ילד מעץ-פינוקיו חוגג 130 שנה של קיום

ילד מעץ :פינוקיו חוגג 130 שנה

הופיע ב"סוף שבוע –מעריב 15.3.2013.תחת השם "מתחת לאף " וב"דיוקן –מקור ראשון "

מחבר 'פינוקיו' לא סבל ילדים. מי שיקרא את הספר המקורי לא יפספס את העובדה הזאת. אז מה סוד הקסם שכובש את לב ילדי העולם זה 130 שנה: האכזריות של פינוקיו האמיתי, או החמדמדות של פינוקיו המזויף והמוסרט? אין ברירה אלא להודות ששתיהן ביחד.

מיהו פינוקיו שלכם? אם ראיתם את פינוקיו בגרסת וולט דיסני, או בגרסת האנימציה היפנית, תזכרו בובה עליזה וטובת לב שרצונה העליון הוא להיות ילד אמיתי. אבל האם זה פינוקיו האמיתי? ממש לא. פינוקיו המקורי, פינוקיו שהמציא הסופר קרלו קולודי, הלא הוא קרלו לורנציני, פינוקיו החוגג עכשיו יום הולדת 130, הוא ילד אלים במיוחד, לפעמים מרושע. הקורא בספר המלא ימצא שילדים, ובעיקר בנים, מתוארים בו בצורה שלילית ביותר. לורנציני תיעב ילדים. פינוקיו, כמוהו ככל הילדים האמיתיים שמופיעים בספר, הוא אימבציל, תאוותני, סורר ומורה, אלים, מלוכלך.

לורנציני נמצא בקצה המנוגד לדעתו של המחנך והסופר יאנוש קורצ'ק, שראה בילדים טובים וחכמים מעצם טבעם. בעיניו, ילדים נולדים פגומים, חצופים, לא אחראיים, מפירי הבטחות, קשי עורף, ממאנים ללמוד, מועדים לכל פגע רע ולמעשה טיפשים מטופשים. יכול שיהיו להם כוונות טובות, אבל אלו לרוב אינן מתגשמות מסיבה זו או אחרת ובראש ובראשונה בגלל חולשת רצונם. מן הסתם הוא זכר את עצמו בגיל הילדות.

הילד קרלו לורנציני, תושב פירנצה האיטלקית הכבושה בידי האוסטרים, היה ילד שובב, חובב תעלולים ופראי – מעין פינוקיו אנושי שהתנגד לכל חוק ומשמעת ולבסוף סולק מהלימודים. בזיכרונותיו סיפר: "הייתי הילד הלא אחראי הלא צייתני והפראי ביותר בכל בית הספר. לא חלף יום בלי ששמעתי אחד הילדים קורא בקול רם באמצע השיעור: 'אדוני המורה, תגיד ללורנציני! הוא אוכל דובדבנים וטומן את הגרעינים בכיס שלי', וכעבור שעה 'המורה, תגיד ללורנציני! הוא צד זבובים וקובר אותם באוזן שלי'. יום יום נאלצתי ללכת לבית הספר, מלבד ימי חמישי וראשון. ימי חמישי מעטים מאוד בשנה, כידוע רק אחד בכל שבוע. אבל ימי ראשון הם רבים מאוד; תודה לאל, הם באים בכל יום שביעי".

פינוקיו החביב של דיסני הוא עיוות מזעזע של ספרו של לורנציני. דוגמה אחת מרבות: בגרסה של דיסני, ג'ימיני הצרצר הוא דמות מרכזית. יצור זעיר וקירח, המשמש מצפונו של פינוקיו. בספר, לצרצר כלל אין שם. זוהי דמות מוזרה המטיפה מוסר לבובת העץ, ובתגובה פינוקיו מועך אותה למוות בפטיש. הצרצר שנרצח קם לתחייה כרוח רפאים החוזרת מעת לעת כדי להטיף עוד מוסר לפינוקיו.

הדבר הראשון שבובת העץ עושה לאחר שנכנסת בה רוח חיים הוא לצחוק בפניו של יוצרו ואביו, הנגר ג'פטו. הדבר השני: לבעוט בו (בעיטה ברגל עץ אינה דבר של מה בכך). הוא גונב את הפאה הנוכרית של האב הזקן המסכן. שוב ושוב הוא בורח מביתו. פעם אחר פעם הוא מפיח כזבים כפרחח. חזור ושנה הוא נוטש את בית הספר בעבור חופן הבלים. ועל כל עבירה כזאת הוא משלם ביוקר.

קוראי פינוקיו נחשפו לרשימה ארוכה של עבירות שהם עלולים להתפתות להן ושל עונשים אכזריים שיבואו בעקבותיהם. למשל, אסור לדבר עם זרים כמו החתול והשועל, מאחר שהם תמיד יתגלו כנוכלים מרושעים המתכוונים לרמות אותך, לגזול את כספך ולבסוף לרצוח אותך. מי שאינו לומד ומעדיף להתבטל בשעשועים ובמשחקים סופו שיהפך לחמור; ללורנציני, שהיה שטוף כל חייו במשחקי קלפים ובהימורים, היה ניסיון מר ועשיר להנחיל לילדים. אולי חשב על האיומים, והדברים הגרועים מהם, שהוא ספג מידי נושיו בגלל קלפנותו האובססיבית.

המפורסם בעונשים הוא התארכות אפו של פינוקיו עם כל שקר שהוא משמיע. דימוי שהפך קלאסי ומשמש רבות בקריקטורות פוליטיות. אלא שלאורך רוב הספר פינוקיו אינו מתרשם כלל אף לא מאחד העונשים האכזריים. הוא שורד בכל פעם על מנת לעבור לעבירה ולענישה הבאה. המסר בכל זאת חינוכי: רק אם אתה בובה שאינה חווה כאב כמו אדם רגיל וניתנת לתיקון בכל מצב, רק אז תוכל לצאת מכל זה בשלום.

לפינוקיו יש גם כוונות טובות לעזור לג'פטו וללמוד, אך כוונות אלו נשכחות תמיד עם האטרקציה הבאה שהוא נחשף לה. עם זה, בסוף הספר, כשהוא מתחיל בלב שלם לעזור לג'פטו, מטפל בו והולך לעבוד כדי להרוויח כסף למענו ולמען הפיה הכחולה, הוא אכן נעשה ילד אמיתי, ובובת העץ נחה כעת חסרת חיים על הקיר. הסוף החיובי אינו מתיישב עם רוחו הצינית הכמעט מיזנתרופית של הספר בכללותו. יש החושבים שהסיום הזה כלל לא היה הרעיון של לורנציני, ולדעתם הוא נוסף בדרישת עורך עיתון הילדים שהספר התפרסם בו תחילה, שרצה סיום חינוכי-מוסרי נאות ליצירה המוזרה.

יוצר הבובה

פינוקיו היה חריג מרעיש בנוף ספרות הילדים של זמנו. קשה היה להאמין אז שהוא ייחשב לקלאסיקה איטלקית ואף עולמית. תחילת לידתו, גילופו ליתר דיוק, של הגיבור הספרותי הזה הייתה ביוני 1881, כאשר פרדיננדו במביני פנה אל מכרו קרלו לורנציני וביקשו לכתוב סיפור בהמשכים לעיתון שהוא ערך, ה'ג'ורנאלה פר אי במביני' ("עיתון לילדים"). עיתון זה היה מראשוני עיתוני הילדים בשפה האיטלקית, והוא הופיע ברומא.

