"העתיד הוא שלנו ": הרצל בבית הקפה הספרותי.

 

תיאודור הרצל סטודנט למשפטים ,בתקופה שבה היה חבר בקבוצה הספרותית "הכיוון החדש".

 העתיד הוא שלנו :הרצל בבית הקפה:סקירה על פיליטון  של הסופר תיאודור הרצל "בית הקפה של הכיוון החדש"

הסקירה הזאת מבוססת על סקירה של קרל רוזנפלד שהופיעה בפרק "הפיליטוניסטן "בספרו " הרצל הסופר /   בתרגום י.טולקס  תל-אביב :   ניומן,   תשט"ו  1955  ע' 114-117 .

לרגל היום היחיד ברשימת האירועים של המדינה שנקרא על שמו של סופר ועיתונאי וכותב סיפורי מדע בדיוני  "יום הרצל" הנה רשימה על "פיליטון" (( רשימה עיתונאית –ספרותית)  מעניין מאוד של הרצל שלצערנו לא תורגם מעולם בשלמותו לעברית והוא קיים רק בגרמנית בספרו הראשון והנדיר מאוד  של הרצל "חדשות מוונוס "( Neues von der Venus 1887).

 

 וונוס היא אלת האהבה והאירוטיקה  אך למרות השם האירוטי אין בספר זה שום דבר אירוטי. הספר כינס 18 יצירות מוקדמות של הרצל שיחות רשימות וסיפורים קטנים  שחלקם או רובם  הופיעו תחילה בעיתונים של וינה וחלקם דנו בשאלות האהבה בחוגים ובשכבות שונים של החברה.  הספר  זכה לתשומת לב מועטה מאוד.הרצל כתב עליו לימים במרירות :" "קובץ הפיליטונים "חדשות על וונוס" ו""ספר האווילות " שיצא לאור אחריו ( 1888) –למרבה הצער לא זכו להצלחה מרובה. מה גרם? מי יודע ? מעט מדי פרסומת ,גנוני מתינות יתר על המידה ? או חולשת הכתבים ? כתוצאה  הסתלקתי גם ממקצוע כתיבת הספרים. לזמן מה לפחות. "

בכל  זאת למרות חוסר ההצלחה של " שיחות מוונוס " היו שם  שני פיליטונים בולטים במיוחד : " רואה  המחשבות " היה אחד הסיפורים הראשונים שעסק בטלפאט מנקודת המבט שלו.( והוא תורגם לעברית.)

 הרשימה הבולטת השנייה נקראה " בית הקפה " של הכיוון החדש ". והיא מעניינת מאוד,גם את מי שאין לו עניין היסטורי בבתי הקפה הבוהמיינים של וינה של ימי פרנץ יוזף. הפיליטון  זכה להצלחה והרצל  ניסה להמחיז אותו למחזה בשם "מועדון האידיאליסטים " אבל ככל הנראה המחזה לא הושלם מעולם,וחבל.

הרצל כמחזאי סופר ועיתונאי היה בוהמיין מושבע ומטבע הדברים היה מבקר את בתי הקפה הוינאיים המפורסמים שם ישב בחברת סופרים משוררים ציירים פסלים שחקנים מוסיקאים ומחזאים.ועל רקע זה כתב את הרשימה "בית הקפה של "הכיוון החדש ".שבה תיאר את חייה של חבורת יוצרים  בוהמיינים  שאליה היה קשור  זמן מסויים בראשית שנות השמונים של המאה ה-19  קבוצת "גאונים שואפי גדולות ואובדי דרך " שכינתה את עצמה "הכיוון החדש". במסה זאת של הרצל   שיש בה משום מצבת זכרון ספרותית לחוג חבריו ומקורביו הספרותיים בימי האוניברסיטה שלו האיר הרצל  את האנשים המוזרים והמופלאים שמלכו בבתי הקפה שבהם היה מבקר משל היו אלילי יוון על האולימפוס שמכריזים בקולי קולות על "מרכבת הדמיון של יצירותיהם".

בית קפה וינאי ,סוף המאה ה-19.

 בית הקפה הוינאי  שבו נהג הרצל  לבקר באופן קבוע בזמן שעסק בלימודי המשפטים  המה מלבד קבצנים מבקשי נדבות ורוכלים המחזרים על הפתחים,גם ממחברי סימפוניות לא מושלמות  ממשוררים ששיריהם מעולם לא ראו את אור הדפוס ,פילוסופים יוצרי שיטות גאוניות או שגעוניות,  ציירים מומחים בצביעת גלויות וחדרי מטבח ושאר אמנים מזי רעב. בבית קפה זה היכיר הרצל באופן יסודי את חיי הבוהמה המגוונים והרוחניים מצידם הטוב והרומנטי וגם מצידם ההרסני.

