יורם קניוק, דת שנאה ומידת הרחמים

 

יורם קניוק אחד מהסופרים החשובים של המדינה ושל התרבות העברית נפטר השבוע.ומכיוון שהיה מי שהיה ומה שהיה מותו לא עבר גם ללא התקפות חריפות מצד מתנגדיו הרעיוניים. שראו בו ואולי בצדק נציג  רוחני מרכזי של התרבות העברית בארץ ישראל.כ"חילוני להכעיס" ונציג מרכזי של "ארון הספרים החילוני "  כפי שהיו אבותיו הרוחניים ממיכה יוסף  בן גריון ואילך.

אברהם גולדברג עונה לאחת המתקפות החריפות האלו.

יורם קניוק דת שנאה ומידת הרחמים

אברהם גולדברג

"כשאני שומע שמת אחד משונאי היהדות שהצהיר על עצמו שהוא רוצה להיות חסר דת שנישא לנוכרייה …….זה הילדים שלו כי הם גויים; וכשהוא מת שרת התרבות ……באה ומספידה את ההפסד הגדול ששונא היהודים הזה מת – זה לא ייאמן כי יסופר. זאת התרבות היהודית? על זה אנחנו מדברים? זאת מדינה יהודית? זה מה שעשו לעם ישראל?".

ישראל אייכלר ,גידף את יורם קניוק לאחר מותו.

 פלט אמירות הספוגות ברשע ושנאת אדם  מלועו של ח"כ ישראל אייכלר, עם פטירתו של הסופר יורם קניוק, "הספד" של  שופר הנהגת הציבור שומר המסורת והמוסר היהודי חבר בכנסת  ישראל על מותו של סופר עברי במדינת ישראל , מציירות את ההנהגה היהדות התורנית ,כמטיפה לשנאה לאחר ,לשונה ,לזר.  יהדות של תיעוב למי שאינו נימול ,שנאה יוקדת של רבנים לתושבי הארץ הערביים ולמי שמוכן להידבר איתם ועתה גם כנגד יהודי שלא היה  מוכן  לשמור מצוות ואף הצהיר על כך בריש גלי.

  . השבוע בחרו עשרות אלפי מאמינים ההולכים בדרכי השם  להתאסף  בניו יורק בראש חוצות  ולגנות אותנו , את יושבי הארץ הזו שאינם הולכים בדרכם . עצוב היה לראות ולשמוע את אותם כהני דת נטולי חסד ורחמים שאש שנאה יוקדת שורפת את גרונם ,יושבים תחת הדגל האמריקאי מכונסים כגוף אחד , ובפיהם אך שנאה ליהודי החילוני שנאה לממסד הציוני ולמדינת ישראל.

אז איזה סיכוי יש לגר בארצנו , לכמה אלפי פליטים שחורי עור  הכלואים אי שם במתקני מעצר בדרום השומם או לאלה מהם שטרם ניצודו כחיות , שעדיין מתחבאים במשכנות עוני בפרברי העיר הגדולה ,לזכות למידת החסד והרחמים מכוהני דת מחופשים במעילים שחורים ובמגבעות ליטאיות .איזה תקווה לחסד האל לפליטים  , ממי שנושאים את שם האלוהים בפרהסיה לשווא, מנושאי כליו הנאמנים שאת  מוסר נביאיו נטשו ?

הנה דברים שכתב כהן דת אחר ,ארכי בישוף קתולי ,שאלוהיו שלו ציווה עליו לשמור על צלם אדם באשר הוא יצור אנוש  גם אם אינו שייך לכנסיה. זהו תרגום חופשי   ממכתבו של כהן הדת סליג'ה אודות הגליית יהודי טולוז

,"ישנו מוסר נוצרי ויש מוסר אנושי,המטיל  [עלינו] את החובה להכיר בזכויות האדם.החובות והזכויות הינן מיסודו של האדם ומקורן באלוהים.אפשר להפר אותן ,אבל אין בכוחו של בן תמותה לבטלן.

כאשר  הילדים הנשים הגברים האבות והאמהות מובלים כעדר בקר לשוק כאשר בני משפחות מופרדים ומגורשים  ליעד נעלם , נגזר עלינו שנחזה בחזיון העצוב הזה.

מדוע הזכות למקלט בכנסיותינו  נעלמה? מדוע  אנו נכנעים?

אלוהים רחם עלינו, אימנו הקדושה התפללי על  צרפת . כאן במחוזותינו  במחנות הסגר של נואה ורסבדו. מוחזקים אנשים בסבל. היהודים הם הגברים ,היהודים הם הנשים. אין להתיר הכול נגדם ,נגד הגברים נגד הנשים נגד אבות ונגד אימהות .הם כולם חלק מהמין האנושי; הם אחינו כמו כל האחרים ,.אל לו לנוצרי לשכוח זאת.

צרפת מולדת אהובה השומרת בזיכרון כל בניה את המסורת של הכבוד לאדם ,לאנושי,צרפת אבירה ונדיבה,אין לי ספק ,אינך אחראית לזוועות אלו"   23 אוגוסט 1942 

הארכי בישוף הקתולי סליג'ה מטולוז הציל במכתבו זה שמאמיניו קבלו כלשונו  עשרות יהודים מגירוש ובכך הציל את חייהם. הוא עשה זאת כשהטירוף היה בשיאו וגירוש יהודים היה חוק הארץ ופקודת  ממשלת אדם  אבל לא החוק האלוהי המצווה לשמור ולהגן על כל נרדף גם אם הוא יהודי .הוא רשום ביד ושם כחסיד אומות העולם.