לורנציני לא התלהב. מאחורי האיש בן ה-55 כבר היו כמה שנים מדכדכות של כתיבה לילדים, שמעולם לא ראה בה את ייעודו. הכתיבה למבוגרים הייתה חשובה בעיניו הרבה יותר, ורק אילוצי הפרנסה והשוק כיוונו אותו לכתיבת ספרי לימוד, מקראות לבתי הספר וגם ספרות ילדים. המבוגרים, למד במהירות, לא קונים. או אולי ביקורתיים מדי. רוב יצירותיו למבוגרים, בהן קומדיות לתיאטרון, לא זכו להצלחה רבה ונשכחו מיד.

כדי להבין איך הפך הילד השובב מפירנצה לסופר ילדים בעל כורחו נזדקק להשלמה מהירה של קורות חייו בשנים שבין לבין. בשלב מסוים בנעוריו תפס הילד התוסס קרלו, הפינוקיו בשר ודם שלנו, את עצמו בידיים, והבין שכדי שייצא ממנו משהו עליו להתחיל ללמוד. בן 16 כבר החל ללמוד פילוסופיה ורטוריקה באוניברסיטת פירנצה, כדי להכשיר את עצמו לכמורה. ובכל זאת, גם בשנותיו אלו נודע כתעלולן, קלפן ובזבזן. לכמורה מעולם לא הגיע.

מ-1848 עד 1860 לחם לשחרור ארצו במסגרת צבא טוסקנה. לאורך שנות הלחימה הללו, בין קרב לקרב, לחם בעזרת עטו: תחילה ייסד כתב עת סטירי ושמו 'איל למפיונר', פנס הרחוב, שנועד "להאיר את דרכם של המגששים באפלה" בלעגו נגד השלטון האוסטרי בטוסקנה. משנסגר בפקודת הצנזורה ייסד במקומו עיתון סאטירי זהיר יותר, 'לה סקראמוצה' (הַתִגרה), ששרד שמונה שנים רצופות. שמו קרלו קולודי, על שם כפר הולדת אמו, שבו בילה בילדותו את חופשותיו, נולד עם שחרור טוסקנה ב-1860: בשם זה חתם על ספרון שחיבר שקרא להשלמת איחוד איטליה.

עד שהתחיל לכתוב לילדים, וגם לאחר מכן, מילא סדרה של משרות בממשל בפירנצה. הוא הספיק להיות צנזור למחזות, מקצוע נאה למי שהיה בעבר מנהל במה. אבל חובותיו מהימורים אילצו אותו לחפש משהו מעבר למשרה הזו. ידידו היהודי, מו"ל ספרי הילדים פליצה פאג'י, הציע לו לראשונה את הכתיבה לילדים. תחילה  תרגם מצרפתית קובצי מעשיות: אימא אווזה, מעשיות שארל פרו, סיפורי פיות. הבוז שרחש לסיפורים אלה יתבטא ב'פינוקיו', שאינו אלא פרודיה מרושעת על סיפורים שכמותם.

.  ב-1877 עיבד  לורנציני את ששת כרכי  האנציקלופדיה המדעית סדרת  "ג'אנטיני שנכתבה  ב-1837 בידי פדגוג ידוע באותם הימים פאראסוויני ( 1799-18809  סדרה שמתארת כיצד רוכש הילד הסקרן והמושלם מודל לתכונות  טובות  ג'יאנטו  בעת מסעו ברחבי איטליה מצפונה לדרומה , דיעות בסיסיות בכל תחומי החיים המדע והתרבות. לורנציני כתב את כל הכרכים מחדש עם הומור הפך את הילד ג'נטינו המושלם לקצת יותר אנושי  ונתן שם מיוחד לכל כרך. הספרים האלו שכל  העלילה שבהם היא שאלות של הילד הסקרן ו התשובות שהוא מקבל על נושאים שונים  נלמדו כמקראות בבתי הספר האיטלקיים. הלחץ  הבלתי פוסק מהנושים שיכנע את לורנציני לכתוב עוד  מקראות לבתי הספר על גיאומטרי ה,על אריתמטיקה על  גיאוגרפיה , על לשון  ועל וקריאה. יש מקום לשער שמעמדו החשוב  של לורנציני בממשל של פירנצה לא הזיק  כלל להכנסתם המיידית של  ספריו  לתוכנית הלימודים בבתי הספר. לספרים אלו הייתה תרומה חשובה  ביותר ליצירת תרבות איטלקית אחידה  וליצירת שפה איטלקית אחידה ( המבוססת על הניב של העיר פירנצה ) שנלמדה בבתי הספר בכל רחבי איטליה.

לאחר מכן עבר לכתיבה מקורית.הוא פרסם כמה קבצי סיפורים שזכו להצלחה בינונית כמו"גו'בני הקטן "מסעי ג'ובני הקטן "מנורת הקסם " בפו הקופיף הורוד  "מינוצולו ו"סיפורים עליזים ". כולם נשכחו לחלוטין. היו אלה סיפורים חינוכיים דידקטיים בהם סיפק לקורא הצעיר ידיעות לימודיות בדרך משעשעת שגיבורם הוא ילד עליז בעל מעלות ומגרעות.שונה במקצת אך לא יותר מידי  מהילדים המושלמים שהופיעו עד אז בספרות החינוכית.  אלו היו סיפורים חביבים שהתלמידים וגם המורים שקראו אותם בבתי הספר נהנו מהם  במידה. אך אילו היה לורנציני  כותב רק אותם היה נשכח לחלוטין.

במקביל הוא טיפס בסולם המשרות, עד שהתמנה מזכיר ממשל פירנצה. זה היה תפקידו עד זמן קצר לפני שהגיעה אליו ההצעה לסיפור בהמשכים ב'ג'ורנאלה פר אי במביני'. אלא שהוא נאלץ לפרוש, כנראה על רקע הסתבכויותיו הנמשכות והמביכות בהימורים ובכגון דא. לרווק המזדקן וההולל לא הייתה ברירה. הנושים התדפקו על דלתו בפנים מאיימות. שוב למרות כל השבועות וההתחייבויות שנשבע בפני ידידיו ומקורביו  ובני משפחתו שהוא יעזוב את  משחקי הקלפים  לתמיד ,המהמר המכור   הפסיד סכומים גדולים במשחקי קלפים ושוב היה עליו לכסותם.. משרה מכניסה – אָין. כן, אין ברירה. הוא יכתוב סיפור בהמשכים.

על מה יכתוב? מה יכול למצוא חן בעיני הילדים? שאלה קשה. הוא הרי מעולם לא חיבב ילדים. הוא נשאר כל חייו רווק, אם כי הייתה לו ילדה לא חוקית שהוא הסתיר את עצם קיומה מפני העולם. כל מה שכתב לילדים עד אז היה תרגומים ועיבודים של כתבי אנשים אחרים, או מקראות לבית הספר על פי תכנים שנקבעו בידי משרד החינוך האיטלקי. לראשונה נדרש להמציא משהו מקורי משלו שיקסום למזיקים הקטנים והמאוסים.

מראהו של תיאטרון בובות נודד עם הדמויות הקלאסיות של הקומדיה דל'ארטה כגון ארלקינו ופולצ'ינלה, ומראה הילדים הצופים בבובות וצוחקים לתעלוליהן, הדליקו בו את הזיק. הילדים לא הבחינו כלל בחוטים שהניעו את המריונטות. בעיניהם שחקני העץ היו יצורים חיים המוסיפים לנוע ולדבר אחרי ההצגה. נניח, חשב לעצמו, שאחת מאותן בובות הייתה בובה שונה, שרוח חיים נכנסת בה והיא חיה מדברת ומשתובבת כאחד הילדים. מה אז?

לבובה גיבורת הסיפור נתן את השם פינוקיו, "בן אורן" באיטלקית, כיוון שפינוקיו גולף מבול עץ האורן. הוא קיווה ששם זה יביא מזל לגיבור ולו עצמו המחבר. ג'פטו, הנגר פרי דמיונו של לורנציני, מסביר בסיפור שהשם פינוקיו הוא שמה של משפחה שהוא מכיר. "כולם בני מזל והעשיר ביותר בהם היה מקבץ נדבות".

