ניתוח בחירות 2013

 

 ניתוח בחירות 2013

                                  חיים מזר

 

כאשר חיים יבין הודיע על תוצאות מדגם הבחירות ב-1977 הוא פתח את דבריו במילה מהפך. לאחר שנות דור בהם מפלגת העבודה  החזיקה במוסרות השלטון היא הפסידה לתנועת הליכוד בראשותו של מנחם בגין. זה התאפשר לא מעט בזכות כניסתה של מפלגה חדשה למערכת הבחירות והכוונה היא לד"ש-התנועה דמוקרטית לשינוי, מפלגה שבתוך קדנציה אחת התפוגגה לחלוטין. לא נשאר ממנה שום דבר בכנסת. כניסה אחרת של מפלגת מרכז דומה היתה שינוי בהנהגתו של טומי לפיד וגם היא התפוגגה. מפלגות שתלו בהן תקוות לשינוי גדול פוליטי, חברתי וכלכלי. כגודל התקווה כך גם היתה האכזבה.

גם בחירות 2013 הן בבחינת מהפך, אלא שהן בעלות אפיונים שונים. כאשר בנימין נתניהו איחד את מפלגתו עם מפלגתו של אביגדור ליברמן, "ישראל ביתנו" הוא קיווה לזכות לפחות ב-40 מנדטים תוך צירוף מפלגות אחרות להקמת קואליציה על מנת להקים ממשלה וזה לא בדיוק צלח בידו. הליכוד קיבל רק 31 מנדטים. אמנם ניצחון אבל דחוק ועם טעם מר בפה. לא לכך ציפו. לזירה נכנסה מפלגה חדשה שכל חבריה לא היו חברי כנסת. זאת מפלגתו של יאיר לפיד "יש עתיד" שקיבלה 19 מנדטים. הרבה יותר מד"ש ושינוי של טומי לפיד שכל אחת מהן קיבלה 15 מנדטים. "יש עתיד" היא המפלגה השניה בגודלה בכנסת זהו המהפך של בחירות אלה. אין לשכוח שהבחירה ביאיר לפיד היתה יותר נגד נתניהו מאשר בעדו. היה כאן מוטיב חזק של הצבעת מחאה. הסיבה לכך היא התנהלותו של נתניהו בנושאים כלכליים וחברתיים. דומה להצבעות בעבר לד"ש, לשינוי ולמפלגת הגימלאים מפלגה הגימלאים קיבלה 8 מנדטים וגם היא התפוגגה.

מבחינה דורית אפשר להבחין במובהק בהופעת דור חדש של  מובילים פוליטיים והכוונה היא לשלי יחימוביץ, נפתלי בנט, ציפי לבני ויאיר לפיד. כולם בשנות ה-40 וה-50  לחייהם. האם כך זה יהיה גם בבחירות לעתיד לבוא? ימים יגידו. בעבר אמנם  נכנסו לכנסת פוליטיקאים צעירים, אבל מהם לא צמחו מנהיגי מפלגות. יכול להיות שבעקבות שינוי זה שהוא מהפך בפני עצמו, תצמח תרבות פוליטית שונה ממה שהכרנו עד כה. לא בטוח שנתניהו ירוץ בבחירות הבאות לראשות הממשלה. סביר להניח שהוא יפנה את מקומו. מובילים פוטנציאליים  הם אביגדור ליברמן שהוא בשנות ה-50 לחייו וגדעון סער שהוא בשנות ה-40 לחייו. באשר לליברמן המשך פעילותו הפוליטית והמיניסטריאלית תלוי במשפט שממתין לו. אם יזוכה הוא יצעד בבטחה לראשות הממשלה. אם ימצא אשם, ההערכה היא שגדעון סער יכנס לנעליים אלה, תפקיד שהוא שואף למלא מזה שנים.

אישים שהיו במרכזן של מפלגות היו רפאל איתן שהקים את "צומת"  ו"תל"מ" שהוקמה על ידי דיין. גם מפלגות אלה התפוגגו לאחר מספר שנים.  גם בבחירות אלה רצו לכנסת מפלגות שבמוקדן עומד אדם אחד. יאיר לפיד שהקים "יש עתיד", "הבית הלאומי" בראשותו של נפתלי בנט, "התנועה" בראשותה של ציפי לבני והשאריות של "קדימה" בראשותו של שאול מופז. בש"ס התופעה קיימת אם כי בצורה מינורית. אחד הפוליטיקאים הבכירים בה הוא אריה דרעי. להצלחה מסחררת של 17 מנדטים הוא לא חזר. לש"ס יש אישיות חוץ פרלמנטרית, הרב יוסף. זהו הנכס היחידי של המפלגה. כמה זמן יאריך ימים קשה לדעת. לאחר פטירתו, ש"ס תתפורר. יש גם לזכור שמפלגה זו לא הניחה לפתחה של הכנסת שום תוכנית לא כלכלית ולא חברתית שיהיה בהן כדי לפתור ולו חלקית מצוקות שהחברה הישראלית מתנסה בהן. בתי כנסת, יש מספיק

