדים, ועצמים בגודל של סנטימטרים אחדים. כושר ההפרדה של המצלמה היה 1-2 מ"מ. בין הצילומים ששודרו נראתה אבן במרחק של 15 מטר מהנחתת וכן חלקים ממנה. סך הכול שדרה החללית 30 תצלומים פנורמיים מ- 3 זוויות הארה שונות של השמש ב– 3 ימים. הצילומים התרכזו בקצה המזרחי של "אוקיינוס הסערות".

המסקנות מהתמונות היו שפני הירח הם משטח קשה ונקבובי שעל פניו מפוזרים סלעים חדים ואבנים קטנטנות. עומקה של קרקע זו מגיע ל– 10 – 6 מטר. היא דומה במבנה שלה לחומר קצף מלאכותי. חומר ירחי זה הקרוי "לוניט" אינו נמצא על כדור הארץ. הוא מורכב מאפר וולקני ומחומר מטאוריטי וצפיפותו דומה לצפיפות המים. בעומק 1 מטר הטמפרטורה שלו נמדדה כ- 35 מעלות מתחת לאפס. בעומק של מטרים אחדים הטמפרטורה נמדדה כגבוהה ב- 20 מעלות. הקרקע באתר הנחיתה היא די מוצקה לשאת את משקלם הרב של חלליות מחקר וחלליות מאוישות. מכשירי החללית גילו מינרלים לא ידועים וזהב. הסוללות הפסיקו את פעולתן לפני סיומו של היום הירחי.

ראו גם

לונה 9 בויקיפדיה

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע פופולרי עם התגים , , . קישור קבוע.

2 תגובות על החללית לונה 9 – הראשונה על הירח

  1. מאת אלי אשד:‏

    השאלה המעניינת באמת שנובעת ממאמר זה וחבל שהמחבר לא עסק בה כלל היא :האם לישראל בשנת 2013 יש את הטכנולוגיה והמשאבים לשלוח חללית כמו לונה 9 לירח ?
    תיאורטית את מה שהרוסים הצליחו לבצע ב-1966 אין שום סיבה שקבוצה ישראלית ובוודאי שעם משאבים ממשלתיים לא תוכל לבצע בשנת 2013.
    כידוע קבוצה ישראלית עוסקת כיום במשלוח רקטה לא מאויישת לירח במסגרת תחרות של גוגל של משלוח רקטות לירח.
    וראו דיון מפורט על כך ובתוכנית החלל הישראלית כאן :
    תוכנית החלל של ישראל
    http://www.yekum.org/2013/06/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/
    איני בטוח שממשלת ישראל תרצה להשקיע את המשאבים הנדרשים.ועם זאת נראה לי שלחזור על המבצע של הרוסים מ-1966 של שיגור רקטה לא מאויישת לירח לא צריך לעלות כל כך הרבה כסף והידע והטכנולוגיה הם זמינים בהחלט.אז כדאי בהחלט שמישהו בממשלת ישראל יחשוב על שיגור רקטה לא מאויישת לירח.

  2. מאת אלי אשד:‏

    עוד הערה נוספת :ב1961 לערך פורסם בעברית ספר מדע בדיוני מתורגם של הסופר הידוע פרדריק בראון בשם "הרפתקה בחלל".. הסיפור בתרגום העברי לפחות מתרחש בשנת "1964 " שאמור להיות "העתיד " עבור הקוראים ובה נשלח הטיל המאויש הראשון לירח בניסיון כושל ,לפחות לפי הספר המתורגם .מכיוון שאין לי גישה למהדורה המקורית באנגלית איני יודע אם כך היה גם במקור שהופיע עוד ב-1949 במגזין בארה"ב. .
    גיבורו של הספר הוא עורך של מגזין מדע בדיוני שכתוצאה מהתפוצצות מסתורית של הטיל הבלתי מאוייש הראשון שנשלח לירח בשנת 1964 ונוחת דווקא בסביבה שלו.מאבד את הכרתו ,וכפי שמתברר לו בדיעבד עובר כתוצאה ליקום מקביל
    בגירסה המקורית של הסיפור אגב הזמן שבו העלילה התרחשה היה "העכשיו" שנת 1949 ווהגנרל אייזנהאואר ניהל את המלחמה בפולשים .אולם בתרגום לעברית העלילה מתרחשת בשנת 1963. ו אייזנהאואר שהיה נשיא ארה"ב ( בתקופה שלאחר פירסום הספר המקורי ) וסיים את תפקידו זה ב-1961 בערך בזמן פירסום הספר בעברית

    תמהני אם זהו תרגום מדוייק של מהדורה אמריקנית חדשה שעודכנה במיוחד בידי המחבר או שהיו אלה שינויים שהמתרגם או המו"ל הישראלי הכניס על דעת עצמו.
    .
    במציאות ההיסטורית של העולם שלנו לפחות הטיל הלא מאוייש הראשון לירח "לונה 1" נשלח בידי הסובייטים לירח והתרסק עליו עוד ב-1959 שנים לפני פירסום "הרפתקה בחלל " בעברית.וכפי שראינו במאמר הטיל הראשון שנחת נחיתה רכה על הירח בהצלחה עשה זאת ב-1966 ,שנתיים לאחר התאריך החזוי של הספר בעברית. הספר בכל אופן העריך שהשיגור של 1963 של טיל לא מאויש לירח יסתיים בכישלון.
    ראו עוד על הרפתקה בחלל "
    "הרפתקה בחלל היקום המקביל ""
    http://www.yekum.org/2012/05/%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F/

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*