ההיסטוריה הסודית של באר שבע

תל באר שבע

ההיסטוריה הסודית של באר שבע

לפני כמה ימים הופעתי בבאר שבע ונתתי שם הרצאה על העיר ועל תולדותיה ומקומה בספרות העברית.בחור חובב משחקי תפקידים בשם איתן  ויקטור שמע את ההרצאה התרשם ופנה אלי לקבל מידע נוסף על ההיסטוריה הקדומה  של באר שבע עבור משחק תפקידים שאולי יצור בנושא.

את ההיסטוריה של באר שבע הקדומה של ימי התנ"ך ,הסברתי לו,  יש להבין על רקע העובדה הבסיסית שהיא הייתה המתחרה הגדולה והקדומה יותר של העיר ירושלים.לתואר המרכז הפולחני הקדוש מכל של ממלכת יהודה.  באר שבע בימי התנ"ך לא הייתה  "סתם " עיר בדרום יהודה על גבולו של מדבר הנגב.  היא  לא הייתה רק הנקודה הדרומית ביותר של הארץ לעומת מקדש דן שנחשב לנקודה הצפונית ביותר.

באר שבע  בכלל לא הייתה אז נקודה דרומית נידחת,אלא עיר מרכזית  , היא הייתה  אחת הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל, ובימי התנ"ך גם אחת הקדושות ביותר. ותקופה שקדמה לעלייתה של ירושלים , הקדושה ביותר בכלל, והיא נחשבה אז כשער לעולמות העליונים.

איתן ויקטור שואל :  ההתעניינות שלי בנושא מקורה כמובן מאהבה לתחום ההיסטוריה/ארכאולוגיה (חפרתי ליד מיתר לפני שנתיים) /סוציולוגיה/אבולוציה של חברות אדם ורעיונות/דת/תאולוגיה וכולי, וגם משום שאני עובד על עולם פנטזייה משלי (אם אתה אוהב פנטזייה אז בכלל הייתי רוצה לדבר על פנטזיה בכללי ובמיוחד על הספר שלי), שאני מכוון אותו שיהיה היפר-ריאליסטי. ז"א עולם עשיר ודינמי גם מבחינה תרבותית שהגיע לאן שהוא היום בתהליכים הגיוניים ורחבים ולא עוצר פה- אלא גם ממשיך להתפתח. מהי הטענה שלך בדבר מעמדה באר שבע בתור טוענת לכתר הבירה הדתית מלבד ירושלים? אני הבנתי שטענת שהיא הייתה לבדה בזירה, ואם כן- מה דינן של שילה והמקדשים בערד ובבירת ישראל (ששכחתי את שמה)?

אלי :באר שבע הייתה המתחרה הדתית הגדולה של ירושלים בממלכת יהודה ביחד עם חברון.שאר המרכזים הדתיים כמו בית אל ושילה ודן היו בממלכת ישראל ,אז הם לא באמת התחרו עם ירושלים. היא בניגוד לירושלים הייתה מקושרת  באופן הדוק ביותר לאבות אברהם וליצחק שלפי התנ"ך חיו שם,. שם הם חפרו  בארות וכרתו בריתות עם אבימלך מלך הפלשתים שחי באיזור במקום שנקרא גרר.  שם נולד ישמעאל ושם שלח אברהם את הגר וישמעל לנדוד במדבר ליד באר שבע ששם פגשו במלאך . ושם היה מקום מוצאו של יעקב נכדו של אברהם. על יעקב מסופר שיצא מבאר שבע לפני שחלם את חלומו על המלאכים העולים ויורדים.

וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם.

בראשית כא לג

ככל הנראה היה קיים כאן מקדש ל"ה' עולם "שהיה מצוי כאן בתקופה קדומה ביותר אחד המקדשים החשובים של ממלכת יהודה  שבו נוצרו סיפורי האבות אברהם ויצחק ויעקב  ואולי מכאן החלה ההתפשטות  האמונה בה' שלדעת קטעים אחדים במקרא היגיעה במקור מאדום ומדין וממדבר סיני הגובל בנגב.ניתן לשער ששם נוצרו יצירות הספרות על אברהם ויצחק שנכנסו לבסוף לספר בראשית.