הקוראים דורשים תחייה

לורנציני שלח לעורך צרור ניירות עם סיפור שאליו צורף פתק: אני שולח אליך את פיסת דברי ההבל האלו. עשה בה כרצונך. אם תחליט להדפיס שלם לי היטב כדי שיהיה לי חשק לכתוב את הפרקים הבאים". עוד הודיע לו שעל הסיפור להופיע בשם הבדוי הקבוע שלו, קרלו קולודי, על שם הכפר שראה בו את תיאטרון הבובות הראשון בחייו.

הבוז שרחש למשימה שהוטלה עליו התבטא בצורת המשלוח של הפרקים. הם תמיד היו מגיעים לעורך בכתב יד לא ברור על נייר מלוכלך וקרוע, גדושים בשגיאות ובתיקונים. את הטיוטות היה כותב על שולחן בית קפה – כלומר, לא על נייר, אלא על השולחן עצמו. המלצרים נמנעו מלמחוק את הכתוב עד שהועתק על נייר; וההעתק האחד, כפי שהוא, על קרעיו ועל קרבו, הוא שנשלח לעורך. אילו היו טורחים לשלם לו סכום סביר, היה מתאמץ יותר. אבל בסוף המאה ה-19, ממש כמו בראשית המאה ה-21, איש לא העלה על דעתו לשלם יותר מפרוטות עבור סיפור לילדים.

אבל איכשהו נחה עליו ההשראה. איכשהו דווקא סיפורו זה נעשה יצירתו הקלאסי. הפרק הראשון הופיע ב-7 ביולי 1881, בגיליון השני של כתב העת, בכותרת "סיפורה של בובת עץ". הוא היה כותב את הפרקים לא ברציפות, אלא רק כשנחה עליו הרוח או כשהיה זקוק במיוחד לכסף. לעתים עיכב במתכוון משלוח של פרק, כדי למחות על נמיכותו של השכר. לקראת הפרק ה-15 דרש בתקיפות העלאה ולא קיבל. התגובה הופיעה בסוף הפרק החדש: החתול והשועל תלו את פינוקיו על העץ. הוא הודיע לעורך: "זהו זה, בובת העץ נתלתה ומתה, זה סוף הסיפור, אני לא כותב יותר".

הנה כך נראו שורותיו האחרונות של פינוקיו, בגלגול חייו הראשון.

"בינתיים התחילה לנשוב רוח הצפון העזה שנשפה וייללה בזעם והניעה אנה ואנה את פינוקיו המסכן התלוי על העץ… לאט לאט התערפלה ראייתו של פינוקיו, ואף על פי שהרגיש שמותו קרב הוא עדיין קיווה שפתאום תעבור שם נפש רחומה ותושיט לו עזרה. אבל אחרי שחיכה וחיכה וראה שאף אחד לא מגיע, אף לא אחד, הוא נזכר באביו המסכן וגמגם בשארית כוחותיו: אוי אבא! חבל שאתה לא כאן. פינוקיו לא היה מסוגל לומר עוד דבר. הוא עצם את עיניו, פער את פיו, מתח את רגליו, ניער את כל גופו בכוח, ובסוף נשאר תלוי בלי לנוע כאילו התאבן". (מתוך 'הרפתקאותיו של פינוקיו', תרגמה מאיטלקית ענת שפיצן, כרמל, תשס"ד).

הוא התכוון לעבור הלאה למשהו אחר מכובד יותר. אלא שלתדהמת העורך ואולי גם הסופר התברר שהקוראים אינם רוצים שבובת העץ תישאר מתה. הם דרשו שפינוקיו יחזור ויהי מה. בלחץ המוני הקוראים ששלחו מכתבים נזעמים לעורך, ולאור תחנוניו של המו"ל והסכמתו לאחר משא ומתן קשוח להכפיל את שכרו של לורנציני, ולאחר המתנה מורטת עצבים של ארבעה חודשים – התחדשה הסדרה תחת שם חדש, "הרפתקאותיו של פינוקיו", לעוד 21 פרקים. הבובה התלויה הוקמה לתחייה ללא בעיות רבות בידי ילדה עם שיער כחול, הלא היא הפיה, ובעזרת עוזריה חבורת רופאים מוזרים שאחד מהם הוא לא אחר מאשר רוח הרפאים של הצרצר שנמעך למוות כמה פרקים קודם לכן בידי פינוקיו. הרי היה בובה ולא אדם, ויכול לשרוד גם מתלייה.

פתאום נהיה לנו חינוכי

מכאן המשיך הסיפור עם מעשי שובבות נוספים של פינוקיו. הוא מגיע לארץ המשחקים, מתענג שם אך לבסוף הופך לחמור, ממשיך במסעותיו, ולבסוף נבלע בכרסו של לווייתן ענק. העונשים נעשו מתוחכמים יותר ויותר. פינוקיו מגיע למקומות מדהימים, נהנה זמן קצר, ואז מתחילה הענישה. הצחוק האחרון הוא תמיד של המחנכים האכזריים.

גם במהלך כתיבת החלק השני של הסיפור נטל לורנציני עוד הפסקה מורטת-עצבי-קוראים, הפעם לשישה חודשים. אולי משום שרצה עוד כסף, ואולי משום שהעבודה המאומצת על דבר שהיה בעיניו בזוי הייתה קשה לו. אבל לבסוף חזר וסיים את הסיפור.

בפרק 25 החליט פינוקיו שהוא רוצה להיות ילד אנושי; עד אז, כלל לא גילה עניין בכך. בפרק המסיים, מספר 36, הצליח בכך, לשמחתו הרבה. גוף הבובה שלו נשאר כדי להזכיר לו לתמיד מי ומה היה. אבל מכאן ואילך הוא כבר אינו ראוי לסיפור עליו.

הסיפור  על פינוקיו מזכיר במקצת את סיפורי הגולם מפראג שנוצר בידי רב ומתחיל להשתולל.  ואולי לורנציני היכיר את  הסיפורים האלו שהחלו להיות נפוצים בגרמנית וביידיש בשנות השלושים של המאה ה-19 ומן הסתם היגיעו גם ליהודי איטליה שעימם היו לו קשרים דרך בני משפחת פאג'י.

אחד הרעיונות המרכזיים של הסיפור היה חדשני בה חלט והשפיע מאז רבות על סיפורים בעתיד וקיבל את הכינוי "סינדרום פינוקיו " :הרעיון שהילד מעץ רוצה בכל מאודו ( בחלק השני של הסיפור לפחות ) להיהפך לאדם אמיתי בשר ודם. הרעיון הזה ( שאמנם ניתן למצוא  משהו דומה לו  גם בסיפור של אנדרסן "בת הים הקטנה" ) הפך מאז לבולט מאוד ביצירות של סופרי מדע בדיוני שונים כמו אייזק אסימוב ורבים אחרים.

יש חידוש דרמטי נוסף בספרו של לורנציני שלא היה כמוהו בספרות הילדים לפניו .זהו השילוב המוחלט של הפנטזיה ושל העל טבעי בעולם היומיומי. בעולמו של פינוקיו בולי עץ מקבלים חיים בעלי חיים מסוגים שונים מדברים ופועלים כיצורי אנוש,  בובות קמות לתחייה ,ואיש אינו מופתע ואינו עושה מזה עניין. בספרי הפנטזיה לילדים קודם לכן זה לא היה קיים בהם הייתה הפרדה ברורה מאוד בין העולם היומיומי שלנו הרציונלי ובין עולם הפלאות של ממלכות רחוקות .כיום לעומת זאת השילוב הזה מקובל מאוד בסיפורי פנטסיה לילדים ומבוגרים אולם היה זה לורנציני שהחל בכך.

