חיים מזר חוקר רב תחומי העוסק בחקר עב”מים  במאמר נוסף  בסדרה שבה הוא מעלה השערות והצעות לגבי תרבויות חוצניות אפשריות.

הופיע באנדרומדה :בטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים ” גליון מספר 14 ינואר 2012

                            מטאפורות ודימויים אצל חוצנים

 

                                      חיים מזר

alien script

קנה המידה הבסיסי לעושרה של שפה הוא הנפח המילונאי שלה. ככל שבשפה נתונה מספר גדול יותר של מילים כך היא עשירה יותר. בידי המשתמש בשפה מצויים אמצעים מילוליים רבים יותר לתאר תופעות שונות, התנהגויות ודקויות. קנה מידה נוסף וברמה גבוהה  יותר הוא שימוש בדימויים ובמטאפורות. קיומם של אלה מעיד על רמה הפשטה גבוהה יותר של השפה ועל יכולת  גדולה יותר לעמוד על דיוקם של דברים ועל יכולת גדולה יותר לעשות שימוש בדקויות לשוניות. להלן מספר דוגמאות להמחשה:

א. המטאפורה ספינת המדבר. אין במדבר ספינות ובכל זאת נוצר ביטוי זה והוא בא לתאר גמל ואת הפונקציות שהוא ממלא, רכיבה והובלת מטענים. נעשית השאלה מעולם המושגים הימי כדי לתאר את הגמל מבחינת החשיבות שלו עבור המשתמשים בו.

ב. הביטוי יבש כמו צנון. הכוונה היא תיאורית. תיאור אדם המגזים ברצינות התייחסותו לסביבתו האנושית. אי אפשר לראותו מחייך,  אי אפשר להתבדח איתו ואי אפשר לנהל איתו שיחה קלילה ולא מחייבת. נעשית השאלה מעולם הצומח. משווים אותו לצמח מאכל שמטבעו הוא יבשושי.

ג הביטוי אווירה עכורה מתאר מפגש טעון וקשה בין קבוצת אנשים כל שהיא. במטאפורה זו גוזרים מהמילה אוויר מילה אחרת והיא אווירה לתיאור מצב רוח ומשאילים את המילה עכור המתארת מים לא ראויים לשתיה-מים עכורים.

לדימויים ולמטאפורות שני תפקידים. תפקיד אחד הוא חברתי- כלי תקשורתי רב עוצמה הבא לתאר צורך זה או אחר. התפקיד השני הוא ספרותי. סופרים לא פעם ממציאים מטאפורות ודימויים כדי לתאר נופים, מצבים חברתיים ואפיונים אישיותיים של דמויות ומקומות שונים. המטאפורות והדימויים הם חלק מכלי עבודתם.

במקרים רבים הדימויים והמטאפורות מושפעים מהסביבה  בה חיים המשתמשים בהם. הם יכולים לבוא מעולם החי, עולם הצומח והסביבה הפיזית. להלן מספר דוגמאות:

1. להיות כמו ציפור-דימוי.

2. ציפור דרור- מטאפורה המתארת גבר או אישה שאינם רוצים להרגיש שום מחוייבות ולו מינימלית.

3. חזק כמו אריה-דימוי.

4. איטי כמו צב-דימוי.

5. יבש כמו צנון-מטאפורה.

6. מרוב עצים לא רואים את היער-מטאפורה.

7.לחתום על קרח-מטאפורה.

8. אווירה עכורה-מטאפורה.

9. כאבן שאין לה הופכין-מטאפורה.