איתן  ויקטור שואל : מה תגיד אם אומר שאברהם גר בבאר שבע- ותו לא? היה כאן מקדש קטן, אולי כמה סופרים אך בעיקר רועי צאן ומדבר. אם היו פה סופרים- להיכן נעלמו?

אלי : אנחנו יודעים שהיו סופרים בבאר שבע ,מאחר שסביר להניח שמי שכתב את סיפורי אברהם ויצחק על באר שבע ,היה  תושב באר שבע ,או העיר שבע שהייתה בסביבתה .ואחרת לא היו טורחים לכתוב על מקום  מדברי מרוחק כזה אם היו חיים נניח בירושלים או בחברון או בשכם. כל הסיפורים על עלילות אברהם ויצחק הגר וישמעאל  באיזור באר שבע הם הגיוניים רק עם נכתבו  בידי תושבי המקום שהיכירו אותו היטב הם כתבו על הסביבה המוכרת להם ומיקמו בה את עלילות אברהם ויצחק. אנחנו יודעים שהיו יותר מאחד בבאר שבע  ,מאחר שישנן  גרסאות מקבילות על סיפורי  אברהם ויצחק בבאר שבע  וקשריהם עם מלך גרר אבימלך שלוקח בכל פעם את נשותיהם כאישתו. סביר להניח שכל אחת מהגרסאות האלו  נכתבה  בידי סופר אחר שחי בבאר שבע  והן אוחדו רק בידי עורך מאוחר. מן הסתם הסופרים האלה היו קשורים למקדש בבאר שבע ואולי שירתו בו ככוהנים וכסופרים.לדעתי הייתה קבוצה שלמה של סופרים שחיו בבאר שבע ואנו מוצאים את יצירותיהם מעובדות בספר "בראשית ".

באר שבע  הייתה עירם של בני יהודה ובני שמעון כאחד.מה שמראה ששבטים שונים שלטו באיזור בתקופות שונות. אבל המקדש ניתן לשער נשאר אחד מקדש מרכזי לכל איזור הנגב לצד' מקדש נוסף שהיה קיים בערד. .

וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל.  ב וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה–שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע.  ג וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו, וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּקְחוּ-שֹׁחַד–וַיַּטּוּ, מִשְׁפָּט

( שמואל א' פרק ח' פס'  א-ג)

על באר שבע אנחנו שומעים ששם חיו ושפטו  יואל ואביה, בניו של שמואל הנביא  ששירתו במקום כשופטים מושחתים.ומן הסתם הייתה מסורת באר שבעית מקומית  שהם אלו שיצרו את המקדש. והייתה מסורת נוספת שהם היו מושחתים.השאלה הגדולה היא מי יצר את המסורת שבניו של שמואל בוני המקדש בבאר שבע  היו מושחתים .

איתן :האם זאת רק מקריות שהם מושחתים או שמישהו היה צריך להוציא דיבתם רעה בגלל סיבה כלשהי?

אלי : לא מן הנמנע שהיה צורך להוציא דיבה על בניו של שמואל שמן הסתם נודעו כמייסדי המקדש בבאר שבע  ואולי נודעו בבאר שבע עצמה כצדיקים מופלגים.למי היה אינטרס להוציא דיבה כזאת ? לאנשי המקדש המתחרה בירושלים שהיה להם כל אינטרס שבעולם להקטין את מעמדו של המקדש בבאר שבע על מנת לחזק את מעמדם שלהם כמקום הקדוש מכל. ההשערה שלי היא שהפסוקים מספר שמואל הם רק קצה קצהו של  מגוון של מסורות שעסקו בבניו אלו של שמואל ובמעשיהם בבאר שבע. אולי היה ספר באר שבעי שתיאר את מעשיהם הגדולים של יואל ואביה מטעם חוגי המקדש של באר שבע  , והיה ספר מתנגד שחובר בירושלים של ימי חזקיהו בידי חוגי המקדש שם שתיאר את מעלליהם הרעים בבאר שבע.