אולם בין כל הערב רב האמנותי השאפתני הזה נמצאו  לדעת הרצל גם כמה יוצרים כישרוניים באמת והם נתנו לעצמם את השם "הכיוון החדש". הייתה להם מטרה לחולל מהפכה דרמטית בכל שטחי החיים החברתיים האמנותיים והמדיניים ". השמות של הדמויות בפיליטון הם כנראה בדויים ,אך הם היו מבוססים על דמויות אמיתיות שהיו מוכרים לכל בחוגי בתי הקפה הספרותיים של וינה בשנות השמונים ונעלמו ומוכרים במקרה הטוב רק לכמה חוקרים של בתי הקפה של וינה בסוף המאה ה-19.

הרצל היה מבלה בחברתם בנעוריו בתקופה שבה למד משפטים באוניברסיטת וינה בשנים 1878-1884 ובשנה שלאחר מכן כאשר ניסה לעסוק ללא הצלחה בתחום המשפטים.   

הרצל מספר :

"כאשר דרכה רגלי לראשונה בבית הקפה של "הכיוון החדש " תוך כדי בריחה מהדיונים  המשפטיים האינסופיים    שמעתי את משק הכנפיים ההומה של תקופה חדשה! כאן בזווית הימנית שמלמטה היו משוחחים ללא הרף על בעיות חובקות עולם,ציירים משוררים מוסיקאים והוגי דעות אנשי מחשבה ומעשה שלעתיד לבוא התלכדו והזדמנו לבית קפה זה להתווכח על תכניות רמות ונעלות "הכיוון החדש".

שם גיליתי  כי בנוסף לפסקי דין קיימים עוד נושאים חשובים ברומו של עולם ,ואולי חשובים לעין ערוך. "

את "הכיוון החדש " תיארו חברי הקבוצה במניפסט שלהם כך :"האנושות כמהה ונכספת למשב רוח חדש ומרענן בשירה במדע ובמדיניות. בכל אשר תפנה ותביט תמצא ,בכל השטחים ,שיטות שנתיישנו וגאונים מזדקנים מן ההכרח שיתחוללו כיוונים חדשים ורעיונות חדשים".

 בפיליטון מתאר הרצל את אופיים של אותם גאונים זעירים אנשי "הכיוון החדש "שנהגו לשבת בית הקפה ולקבוע שם את הכוונים העתידיים של התרבות והאמנות.כשהם נוקטים בסיסמה חובקת העולם  :"העתיד הוא שלנו ".

הרצל סיפר בפיליטון :"בתוך זווית בית קפה היסטורית זו ,על הכסאות הרקובים שלו ביליתי זמן מסויים ( חודשים או שנים ? לא נדע הרצל לא מפרט א.א. ) בחלומות או בויכוחים. במהירות רבה הסתגלתי לחיי "הכיוון החדש ".נהגתי מנהג גאוניות מעושה ודיברתי בזלזול מתנשא על אלה שזכו לראות ברכה בעמלם בעולם הספרות והיצירה בניגוד לחברי "הכיוון החדש" השחצניים. וכתוצאה לא ארכו הימים ומנהיגי הקבוצה הפכו לחברי הקרובים".

הבולט בהם היה גוטפריד בראון יוצר תוכנית העבודה האידיאולוגית המדינית המעשית של החבורה.הוא היה נואם בחסד ,עיתונאי זריז ואיש אשכולות .הוא בא מהמעמדות הנמוכים והרעים בקולו כנגד תנאי החיים הקשים שלהם שאותם הכיר מכלי ראשון.הרצל מתאר אותו כבעל אופי אידיאלי נדיב לב אחד מ"בני הנפילים ".

מלבדו הוגי הדעות של הקבוצה היו בלונץ "הכעוס תמיד" וקריישה החוקר המעמיק. קריישה היה  הוגה דעות מרשים באימרותיו הפילוסופיות  שיצר שיטה מטפיסית חדשה שאמנם נגנזה בכתב יד ומעולם לא ראתה את אור הדפוס. כוונתו הייתה להילחם מלחמת מצווה בפילוסופים הבולטים של התקופה   אך דבר לא יצא מכך.

מבין חבורת המשוררים שהיו קשורים לקבוצת "הכיוון החדש " בלט גרוניוואלד ,פייטן רב רגש שחונן בכישרון לירי גדול וכתב שירים רבי רושם  שאמנם רק כמה יודעי ח"ן הכירו אותם אפילו במסגרת אותו  בית הקפה שקמל וכמש מקץ שנים והיה כלא היה.כמוהו כאחרים בקבוצה.כל עמודי האור האלה של "הכיוון החדש " מציאות היום יום האפורה ולפעמים השחורה הכריעה אותם לבסוף לתוך לוע האבדון האישי והתרבותי.

נראה שיצירותיו הספרותיות הראשונות של הרצל אלה שכתב באוניברסיטה נוצרו במסגרת של חבורת "הכיוון החדש " ושם מצא עידוד רב לנסיונות הספרותיים ראשונים כמו יומן הנעורים שלו שבו כתב סקירות רבות ומפורטות על ספרים שונים שקרא כנראה בעצת ובעידוד אנשי "הכיוון החדש".