בתחילת 1883, זמן קצר לאחר סיום פרסום הסיפור במגזין, הופיעו עלילות פינוקיו כספר בהוצאת האחים פאג'י; הוצאה שהוקמה בידי משפחה יהודית (לימים החליפה את שמה לשם בֶּמְפּוֹרַד, על שם מנהלה, שאינו אלא שיבוש של השם העברי בן-פורת). הספר זכה להצלחה עולמית, אך לורנציני ראה מכך כסף מועט בלבד. המרוויח העיקרי היה המו"ל, שמכר מיליוני עותקים מהספר באיטלקית ובתרגומים לשפות אחרות.

לורנציני נעשה אחד המפורסמים בסופרי איטליה. ב-1884 התמנה לעורך כתב העת, ופרסם בו סיפורים נוספים לילדים – אך לא הצליח עוד לשחזר את ההצלחה ולכתוב עוד ספר כדוגמת פינוקיו. נראה שמעמדו החדש הוא שהיה בעוכריו: מתוך מודעות להיות סופר-מחנך תיאר בספריו הבאים ילדים מחונכים היטב שאין בהם מן השובבות של פינוקיו. לורנציני נפטר בפירנצה ב-26 באוקטובר 1890 והוא בן 64. ככל הנראה לפני מותו החל לכתוב המשך לפינוקיו, אך מותו קטע את הפרויקט.

לאחר מותו של לורנציני מסע הניצחון של פינוקיו רק צבר תאוצה, עד שהיה לספר הילדים המתורגם ביותר בעולם, ולספר האיטלקי המתורגם ביותר בעולם. נכתבו לו המשכים בידי סופרים אחרים – באיטלקית ובשפות אחרות ובהן עברית. המו"ל הבין שפינוקיו יכול להפוך לתעשייה ושכר סופרים שיכתבו המשכים לפינוקיו.

אחיינו  של קרל, ו פאולו לורנציני כתב ב-1892   ספר המשך חצי "רשמי "  בשם "ליבו של פינוקיו" תחת השם הבדוי " קולודי ניפוטה  "   הסופרת ג'מה  מוניארדיני-רמבארדי  כתבה את  "פינוקיו במצולות הים" ( 1896) . ") יוג'ינו כרוביני כתב את "פינוקיו באפריקה".(_ 1903 ) שבו פינוקיו יוצא לחפש אוצרות באפריקה.  אנג'לו פטרי  שתירגם את הספר הקודם לאנגלית וגם את פינוקיו המקורי הוסיף עליהם  את  "פינוקיו באמריקה" ( 1928 ) והיו רבים אחרים.. בתערוכה של פינוקיו שהתקיימה במילאנו ב2008 הוצגו לא פחות מ-325 ספרי המשך שונים לפינוקיו באיטלקית בלבד. עם שמות כמו ב"בנו של פינוקיו " סבתו של פינוקיו ,פינוקיו נוסע במכונית ,פינוקיו הצוללן , ועוד רבים אחרים מכל הסוגים והמינים.  איש מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה של פינוקיו המקורי. כולם היו חיקויים חיוורים החסרים את הדמיון, ההומור, ההרפתקה ויכולת התיאור של קרלו לורנציני, שעד היום ספרו מסוגל לרתק אותנו למרות ההתרחשויות הנוראיות המתרחשות בו, ואולי בגללן.

הספר הומחז, בראש ובראשונה בתיאטראות הבובות, נוצרו לפחות  עשרה יצירות מוזיקליות שהתבססו על הדמות של הבובה, שלא לדבר על סרטים רבים.במיוחד התפרסם השחקן רוברטו בניני שגילם את פינוקיו בסרט איטלקי מצליח משנת 2002.

פינוקיו בגירסה היפנית מעובדת בידי עטרה אופק לעברית. כל קשר למקור האיטלקי מקרי לחלוטין.

כדאי להזכיר את הגלגולים וההמשכים השונים של פינוקיו בשפות אחרות שבהן הוא היה פופולארי לא פחות מבאיטליה. ובראש ובראשונה ברוסית באנגלית וביפנית.

הגירסה הרוסית "מפתח הזהב או הרפתקאותיו של בורטינו " של אלכסי טולסטוי שנכתבה ב-1936  בימי סטלין והיא המוכרת לציבור הרוסי. זה היה עיבוד רוסי חופשי של סיפור פינוקיו שהפך לקלאסיקה של ספרות הילדים הסובייטית הוסרטה שם כמה פעמים ( גירסה זאת  תורגמה  גם לעברית שתי פעמים שזונות ואף הומחזה לבמה עם שירים של לאה גולדברג.  )  .

הגרסה המוכרת מכול ברחבי העולם  היא גרסת סרט האנימציה האמריקני  המפורסם של וולט דיסני  מ-1940 שהוא הפינוקיו המוכר מכל  .זהו פינוקיו סימפטי וחביב השונה לחלוטין מהפינוקיו של קולודי והוא בגדר עיוות מזעזע של ספרו של לורנציני. בתור דוגמה אחת מני רבות ,  בגירסה של דיסני אחת הדמויות המרכזיות היא של ג'ימי הצרצר איש זעיר  וקרח  המשמש כמצפונו של פינוקיו . בספר הצרצר שאין לו שם  הוא דמות מוזרה המטיפה  מוסר לבובת העץ בתגובה נמעכת בידי הבובה העליזה למוות עם פטיש  . אבל הצרצר שנרצח  קם לתחייה כרוח רפאים החוזרת כדי להטיף עוד מוסר לפינוקיו.

ביפן הייתה לפינוקיו השפעה עצומה על סדרות קומיקס ואנימציה שונות שנעשו שם על ילדים רובוטים וזכו להצלחה גם בשאר העולם.

בשנות ה70 כאשר האנימציה היפנית החלה להתפרסם ברחבי העולם , נעשו שם   שתי גרסאות סדרת אנימציה יפניות כל אחת בת 52 פרקים שהציגו את עלילות בובת העץ .אם כי הן היון שונות מאוד זו מזו .והאחת מהן שמרה  יותר את הפן הסדיסטי של עלילות פינוקיו ,והשנייה הידועה יותר  שנעשתה בשיתוף פעולה יפני אירופאי ( וגם זכתה לעיבודים של עטרה אופק לספרים )  שמה דגש יותר על הפן ההומוריסטי. שתיהן הוקרנו בדיבוב לעברית בישראל וזכו כאן להצלחה גדולה.

הספר השני המתורגם ביותר ?

לפי נתונים המופיעים   בויקיפדיה "פינוקיו "  תורגם ללא פחות -260  שפות כולל סינית קוריאנית אינדונזית יפנית כמובן אמהרית  סווהילית,ואפילו לטינית.  והוא אחד הספרים המתורגמים ביותר  אחרי התנ"ך בלבד. ( שחלקים ממנו תורגמו  ל2527 שפות מתוך 6800 השפות הקיימות  ותורגם  בשלמותו ל-469 שפות .  הקוראן לשם השוואה תורגם ל-112 " שפות "בלבד")  .

אמנם  גם בבדיקה עם מרכז התרבות של שגרירות איטליה   לא הצלחתי לאמת את הנתונים האלו,לא מן הנמנע שהנתון שסופק בידי הויקיפדיה לא נבדק כהלכה ואינו אמין    ומספר השפות שהספר אכן תורגם אליהם הוא קטן בהרבה מ-260 , (  המקורות האחרים  בנושא מסתמכים כולם  על הויקיפדיה …)

המקור האמין ביותר בנושא התרגומים לשפות שונות הוא Index Traslationum הביבליוגרפיה העולמית של תרגומים של אירגון אונסקו הבינלאומי שמתעדכנת באופן קבוע. .והוא מונה 576 תרגומים של "פינוקיו " בשפות שונות ,אולם רבים מתרגומים אלו הם תרגומים שונים באותה השפה ,ואין זה ברור לי עם אכן נמנים שם תרגומים ל-260 שפות שונות. .