במציאות ההיסטורית  לאחר  ימי יואל ואביה מעמדו של המקדש בבאר שבע רק הלך והתעצם. מבאר שבע היושבת בפתח המדבר הסתתר אליהו  הנביא מפני איזבל   ומשם יצא למסעו במדבר סיני אל המערה בהר סיני שבה דיבר עם האלוהים . ככל הנראה אז במאה התשיעית לפני הספירה בזמנו של אליהו  נחשבה באר שבע השער לשמיים שרק   שלאחר שעברת דרכו תוכל לדבר ישירות עם האלוהות.

עדות למעמדה הפוליטי החשוב של באר שבע באותה התקופה היא העובדה שצביה אימו של מלך יהודה יואש באה מבאר שבע.

במאה השמינית לפני הספירה היה המקדש בבאר שבע אחד המקדשים החשובים ביותר והתחרה עם זה של בית אל גלגל וירושלים.המתחרים  במקדשים האחרים לא שקטו על שמריהם.  הם ניהלו מאבק עז כנגד באר שבע. הם גם הפיצו  נבואות זעם על באר שבע של  עמוס הנביא שדרש :

אַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ  כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן. ( עמוס ה' ה')

עמוס המשיך וניבא נבואת  זעם  על באר שבע :

הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב, בָּאָרֶץ:  לֹא-רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא-צָמָא לַמַּיִם–כִּי אִם-לִשְׁמֹעַ, אֵת דִּבְרֵי יְהוָה.  יב וְנָעוּ מִיָּם עַד-יָם, וּמִצָּפוֹן וְעַד-מִזְרָח; יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת-דְּבַר-יְהוָה, וְלֹא יִמְצָאוּ.  יג בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹת הַיָּפוֹת, וְהַבַּחוּרִים–בַּצָּמָא.  ידהַנִּשְׁבָּעִים, בְּאַשְׁמַת שֹׁמְרוֹן, וְאָמְרוּ חֵי אֱלֹהֶיךָ דָּן, וְחֵי דֶּרֶךְ בְּאֵר-שָׁבַע; וְנָפְלוּ, וְלֹא-יָקוּמוּ עוֹד.

עמוס פרק ח

המקדש   שהושמץ בידי הנביא עמוס כמקום "עבודה זרה" נחרב לבסוף בידי שליחי המלך חזקיהו . וְהַמִזְבֵּחַ – בְּשֶׁל קְדוּשָׁתוֹ – פּוֹרַק וְנִגְנַז בְּקִירוֹת המחסנים  זמן קצר לפני שהעיר כולה נחרבה בידי המלך סנחריב האשורי במהלך בְּמַסַע הָעֲנִישָׁה שלו לדיכוי המרד בִּיהוּדָה בִּשְׁנַת 701  לפנה"ס בחורבן אפוקליפטי שנראה כמגשים את נבואות עמוס.

איתן -איך אתה יודע שחזקיהו דווקא  מחק את המקדש בבאר שבע ?

אלי :זה אנחנו יודעים לפי החפירות הארכיאולוגיות שמראות שהמקדש בבאר שבע נהרס בימי חזקיהו. התנ"ך  מספר שחזקיהו הרס מקדשים ומזבחות שונים ברחבי יהודה כדי להפוך את ירושלים למקום המקדש האחד והיחיד. אז הגיוני להניח שהוא האחראי להרס המזבח בבאר שבע.  זמן קצר לאחר מכן תקפו האשורים את באר שבע והחריבו אותה כליל לתמיד.לפחות למשך שנים רבות מאוד.

המלך האשורי סנחריב.האם הוא זה שהשמיד את העיר באר שבע?

איתן :איזו סיבה הייתה לאשורים להרוס את באר שבע ?הרי כך הם רק מאבדים מקום שישלם להם מיסים.הרי על ידי כך שהחריבו את באר שבע השער לנגב כל איזור הנגב איבד כל ערך כלכלי שהיה לו בשבילם.

אלי :זאת שאלה טובה:איזה אינטרס באמת  היה לאשורים להחריב ערים שונות ביהודה?

