בדידותו של אזרח העולם -שירתו של לביא תדהר

לביא תדהר הוא כיום הסופר הישראלי הצעיר הידוע ביותר בעולם הרחב.זאת הודות למגוון של  סיפורי מדע בדיוני  והיסטוריה חלופית שהוא פרסם בכתבי עת שונים ,כמה מהם מעולים ממש, ועל אחדים מהם היה מועמד לפרסים בינלאומיים. ורק לאחרונה הוא זכה בפרס הפנטזיה העולמי על רומן   בשם

OSAMA  היסטוריה חלופית של אוסאמה בן לאדן.

תוצאת תמונה עבור ‪osama lavie tidhar‬‏

אמנם על מנת להשיג את פרסומו הבינלאומי תדהר ,שהוא מעין "אזרח העולם " שנדד  לאורך חייו בפינות שונות ונידחות  על פני כדור הארץ היה צריך לכתוב את מרבית יצירותיו באנגלית השפה הבינלאומית ,ויש להניח שרוב קוראיו בחו"ל אף אינם מודעים לכך שהוא ישראלי. כמה מסיפוריו של תדהר תורגמו לעברית בכתבי עת שונים וברשת אך לרוב בידי אחרים ולא על ידיו.עם זאת ספרו הראשון של תדהר שהוא לעולם  אינו מזכיר אותו כלל בפרסומים עליו ( ומן הסתם זה משקף את הערכתו כלפיו ) ,פורסם בעברית.זה היה ספר שירה שפורסם ב-1998 . הספר לא זכה לכל התייחסות בעת פרסומו ומאז. אבל לאור פרסומו וחשיבותו העכשוויים של תדהר "יקום תרבות" מפרסם רשימת ביקורת ראשונה עליו של יובל גלעד.

מאמרים נוספים על לביא תדהר ויצירותיו יתפרסמו ב"יקום תרבות"בהמשך..

בדידותו של אזרח העולם -שירת לביא תדהר

מאת יובל גלעד

על "שאריות מאלוהים" ללביא תדהר, תג 1998.

ספר ביכוריו של סופר המדע בדיוני לביא תדהר, תושב יפו, היה דווקא ספר שירה.

בשנים האחרונות גורף תדהר את מיטב פרסי המדע בדיוני בעולם, לכן, ולבקשת העורך הראשי של אתר "יקום  תרבות", אסקור את הספר, לו מתכחש המחבר בדיעבד, כך אני שומע.

אין סיבה להתכחש לו. מדובר בספר ביכורים מרשים למדי המעיד על הכישרון של המחבר על אף בוסריותו. הספר יצא בהוצאתו של המהפכן והמשורר מקסים גילן ז"ל, ועל העטיפה איור של הציירת המעולה ולא מספיק מוערכת אודרי ברגנר. גילן, המהפכן ואיש תרבות המערב, שחצה יבשות והתגורר ברחבי העולם, משמש בהוצאתו בית למשורר צעיר המרבה אף הוא לטייל בעולם, ולכתוב שירה אקזיסטנציאליסטית זועמת משהו, עם השפעת וולט ויטמן וגינסברג של דור הביט, יותר מאשר שירה עברית.

בניגוד למרבית השירה העברית הצעירה הנכתבת בעשור האחרון, תדהר איננו קשוב רק לפופיק של עצמו ודירתו השכורה. מצד שני, ועל אף אזכורים של ביקורים במחנות השמדה, גם לא מדובר, כאמור, בשירה עברית, ולמעשה יכלה להיכתב בכל שפה. על כן אין להתפלא על כך שהמחבר פנה בהמשך דרכו לכתיבה בז'אנר חוצה יבשות טוב יותר משירה.