אולם גם לפי המקור האמין הזה  נראה שהספר הוא אכן אחד המתורגמים ביותר הקיימים.

לגבי ההצלחה העולמית של פינוקיו בכל אופן אין שום ספק.

פינוקיו הגיע כמובן גם לישראל. בעברית קיימות בדפוס כשישים גרסאות שונות של סיפור פינוקיו בדפוס.  רובן המוחלט מקוצרות ומעובדות, לעתים קרובות לכדי כמה עשרות עמודים או אף עמודים בודדים בלבד. לרוב, המעבדים מפשטים את הסיפור המקורי המורכב, עוקרים ממנו את לבו, ועל ידי כך הורסים את קסמו. במקרים רבים מדובר בעיבודים שנעשו לעיבודים בשפות אחרות. השכיחה ביניהן היא הגרסה האמריקנית של וולט דיסני. נעשו תרגומים גם על פי גרסה אמריקנית אחרת של מעבדת ושמה שירלי גולדן, על פי הגרסה הרוסית של הסופר אלכסיי טולסטוי, ועל פי הגרסה היפנית של יוצרי סדרת האנימציה שהוקרנה כמה פעמים בטלוויזיה הלימודית.

מעניין שבני משפחה אחת, משפחת המתרגמים אופק, האב אוריאל, אשתו בינה והבת עטרה, כל אחד מהם תרגם ועיבד את פינוקיו בגרסה אחרת ויותר מפעם אחת, אם כי אף לא אחד מהם עשה זאת מהאיטלקית המקורית. רק שלושה תרגומים לעברית נעשו ישירות מן הספר האיטלקי המקורי. הרבה פחות מהתרגומים הקיימים לגרסת וולט דיסני.

האראלה נגד געל בן בליעל

דומה שהגרסה המוזרה ביותר הקיימת בעברית לסיפור פינוקיו היא גרסה מקורית לגמרי של הסופר והמשורר הידוע למבוגרים אביגדור המאירי. ספר זה יצא בסביבות 1952 כשעל כריכתו מופיע הכותר "פינוקיו בישראל", אך על העמודים הפנימיים הכותר הוא "פינוקיו בארץ ישראל". זה, כמו גם שפתו התנ"כית המליצית של התרגום שבשנות החמישים נחשבה בחירה תרגומית ארכאית, כמו גם הסיפור עצמו שאין בו מגבלות של קווי שביתת הנשק – כל אלה מראים שהספר נכתב לפני הקמת המדינה, אולי אפילו שנים רבות קודם לכן, והדפסתו התעכבה משום מה. הספר הוא למעשה מעין המשך של גרסת וולט דיסני של פינוקיו שהתפרסמה באותה הוצאה בשנת 1942 בעיבודו של פסח גינזבורג.

בסיפור, פינוקיו לומד את כתבי הקודש מאביו יפת, הלא הוא ג'פטו, מתלהב מסיפורי גיבורי התנ"ך ובראשם שמשון ומדברי הנביאים, ומחליט לבקר בארץ הקודש. מסיבה שאינה ברורה לקורא, עדיין יש לו אוזני חמור וזנב. הוא מועבר לארץ ישראל במעשה קסם על ידי האראלה יפה-פיה בחברת ידידו הצרצר צפנת בן צרצור. אך צרה: גם בארץ ישראל הוא פוגש את יריבו הוותיק געל בן בליעל השועל, וזה מציק לו בצורות שונות. פינוקיו, שאינו נרתע, מסייר ברחבי הארץ. להפתעתו ולהפתעת הקורא הוא פוגש ילדים שכולם מזהים אותו כבובת העץ המפורסמת פינוקיו, שעליה ועל הרפתקאותיה הם שמעו (ככל הנראה מפני שצפו בסרט של דיסני). הוא מבקר בירושלים, ושם ליד הכותל המערבי הוא פוגש נביא זקן האומר לו שהוא מחכה לגיבור האלמוני, ילד שיקריב את חייו למען ילדים אחרים בלי שייוודע שמו, ובכך "יקום דור גיבורי אמת אשר יביאו את המשיח להיות להם לראש ומצביא להביא גאולה לעולם".

פינוקיו מחליט להיות הגיבור האלמוני הזה, אך בעת ביקור בתל-אביב הוא מסתבך עם געל בן בליעל המרושע שמארגן לו ללא ידיעתו תחרות אגרוף. פינוקיו המופתע מפסיד בה, לקריאות הבוז של הקהל. האראלה הטובה מעבירה את פינוקיו לנהר הירדן, שם הוא מציל חבורת ילדים בסירה שטובעים בנהר על ידי כך שהוא הופך לבול עץ השומר על הסירה מטביעה. בסיום פינוקיו שוב הופך לנער חי בידי האראלה. זו מחזירה אותו לאביו יפת, אך הוא יודע שבארץ ישראל יקומו עוד גיבורים רבים שיביאו את המשיח. פינוקיו הוא אכן "גיבור אלמוני", כפי שחזה הזקן ליד הכותל המערבי.

והעולם אותו אוהב

איטליה כמובן מנציחה את מורשת פינוקיו – ולא רק באטרקציות לתיירים ובחנויות של בובות פינוקיו עם חוטים ובלי. בכפר קולודי הוקם פארק המוקדש לקרלו קולודי/לורנציני ולגיבורו הידוע. פסלים של פינוקיו הוקמו בפירנצה, בקולודי, וגם בכפר ושמו פינוקיו שנמצא ליד אנקונה; שלושת היישובים לא הצליחו להגיע להסכמה על הקמת הפסל באחד מהם. בעיר פשה, שהכפר קולודי נעשה עם השנים לפרוור שלה, מתקיים מדי שנה ב-26 במאי פסטיבל לכבוד יום הולדת פינוקיו. הפסטיבל כולל תחרות תחפושות, תיאטרון בובות ילדים, מספרי סיפורים וגם עוגת יום הולדת עם נרות לפינוקיו.

ההוגה האיטלקי בנדטו קרוצ'ה אמר כי "העץ שפינוקיו גולף ממנו הוא האנושות כולה". הסופר והמדינאי האיטלקי פיירו בארג'יליני כתב כי פינוקיו מסמל את חיפושי הנשמה אחרי בוראה. הסטיריקן האיטלקי ג'ובאני גוארסקי כתב כי פינוקיו "הוא סמל מודרני של בדידות מטפיזית וסקרנות אנושית: הוא יוליסס בעל לב של עץ".

פינוקיו היום מצליח יותר מאי פעם. מופיעים עוד סיפורי המשך על עלילותיו כאדם מבוגר וסיפורי קומיקס על הרפתקאותיו כצייד ערפדים. עוד סרטים נעשים על עלילותיו, והוליווד יוצרת כעת סרט "מקדימון" שיעסוק בחיי ג'פטו לפני יצירת פינוקיו. נראה שהדמות של האדם המלאכותי הכה אנושי, המשתוקק כל כך (לפעמים) להיות אנושי באמת, מדברת אל לבנו ככל שאנחנו נעשים יותר ויותר מכאניים.

נספח:

תרגומי פינוקיו לעברית

תרגומים מלאים

  1. פינוקיו ,קורותיו של ילד עץ.תירגם ישראל דושמן .נדפס לראשונה 1931 הוצאת אמנות. 256 עמודים.