אבל הם עשו זאת כאמצעי ענישה כנגד חזקיהו שמרד בהם. אם אתה אומר שלא האשורים הרסו את באר שבע  שנהרסה באופן מוחלט כפי שמתגלה מהחפירות אז מי כן יכול היה להחריב אותה באותה התקופה  ? רק המלך חזקיהו.

ומאיזו סיבה?

סיבה טובה יכולה להיות אם נניח שהיה איזה שהוא מרד שפרץ נגדו  בבאר שבע כתוצאה מהריסת המקדש שלה בידי שליחיו. הארכיאולוגים חושבים שהאשורים הם האחראיים לחורבן ולא חזקיהו.אבל נכון הוא שאין עדויות ברורות שאלו היו דווקא האשורים שהיו אחראיים לחורבן באר שבע.   בכל מקרה בין שהמחריב היה סנחריב האשורי  ובין שהמחריב היה חזקיהו מלך יהודה   באר שבע שוב לא חזרה מאז לימי גדולתה כאשר הייתה השער האחד ויחיד  לשמיים שממנו יצאו אברהם, הגר, יצחק, יעקב ואליהו הנביא לתקשר  עם כוחות עליונים..

היא הוקמה  מחדש שוב כעוד ישוב רגיל בנגב. אבל הזכרונות מימי גדולתה בתנ"ך שרדו עוד שנים רבות.

על באר שבע הייתה האגדה המוסלמית הידועה על באר שבע שדווחה בידי הגיאוגרף המוסלמי הידוע יאקות מהמאה ה13 בשמו של אבן –עראבי בעל מסורות מפורסם באיסלאם שחי בראשית המאה ה-12. לפי אגדה זאת באר שבע היא המקום שבו יתקבצו המתים לראשונה ביום תחיית המתים באחרית הימים. הוא מכנה את היום הזה "יום א-סבע " כשמה של באר שבע בערבית . ומסיים באגדה קצרה על זאב שחטף כבשה והרועה הוציאה ממנו ואז אמר לו זאב :חכה חכה הוי לך ביום א-סאבא!"

לא מן הנמנע שמקורה של האגדה הזאת בבאר שבע הקדומה של ימי התנ"ך. האם שם נוצר במקור הרעיון של תחיית המתים ?

איתן :אז אתה רוצה לאמר לי שבאר שבע היא המקום שבו נוצרו סיפורי הזומבים?

אלי :לא מן הנמנע.סיפורים כאלה ממשיכים להתקיים למשך אלפי שנים.  העיר עצמה נעזבה בזמנם  של הערבים. והוקמה שוב רק בראשית המאה העשרים ב-1906  על ידי התורכים.כבר בעשור הראשון לקיומה התחולל בה אחד הקרבות הגדולים והמכריעים והמפורסמים  של מלחמת העולם הראשונה, בין התורכים והבריטים והאוסטרלים. הקרב האחרון בהיסטוריה שהוכרע בידי חיל פרשים.שהביא לכיבוש באר שבע בידי הבריטים . קרב שעליו הוסרטו שלושה סרטים שונים. אחד מהם הוא סרט על הארכיאולוג המפורסם אינדיאנה ג'ונס שמתואר כמי שהשתתף בקרב.

מאז היא הפכה לעיר השביעית בגודל האוכלוסייה בישראל, והשנייה בגודל השטח העירוני שלה.אבל באר שדבע של היום שוב אינה המרכז הדתי והרוחני שהיא הייתה בימי המלך חזקיהו .היום היא עיר שמודעת היטב לנחיתותה לעומת ערים כמו ירושלים ותל אביב.

הנביא עמוס אנשי המלך חזקיהו וסופריו עשו את עבודתם נאמנה.

המלך חזקיהו ,המחריב האמיתי של העיר באר שבע?

ביבליוגרפיה

זאב וילנאי באר-שבע :   עיר אבות ובנים : עם 47 ציורים ומפות /    [באר שבע] :   משרד החינוך והתרבות, (המחלקה לנוער), עירית באר-שבע, אגודת אכסניות הנוער בישראל ובית יציב בבאר שבע,   תשכ"ז 1967.מהדורה שנייה :: ירושלים : אריאל, 1982.