מישל וולבק, הסופר האהוב עליי כיום, הצהיר באחת ממסותיו שהמדע הבדיוני הינו הז'אנר רב הפוטנציאל והמעניין ביותר בזמננו. את השפעות המד"ב על כתיבתו ניתן למצוא בעיקר ב"אפשרות של אי" העתידני משהו. רק במעטים משירי ספרו של תדהר אפשר למצוא רמזים לעתידו המדע בדיונאי. הספר מאזכר בכמה מקרים את סדרת ספרי הפנטסיה הגאוניים של רוברט ז'ילאז'ני, אותם זללתי בנערותי. כמו כן יש שורות מד"ב בודדות מאוד פה ושם (משורר אולי יחיד בארץ הכותב שירה מושפע ממדע בדיוני הינו עמוס אדלהייט):

אני מנסה להסביר לך את תנועת הירח במים… שניה מהקונצ'רטו הגלקטי של שמשות מתנפצות במרכז/ שביל החלב… במדבר היקום נפרש בין הזריחה לירח/ במאות אלפי מיליוני חלקיקים של שניה…

ושיר מד"ב נוסף:

…ארבע זרועות של גלקסיה אתה/ חי בשלישית זרוע אוריון, מרכז/ הגלקסיההוא חור שחור ענק:/ פעם ראיתי נובה ולא ידעתי אם/ לצחוק או לבכות./ האורגזמה של היקום מתפשטת בגלים פוליטיים… במינוס שלוש מעלות/ לתפוס טרמפים מברלין בשלג,וכל המכוניות/ נוסעות לדרסדן, להפצצה. וקר כל כך,/ אחרי השעה שתים עשרה בלילה אי שם בזרוע/ השלישית של הגלקסיה הספירלית לה אתה קורא/ בטפשות בית השקט/ שב ומשתרר על העולם בשכבה דקה/ ומנחמת את קולות הבריאה/ השקט שב ומשתרר על העולם

יפה, ומדגים את הפוטנציאל של שילוב מד"ב בשירה. בדידותו של הנוסע בין ערים זרות על רקע קוסמי, קרוב לדרסדן שהופצצה כידוע קשות במלחה"ע השניה, צעיר בודד ואבוד. ועל אף שקשה להגדיר זאת כשירה ישראלית, כמה שונות השורות מהנוסח השגור בימינו והאהוב על קהל הפסטיבלים של שירת ה"אהובתי עזבה אותי/ ואין לי כסף לשכר דירה", ולא אציין שמות…

ישנם גם שירים בנאליים רבים בספר ושורות בנאליות רבות, כמו "זקנים חולים וילדות טפשות/ חיילים מגויסים ואלכוהוליסטים סופניים/ סרוחים על הבר באור הדמדומים המסריח/ של אלוהי המוות" – שירת ביט לעניים. ושורות בוסריות כהנה וכהנה: "הזכרונות צובעים הכול/ בדוק אדמדם של געגועים ופליאה. /(והזיכרון תמיד מצייר שקיעה)".

אבל בסך הכול מדובר כאמור בספר ביכורים, ומיטבו הינו דווקא שירים העוסקים באפריקה האומללה, יבשת שכמעט לא קיימת בשירה העברית. תדהר ביקר ומבקר בה, וכותב דין וחשבון כואב:

אפריקה מייצרת משיחים ודיקטטורים כמו זונה עיוורת/ כולם משחקים בפתח ביתה את משחקיהם הפרטיים,/ משחקים במלחמות או סמים או פוליטיקה או רעב..

מעט לא מעובד, זעם נעורים, אבל עדיין יפה:

ילדים יחפים מסמורטטים, מוכרים פסלים זעירים/ של אל הנהר בין החנויות… אנשים לא מבינים את אפריקה/ גם לא את הנוודים פעורי העיניים,/ היחפנים… אפריקה ממלמלת שפות, זמנים/ זכרונות שהעברו כמו דבר קדוש מדור לדור./ לכן אני מתרגז כשתייר מצלם תמונות. / הוא מעדיף שלא לזכור. / אפריקה מדברת אליי בשפת הנוודים

השיר האחרון בספר הוא מעין פואמה בשם "שיר אל עצמי" (אלוזיה לויטמן), פואמת ביט גינסברגית עם חיפוש מטאפיזי ושורות יפות פה ושם, המזכירות במשהו את ראשית כתיבתו של עודד פלד, שהושפע גם הוא מדור הביט:

כי צמא הלכתי בנתיבי הטירוף של מלריה/ ורעב וחולה במשעולים של דאר-אס-סלאם/ בואנה! קורא הקבצן המעוות בפינה… אפריקה דועכת. אפריקה היא יבשת חורבן הממתינה/ לשקיעת השופר האחרונה./ אטלנטיס של ריקבון… בשוק העבדים אני אני בוחר את אלו שיספקו אותי: שתי הנערות המצטנפות בפנה לחדר המיטות,/ אימן הזקנה למטבח, שלושה עבדים גדולים לסַבָלוּת, עם/ מחיר טוב אולי גם זקן אחד, לטפל בסוסים./ הנשארים יהרגו אחד את השנ בזאיר או רואנדה/ או מוזמביק,/ העקורים יהפכו אמריקאים אוכלי/ מקדונלדס…

משוטט ישראלי בגיהנום האפריקאי, משוטט המזכיר קצת את שיטוטי רמבו בקולוניות, משורר ישראלי צעיר שהפך לסופר מדע בדיוני מוערך, המתאר את בדידותו של אזרח עולם מלא עוולות.