2.הרפתקאותיו של פינוקיו ,תרגום מלא מאיטלקית נקדימון רוגל  ציירה בינה גבירץ. הוצאת ש. זק 1955. 141 עמודים.

3., קרלו  קולודי,    הרפתקאותיו של פינוקיו /  מאיטלקית – מרים שוסטרמן-פדובאני ; איורים – אטיליו מוסינו   תל-אביב :   זמורה-ביתן,   תש"ן 1990.316 עמודים.

4.  קרלו  קולודי  הרפתקאותיו של פינוקיו /   תרגמה מאיטלקית ענת שפיצן; אייר אורי אשי  כרמלית (סדרה לילדים)  ירושלים :   כרמל,   תשס"ד, 2004 234 עמודים.

גרסאות בעברית של "מפתח הזהב" של טולסטוי.

1.אלכסי ניקוליויץ' טולסטוי, 1883-1945    מפתח הזהב, או המאורעות הנפלאים של בורטינו /   תרגם אליעזר מיטרופוליטנסקי   (ורשה :   הוצאת עולמי),   [תרפ"-].102 עמודים.

2., אלכסי ניקוליביץ' טולסטוי,    מפתח הזהב :   מחזה ב-3 מערכות (8 תמונות); עברית ר. לב ; שירים ל. גולדברג ; מוסיקה גארי ברתיני  /    תל אביב :   ההסתדרות הכללית, המדור לבמאות,   [תש"-?] 1940

3. אלכסי ניקוליויץ' טולסטוי    מפתח-הזהב או הרפתקאות בורטינו /    תרגם פסח גנזבורג. הציורים: בינה גבירץ ספרית ברוריה (סדרה לילדים תל-אביב :   שרברק,   1944 35 עמודים

4. שלמה זלמן אריאל , 1895-1970    אוצר מסעי הפלאות /    תל אביב :   י' שרברק,   [1946].כולל גרסה של "מפתח הזהב או הרפתקאות בורטינו".

גרסאות בעברית של פינוקיו של וולט דיסני

  1. מעשה פינוקיו /כתוב ומצויר בידי ולט דיסני ; עברית: פסח גינצבורג. עיבד בעקבות אולפני וולט דיסני פסח גינזבורג יהושע צ'צ'יק 1942  32 ע'
  2. עליזה פרץ     פינוקיו /    קסמי דיסני : סדרת ספרוני וולט דיסני לילדים ; ; 6 [תל אביב] :   שלגי,   1965.15 עמודים.
  3. . פינוקיו תרגמה בעקבות אולפני וולט דיסני לאה נאור יבנה 1969 28 עמודים
  4. דיסנילנד :   אגדות מעולמו של וולט דיסני /   תרגם ועיבד אוריאל אופק  תל-אביב :   מזרחי,   [תשל"ו 18  1976 חוברות? כולל עיבוד של פינוקיו של וולט דיסני.

  1. דיסני, וולט,    פינוקיו /  עברית שולמית לפיד   תל אביב :  יבנה,   תשמ"ו 1986.
  2. מבחר ספורי וולט דיסני --    תל-אביב : שלגי, 1990- כולל את סיפור פינוקיו.
  3. וולט דיסני  פינוקיו /  עברית רימונה די נור    הספריה הקלאסית של דיסני ; ;  [תל-אביב] :   כנרת,   1995.33 עמודים
  4. דיסני, וולט,     פינוקיו /   מי מסתתר בין  הדפים    [תל-אביב] :   מודן,   1998.

8. דיסני, וולט, 1901-1966    פינוקיו /  מאנגלית – עילה מלצר  תל-אביב :   ידיעות אחרונות,  1999 96 עמודים.

כלל גירסאות פינוקיו בעברית.

רובם לדברי אוריאל אופק קיצורים שרירותיים ש"נטלו מהיצירה את נשמתה ".

1.פינוקיו –ספר תולדות בול עץ אחד :איך זה קרה הדבר שהנגר מר דובדבן מצא לו בול –עץ אשר בכה ושחק כמו תינוק קטן ."  תרגם ישראל  אליהו הנדנזלץ תרגום חלקי  שנקטע באמצעו בכתב העת צפרירים פולין שנת תר"ף 1920

  1. טולסטוי, אלכסי ניקוליויץ', 1883-1945    מפתח הזהב, או המאורעות הנפלאים של בורטינו /   תרגם אליעזר מיטרופוליטנסקי   (ורשה :   הוצאת עולמי),   [תרפ"-].102 עמודים.
  2. פינוקיו ,קורותיו של ילד עץ.תירגם ישראל דושמן .נדפס לראשונה 1931 הוצאת אמנות.
  3. קולודי, קרלו    פינוקיו /    מתרגם ומקצר ביד א. בן-נון; הציורים: נחום גו תל-אביב :   אל המעין,   [תש-]46 עמודים.
  4. אלכסי ניקוליויץ' טולסטוי    מפתח-הזהב או הרפתקאות בורטינו /    תרגם פסח גנזבורג. הציורים: בינה גבירץ ספרית ברוריה (סדרה לילדים תל-אביב :   שרברק,   1944 35 עמודים.

  1. מעשה פינוקיו /כתוב ומצויר בידי ולט דיסני ; עברית: פסח גינצבורג. עיבד בעקבות אולפני וולט דיסני פסח גינזבורג יהושע צ'צ'יק 1942  32 ע'

10.  תינוקיו עיבד יגאל ספרא ( לוין קיפניס ?) דעת 1944 44 ע'

11.  רמון :   אנציקלופדיה לספרות ילדים: ילדים ועולמם  / עיבד י.א. ניצני    תל-אביב :   יבנה,   תשיד  1954 .כולל קיצור של פינוקיו.

12.  הרפתקאותיו של פינוקיו ,תרגום מלא מאיטלקית נקדימון רוגל  ציירה בינה גבירץ. הוצאת ש. זק 1955.

13.  פינוקיו עיבדה שירלי גולדן  ציורים מרג'ה , תרגמה ימימה טשרנוביץ אבידר מסדה 1958 125 ע'

14.  פינוקיו עיבד ידידיה ספרא ( יצחק אבנון ?) צייר  מ.אריה עמיחי 1958 49 ע' מהדורה נוספת משנת 1983. 40 עמודים.

15.  פינוקיו עיבדה אנדה פינקרפלד אמיר ספרי פז 1960 24 ע'

16.  מ. ט.    פינוקיו /   צייר אשר  ת"א [= תל אביב] :   מפות תבל,   [תשכ"-].

17.  קולודי, קרלו  לוין קיפניס  פינוקיו /    (תל-אביב) :   (ש. זימזון),   (1965)12 עמודים.

18.  עליזה פרץ     פינוקיו /    קסמי דיסני : סדרת ספרוני וולט דיסני לילדים ; ; 6 [תל אביב] :   שלגי,   1965.15 עמודים.

19.  פינוקיו ,תירגמה לפי עיבוד איטלקי הדסה אשדות, ציורים: דה-ליברז'י  הוצאת מ.מזרחי  1966  32  ע'

20.  פינוקיו עיבד אברהם קדימה זלקוביץ 1967 16 עמודים.

21.    קדימה, אברהם   פינוקיו - ספרית הדבונים /    [תל אביב] :   מסדה,   1967-[1968].

22.  . פינוקיו תרגמה בעקבות אולפני וולט דיסני לאה נאור יבנה 1969 28 עמודים .

23.  .פינוקיו.    [תל אביב] :   החיים,   ספריית צבריקו  [תשל"-?].

21.ח.  ארן,     פינוקיו תמונות – ר. ברסילון /    Tel Aviv :   הוצאת אריה,   [תשל"-?].

