כותבת מחדש  את עולמה :שירתה של חגית בת אליעזר

מאת אלי אשד

סקירה על “השקת ספינת צפיה ( כרמל 2008)

ו”התנסויות ” ( כרמל 2012).

שני ספרי שירה הוציאה חגית בת אליעזר מתמטיקאית ואשת מחשבים ,  שני ספרים שמספרים  בסיפורים קצרצרים של כמה משפטים את סיפור חייה של אישה ישראלית עכשווית  ספציפית   שהיא אולי   מייצגת את המשוררת ( ואולי לא )  בעולם הזה עם בעלה וילדיה , עם הוריה ועם   ואהובה   , על שמחותיה צרותיה וכאביה     .ייתכן שהחוויות המתוארות בהם  הן  של חגית בת אליעזר עצמה ואז אפשר לראות את הספרים כאוטוביוגרפיים  אך באותה המידה אפשר לראות בהם כסיפור חייה של דמות בדויה שנוצרה בידי המשוררת והיא מתארת את חייה הבדיוניים בסדרה של שירים למעשה רק המשוררת יכולה לדעת ,וזה לא באמת חשוב מבחינת הקורא.

מה המתארים השירים אפשר להסיק משמות המדורים בספר “השקת ספינה “צפה ” אשה ואם ” ,אהובי הניצחי ” פרדה צפויה, אהבה שמחה ” או בספר “התנסות ” “מדורים כמו “חרדת אם ” “שיח שבור “עקה ” אודה ואתוודה “שירה אישית ” כזאת היא בדרך כלל לא בדיוק כוס התה שלי. שאינו אוהב לקרוא על חדירות עמוקות מידי של יוצר לחייו האישיים,ומעדיף לקרוא במקום זאת בשירה עיסוק ודיון ברעיונות מופשטים  עמוקים  שונים שכל קשר בינם ובין משורר שמאחוריהם הוא רק נושא לניחוש .

אבל חגית בן אליעזר מבצעת את החדירה הזאת לחייה שלה או של דמות בדיונית שיצרה היטב ,היא גורמת לקורא להתעניין בדמות הזאת ולהפוך את הדפים כדי לקרוא מה עוד יש למשוררת לאמר עליה.

אני מחבב גם את השימוש שלה ברעיונות מדעיים שונים כדי להציג  דרכם מצבים אנושיים בתכלית .

למשל השיר “לויין “

נמשכת אליך

כמו אל כדור הארץ

תחילה קשורה הייתי

אל מוט דגל היחידות

אך החבלים התבלו

והקשרים נפרמו

נופלת חופשית

( השקת ספינת ציפיה ” ע’ 25)

הרושם שנוצר מקריאה ראשונה הוא מבלבל:

לכאורה יש כאן  מעין שיר הומוריסטי אך בקריאה שנייה מתברר לנו שזהו שיר רציני מאוד ואף קודר המתאר מצב של השתחררות הדוברת מדיכוי רוחני והשגת עצמאות . המשוררת משווה את עצמה לירח המסתובב סביב כדור הארץ  מן הסתם המייצג גבר כלשהוא אליו היא פונה. וזה לכאורה מראה ש היא רואה אותו כעומד במרכז ואת עצמה רק כבת לוויה “לויין ” ,אך לבסוף היא משיגה ממנו שחרור המתבטא בנפילה חופשית .

והשיר הזה לדעתי ממצה היטב את התחושה של הקורא לאחר קריאת שני הספרים שמהם צצה תמונה של אישה הזקוקה מאוד לאהבה ,אבל גם יכולה להסתדר מצויין ומסתדרת מצויין בלעדיה.

כפי שאפשר לראות למשל מהשיר “שתיקה “:

 משתתקת תחת התסכולים

הצפויים לאשה כותבת את עולמה .

 מתחרה בעצמי

נחבטת בגבולות השפה

מגבלות הבנת הרגש

ואין לי איש מספיק קרוב

להיות חלשה לפניו

להבנות מנחומיו שישלו אותי

לעוד התקף הסתערות

שסופו ידוע.

( התנסויות ,ע’ 92)

הדוברת סובלת מבעיות שונות שמהם סובלת כל אישה כותבת  כולל בדידות .אך הרושם שנוצר מהשיר שלמרות הסבל שהיא חווה היא אינה זקוקה באמת לאהוב שיתפוס את מקומו של העולם שאותו היא יוצרת בכתיבתה ובדמיונה.