פנחס פלאי "עיר האבות באר שבע-ממשות ומשמעות במדרש, בפרשנות ובמיסתורין היהודי" בתוך ספר באר-שבע /  בעריכת: יהודה גרדוס ואליהו שטרן   ירושלים :   כתר, 1979

זאב.הרצוג,   בקעת באר-שבע, מנוודות למלוכה.   בתוך  מנוודות למלוכה, (1990) 215-241

, Lily. Singer-Avitz   Beershema – a gateway community in Southern Arabian long-distance trade in the eighth century B.C.E..   In: Tel Aviv, 26,1 (1999) 3-75

Herzog, Ze'ev.   Beersheba valley :   archaeology and its implications for the

biblical record..   In: Vetus Testamentum Supplements, 109 (2006) 81-102

,Yifat. Thareani-Sussely   The "archaeology of the days of Manasseh reconsidered " in the light of evidence from the Beersheba Valley..

: Palestine Exploration Quarterly, 139,2 (2007) 69-77

יצחק. גלעד,   7,000 שנות התיישבות :   השרידים הארכיאולוגיים בבאר שבע מן האלף השישי לפני הספירה עד סוף האלף הראשון לספירה בתוך באר שבע – מטרופולין בהתהוות, (תשסח) 303-331 2008

אביגדור ויקטור הורביץ, .   לדיוקנה של באר שבע במקרא :   קווים מינהליים ודתיים..   בתוך באר שבע – מטרופולין בהתהוות, (תשסח) 290-302 2008

יצחק  מיטליס .   "חי דרך באר שבע" :   למשמעותו של המזבח בתל שבע בתוך  על אתר, טו (תשסט) 21-26 2009

זאב. הרצוג    האם יש עדות לביטול מכוון של הפולחן בחפירות ערד ותל באר שבע?. : ארץ-ישראל, כט (תשסט) 125-136 2009

Herzog, Ze'ev.   Perspectives on Southern Israel's cult centralization :   Arad

Beer-sheba..   In: One God – One Cult – One Nation, (2010) 169-199

Ze’ev Herzog

Cult reform in the Kingdom of Judah

http://www.cpaf.cnrs.fr/IMG/pdf/Herzog_The_Cult_reform_in_the_Kingdom_of_Judah.pdf

ראו גם:

אלי אשד על באר שבע בספרות ובתרבות

סיפורי באר שבע:אירוע תרבותי חדש של "יקום תרבות "

חגית בת אליעזר סוקרת את אירוע "ימה של באר שבע "

אלי אשד :יומה של באר שבע על הפואמה "ינשוף האבן " יקום תרבות "

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

6 תגובות על ההיסטוריה הסודית של באר שבע

  1. תוכל להציב באתרך קישור למאמרי על פשר העלמות באר שבע מהפסיכוקוסמוס היהודי
    על פשר חידת באר שבע
    ומקומה בפנימיות ובקבלה
    גדעון

    http://www.gideon.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=326024

  2. מאת אלי אשד:‏

    קראתי את מאמרך על החשיבות המיסטית קבלית של באר שבע בימי האבות לשבט שמעון ולדוד המלך. הרעיונות מעניינים. .מאמר בעל רעיונות דומים במקצת של פנחס פלאי על חשיבותה המיסטית של באר שבע "עיר האבות באר שבע-ממשות ומשמעות במדרש, בפרשנות ובמיסתורין היהודי" מופיע ב"ספר באר שבע". מ-1979. אבל אתה מרחיק לכת הרבה יותר ממנו.
    אני לא מתיימר להרחיק לכת כל כך לגבי חשיבותה המיסטית של באר שבע.אני חושב שהיא הייתה עיר חשובה ביותר ומרכז דתי וספרותי תרבותי מהמאה העשירית או התשיעית עד המאה השמינית לפני הספירה כאשר נהרסה בידי האשורים ו/או המלך חיזקיהו.
    על זה יש עדויות ארכיאולוגיות.
    ומאחר שלדעתי חלק מסיפורי האבות נכתבו באיזור באר שבע ,אז באופן טבעי מושם בהם דגש חזק מאוד על חשיבותה ומרכזיותה הדתית והמיסטית של באר שבע,בדיוק כפי שיצירות שנכתבו בתקופה המקבילה על איזור ירושלים שמו דגש על חשיבותה של ירושלים ,( וכך מן הסתם היה גם ביצירות שנכתבו במקביל בבית אל ,בשכם ,בשילה ,בדן ,בגלגל,בשומרון וכו' שכל אחד מהם שם דגש על המקום שבו נכתבו כמקום המרכזי והקדוש מכל ).