22. פינוקיו עיבוד אוריאל אופק עופר 1972 16 עמודים

23. דיסנילנד :   אגדות מעולמו של וולט דיסני /   תרגם ועיבד אוריאל אופק  תל-אביב :   מזרחי,   [תשל"ו 18  1976 חוברות? כולל עיבוד של פינוקיו של וולט דיסני.

24. פינוקיו /עברית: שלמה טנאי. --    סדרת מבחר אגדות העולם  תל-אביב : יבנה, [1977?] 11 עמודים.

25. הרפתקאותיו של  פינוקיו סדרה של 14  חוברות עבדה עטרה אופק  בעקבות  סדדרת אנימציה יפנית –אירופאית , ענבל 1981 16 ע' חוברת]. בהשתתפות הדמויות מסידרת הטלוויזיה "פינוקיו

1.פינוקיו והדב 1980

2.פינוקיו זולל 1980

3.פינוקיו משחק באש 1980

4. פינוקיו בורח מהבית /    תל-אביב :   ענבל,  1981

5. . הרפתקאותיו של פינקו.ענבל 1981. 24 עמודים.

6. .פינוקיו מנגן ומנגן 1982

7. פינוקיו ומקל הקסמים 1982

פינוקיו בקרקס . 1984 8.

9.פינוקיו נופל בפח 1984

10.פינוקיו השובב /[1984

11. פינוקיו ועץ המטבעות 1984

12. פינוקיו ותיאטרון הבבות 1984

13. פינוקיו בר-מזל 1984

14. פינוקיו מוצא ארנק 1985

26. קולודי, קרלו, פינוקיו /  עיבד וחרז יוסי בכר   תל אביב :   ישרא-תו,   1985.27 עמודים

27.דיסני, וולט,    פינוקיו /  עברית שולמית לפיד   תל אביב :   יבנה,   תשמ"ו 1986.

28. פלג-אמריליו-עדנה    פינוקיו / ציר אמי רובינגר    [רמת גן] :   כנרת בית הוצאה לאור,   1986. 25 עמודים.

29.פינוקיו -אגדות נעות.    [גבעתיים] :   מסדה,   [1986].

30..קולודי, קרלו,    הרפתקאותיו של פינוקיו /  מאיטלקית – מרים שוסטרמן-פדובאני ; איורים – אטיליו מוסינו   תל-אביב :   זמורה-ביתן,   תש"ן 1990.

24.  31.. קולודני, קרלו    פינוקיו. / עבדה: תלמה אליגון-רוז; ציורים: יוסי וקסמן   ספריית הזהב,   1990
25 עמודים

32. מבחר ספורי וולט דיסני —    תל-אביב : שלגי, 1990- כולל את סיפור פינוקיו.

33.תלמה  אליגון מעבדת    פינוקיו /  . ציורים: תמר בר-זאב   [תל-אביב] :   גיא,   [199116 עמודים.

34.קולודי, קרלו    פינוקיו /   נוסח עברי - בינה אופק  [תל-אביב] :   עופרים,   תשנ"ה.90 עמודים.

35.ארנונה    גדות  פינוקיו - אגדות לילה טוב 10  /    תל אביב :   ענבל,   1995. 10 עמודים.

36. וולט דיסני  פינוקיו /  עברית רימונה די נור    הספריה הקלאסית של דיסני ; ;  [תל-אביב] :   כנרת,   1995.33 עמודים.

37מיטב אגדות העולם    ירושלים :   כתר,   1996 שלושה אגדות כולל את פינוקיו.

38.אוצר האגדות 3 /   עברית עטרה אופק   תל-אביב :   ענבל,    -1997 כולל את פינוקיו

39.אגדות הזהב: פינוקיו :   וספורים אחרים /    נוסח עברי: רות שחק   מיטב אגדות העולם (סדרה לילדים ירושלים :   כתר,   1997 25  עמודים.

40. פנחס עדן  פינוקיו.    הספר מבוסס על מחזמר בהשתתפות אתי שגב ויוסי גרבר ושזור תמונות בצבע מההצגה" צילם יוסי צבקר  [ח"מ] :   כנרת,   1998.24 עמודים.

41.דיסני, וולט דיסני ,     פינוקיו /   מי מסתתר בין  הדפים    [תל-אביב] :   מודן,   1998.

42.אליגון-רוז, תלמה    פינוקיו / כנרת מספרת – לילדי הגן     [תל אביב] :   כנרת,   1998.

43.פינוקיו  סדרת יהלומים / [תרגום - קולט בוטנר]. תל אביב] : ענבל, 1998.

44.פינוקיו-סדרת סנונית /    נוסח עברי – נילופאר סבזרו.  [תל אביב] :   ברוכיאן,   1998.

45.  דיסני, וולט, 1901-1966    פינוקיו /  מאנגלית – עילה מלצר  תל-אביב :   ידיעות אחרונות,  1999 96 עמודים.

46.שחק, רות    פינוקיו /  עיצבה רוסאנה פאפאני   ספרייה לילדים בשלושה ממדים ירושלים :   כתר,   [תשנ"ט] 1999. ספרי משחק – תלת-מימדיים 46..פינוקיו   אגדות לקטנטנים   [ח"מ] :   כנרת,   1999

47.קולודי, קרלו, 1826-1890    פינוקיו /   נסח עברי: יעל גובר-אברם  אגדות בפאזל ;  [אור יהודה] :   כנרת,   2003. ספרי משחק – התאמה, הדבקה

48.. עשי ויינשטיין עולם האגדות :   ספר הזהב השני / איירה נורית צרפתי    [קרית גת] :   קוראים,  2003

49. עשי ויינשטיין  פינוקיו. /  ؛אירה : נורית צרפתי .   ישראל . :   קוראים .,   2004.16 עמודים.

50.קולודי, קרלו    הרפתקאותיו של פינוקיו /   תרגמה מאיטלקית ענת שפיצן; אייר אורי אשי  כרמלית (סדרה לילדים)  ירושלים :   כרמל,   תשס"ד, 2004

51.. תמר  שריג    פינוקיו /    אגדות קלאסיות אשקלון :   צבר,   תשס"ד 2004.16 עמודים.

52. אפרים סידון , 1946    פינוקיו /  אגדות בחרוזים   איורים ואן גול ,  [תל-אביב] :   קלסיקלטת,   תשס"ד 2004.21 עמודים.  מהדורה נוספת : אפרים סידון "פינוקיו –אגדות בחרוזים " [תל אביב] :   קלסיקלטת,   [2005]

53.צורי מימון, נעה צ'רנוב ;פינוקיו   [הרפתקאה אינטראקטיבית המתעוררת לחיים] /   עיבוד וכתיבה: עיצוב: טל גמליאל, יוסי דהן  [ח"מ] :   מדיהלנד ; ירושלים : ההפצה – לומדיה מערכות,   [תשס"ה] 2005. ספר + לומדת מחשב"

54.רות רמות  עולם האגדות :   מבחר אגדות אהובות לילדים / איורים: סטודיו כרמלי; כפר-מונש : עופרים, תשס"ה, 2005

55.  יעל גובר-אברם פינוקיו/    סדרת" מרכיבים ומקשיבים "  אגדות בפאזל  [אור יהודה] :   כנרת,   2005..  כמחצית העמודים הינם טקסטים בתוספת איורים וכמחצית העמודים הינם פזלים להרכבה

56. קולודי, קרלו, 1826-1890    פינוקיו :   סיפור והפעלה.   אגדות קסומות  מושב בן שמן :   מודן,   2006

57 . פינוקיו /   ספר + משחק] / [מספרדית - יערית בן יעקב]. מגנטים מהאגדות)  אור יהודה :   כנרת,   2006.

58.  דרורה הנדלסמן-ברגר,   לפני שנים רבות… :   [12 אגדות קלאסיות בחרוזים] איורים: ענבל שריד ; [עריכה: אורה מורג].   פתח-תקוה :   אורנית,   2008.. כולל את סיפור פינוקיו.