ראו עוד על לביא תדהר:

לביא תדהר בויקיפדיה

האתר  של לביא תדהר

סיפורים בעברית של לביא תדהר

אודות יובל גלעד

יובל גלעד - משורר ומבקר שירה, מוסמך החוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. עבד כעורך ראשי בהוצאת "גוונים". פרסם שלושה ספרי שירה: "שירי נזיר" (גוונים, 2000),"בדידות ישראלית" (כרמל, 2004) ו-"בית קברות לשירים" (ספרי עיתון 77, 2009).
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת עם התגים . קישור קבוע.

4 תגובות על בדידותו של אזרח העולם -שירתו של לביא תדהר

  1. מאת אלי אשד:‏

    ספרו של לביא תדהר שלא זכה לשום התייחסות ביקורתית חלוץ מהרשימה שלמעלה ,זוכה להתייחסויות בספריו של תדהר שהוא סופר מדע בדיוני ופנטזיה ידוע בחו"ל . הוא מאזכר את עצמו כמשורר בשם "ליאור תירוש" והוא מתייחס לא מעט לספר השירה שלו "שאריות מאלוהים " למשל בסיפור המדע הבדיוני הזה :
    "שירה"
    http://www.sf-f.org.il/sf-f/old_site/story_761.html

  2. מאת אלי אשד:‏

    התיחסויות נוספות לספר השירה הנישכח הנ"ל יש בספרו החדש "התחנה המרכזית " שעוסק בתל אביב בעוד כמה מאות שנים ובו "שאריות מאלוהים" עדיין מהווה ספר מבוקש אצל אספנים.
    תקציר הספר שיצא לאור בהוצאת יניב בתרגום חמוטל ילין :
    "גלות כלל-עולמית הותירה רבע מיליון אנשים למרגלותיה של תחנת חלל. תרבויות מתנגשות בחיים האמיתיים ובמציאות הווירטואלית. החיים זולים והמידע זול עוד יותר.
    כשבוריס צ'ונג חוזר ממאדים לתל אביב הוא מגלה שהרבה מאוד השתנה. אהובתו לשעבר מגדלת ילד מוכר להפליא שמסוגל להתחבר לזרם המידע של אדם בנגיעת אצבע. בת הדודה שלו מאוהבת ברובוטניק – חייל מסוברג פגוע, שנמצא במרחק פסע מקבצנות חלקי חילוף. אבא שלו חולה במחלת מוח רב-דורית חשוכת מרפא. וערפדת מידע נרדפת עקבה אחרי בוריס למקום שהכניסה אליו אסורה לה.
    ומעל לכל אלה ניצבת התחנה המרכזית, רכזת בין-כוכבית המקשרת בין כל הדברים: תל אביב המשתנה תמידית; זירה וירטואלית רבת-עוצמה ומושבות החלל שאליהן נמלטה האנושות מפגעי הועני והמלחמות. את הכול מחברים האחרים, ישויות חייזריות רבות-עוצמה, שבאמצעות השיחה – זרם תודעה שוטף ודינמי – מסמנות רק את תחילתו של שינוי בלתי הפיך.
    בתחנה המרכזית ממשיכים בני האדם והמכונות להסתגל, לשגשג… ואפילו להתפתח עוד"
    http://www.yanivp.co.il/CentralStation.htm

  3. פינגבאק: הכפיר : סופר המדע הבדיוני הישראלי הידוע ביותר בעולם לביא תדהר בשפה העברית. -רשימה ביבליוגרפית | המולטי יקום של אלי אשד

  4. פינגבאק: הכפיר : סופר המדע הבדיוני הישראלי הידוע ביותר בעולם לביא תדהר- Lavie Tidhar בשפה העברית. -רשימה ביבליוגרפית | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*