שירים מתוך "חפץ" של שגיא אלנקוה

*

סֶרֶט כָּחֹל/מֶסֶנְגֶ'ר-
אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר שְׁתֵּי הוֹדָעוֹת
לִשְׁתֵּי בַּחוּרוֹת

יַשְׁבָן – גֶ'בֶּטָה בְּצוּעָה
אֹזֶן – אֲדָווֹת עֲגֻלּוֹת
חַיִּים – רִיב אֵינְסוֹפִי
חָלָל – פֵּרוּק שֶׁל עַצְמוֹ

כָּל הַטַּוָּס בַּחֹשֶךְ
חוּץ מֵהָעַיִן –
יָרֵחַ

לִכְתֹּב שִׁירָה –
לְמַמֵּשׁ אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל
שֶׁבַּאֲכִילַת חוֹל
בְּלִי לֶאֱכֹל חוֹל
מַמָּשׁ

הַשִּׁירָה נִכְתֶּבֶת עַל
הַקְּרוּם
שֶׁמְּבוֹדֵד אָדָם
מֵעוֹלָם

כְּמוֹ לָשׁוֹן
אֲנִי
תָּמִיד מְלֻחְלַחַת
כְּמוֹ בֵּיצָה
כְּשֶׁהִיא גְּלוּיָה
הִיא בֵּיצָה
לְלֹא דְּפָנוֹת
וּכְשֶׁאֵינָהּ גְּלוּיָה
הִיא
דְּפָנוֹת
שֶׁל בֵּיצָה

(23.4.11)

*

הַחַיִּים כְּמוֹ גָּבִיעַ
גָּדוֹל בַּאֲרוֹן זְכוּכִית

אֲנִי מְלַקֵּק אֶת הַמָּסָךְ
כְּמוֹ טַעַם יַהֲלוֹם יָקָר

כָּךְ אֶצְבְּעוֹתַי –
נְמַסּוֹת מְטַפְטְפוֹת

(14.7.11)

קַל

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִטְעָן
שֶׁאֲנִי שָׁעוּן עַל גַּבּוֹ,
לְמִטְעָן שֶׁשָּׁעוּן על גַּבִּי,
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִפָּטֵר
מֵאֵיזוֹשֶׁהִי מֻרְסָה,
אַךְ הַמֻּרְסָה מְבַקֶּשֶׁת
לְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי,
שֶׁאֲנִי אֵינִי יָפֶה דַּיִּי
בַּעֲבוּרָהּ,
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת
יֵשׁ מֵאַיִן,
לְמַשְׁכֵּן מַשְׁכּוֹן
שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי,
לִכְתֹּב צַוָּאָה וְאֵין לִי
רְכוּשׁ,
פָּנַי הֲפוּכוֹת תָּמִיד
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַהֲפֹךְ אוֹתָן,
עַל יְדֵי הוֹשָׁטַת כַּף יָד
לְכַסּוֹת פִּהוּק גָּדוֹל,
אֲנִי מְנַסֶּה לַהֲפֹךְ
אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּתְהַפְּכוּ
פָּנַי.
בֶּאֱמֶת,
הָעוֹלָם כְּשַׁרְווּל
שֶׁמָּשׁוּךְ פְּנִימָה,
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְמָשְׁכוֹ
בַּחוּץ.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָצֵאת בַּחוּץ,
אֲבָל הַחוּץ, הַחוּץ תָּמִיד
הוּא רֶמֶז לִדְבַר מָה אַחֵר
שֶׁאֵין לִנְקֹב בִּשְׁמוֹ,
לַחוּץ הָאֲמִתִּי.

(17.8.11)

*

סְפּוֹטִים דִּמְיוֹנִיִּים עַל הַתִּקְרָה,
עַל הַקִּירוֹת כּוֹכָבִים,
הַקִּירוֹת צוֹחֲקִים לְעִתִּים כְּמוֹ
תִּינוֹקוֹת אוֹ יְלָדִים,
מַדְרֵגוֹת מְטַפְּסוֹת עַל הַקִּירוֹת, עַל הַתִּקְרָה,
עַל הָרִצְפָּה,
הַחֶדֶר כֻּלּוֹ מְזוּזוֹת,
מִזְוָדוֹת,
אֲרוֹנוֹת,
קְפָלִים, מְזָוִים, מְקוֹמוֹת אֲפֵלִים,
כְּמוֹ יָרֵחַ שֶׁכָּל שׁוּמוֹתָיו פּוֹנוֹת פְּנִימָה
כְּמוֹ אִצְטְרֻבָּל שֶׁנִּדְמֶה שֶׁחֲלָלָיו
שְׁמוּרִים בּוֹ
אַךְ הֵם פּוֹנִים הַחוּצָה
וְנִסְגָּרִים פְּנִימָה.
הַחֶדֶר חָשׁוּךְ גַּם כְּשֶׁהוּא מוּאָר.
פָּנָסֵי נְיָר צִבְעוֹנִיִּים תְּלוּיִים מֵהַתִּקְרָה
גַּם כְּשֶׁהִיא כְּבוּיָה.
אֲנִי מִתְרַחֵב וּמִתְרַחֵק מֵהַדְּחִיסוּת שֶׁמְּעַט
נַעֲשֵׂית לִי לְזָרָא,
אֵינֶנִּי יָם, אֵינֶנִּי כָּמוֹהוּ, מִתְקַיֵּם מֵהַחוּץ,
גַּם אֵינֶנִּי עֲמוּס מִגְדָּלִים
כִּדְבַשׁ.