אז מה עדיף אהוב בשר ודם ? או עולם דמיוני שיתפוס את מקומו ,המשוררת לא באמת עונה ,אם כי מן הסתם הדוברת מעדיפה אהוב בשר ודם ,אבל היא ספקנית לגבי האפשרות שהוא באמת יעמיד את חייה על בסיס טוב יותר מאשר הם כעת.

הגישה של בן אליעזר  לנושא זה היא אמביבלנטית מאוד ולא בהכרך  ברורה.אפשר לפרש אותה בצורות שונות.

  אפשר לראות זאת   מביקורת   לכאורה ( אך רק לכאורה ) מעמיקה במיוחד על שירתה זאת של צדוק עלון  שבה  הוא טוען שבת אליעזר עוסקת בשני אלמנטים מרכזיים של חליי האישה בתלות האישה מוצגת כביכול כמי שתלויה באהבה  תלות שורשיה הם לדעת אלון כביכול מיסטיים , ובהקרבה  לדעתו האישה  המוצגת בשירה כמי שמקריבה את עצמה למען האב הבעל והבן .

לדעתו :” חגית מקבלת במודע את העובדה כי מימוש הוויתה הנשית אינו אפשרי אלא בתלות ובהקרבה. מימוש ההוויה הנשית הינו אפוא בהסכמה המודעת, הנובעת מתוך רגשות עמוקים – שורשיהם מי ישורם? – להקריב, להיות לקורבן ולקבל את הדין. לא רק שאין תרעומת בלבה על ההקרבה שלה היא נדרשת, אלא שבעצם ההקרבה היא רואה מימוש ההוויה הנשית”

 האומנם ? אני חושב שעלון  טועה ואינו באמת יורד לעומקם של  השירים אולי בגלל תזה שגויה שיש לו לגבי מהות  האושר האנושי. בן אליעזר עוסקת באישה כשורדת בפני יקום עוין  אישה מתמודדת  כל הזמן בבעיות קשות ובמשברים שונים אך היא עומדת בפני כולם בהצלחה גם ואולי בעיקר הודות לכתיבת המשמשת לה כמגן וכבסיס מיצב בעולם העויין.הגיבורה של חגית בת אליעזר היא מעל לכל ואחרי הכל שורדת בעולם עויין. עולם שאמנם יש בו אהבה אמיתית לזמן מה לפחות  שלפעמים מקלה על החיים. ויש בו חיפוש בלתי פוסק אחרי האהבה כפי שמראים שירים  בספר “התנסויות ”  אך האהבה הזאת היא זמנית ,היא נותנת טעם לחיים אבל החיים האלו הקשים הם חיים של שרידה בלתי פוסקת.

אלא שהדוברת והמשוררת שמאחוריה רוצים להשיג הרבה יותר משרידה בלבד.היא רוצה אקסטזה ,של יצירה. היא מודעת לכך שרק הודות ליצירה יש לה אפשרות מתי שהוא להשיג את האושר ותשוקה האמיתית שביצירה הגדולה .וכפי שמתארת זאת המשוררת :

 “אי שיויון

 “משוררים גדולים כבר מנוחים בגילי

ואני עדיין מדשדשת בקצה קצהו

של הזנב לאריות

ללא כל סבירות להגיע לרעמה

 בטלו את ההזדמנויות שלי

כי כל סיכוי 0<מזניק אותי בלהיטות

של כלב הנובח על כוכבים רחוקים

( התנסויות ע’ 97)

 האם רומזת המשוררת שההישג האמיתי הוא לא דווקא במציאת אהבה אמיתית ולהיות קורבן לגבר כלשהוא  אלא ביצירת יצירה אמיתית וגדולה ?

לדעתי כן. בסיכומו של דבר מה שמשך אותי בספריה של חגית בת אליעזר היא התחושה שלאחר כל יום  קשה ומדכא המשוררת קמה מחדש על מנת להתמודד מחדש עם היקום וליצור אותו בחדש בתנאיה שלה.

 ראו עוד על חגית בת אליעזר :

שיריה של חגית בת אליעזר

חגית בת אליעזר בלקסיקון הסופרים

 אריאלה.הלול-דימנד,  הלב כאלקטרון חופשי.  עתון 77, גל’ 332 (אלול תשס”ח, אוגוסט-ספטמבר 2008), עמ’ 9.

שוש וייג על “התנסויות “

להביט בשטן בעיניים :מנחם פאלק על התנסויות

צדוק עלון על חגית בת אליעזר

 

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים + 2 =