  3. מאת משה גרנות:‏

    הטענה שלך בדבר מרכזיותה של באר-שבע וסודותיה – היא סבירה בהחלט.

  4. מאת אלי אשד:‏

    תודה.כדאי לציין שאני שקלתי סצינריו למשחק תפקידים המבוסס על ההיסטוריה הסודית של באר שבע.כזה שיהיה בעל שני חלקים :החלק הראשון מתרחש בימי המלך חזקיהו בימי בית ראשון ויעסוק בהעברת נחש הנחושת העתיק מבית המקדש בירושלים לבאר שבע הקדומה. והחלק השני יעסוק בחיפוש של הארכיאולוג הידוע אינדיאנה ג'ונס אחרי נחש הנחושת הנ"ל בבאר שבע של התורכים זמן קצר לאחר קרב באר שבע קרב הפרשים הגדול האחרון שבו ניצחו רוכבי סוסים , במלחמת העולם הראשונה.

    כן כן אינדיאנה ג'ונס אכן השתתף בקרב הזה והיה בבאר שבע לפי פרק סדרת הטלוויזיה "אינדיאנה ג'ונס הצעיר ".

    את משחק התפקידים עוד לא כתבתי,אבל מי יודע אולי בעתיד.בכל מקרה מן הראוי שתושבי באר שבע ידעו על ההיסטוריה האמיתית של ישובם. איש בולט בבאר שבע מסר לי שהמאמר הזה נקרא בידי ראש העיר של באר שבע שהתרשם ממנו מאוד. אולי כדאי שראש העיר יפיץ אותו בבתי הספר של באר שבע. אולי זה יעורר איזו שהיא גאווה מקומית בבאר שבע?

  5. מאת יוני:‏

    פרסום מרתק אלי! כל הכבוד.
    רק עכשיו נחשפתי לבלוג שלך ויש בו המון פרסומים מעניינים.

    הייתי שמח אילו היה כאן פרסום על ספרות אימה וספרות גותית עברית (או בשאר הלשונות היהודיות) בתקופות קדומות יותר, כלומר המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. אני בודק את הנושא הזה הרבה זמן אך אין לי את האמצעים להשיג אינפורמציה על ספרים ואת הספרים עצמם על מנת לקרוא בהם…

    מעבר לכך, ראיתי את הפרסום שלך על היכל התהילה של הפנטזיה העברית- פרסום נהדר. הייתי שמח אם תוכל גם לכתוב על כמה ספרי פנטזיה מעניינים בעברית (או אפילו יידיש, לדינו וכו') מהמאה ה-18 ולפני, אם יש כאלו.

    תודה בכל מקרה על כל מה שאתה עושה כאן,
    ובהצלחה בהמשך!