59  חגי ברקת אגדות קלאסיות /      קרית גת :   דני ספרים,   תשע"א 2011

60.. . קולודי, קרלו,     פינוקיו /    מאנגלית: חגי ברקת ; איורים: רנה קלוק קרית גת :   דני ספרים,   תשע"ב 2012.

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ספרות ילדים עם התגים , , , , . קישור קבוע.

11 תגובות על ילד מעץ-פינוקיו חוגג 130 שנה של קיום

  1. פינגבאק: 130 שנה של פינוקיו | המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת איציק:‏

    מה הסיכויים שסיפור טוב שנכתב בימים אלה – ישפיע ויופץ במיימדים כמו "פינוקיו"?…

  3. מאת אלי אשד:‏

    אין הרבה סיכויים. אבל ראה את ההצלחה של טרילוגיית "50 גוונים של אפור " שלפי הטענות נמכרה ביותר עותקים מכל טרילוגיה אחרת לפניה. אבל ספק אם היא תשרוד עוד מאה שנה כמו פינוקיו.

  4. פינגבאק: יותם הקסם -"קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית | המולטי יקום של אלי אשד

  5. פינגבאק: יותם הקסם -"קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית | המולטי יקום של אלי אשד

  6. מר אשד הנכבד,
    רק היום נתקלתי במאמר המרתק שלך. קראתי את הספר של קולודי בתרגום האנגלי ואני מסכים לגמרי עם הערכתך לגבי הספר והדמות, אם כי לא מוצא בו את אותו החן המיוחד שהפך אותו לפופולרי כל כך.
    ואז ילדותי בשנות החמישים בבריה״מ אהבתי מאוד את הספר של אלכסיי טולסטוי שהוא, לדעת רבים יצירת מופת. לפני כשנתיים חיפשתי את התרגום שלו לעברית עבור הנכדה שלי וכל מה שמצאתי הוא הספר שצילום כריכתו מופיע במאמר שלך. הסתבר שאין זה תרגום בכלל אלא תקציר קצרצר ועלוב. ואז החלטתי לתרגם את הספר בעצמי כמתנה ליום ההולדת החמישי של נכדתי, שהיה ב-28/4.
    התרגום מופיע בבלוג שלי:
    http://daphnandco.blogspot.co.il/
    אני מסיים עכשיו לקרוא לה אותו בפעם השלישית ע״פ דרישתה.
    כמו שכתבתי על הכריכה האחורית – הייתי שמח אם הספר של טוסטוי היה תופס מקום ראוי בין ספרי הילדים בעברית.
    הייתי שמח לקבל את דעתך.
    שבת שלום,
    לוי צירולניקוב

  7. מאת אלי אשד:‏

    כפי שאתה יודע כבר.התרגום שלך של "בוראטינו "לעברית אינו באמת התרגום הראשון.היו כבר ארבעה גרסאות שונות בעברית קודם לכן :
    1. אלכסי ניקוליויץ' טולסטוי, 1883-1945 מפתח הזהב, או המאורעות הנפלאים של בורטינו / תרגם אליעזר מיטרופוליטנסקי (ורשה : הוצאת עולמי, [תרפ"-] 1938? .102 עמודים.זהו כנראה תרגום מלא אבל נדיר ביותר שמעולם לא פורסם בארץ ישראל.

    2., אלכסי ניקוליביץ' טולסטוי, מפתח הזהב : מחזה ב-3 מערכות (8 תמונות); עברית ר. לב ; שירים ל. גולדברג ; מוסיקה גארי ברתיני / תל אביב : ההסתדרות הכללית, המדור לבמאות, [תש"-?] 1940 גירסה שהיא מעניינת מאחר שלאה גולדברג המשוררת הידועה תרמה לה שירים.

    3. אלכסי ניקוליויץ' טולסטוי מפתח-הזהב או הרפתקאות בורטינו / תרגם פסח גנזבורג. הציורים: בינה גבירץ ספרית ברוריה (סדרה לילדים תל-אביב : שרברק, 1944 35 עמודים.כפי שציינת גינזבורג למעשה כתב את הסיפור מחדש כפי שעשה קודם לכן לגירסת פינוקיו של וולט דיסני באותה ההוצאה.

    4. שלמה זלמן אריאל , 1895-1970 אוצר מסעי הפלאות / תל אביב : י' שרברק, [1946].כולל גרסה של "מפתח הזהב או הרפתקאות בורטינו".
    וזאת הגירסה של בורטינו שאני מכיר מילדותי.והיא לדעתי לא קוצרה בהרבה.
    אני שמח מר צירולניקוב שסוף סוף תרמת תרגום מלא בעברית של בוראטינו.ואולי כדאי לחשוב להוציא אותו כספר מנייר או אלקטרוני עם מגוון איורי בורטינו לאורך השנים ,הקדמה ארוכה על הספר הסופר וגילגוליו השונים לאורך השנים בקולנוע ובתיאטרון וכו'.

    • מר אשד,
      תודה רבה על התשובה. לא הגעתי לתרגומים 1 ו-4, ולא יודע איך יכולתי להגיע, ואם הם מתאימים לילדה בת חמש בישראל של 2013. מס׳ 2 הוא תרגום של מחזה שזאת יצירה אחרת ומס׳ 3 יש לי וכאמור הוא לא תרגום בכלל. אז נגיד שהתרגום שלי הוא לא הראשון, אך היחיד הזמין היום. מה שחשוב לי שהנכדה שלי אוהבת את הסיפור.
      יש בלי סוף איורים בסגנונות שונים ובכוונה שילבתי איורים בצמצום כי בעיניי החשוב הוא הטכסט שהוא נהדר. כאמור הייתי שמח מאוד אם בורטינו היה נכנס לספרות ילדים בארץ כסיפור, בלי קשר למיתוג של פינוקיו, כי הוא כל כך שונה ממנו. אבל זה כבר לא התחום שלי. אני מנסה להפיץ בין חבריי ומכריי – אלה שיש להם ילדים או נכדים בגיל מתאים.
      בברכה,
      לוי.

  8. מאת אלי אשד:‏

    נשאלתי גם :מבין כל הגירסאות השונות של פינוקיו שהופיעו בעברית לאורך השנים .איזו היא הראוייה ביותר לקריאה כיום :
    התשובה השתיים המלאות והטובות ביותר הן :
    הרפתקאותיו של פינוקיו / מאיטלקית – מרים שוסטרמן-פדובאני ; איורים – אטיליו מוסינו תל-אביב : זמורה-ביתן, תש"ן 1990 316 עמודים.שכולל אחרית דבר מעניינת על המו"ל של "פינוקיו" ותולדותיו.

    הרפתקאותיו של פינוקיו / תרגמה מאיטלקית ענת שפיצן; אייר אורי אשי כרמלית (סדרה לילדים) ירושלים : כרמל, תשס"ד, 2004 234 עמודים.
    אלו הן השתיים הטובות ביותר.ואם צריך לבחור רק אחת אז עדיפה הגירסה של ענת שפיצן בהוצאת כרמל שהיא העדכנית ביותר מבחינת הלשון .זהו הפינוקיו שבו יש לבחור אם אתם רוצים לדעת מהו ומיהו פינוקיו האמיתי כפי שכתב אותו "קולודי".

  9. פינגבאק: ספרות ברשת: יותר ממאה אלף יורו מקדמה תמורת זכויות התרגום לספרו של אסף גברון; ספר חדש של טולקין 40 שנה אחרי מותו; ספרים שכל סופר חייב לקרוא עפ"

  10. פינגבאק: פינוקיו בארץ הקודש | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*