כעבור זמן מה של חודשים או שנים של פעילות אינטנסיבית במסגרת החבורה  פרש הרצל מ"הכיוון החדש " לאחר שהחל לפקפק בכוחה המשכנע של תוכניתו החברתית  של בראון למרות שזה הוסיף להלהיב בנאומיו כמקודם.   הרצל הצעיר המפוכח  היגיע למסקנה שאין הרבה סיכויים לחבורת ה"כיוון החדש " ולסיסמתם חובקת העולם "העתיד הוא שלנו " ,ומרגע שאבדה לו האמונה בהגשמת הרעיונות של חברי חוג זה היגיע למסקנה נוספת  שביזבז לריק את ימין עם חברי החוג בבית הקפה. וכל "ההתפרצויות ללא גבול של התנשאות עצמית" ,לא היו אלא "מליצות מפוצצות של דקדנטיות ויוהרה חולנית שעלתה כפורחת" והוא החליט להשתחרר ממנה בעוד מועד לפני שישקע בתוכה לחלוטין.

הוא עוד המשיך לבקר בבית הקפה של אותם "אנשים עליונים" אובדי דרך אבל בהדרגה הפסיק.ושוב לא שמע מה עלה בגורלו של "הכיוון החדש".

אחרי כמה שנים והוא כבר פיליטוניסט  מוכר ובולט מאוד  בעיתוני וינה  ומחזאי שכבר כתב והעלה על הבמה  כמה מחזות,   חזר הרצל  לאותו בית קפה. הוא מצא שהרהיטים הוסיפו ודהו אבל השולחן הקבוע של "הכיוון החדש" עמד ריק ללא יושבים. התברר לו שהקבוצה התפוררה והתפזרה  מזה שנים.הוא מצא רק את הפילוסוף  החולני בלונץ שסיפר לו בצער שמבין חברי הקבוצה רק כמה בודדים הצליחו למצוא לעצמם עמדות צנועות בחברה וכל השאר ירדו והתנוונו לחלוטין.

"הכיוון החדש " נעלם ואיננו כמו עוד מאות או אלפי קבוצות ספרותיות זעירות מסוג זה שצצו להן בוינה בסוף המאה ה-19. אבל הוא פעל את פעולתו. חבריו ורעיונותיהם עדיין קיימים מאחר שהוא השאיר את חותמו על הרצל הצעיר ומן הסתם הרעיונות האוטופיים שלו לעתיד המדינה היהודית  נתונים גם תחת החותם של מה ששמע בבית הקפה בשיחות "הכיוון החדש" על עתיד האנושות.

 ביום מן הימים  יביא הרצל לשינוי דרמטי בתולדות העולם ויישם הלכה למעשה את סיסמתם כי "העתיד הוא שלנו ".

ואני כקורא עכשווי באותה רשימה של הרצל על חיי בית הקפה הספרותי בוינה של לפני 150 שנה נדהם לגלות עד כמה הם דמו לחיים הספרותיים בבתי קפה בתל אביב של ראשית המאה ה-21  ועד כמה קבוצה זאת של "הכיוון החדש"   דמתה מאוד לקבוצות יוצרים   תל אביביים   הקשורים  לכתבי עת ספרותיים כמו "עכשיו " או "עמדה " או "מעיין"  שאותן ניתן היה  למצוא בבתי קפה כמו "הנסיך הקטן " או "תמר ".

 

 

וראו גם  על הרצל

חוזה מדינת היהודים

עוד סיפורים של הרצל :

סולון בלודיה  

הרצל ואטלנטיס

 ספינת האוויר "

ספינת האוויר של הרצל

חלק שני

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך, סופרים עם התגים , , . קישור קבוע.

3 תגובות על "העתיד הוא שלנו ": הרצל בבית הקפה הספרותי.

  1. פינגבאק: הרצל בבית הקפה | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת ייקה:‏

    רשימה נאה. איזה רוח פעמה אז בראשית המאה העשרים, היה להם אומץ לחלום.
    אנשי ספרות כהרצל לשלטון!

  3. מאת אלי אשד:‏

    הרצל כתב כמה וכמה פיליטונים מצויינים אפילו קלאסיים שאין להם שום קשר ליהדות או לציונות. אבל נכון הוא שאם לא היה "חוזה מדינת היהודים " איש לא היה מזכיר אותם או אותו היום. זה הגורל של העיתונאי המצויין מדרגה שנייה שאינו שייך לקלאסיקה האמיתית.
    אבל במדינת ישראל יש את "יום הרצל " מידי שנה, והרצל כן זכור ונזכר בניגוד לכל עמיתיו מהעיתונאות הוינאית ששקעו בבור הנשייה , אז גם בעתיד נעסוק בעוד פיליטונים וסיפורים קלאסיים שלו שראויים להיזכר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*