את מפלגת העבודה מובילה שלי יחימוביץ. מפלגת העבודה קיבלה 15 מנדטים. מעט מאוד בהשוואה למה שציפו. מפלגות שמאל הן ביסודן מפלגות מנגנון . עד כמה מפלגת העבודה היא כיום מפלגת מנגנון במובן הקלסי של המילה קשה לשפוט. סביר להניח שאם שלי יחימוביץ לא היתה נבחרת ליו"ר המפלגה, המפלגה היתה נשארת עם מספר חד-ספרתי של מנדטים. עתידה של שלי יחימוביץ כיו"ר המפלגה לא בטוח. יהיו מי שירצו לחתור תחתיה. את הציפיות הגבוהות שתלו בה היא לא מילאה. עצם העובדה שהיא קיבלה רק 15 מנדטים יש בה כדי לומר שהמפלגה איננה אטרקטיבית יותר  ואולי גם לא רלוונטית יותר.. מפלגה שכנראה סיימה את תפקידה ההיסטורי.

גם המפלגות החדשות שזה עתה נכנסו לכנסת עתידן לא ברור . הניסיון  ההיסטורי הראה שמפלגות כאלה לא שרדו. הרושם  המתקבל הוא שמה מאפיין אותן, בלי להתייחס למצעים הפוליטיים שלהן, הוא רצונן להגיע לתוצאות כאן ועכשיו, לא ריאלי ומאוד תמים. להקמת מפלגות דרוש הרבה אורך רוח ויש לבנות אותן שלב אחרי שלב  מתוך הבנה שמה שעושים הוא השקעה לאורך זמן. לא להיות  אותו כמו אותו קצין המוביל את חייליו וכל שהוא רואה זה רק את הגבעה הסמוכה שהוא הוא אמור לכבוש ושום דבר מעבר לכך. בשום אופן לא ללקות בעיוורון אסטרטגי.

שאלה חשובה ואפילו אקוטית היא האם יאיר לפיד ילמד מניסיונן של מפלגות מרכז בעבר ולא יחזור על השגיאות שלהן. הוא את כל הבעיות שהיו להן מכיר היטב.שהרי אביו עמד בראש אחת ממפלגות אלו.

 אם יכשל למרות זאת למרות כל הידע והניסיון שנצבר במה לא צריך לעשות  האם זה אומר שהקמת מפלגת מרכז יציבה היא מן הנמנע ? או שיש צורך במישהו בסדר גודל חזק בהרבה מלפיד כדי שמפלגה כזאת תתקיים לאורך זמן ?

שאלה זאת נשארת פתוחה.

 דבר אחד ברור :בבחירות אלה נפלה בידיו של נתניהו הזדמנות לבצע שינויים נרחבים במערכת הפוליטית להעלות את אחוז החסימה(ל-5%) ולהחזיר לממשלה את יכולת המשילות שאבדה לה.

וראו גם על בחירות קודמות לממשלה :

חיים מזר על עלייתה ונפילתה של מפלגת ד"ש :חלק ראשון

החלק השני

חיים מזר על עלייתו לשלטון של אהוד ברק

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך חזון ופוליטיקה עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על ניתוח בחירות 2013

  1. מאת אלי אשד:‏

    לגבי ש"ס זה אכן מאוד לא ברור מה יקרה למפלגה זאת ללא הנכס של עובדיה יוסף.
    אפשרות אחת אריה דרעי ינסה להקים מפלגה או להשתלט על ש"ס כשהוא משתמש בכריזמה שלו ובהערצה הקיימת אליו. בציבורו אפשרות זאת נחלשה לאור כישלונו היחסי בבחירות האלו.
    אפשרות שניה אחד מבניו של הרב עובדיה יוסף ישמש כמחליפו.
    אפשרות שלישית והכי סבירה :הבסיס יהיה מועצת חכמי התורה הקיימת היום והיא רק חותמת גומי לעובדיה יוסף.
    אפשרות רביעית :הרב אמנון יצחק שהתמודד בבחירות האלו ככנגד ש"ס וכשל יתפוס את המקום שלו כ"סופר רב כריזמטי ".
    הסיפור של אמנון יצחק שהכריז בימים אלו על הקמת קבוצה חדשה בראשותו ,פעולה שניתן להשוותה למורה הצדק שהקים בימי בית שני את כת "ברית דמשק " הוא מעניין ומן הסתם אנו נמצאים רק בראשיתו.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*