צא ולמד אייכלר צאו וקרעו קריעה גדולה רבנים העוסקים בדין רודף ,ברדיפת כבוד ובהכאת חיילים  ,על שאבדתם את מידת הרחמים והחסד לאחיכם לאחר לזר לפליט ולנרדף.  

 

אודות אבי גולדברג

בעל תואר בפילוסופיה ובמשפטים. עורך דין ומנהל חברות. פרסם את "מסדר קוזימה" בהוצאת ידיעות ספרים 2007 ו"חוף בלי ים" 2012.את ״רצח בטור דה פראנס״ בשנת 2013, ואת ״אל תקרא לי סוחוי" בשנת 2017​. פרסם "סיפורי חיים" במוסף הנדל"ן של דה מרקר.
הפוסט הזה פורסם בתאריך סופרים, תרבות עם התגים , . קישור קבוע.

4 תגובות על יורם קניוק, דת שנאה ומידת הרחמים

  1. מאת עמנואל רונה:‏

    אתחיל במשל: בהלווית גביר שלא היה ידוע כ"צדיק" גדול, נקרא הרב להספידו. פתח הרב ואמר:
    "כולכם מכירים את הנפטר ואין לי הרבה מילים טובות להגיד עליו… אבל לעומת בנו שעומד כאן היום, הוא היה ממש מלאך!" לפי הדת והתרבות היהודית, אין מדברים סרה במת. לכן אני מטיל ספק רב ביהדותו של "כבוד הרב" ישראל אייכלר. המגדף את המת. כדי לשים דברים על דיוקם יורם לא התקחש אף פעם ליהדותו ציטט מהמקורות לעיתים קרובות והיה בן-אדם ואולי אף יהודי טוב יותר מכבוד הרב אייכלר. בקשתו להרשם כחסר דת הייתה חלק מהוויכוח על רשימת הלאום (הדת) בתעודת הזהות דבר הגורם להפלייה ולקשיים רבים שמרימים עליהם רבנים נכבדים כמו ישראל אייכלר. וזאת חשתי על בשרי: למרות שאשתי (שתבדל לחיים ארוכים) התגיירה גדת וכדין (ע"י רב אורטודוקסי) הרי שהרבנות (מסיבות שונות ומשונות) לא הכירה בגיורה דבר שגרם לה סבל רב ובני נאלצו (לייתר ביטחון כמו שהתבטאו הרבנים הנכבדים) להתגייר שוב בעצמם כדי לשאת את בחירת ליבם (בני הם דתי ואחד מהם אף התחרד, דבר שגורם לי צער רב לפעמים.)

  2. מאת אביטל קשת:‏

    אני חושבת שמין הראוי היה לסקור את ספריו של קניוק, זה היה נותן תשובה טובה. וגם מעניין עבור מי שלא קרא.
    ככה המאמר די מבולבל, קודם כל מה הקשר של דין רודף לאיכלר? צבא, הוא בכלל רוצה תורה ולכן שונאים אותו.
    המריבות בין שומרי מצוות ולכאלה שלא הפכו למגוחכות.
    על איכלר נאמר שהוא טפיל, תולעת ולמה לא. חכם לא היה אולי משיב במקום שמת מוטל, בטח שטעה. אבל אם אתה רוצה להתעלות, עליך לענות ברמה הרבה יותר ענינית.
    היהדות החרדית לא רק ודפת שחורי עור, היא גם משמרת אוצר של מליון ספרים שהיה נעלם בדרכו של בן גוריון בלבד.
    זה לגיטימי לשמר את מורשת קניוק, אבל בדרך של למידתה. ולא של גידוף הדדי. וזה שהוא התחיל לא מעיד על בגרות הנפש.

    שבת שלום.

    • מאת אבי גולדברג:‏

      אביטל תודה
      על שהקדשת זמנך לקריאה,יורם קניוק והגידוף שהוטח בו הוא סממן להתדרדרות ההנהגה הרבנית חרדית ,דין רודף ,חוסר חמלה לגר ולזר,התכנסות והשמצת מדינת ישראל בין הגויים ,כולם הובאו כדוגמאות לדת השנאה וההדק לכך היה השתלחותו של נציג ההנהגה החרדית בכנסת ישראל בסופר שלא יוכל להשיב כבר לקיטונות הרפש מפי מי שאמור לשמור על היפה במסורת ישראל ועל ערכיה.
      שבת שלום אבי גולדברג

  3. מאת אביטל קשת:‏

    המגיב עמנואל רונה לא קיים, בקשר לאבי גולדברג לא בדקתי, אני קיימת, אפשר לפגוש אותי.
    ובקשר לגיור, גם לנו במשפחה אירע מקרה דומה, איש שנתנו בו אמון אך נפל בינינו סכסוך מסוים, הלך וסיפר שקרים ברבנות על מקורבים לנו, ולא אכפת לו שלהם לא היה כל קשר לעניין. , זהותו ידועה לנו, אך לא נבוא איתו לידיי ריב. זה קורה הרבה. כל הכבוד לילדים בסיפור הדמיוני או החצי אמיתי, שהבינו שהיהדות אינה רק רבנות, יש כל מיני רבנים. גם כאלה שאינם מתוקשרים. והם מפיצים היא זהות ואוצר עתיק ויקר יומין בהרבה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*