  6. מאת אלי אשד:‏

    עדי וולפסון כותב :
    באר שבע חוגגת היום יום הולדת-הולדתה של העיר הישראלית. העיר נוסדה במבצע משה, שנערך ב-21 באוקטובר 1948 בסופו של מבצע יואב לפריצת הדרך לנגב, וכחלק מקרבות מלחמת העצמאות.
    בעוד עשרה ימים, ב-31 באוקטובר, נציין גם 100 שנים לכיבוש העיר על ידי הכוחות של האימפריה הבריטית, וביניהם חיליי אנז"ק (גיסות הצבא האוסטרלים והניו-זילנדיים), מידי האימפריה העות'מנית. ברחבי העיר יתקיימו טקסים ומצעדים, ולצד בית העלמין הצבאי הבריטי יחנך מוזיאון אנז"ק, בנוכחות ראש ממשלת ישראל, ראש ממשלת אוסטרליה, ראש ממשלת ניו-זילנד וראש העיר באר-שבע.
    באר שבע היתה מאז ומעולם ישוב מרכזי. כאן ישבו מתיישבים עוד בתקופה הכלקוליתית, ויצרו תרבות ייחודית המכונה "תרבות באר-שבע". כאן ישבו שלושת אבותינו-אברהם, יצחק ויעקב, והעיר נזכרה בתנ"ך עוד לפני ירושלים. כאן שלטו הביזנטים, העות'מנים והבריטים. לכאן התקבצו עולים חדשים מכל כנפות תבל.
    כאן נכרת השלום הראשון בעולם, והתקיים קרב הרוכבים הגדול האחרון בתולדות האנושות. כאן נמצאת העיר היחידה שהוקמה מן היסוד בתקופת האימפריה העות'מנית בארץ ישראל (כ-400 שנים)-העיר העתיקה של ימינו, בתכנון אירופאי של רחובות שתי וערב (גריד) כמו של מנהטן. כאן הוקם אחד מהגנים הציבוריים הראשונים בארץ-גן אלנבי.
    באר-שבע היא אחת הערים המרתקות בישראל. היא ממוקמת בטבורה של המדינה, בין ארץ נושבת לבין מדבר, ובמשך שנים רבות הייתה צומת דרכים מרכזי שחיבר בין דרכי מסחר עתיקות ונתיבי תעבורה קדומים. לבאר-שבע, עיר האבות, היסטוריה ארוכה, במהלכה חיו ועברו בה עמים, מלכים ואימפריות, ובעיני הדתות המונותֵאיסטיות יש לה חשיבות רבה.
    באר-שבע, בירת הנגב, היא עיר כל הזמנים, המבקשת לשמֵר את העבר, לחיות את ההווה וליצור את העתיד. בבאר-שבע יש אתרים ארכֵאולוגיים והיסטוריים, אתרי מורשת, אתרי טבע ופריחה, תצפיות ונופים, ושכיות חמדה ארכיטקטוניות מתקופות שונות ומסביבה ערכי טבע ונוף ייחודים. המבקרים בה יכולים ליהנות מפסיפס צבעוני וייחודי של מראות, של קולות, של ריחות ושל טעמים.
    דְּרָכִים / עדי וולפסון (מתוך הספר "מטמון-שירים ומסלולי טיול בבאר-שבע)
    דֶּרֶךְ הַיָּם מְשַׂרְטֶטֶת אֶת מִתְאַר גּוּפָהּ
    מִמַּעֲרָב, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בַּמִּזְרָח
    וְדֶרֶךְ הָהָר, הִיא דֶּרֶךְ
    הָאָבוֹת, מִמֶּנָּה וּמַעֲלָה.
    וְהִיא, יוֹשֶׁבֶת בְּטִבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ
    יִשְׂרָאֵל, בֵּין אֵירוֹפָּה, אַפְרִיקָה וְאַסְיָה
    עַל סִפּוֹ שֶׁל מִדְבָּר,
    לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת
    מֵאָבוֹת, מִמְּלָכִים וּמִגֵּנֵרָלִים שֶׁחָלְפוּ בְּמֶרְחֲבֶיהָ
    מֵאִימְפֶּרְיוֹת, שֶׁנָּפְלוּ לְרַגְלֶיהָ, מֵאִתָּנוּ
    שֶׁבָּאִים וְהוֹלְכִים וְנֶעֱלָמִים
    בַּדְּרָכִים
    Paths / Adi Wolfson (translated by Ethelea Katzenell)
    The sea route sketches the contours of her body
    from the West; the King’s Highway in the East
    and the mountain trail, the Patriarchs’ path,
    go outwards and upwards from her.
    And she, sitting in the navel of the Land
    of Israel, between Europe, Africa and Asia,
    at the edge of the desert,
    remains unimpressed
    by forefathers, kings and generals who passed through,
    by empires, that fell at her feet, by us,
    we who come and go and disappear
    on the paths

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*