סופר המדע הבדיוני האימה והמותחנים ריצ’רד מתיסון נפטר ב-23 ביוני 2013  והוא בן 87. מתיסון  היה אחד  מסופרי המתח והאימה החשובים והמשמעותיים ביותר במאה העשרים  הוא  הפך לשם דבר לספרות הפרנואידית בהתגלמותה מעין “פרנץ קפקה ” של ספרות האימה.

הוא הוא  האיש שחשב לראשונה על  ויצר  את האימה המזוויעה ביותר של  ספרי וסרטי האימה בשנים האחרונות.  הרעיון של אנושות המותקפת בידי וירוס והופכת ל”זומבים ” ל”מתים חיים ”  יצורים חסרי אינטליגנציה שכל מה שמעניין אותם זה לטרוף בני אדם שלא נפגעו ולהפוך גם אותם ליצורים רצחניים כמוהם.

יוצרם של הזומבים

העלילה הזאת הופיעה לראשונה בספרו של מתיסון ב1954 אני האגדה (  עברית יעל ענבר    צור משה :   ינשוף,   [תשס”ח] 2007.

גיבור הספר הוא האדם האחרון בכדור הארץ  בעתיד ( הרחוק בעת הכתיבה )  של 1976 ששונה בידי מגיפה ( שמתיסון נותן הסבר מדעי מפורט להיווצרותה )  שהופכת את בני האדם לערפדים.לראשונה לערפדות ניתנה הסבר מדעי רציונלי שלא היה לו שום קשר לעל טבעי ,ורק זה הפך את סיפורו של מתיסון לסיפור הערפדים המפחיד ביותר שנכתב עד אז.

לגיבור הספר   האדם היחיד שלא הושפע בידי החיידק יש סדר יום  וסדר לילה ברור :  במהלך הלילה הוא מותקף בביתו  הממוגן היטב   בידי הערפדים ,שכניו לשעבר.  במהלך היום הוא  יוצא לחפש את הערפדים הישנים ולהרוג אותם והופך לרצחני בדיוק כמוהם. ולבסוף נוצרת מוטציה  של ערפדים אינטליגנטים שיוצאת לחסל את מחסל הערפדים והם הגזע האינטילינגטי החדש על פני כדור הארץ.

במשך שנים רבות ספר זה נחשב לספר המפחיד ביותר שפורסם בתחום ספרות המדע הבדיוני.מתיסון  סיפר  לימים שהרעיון צץ במוחו  עוד בגיל 16  לאחר שצפה בסרט על דרקולה שאם דרקולה אחד הוא מפחיד כי אז עולם שלם מלא בערפדים יהיה מפחיד הרבה יותר.

שנים לאחר מכן נלקח הרעיון של העולם שעליו משתלטים יצורים מתים חיים ומשמידים את המין האנושי  לסרט של ג’ורג’ רומרו “ליל המתים החיים ” ( 1968 )  סרט שזכה לפרסום רב , שזכה למאות חיקויים ובהם הסרט החדש והבולט ” מלחמת העולם Z ” (  שבו מתוארת בין השאר מלחמתה המוצלחת של מדינת ישראל בהמוני מתים חיים המנסים לפלוש לגבולותיה ). היצורים המתים החיים שאותם מתיסון הגדיר כערפדים ,קיבלו את הכינוי ” “זומבים ”  בידי רומרו אולי בגלל שבתרבות שלנו הערפד קיבל כבר איזה שהוא הקשר רומנטי סקסואלי  גותי אפל ,ואין שום דבר רומנטי וסקסואלי  ביצורים הרצחניים והמפלצתיים  של מתיסון .שמשתלטים כל כדור הארץ.

הרעיון של קוטל הערפדים היוצא לקטול את המתים החיים שנשארו היגיע למשל אפילו לקומיקס העברי לאלבום של דדי ונגר “פטאימו -סיפור אפוקליפטי ” ( 2011)   המתאר את האנשים האחרונים השורדים חיים בדיזינגוף סנטר בתל אביב ,רעיון שמוצאו בדמיונו הפראי של ריצ’רד מתיסון.

בן לאיש ואישה.

מתיסון הוא אחד מאותם סופרים בודדים שמתפרסמים מיד עם סיפורם הראשון שהופך לקלאסיקה  “ילוד איש ואישה” שפורסם לראשונה במגזין לפנטסיה ומדע בדיוני -1950.הסיפור מספר באנגלית משובשת במכוון את סיפורו של ילד מפלצתי כנראה מוטנט מסוג כלשהו מסופר מנקודת מבטו שלו הוא מספר על כליאתו בידי הוריו שכפי שמסתבר לנו ככל שהסיפור הקצר מתקדם יש להם סיבות טובות מאוד לחשוש ממנו וממה שהוא עלול לעשות ברגע שישתרר.