(29.12.11)

*

אֲנִי בְּתוֹךְ מִזְוָדָה,
וּכְשֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִמֶּנָּה
אֲנִי יוֹצֵא אֶל תּוֹכָהּ.

(23.2.12)

*

עֵינַיִם, עֲדַיִן לֹא יוֹדְעוֹת
לְהַבְדִּיל בֵּין לָבָן לְלָבָן
לָכֵן אֵין עֲדַיִן, מָסַכִּים לְבָנִים
גְּדוֹלִים וְרֵיקִים
שֶׁאֲנָשִׁים מִתְבּוֹנְנִים בָּהֶם
וּבוֹחֲרִים בְּעַצְמָם
בְּאֵיזֶה סֶרֶט הֵם צוֹפִים.
לְעִתִּים הֵם צוֹפִים בִּרְשִׁימַת
קוֹאוֹרְדִינָטוֹת, כָּךְ שֶׁהֵם צוֹפִים
לְמַעֲשֶׂה בְּסֶרֶט בֶּן שְׁלֹשָה
אוֹ אַרְבָּעָה מְמַדִּים,
לְעִתִּים הֵם מְפַעַנְחִים מִתּוֹךְ
הֶחָלָל הָרֵיק, הוֹכָחוֹת מָתֶמָטִיּוֹת
מְסֻבָּכוֹת.
הַשִּׁירִים שֶׁלִּי רְשׁוּמִים עַל הָאֲוִיר
שְׁקוּפִים כָּמוֹהוּ
וַאֲנִי מַעְתִּיק אוֹתָם וּמְתַרְגֵּם
אוֹתָם מֵהַשָּׂפָה הָאוּנִיבֶרְסָלִית,
שְׂפַת הַצִּיּוּרִים וְהַתְּחוּשׁוֹת,
לְעִבְרִית.
כְּלוֹמַר אֵינֶנִּי אֶלָּא
שָׁלִיחַ, כְּמוֹ הֶרְמֶס,
תַּפְקִידִי לְשַׁעְתֵּק,
וּבְכָל זֹאת נִבְצָר מִמֶּנִּי
לִרְשֹׁם אֶת הִיסְטוֹרְיַת
רִשּׁוּמֵי הַמְּצִיאוּת שֶׁלִּי,
נִגְזַר עָלַי לְהַעְתִּיק מֵהֶחָלָל הַשָּׁקוּף
רַק סִימָנִים, שֶׁכְּמוֹ נִגְזְרוּ
וְהֻפְרְדוּ מֵרֶצֶף אַחֵר שֶׁל סִימָנִים,
וְאוּלַי זוֹ תְּכוּנָתוֹ שֶׁל הֶחָלָל,
שֶׁאֵינוֹ מַעֲדִיף אֶת הַמּוּבָן
עַל הָאַקְרָאִי
אֶת הַקּוֹל הָאֶחָד
עַל רִבּוּי הַקּוֹלוֹת,
אֲנִי, אֵינִי שַׁיָּךְ לְשׁוּם מָקוֹם,
אֵינִי רָשׁוּם בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם מִרְשַׁם אֻכְלוּסִין,
אֲנִי כְּכֶתֶם נֵפְט עַל הַמַּיִם בְּלֵב יָם.

(17.6.12)

שגיא אלנקוה

שגיא אלנקוה הוא יליד 1977 ומתגורר בחדרה. למד מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה. ספרו הראשון "קונכיה" (ירון גולן, 2009) זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים. ספרו השני, "פינה: יומן שירה" יצא בהוצאת עיתון 77 בשנת 2011.

השירים המובאים כאן הם מתוך הספר השלישי, "חפץ" בהוצאת עמדה, אשר יגיע החודש לחנויות הספרים.

שירים קודמים ביקום תרבות
אלנקוה בלקסיקון הספרות העברית החדשה
שני שירים בוויינט
בפינת "משורר באור" באתר של נילי דגן

אודות דניאל עוז

עורך מדור השירה של יקום תרבות לשעבר. תושב תל אביב. בשנות ה-00 הוביל את הלהקה הכלית "המפתחות לצוללת". ספר שיריו "חיי החול" יצא בהוצאת "כתר", 2010. הפואמה "שיירי אהבה" יצאה בהוצאת "אבן חושן", 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים . קישור קבוע.

2 תגובות על שירים מתוך "חפץ" של שגיא אלנקוה

  1. מאת מאוד יפה השיר "ספוטים דמיוניים":‏

    איזה כיף לקרוא משורר אמיתי. 2 הערות כלליות (לא מתייחסות לשיר המושלם "ספוטים דמיוניים"): באופן כללי חיזוק הביטחון העצמי שלך והכרת ערכך יועילו לשירים (כי זה מה שקצת פוגם). עוד דבר: אהבתי את האזכור הדרך אגבי של מזוזות ב"ספוטים דמיוניים", זה בעצם נותן להבין רקע אותינטי עמוק מאוד שקיים בשיר, וזה ללא מאמץ מלאכותי. יופי!

  2. פינגבאק: ספר שירי החדש בהוצאת עמדה - דבש

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*