אם נצא מתוך הנחה שכללים אלה הם אוניברסליים בכל שפה על כדור  הארץ, סביר להניח שכך יהיה גם בשפות של חוצנים. גם לשפות אבולוציה משלהן ולכן במקום בו ישנם חיים תבוניים, עם התפתחותה של האבולוציה התבונית תמיד תהיה גם התפתחות לשונית. התפתחות זו יכולה להיות איטית ובאותה מידה יכולה להיות מהירה, כל תרבות חוצנית עם האפיונים הלשוניים שלה. אילו בעלי חיים ואיזו צמחיה יש שם, בהנחה שישנם כאלה, איננו יכולים לדעת כיום. מה שכן אפשר לעשות הוא אקסטרפולציות(חיוץ) מהשפות הארציות. למשל יש באיזה כוכב נושא חיים לרבות חיים תבוניים, בעל חיים שהוא חזק יותר מכל בעל חיים אחר באותו עולם, הדגשת עוצמתם הפיזית של אנשים תעשה ביחס אליו. לעומת זאת אם אין בעולם זה גופי מים גדולים-אוקיינוסים, אלא גופי מים קטנים ונקבל כהנחה שאין בהם דגים, דימוי כמו “שותק כמו דג” לא יהיה רלבנטי. לעומת זאת יכולה להתפתח מקבילה למטאפורה “פיו מלא במים”. אפשרויות אחרות הקשורות למים הן התפתחות מקבילה למטאפורות “אווירה עכורה” ול”חתום על קרח”, אם קיימים בעולם זה שינויים עונתיים  שבעקבותיהם המים קופאים והופכים לקרח בעונת החורף. אם יש בעולם זה צמחיה ואין בו יערות לא יכולה להתפתח מקבילה למטאפורה “מרוב עצים לא רואים את היער”. אם יש בעולם זה בעלי כנף, יכולים להתפתח דימוי מקביל ל”להיות כמו ציפור” ולמטאפורה “ציפור דרור”.  

קבוצת מילים הקיימת בכל שפה היא מכלול המילים האונומטיפיאות. מילים אשר צלילן הוא חיקוי של קולות שונים בטבע כמו צרצר ובקבוק. סביר להניח שגם מילים כאלה תמצאנה את מקומן בשפות של חוצנים.

המחקר הלשוני של תרבות חיצונית כלשהיא לכשיווצר איתה קשר, יוכל לשמש כלי רב עוצמה בחקר תרבותה, האבולוציה הלשונית שלה והכרת הסביבה הפיזית והביולוגית שלה. 

הופיע באנדרומדה :בטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים ” גליון מספר 14 ינואר 2012

 

קנה המידה הבסיסי לעושרה של שפה הוא הנפח המילונאי שלה. ככל שבשפה נתונה מספר גדול יותר של מילים כך היא עשירה יותר. בידי המשתמש בשפה מצויים אמצעים מילוליים רבים יותר לתאר תופעות שונות, התנהגויות ודקויות. קנה מידה נוסף וברמה גבוהה  יותר הוא שימוש בדימויים ובמטאפורות. קיומם של אלה מעיד על רמה הפשטה גבוהה יותר של השפה ועל יכולת  גדולה יותר לעמוד על דיוקם של דברים ועל יכולת גדולה יותר לעשות שימוש בדקויות לשוניות. להלן מספר דוגמאות להמחשה:

 

א. המטאפורה ספינת המדבר. אין במדבר ספינות ובכל זאת נוצר ביטוי זה והוא בא לתאר גמל ואת הפונקציות שהוא ממלא, רכיבה והובלת מטענים. נעשית השאלה מעולם המושגים הימי כדי לתאר את הגמל מבחינת החשיבות שלו עבור המשתמשים בו.

ב. הביטוי יבש כמו צנון. הכוונה היא תיאורית. תיאור אדם המגזים ברצינות התייחסותו לסביבתו האנושית. אי אפשר לראותו מחייך,  אי אפשר להתבדח איתו ואי אפשר לנהל איתו שיחה קלילה ולא מחייבת. נעשית השאלה מעולם הצומח. משווים אותו לצמח מאכל שמטבעו הוא יבשושי.

ג הביטוי אווירה עכורה מתאר מפגש טעון וקשה בין קבוצת אנשים כל שהיא. במטאפורה זו גוזרים מהמילה אוויר מילה אחרת והיא אווירה לתיאור מצב רוח ומשאילים את המילה עכור המתארת מים לא ראויים לשתיה-מים עכורים.