זהו סיפור שהוא מבעית אפילו היום 63 שנים לאחר פירסומו. הוא תורגם לעברית פעמיים כמעט בו זמנית.

קראו את “ילוד איש ואישה” בתרגום לעברית כאן.

ב 1956 פירסם מתיסון  ספר ידוע נוסף “האיש המתכווץ “המספר את סיפורו של סקוט קארי שנחשף לקרינה רדיואקטיבית וכתוצאה מתחיל להתכווץ ולקטון.הספר מתאר את מאבקיו של הגיבור עם יצורים שונים  שכעת הם גדולים מימנו ,עם חתול הבית האהוב שהופך ככל שהוא קטן  לקטלני ואחר מכן  לקרב  אכזרי עם עכביש מאיים ,והוא ממשיך וממשיך לקטון  עד שהוא מגיע למימדים מיקרוסקופיים וכנראה מגיע לבסוף לעולם שבתוך  האטום . אבל מתכווץ שוב ושוב גם שם והרמז הוא שתהליך ההקטנה הוא אין סופי,כמו מבנה היקום. הסיום של הספר הוא מרשים ביותר גם אם לא ריאליסטי במיוחד “”הוא חשב:”עם הטבע קיים לאורך אינסוף דרגות של קיום,אולי כך גם האינטליגנציה”.סקוט קארי רץ לעולמו החדש  מחפש “.”

בסיפור זה יצר מתיסון את הנושא הקבוע שלו :אינדיבידואל המנסה לשרוד בעולם שהוא לחלוטין עויין ומסוכן לו.והמותקף ללא הרף בידי כל מה שהוא מסוגל לדמיין  וגם כמה דברים שהוא  לא מסוגל לדמיין.

הספר עובד גם לגרסת סרט ידועה מאוד עם תסריט של מתיסון ,ושם הסיום הוא קצת שונה ומרשים פחות ” המילים האחרונות של קארי בסרט הן “אני עדיין קיים ” מלוות בצילומים של ערפיליות וגלקסיות.ואולי יש כאן רמז לעניינו  העצום של מתיסון בחיים אחרי המוות.

קוריוז :התרגום- עיבוד היחיד בעברית לספר של מתיסון ”האיש המתכווץ ” הופיע בתור חוברת טרזן בהוצאת ”הקרנף” בשנות החמישים בשם ”טרזן והאיש המצטמק”.כחוברת 16 של כרך 4  סדרת ” טרזן “המעבד  הוא אולי ישעיהו לויט.
החצי הראשון של העלילה הוא פלגיאט ברור  מספרו של מאתיסון על האיש שהולך וקטן כתוצאה מקרינה אטומית.  אך בשלב מסויים העלילה נהפכה למקורית פרי עטו של הסופר הישראלי ומתארת כיצד טרזן מצא תרופה לאותו איש מתכווץ אומלל בצורת סם ההופך אנשים לענקים בעיר אבודה של סינים קדומים ביבשת אפריקה.
לא ברור לי מה מתיסון היה חושב על אותו המשך בלתי מאושר ליצירתו. אבל כמובן איש לא טרח לבקש את הסכמתו.

ילדי נח

אני נתקלתי בריצ’רד מתיסון לראשונה מבלי לדעת את שמו בסיפור  בשם “ילדי נוח “.שפורסם לראשונה באנגלית ב-1957  (The Children of Noah”  Alfred Hitchcock’s Mystery Magazine
March 1957, Vol. 2 No. 3  )

הסיפור הופיע בעברית  כאנונימי  בקובץ סיפורי מתח ואימה בשם  אלפרד היצ’קוק ” מחוויר ומתרגש /  (  עברית – ב’ מארק [מרק בוים ) הוצאת ספיח תשכ”ד ,1964 )שכביכול נערך בידי הבמאי אלפרד היצ’קוק שגם הוסיף בו דברי הקדמה לסיפורים השונים  בעברית הופיעו כמה וכמה קבצי סיפורים כאלה  בשנות השישים שבאמת נערכו בידי אנשים אחרים ולא בידי היצ’קוק , ושכללו לצד סיפורי פשע ומתח מרובים גם לא מעט סיפורי אימה אמתיים ואפילו כמה מדעים בדיוניים.

