למה מנהלים צריכים ללמוד פילוסופיה?

לפני מספר שנים מנהלים ומנכ"לים פנו ללימודי משפטים במהלך עבודתם השוטפת או לקחו פסק זמן לצורך זה. לא היתה להם כוונה לפתח קריירה שניה. הסיבה ללימודים אלה קשורה לעבודתם, שחלק ממנה הוא חתימה על חוזים. ההכשרה המשפטית עוזרת למנהלים לקרוא מסמכים ולהבין את מה שנמצא באותיות הקטנות. השפה המשפטית היא שפה בפני עצמה, והכרתה משפרת את תהליך קבלת ההחלטות של מנהלים בטרם יחתמו על חוזים. כל טעות בניסוח חוזה זה או אחר או הבנה לא ראויה של סעיפים שונים בחוזים, עלולה לעלות לחברה אותם הם מנהלים במיליוני שקלים. משום כך הכרת השפה המשפטית עבורם היא כלי עבודה חשוב ביותר. מנקודת המבט האינסטרומנטאלית. במאמר זה אטען כי באותה מידה ראוי שאלה הלומדים מנהל, או אלה שכבר עוסקים בכך, ייקחו קורסים בפילוסופיה או ילמדו מקצוע עד לקבלת התואר.

אמנם לימודי הפילוסופיה מעשירים את עולמם האינטלקטואלי של אלה הלומדים אותם, אך בלימודים אלה מצוי גם ערך מוסף בעל משמעות רבה. זהו מקצוע בו לומדים לשאול שאלות, ומנהל שאינו יודע לשאול שאלות, סופו שכל תהליך קבלת ההחלטות שלו ילקה בחסר. במבט כולל אני מחלק את הפילוסופיה לשני סוגים, פילוסופיה של פיתרון, ופילוסופיה של בעיה. פילוסופיה של פיתרון מציגה משנה סדורה בכל נושא שהיא מטפלת בו. יש בה התחלה אמצע וסוף, והפיתרון שאליו היא חותרת הוא חד משמעי. פילוסופיה של בעיה מציגה קושי אחד או יותר במגוון התחומים בהם היא מטפלת. לקשיים המועלים על ידי הפילוסופים אין בהכרח פיתרונות. במידה ומנסים להציג פיתרון יכולים להיות עוד פיתרונות ואפשרי כי כולם נכונים.

מה שעושים המנהלים במהלך לימודי הפילוסופיה הוא לשאול שאלות. קיימים שלושה טיפוסים של הצגת שאלות, והם מתי להתחיל ללמוד לשאול, את מי לשאול, ואיך לשאול. השאלות יכולות לא רק לספק את הצורך האינטלקטואלי, אלא גם לשמש את המנהלים כאשר מתעורר ספק כלשהוא במהלך העבודה השוטפת, או כאשר נוצר משבר כלשהוא הגורם לחברה הפסדים כספיים ו/או אובדן לקוחות למשל.

המנהל יכול להרהר ולערער על מושאי עבודתו בינו לבין עצמו, והוא יכול לעשות זאת בשיתוף עם אנשים אחרים הסמוכים לשולחן עבודתו. יהיה זה נבון מצידו לבקש משותפי השאלה שלו להציג שאלות משלהם, מכיון שנקודת המבט שלהם שונה משלו, ובכך יקבל פרספקטיבה רחבה לגבי נושאים המחייבים את התערבותו.

במהלך לימודי הפילוסופיה הסטודנטים מתוודעים להגותם של פילוסופים שונים, ורצוי על כן שבמהלך לימודים אלה ישאלו למה פילוסופים שואלים שאלות מסוימות, ואיך הם מתמודדים איתן. הערך המוסף של לימודים אלה הוא שהמנהלים לומדים להיות שיטתיים, ומפתחים הליכי חשיבה שיש בהם רציונאל עבודה מסודר. יש התחלה, יש אמצע, ויכול שיהיה יותר מפיתרון אחד. בלימודים אלה מקבלים כמוצר לוואי את היכולת למקד את החשיבה בלי ללכת לאיבוד.

כחלק מלימודים אלה, על המנהלים לומדי הפילוסופיה לקבל אירועים שונים אמיתיים או מומצאים, ולנתח אותם באמצעות הכלים אותם הם רוכשים במהלך הלימודים. כך גם ילמדו איך להכין את מתווה השאלות שאיתן הם צריכים להתמודד.

הפילוסופיה נתפשת על ידי רבים ולא בצדק כמקצוע אזוטרי ותלוש. שימוש מושכל בלימודי הפילוסופיה יכול להראות עד כמה מקצוע זה עשוי להיות בר שימוש יומיומי לרבות כלכלי.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע פופולרי. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*