קרני קיימת

וּמִתְפָּרֶצֶת מִבִּטְנִי
אַךְ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת מִשׁוּם נֶפֶשׁ.
מִתְפָּרֶצֶת מִבִּטְנִי
אַךְ אֵינָהּ פּוֹגַעַת לְאִישׁ בָּרֶגֶשׁ.
מִתְפָּרֶצֶת מִבִּטְנִי וּמֵאַגָּנִי
מְפִיצָה תְּנוּעוֹת סִיבּוּביוֹת בְּרַחֲבוּת רִקּוּדִים,
שִׁירָה וּמַצְחִיקָה, אוֹהֶבֶת, חַמָּה,
אַךְ אֵינָהּ מְאִירָה אִשָּׁה בָּחֹשֶׁךְ.
קַרְנִי קַיֶמֶת אַךְ נִבְלַעַת בְּחֲשֵׁכָת הָיְקוּם.

סימנים בגשם

אֵינִי זוֹכֵר בֹּקֶר גָּשׁוּם מִזֶּה.
נוּרַת הדוּד מִרְצֶדֶת שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, אַךְ הַמַּיִם בְּאֶצְבְּעוֹתַּי פּוֹשְׁרִים.
בְּבוֹאִי אֶל סְטוֹק הַמִּטְרִיּוֹת שֶׁבְּאָרוֹן, נוֹכַחְתִּי כִּי הִתְרוֹקֵן.
הַחֲתוּלָה חַגָּהּ סְבִיבִי, רְטֻבָּה, שׂוֹרֶטֶת כֻּרְסָאוֹת.
הַמְּעִיל הַכָּבֵד מִבַּזֵל, שֶׁנִּשְׁכַּח בְּקוֹלָב,
מַמְתִּין עַכְשָׁו מְנֹּעַר מֵאָבָק.
אֲפִלּוּ עֲטִיפַת הַנַּיְלוֹן לֹא הִצְלִיחָה לְהָגֵן
עַל הָעִתּוֹן שֶׁהִתְגַּלָּה מָרוּחַ בֶּחָצֵר.
דָּבָר אֵינוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ הַבֹּקֶר,
אוּלַי אֶמְצָא אַהֲבָה.

יונים מבעד לצמתך

לִידִיעָתֵךְ, אֲנִי חַי
עִם הַיּוֹנָה בְּחַלּוֹנִי.
הִיא כְּבָר בּוֹנָה לָהּ קֵן, עָפָה,
שָׁבָה עִם שְׁבָבֵי זְרָדִים,
מַשְׁעִינָה אוֹתָם בְּצֶל הַסּוֹרָגִים.

לִידִיעָתֵךְ, אֲנִי חַי
עִם הַיּוֹנָה. חַי אִתָּהּ.
כֵּן, תְּחִלָּה הֵד חֲבָטוֹת כָּנְפֶיהָּ צָרַם לִי
כְּפִיצוּץ רָחוֹק בָּעִיר שֶׁמְּקוֹרוֹ עָלוּם.
כְּאָבָק. אַךְ אֵין עוֹד מָקוֹם לְחֲשָׁשׁ.

כְּשֶׁבִּרְצוֹנִי לִישֹׁן אֲנִי מֵסִיט
חַלּוֹן, מֵגִיף, מַדְּלִיק…
שׁוֹכֵחַ.

בְּקוּמִי,
הִיא שָׁם, מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי.
מִתְכָּוֶצֶת וּמִתְּנָפָּחַת, צַוָּארָה מְנַגֵּחַ,
עֵינֶיהָ רֵיקוֹת, רַגְלָיהָ אֲדֻמּוֹת דּוֹמוֹת.
הַיּוֹנָה. נוֹצוֹת. הַיּוֹנָה.

לִידִיעָתֵךְ, הִשְׁלַמְתִּי עִם שְׁתֵּיכֶן.
כֵּן, הַמַּאֲבָק מֵאֲחוֹרִי.
הִיא מַנִּיחָה זֶרֶד, אֲנִי זֵרים
לְאֲהוּבָתִי שֶׁלֹּא רוֹצָה.

אוהד ובר

אוהד ובר הוא יליד 1988 ותושב ירושלים. הוא סטודנט למשחק בסטודיו “ניסן נתיב” ובוגר כיתת השירה של “הליקון”, 2011. ובר כותב את מדור השירה “המעבדה לשירה” בעיתון הירושלמי “פי האתון”.  שיריו פורסמו במוסף תרבות וספרות של הארץ, שבו, אפיריון, משיב הרוח, מעין, שירון המהפכה, כביש ארבעים, העוקץ ועוד.

3 תגובות

  1. לאוהד שלום
    נהניתי לקרוא את שיריך. ניכר שאתה הולך על הכיוון של שירה מחוייכת שלא לוקחת את עצמה ברצינות תהומית מדיי.
    אני תוהה אם יש סאטירה פוליטית מרומזת בשירים “קרני קיימת” ו”יונים מבעד לצמתך”ואשמח אם תפרש. קרני קיימת היא הקרן הקיימת לישראל? אך אינה חוזרת משום נפש. האם זאת נפש יהודי הומיה? ובעובדה שהיא אינה מאירה אשה בחושך,גם לאחר אכסטזה [הריקוד על הרחבה]לאומית היא איננה יכולה להוות תחליף לאוויי הבסיסי הפרטי של הדובר לאהבה .כלומר יש כאן התרוקנות מהחוויה הלאומית שההסתפקות וההתרפקות על הצורך באהבה מייתרת אותה לחלוטין. לגבי “יונים מבעד לצמתך” קודם כל מדוע יונים? ולא יונה? כי השיר מדבר על יונה בודדה.האם זאת יונת השלום ששבעה מאבקים עקרים? השתמשת בדמויי משיר השירים “יונתי בחגווי הסלע” שהיא מטפורה של האהובה [כנסת ישראל] וביאליק שלום רב שובך צפורה נחמדת מארצות החום אל חלוני.השלום כמו האהובה אכזבו את הדובר, אך הוא לא איבד תקווה אולי כי אין לו ברירה וממשיך לחכות לשתיהן.הדובר מזהה עצמו עם היונה.

  2. אוהד! זה נדמה כאילו אני שומע את נפשך מדברת בשמך. תתיימר בבקשה. איכותך על סף המשוררים הגדולים. כל הכבוד.

  3. תלוי מולי על קיר המודעות שיר מודפס שלך שכותרתו “עם עצמי ואתכם” שאני אוהב מאד. באיזה ספר הוא נדפס? ארצה לקנות אותו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

18 − שתיים =