בינהם היה גם לפחות סיפור אחד של ריצ’ארד מאתיסון.” ילדי נח” שהיה אחד הסיפורים המפחידים ביותר שהופיעו בקבצים אלו.היצ’קוק או סופר הצללים שלו הוסיף לסיפור את דברי ההקדמה האלו :”כתבכם השמן מודה שהיה מוכן להיפרד מקילוגרמים אחדים ,אולם הוא סולד לאבדם בצורה דומה לזו של מר קצ’ום ,בעיירה הרדומה זכרי בת 67 תושבים”.

( הזהרה :ספויילר ,ספויילר !)

הסיפור של מאתיסון  עסק בסוכן נוסע שמן בשם קצ’ום  ש”נתקע” כנגד רצונו  בעיירה קטנה ומוזרה. הוא נכלא  שם בידי המשטרה על עבירת תנועה קטנה שביצע. בנתיים הוא  מגלה שבעיירה יש על הקירות תמונות מוזרות של קניבלים פולינזיים קדומים שבינהם ובין התושבים יש קשר מוזר שהקוראים את שורות אלה האמונים על סיפורי סטיפן קינג יבינו אותו מידית  סוף הסיפור,שבו מוצא את עצמו הסוחר מוצא מבושל למוות כחלק מארוחתם הבאה של אנשי העיירה   הקניבליים.אבל הסיפור הזה הוא עדיין חזק מאוד לכל מי שעדין לא הוקהה בידי אינספור החקויים של קינג למאתיסון וכנראה גם לסיפור ספציפי זה ובוודאי היה מעורר סיוטים ממש עבור הקוראים הישראליים בשנות השישים.

קראו את “ילדי נח” ברשת כאן.

“פריצת הפרוצות ” בתוך   מבחר סיפורי הפלייבוי / עריכה אליס ק’ טרנר ; מאנגלית משה זינגר ודפנה לוי כתר 1996

A Flourish of Strumpets /

Playboy, November  1956

בעברית הופיע עוד ספר אחד נוסף של מתסון ,ככל הנראה הספר החביב עליו ביותר אם כי לא היה זה ספר אימה כלל וכלל. זה היה ספר  שפורסם בשתי מהדורות בשני שמות  שונים  “מה חלומות נראה ” ו”לחלום אותך”  באותה השנה באותה ההוצאה.

  שיא מסויים בשפה העברית ניתן לשער שאנשי הוצאת “גל”  לא היו מרוצים מהשם המקורי בעברית שהוא תרגום מילולי לא ברור של הכותר האנגלית ושינו אותו מיידית.

זהו רומן על ההישרדות שלאחר המוות,ותיאר את רעיונותיו  של מתיסון איך נראה העולם שלאחר המוות שהתבסס על תחקיר מפורט של מתיסון בקרב אנשים שחוו חוויות  של מוות קליני וחזרו לחיים כדי לספר על כך.

ההקדמה של ריצ’רד מאתסון לספר” מה חלומות נראה” שבו הוא טוען שהסיפור  מבוסס על עובדות. 

לדעתי זהו הספר הטוב ביותר מסוגו.הספר הוא  סיפורו של תסריטאי ( המבוסס בבירור על מתיסון עצמו ) שמת בתאונה ומוצא את עצמו בעולם הבא. הוא מגלה שם  שאישתו התאבדה לאחר מותו וכתוצאה נמצאת בגירסה מפחידה יותר של העולם הבא מעין “גיהנום ” המבוסס על תחושותיה שלה .הוא יוצא להציל אותה מהגיהנום שיצרה לעצמה ומצליח בכך ובסיום יוצא לשלב הבא לגילגול חדש בעולם הזה.  כמו רוב ספריו גם ספר זה הוסרט ב-1998 בכיכובו של רובין ויליאמס.מתיסון  חיבר ב-1993 גם ספר עיון בשם “הנתיב –מטפיזיקה לשנות התשעים”  שבו נתן את הבסיס התיאורטי לתיאוריות שלו על החיים אחרי המוות.

וכעת כשריצ’רד מתיסון איננו הוא אולי נמצא בעולם שאחרי המנוחות ויכול לראות עד כמה צדק ברעיונותיו.

נספח :ריצ’ארד מתיסון בשפה העברית.

סיפורו הראשון של מתיסון תורגם לעברית פעמיים ,במעט במקביל בידי שני מתרגמים שונים.

1. ילוד איש ואשה

פנטסיה 2000 גליון 12 (1980)

2. ילוד גבר ואשה מבחר הסיפורת הבדיונית (ב) / סילברברג רוברט (ע). הוצאת עם עובד, 1981. תרגום: עמנואל לוטם.

נמצא ברשת בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד” כאן.

“ילדי נוח” .  הופיע בקובץ  אלפרד היצ’קוק   מחוויר ומתרגש /   עברית – ב’ מארק [=מרק בוים ) ספיח 1964,   [תשכ”ד].