לדימויים ולמטאפורות שני תפקידים. תפקיד אחד הוא חברתי- כלי תקשורתי רב עוצמה הבא לתאר צורך זה או אחר. התפקיד השני הוא ספרותי. סופרים לא פעם ממציאים מטאפורות ודימויים כדי לתאר נופים, מצבים חברתיים ואפיונים אישיותיים של דמויות ומקומות שונים. המטאפורות והדימויים הם חלק מכלי עבודתם.

במקרים רבים הדימויים והמטאפורות מושפעים מהסביבה  בה חיים המשתמשים בהם. הם יכולים לבוא מעולם החי, עולם הצומח והסביבה הפיזית. להלן מספר דוגמאות:

 

1. להיות כמו ציפור-דימוי.

2. ציפור דרור- מטאפורה המתארת גבר או אישה שאינם רוצים להרגיש שום מחוייבות ולו מינימלית.

3. חזק כמו אריה-דימוי.

4. איטי כמו צב-דימוי.

5. יבש כמו צנון-מטאפורה.

6. מרוב עצים לא רואים את היער-מטאפורה.

7.לחתום על קרח-מטאפורה.

8. אווירה עכורה-מטאפורה.

9. כאבן שאין לה הופכין-מטאפורה.

 

אם נצא מתוך הנחה שכללים אלה הם אוניברסליים בכל שפה על כדור  הארץ, סביר להניח שכך יהיה גם בשפות של חוצנים. גם לשפות אבולוציה משלהן ולכן במקום בו ישנם חיים תבוניים, עם התפתחותה של האבולוציה התבונית תמיד תהיה גם התפתחות לשונית. התפתחות זו יכולה להיות איטית ובאותה מידה יכולה להיות מהירה, כל תרבות חוצנית עם האפיונים הלשוניים שלה. אילו בעלי חיים ואיזו צמחיה יש שם, בהנחה שישנם כאלה, איננו יכולים לדעת כיום. מה שכן אפשר לעשות הוא אקסטרפולציות(חיוץ) מהשפות הארציות. למשל יש באיזה כוכב נושא חיים לרבות חיים תבוניים, בעל חיים שהוא חזק יותר מכל בעל חיים אחר באותו עולם, הדגשת עוצמתם הפיזית של אנשים תעשה ביחס אליו. לעומת זאת אם אין בעולם זה גופי מים גדולים-אוקיינוסים, אלא גופי מים קטנים ונקבל כהנחה שאין בהם דגים, דימוי כמו “שותק כמו דג” לא יהיה רלבנטי. לעומת זאת יכולה להתפתח מקבילה למטאפורה “פיו מלא במים”. אפשרויות אחרות הקשורות למים הן התפתחות מקבילה למטאפורות “אווירה עכורה” ול”חתום על קרח”, אם קיימים בעולם זה שינויים עונתיים  שבעקבותיהם המים קופאים והופכים לקרח בעונת החורף. אם יש בעולם זה צמחיה ואין בו יערות לא יכולה להתפתח מקבילה למטאפורה “מרוב עצים לא רואים את היער”. אם יש בעולם זה בעלי כנף, יכולים להתפתח דימוי מקביל ל”להיות כמו ציפור” ולמטאפורה “ציפור דרור”.  

 

קבוצת מילים הקיימת בכל שפה היא מכלול המילים האונומטיפיאות. מילים אשר צלילן הוא חיקוי של קולות שונים בטבע כמו צרצר ובקבוק. סביר להניח שגם מילים כאלה תמצאנה את מקומן בשפות של חוצנים.

 

המחקר הלשוני של תרבות חיצונית כלשהיא לכשיווצר איתה קשר, יוכל לשמש כלי רב עוצמה בחקר תרבותה, האבולוציה הלשונית שלה והכרת הסביבה הפיזית והביולוגית שלה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 − שלוש =