נמצא ברשת בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד” כאן.

”  ריצ’רד מתסון     אורח מעולם אחר :   סיפור מדע דמיוני /  עברית – מרים ירדני.   (תל-אביב :   דפוס א’ מוזס,   [תשכ”ו]. לאשה מגיש לקט מספרות העולם תוספת ל’לאשה’ גל’ 927″.

סיפור אימה על עובר ממוצא חייזרי.

קראו את “אורח מעולם אחר ” בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד” כאן.

ריצ’ארד מאתיסון     מקומות עטויי צללים –  פנטסיה 2000 מספר 19  1981

ריצ’רד  מתסון,  מהדורה ראשונה :  מה חלומות נראה  מהדורה שנייה : לחלום אותך /      / תרגום: עדה אפלבאום; עריכה: מיכל יעקובסון   [הרצליה] :   גל,   (1995)

אני האגדה עברית יעל ענבר    צור משה :   ינשוף,   [תשס”ח] 2007.

ראו עוד על ריצ’רד מתיסון :

ריצ’רד מתיסון בויקיפדיה

הספרים הפנטסטיים של ריצ’רד מתיסון

רז גרינברג חכם בלילה :על הסרטים של ריצ’רד מתיסון

קרן לנדסמן על אני האגדה:ביקורת קטלנית “על הספר שיצר את האפוקליפסה הזומבית

אלי אשד על “סרטי המתים החיים”

.

6 תגובות

  1. […] האיש שיצר את הזומבים -מחווה לריצ'רד מתיסון " לאהוב את זה:אהבתי טוען… מאת מספר 666, בתאריך יולי 27, 2013 בשעה 9:45 am, בקטגוריה ספרות פנטזיה. תגים: ריצ'רד מתיסון. אין תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « כוכב הלכת הנבחר-סדרת "המוסד" של אסימוב כמשל ציוני. […]

  2. לדברים רבים של מאתסון שצולמו לקולנוע או לטלוויזיה, אפשר להגיע היום דרך יוטיוב, למשל “דואל” הנפלא של ספילברג והגרסה המוקדמת של “האדם האחרון עלי אדמות” עם וינסנט פרייס. לגבי הספר בעריכת היצ’קוק, מדובר באפיזודות לסדרת הטלוויזיה שהיצ’קוק הציג (לא ביים), ומאתסון כתב עבורו. הוא גם כתב הרבה לרוד סרלינג בסדרות “אזור הדמדומים” ו”night gallery”. בעניין, “עיבוד” סיפור שלו בחוברת טרזן, מדובר בהעתקה שטחית, סוג של גניבה שנהגו כאן גם עם מערבוני בוק ג’ונס באותם ימים, לקחת גימיק עלילתי מסרט פופולרי.

  3. אכן.בחוברות טרזן של אותם זמנים שבהוצאת “הפיל” נהגו להפגיש את טרזן דרך קבע עם דמויות כמו קפטין מארבל ,פלאש גורדון ,פרנקנשטיין ,דראקולה ואחרים מוכרים מהסרטים של התקופה.
    לגבי הקובץ של היצ’קוק הסיפורים לדעתי לקוחים ממגזין שנקרא על שמו אם כי לא הוא ערך אותו אלא סופר בשם רוברט ארתור , שהוא גם ערך את האנתולוגיה וכתב את ההקדמות שיוחסו להיצ’קוק.

  4. בעברית הופיע ספר ידוע של מתסון What Dreams May Come ,ככל הנראה הספר החביב עליו ביותר אם כי לא היה זה ספר אימה כלל וכלל. הוא עסק בנושא החיים שאחרי המוות. וגם הוסרט בכיכובו של רובין ויליאמס.
    זה היה ספר שששום מה פורסם בעברית בהוצאת “גל” בשתי מהדורות בשני שמות שונים “מה חלומות נראה ” ו”לחלום אותך” באותה השנה באותה שיא מסויים בשפה העברית ניתן לשער שאנשי הוצאת גל לא היו מרוצים מהשם המקורי בעברית שהוא תרגום מילולי לא ברור של הכותר האנגלית ושינו אותו מיידית.
    המתרגמת עדה אפלבאום כותבת לי :
    “שלום אלי, השם הראשון של הספר “מה חלומות נראה ” הוא תרגום של שלונסקי, הרי
    What Dreams May Come הוא ציטוט מהמלט של שקספיר, ואני חושבת שהתרגום מצוין, ולכן התעקשתי לא לשנותו. חבל שבמהדורה השנייה (?) גל שינה את השם ל”חולם עלייך”, כנראה מסיבות מסחריות, לא ספרותיות.”

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 1 =