הנקודה המדוייקת בה גר אלוהים 

בעקבות נתונים מדעיים בעתון מדעי מ- 2008

כַּמָּה נְזִירוֹת כָּרְמֶלִיּתִיוֹת מֻכְנָסוֹת מוּצָאוֹת
מִקֻּנְכִיּוֹת MRI לְבָנוֹת רַחֲמִיוֹת
בְּסִדְרַת נִסּוּיִים שֶׁמַּדְעָנִים הָגוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת
מָהוּ הַמַּפְתֵּחַ בְּרִשְׁתּוֹת-עַצְבֵּיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים שֶׁבַּנִּסּוּי, הַנָּשִׁים הָרְחוּמוֹת
הַנְּשׁוּאוֹת לִמְשִׁיחָן
מָהוּ הַמַּפְתֵּחַ הַפִּלְאִי שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַהֵיכַל
אֶל אוֹר הַחֲוָיָה הַדָּתִית 

לְבוּשׁוֹת בְּבִגְדֵי סְפּוֹרט מִטְרִיקוֹ לָבָן
– לֹא בַּגְּלִימוֹת הָרְגִּילוֹת הַמְּחֻסְפָּסוֹת הַחוּמוֹת-אוֹפְפוֹת –
הֵן מוּנָחוֹת עַל מַגָּש הַמַּכְנִיס הַמּוֹצִיא
אֶת גּוּפָן וְרֹאשָׁן מֵ- וְאֶל- תַּנּוּר הָאוֹפֶה שֶׁל הַגַּלִּים הַמַּגְנֶטִיִּים –
כְּדֵי לֶאֱפוֹת תּוּפִין-תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַנִַּצְחִית:
מָהוּ סוֹד הַהִתְגּלּוּת הַדָּתִית? 

וְהַבּוֹדְקִים, הֶַסַקְרָנִים הָאֵלֶה – כֻּלָּם אַנְשֵׁי הַמַּדָּע הֶחָדָש: נוירוֹתִיאוֹלוֹגְיָה.
וְהָאוֹפֶה הַמְּנַהֵל אֶת נִסּוּי הַנְּזִירוֹת הַנִּדְחָפוֹת עַל מַגָּשׁ אֶל תַּנּוּר MRI רוֹעֵם
הוּא הַנּוֹירוֹ-תִּיאוֹלוֹג מָרְיוֹ בּוֹרְגָרְד מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת מוֹנְטְרִיאֹל.
וּסְבִיבוֹ שֶׁל מִרְיוֹ – צָבָא שָׁלֵם שֶׁל נוֹירוֹ-תִּיאוֹלוֹגִים עָרוּך גַּם הוּא לַחֲקוֹר
אֶת הַתַּעֲלוּמָה. לְחַפֵּשׁ בְּמוֹחֵנוּ אֶת מַחְבּוֹא הַסֵּתֶר. חַסְרֵי נְשִׁימָה,
בַּלָּשֵׁי-הַמַּדָּע הַמְּדֻיָּק יוֹצְאִים בִּמְרוּצָה לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַ מְּ דֻ יָּ ק
שֶׁבּוֹ מִתְחַבֵּא זֶה אֲשֶׁר ‘כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם’, וּבְלָעָז: ‘omnipresent’.
תֶּיאוֹלוֹג אֶחָר, אַלְמוֹנִי, נִידָח, מְמַלְמֵל אֵי-שָׁם: “יֵשׁ כָּאן סְתִירָה.”
אֲבָל בַּמַּדָּע, הָרֵי, אִישׁ אֵינוֹ מַסְכִּית לְמִלְמֻלִּים חֲשָׁאִיִּים.
וְהִנֵּה, הַמַּדָּעָן נוֹרְמָן גֶשְׁוִוינד מִבּוֹסְטוֹן, מְמַהֵר גָּם הוּא לְאַתֵּר אֶת אֲתַר-
הַהִתְרַחֲשׁוּת הַמְּדֻיָּק וּמֵבִיא אֶת הַבְּשׁוֹרָה:
הַמִּפְגָּשׁ עִם אֱלוֹהִים קוֹרֶה בָּאוּנות שֶׁמֵּעַל לָאָזְנַיִם. 

שָם מִתְחוֹלְלוֹת סוּפוֹת חַשְׁמַלִּיּות, וְסוּפוֹת הַחַשְׁמַל בָּאוּנוֹת שֶׁמֵעַל לָאָזְנַיִם
הֵן הַמִּחוֹלְלוֹת אֶת הַחֲוָיָה הַדָּתִית! וּבַלָּשֵׁי-מֹחַ אֲחֵרִים מְמַהֲרִים לְאַשֵּׁשׁ:
הָרֵי יָדוּעַ שֶׁחוֹלֵי-נְפִילָה, שֶׁהַשִּׁבּוּשׁ מִתְרַחֵשׁ לָהֶם שָׁם, בָּאוּנוֹת הָאֵלֶה,
גָּם הֵם מְסַפְּרִים עַל הִ תְ גָּ לֻ יּ וֹ ת זוֹהֲרוֹת רַבּוֹת-עָצְמָה! אָז אולַי בֶּאֱמֱת
יֵשׁ מְכַנֵּה מְשֻׁתָּף בֵּין הֶתְקֵף-נְפִילָה אֶפִּילֶפְּטִי
לַחֲוָיַת הַמְרָאָה?! וְתוֹמֵךְ בְּדַעֲתוֹ של גֶשְוִוינְד, וְאַף מְנַסֶּה לְדַיֵּק עוֹד יוֹתֵר,
מַדְעָן אֶחָר דֵּיוִיד בֶּר. אֲבָל, הָרֵי, צָרִיךְ לְצוֹפֵף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַלְאָכִים
עַל חוּדָהּ שֶׁל מַחַט – וְלָכֵן, נוֹירוֹ-מַדָּעָן שְׁלִישִׁי רָמָצָ’נְדְרָן שְׁמוֹ,
עוֹרֵךְ מִצִּדּוֹ, נִסּוּיִים נוֹסָפִים. וְאֵלֶּה מְגַלִּים: הַנְּקוּדָה הַנִּסְתֶּרֶת נִמְצֵאת דַּוְקָא בַּמַעֲרֶכֶת
הלִימְבִּית! וּבְכֵן, כָּךְ סָבוּר רָמָצָ’נְדְרָן (לֹא נִשְׁמָע כְּמוֹ שֵׁם שֶׁל אֵל הִינְדִי עַתִּיק?) –
הַמַּפְתֵּחַ לַמָּקוֹם הַסּוֹדִי מָצוּי בַּאֲזוֹרִים פְּ נִ י מִ יִּ י ם בַּמֹּחַ
הַחוֹלְשִׁים עַל הָ רֶ גֶ שׁ – כְּמוֹ, לְמָשָׁל, אֵיזוֹר הָאֲמִיגְדָלָה אוֹ הַהִפּוֹתָלָמוּס.
אֵיזֶה זוּג חָמוּד: הָאֲמִיגְדָלָה – נִשְׁמָע כְּמוֹ ‘מָריה מָגְדָלֶנָה’, לֹא?
וְהַהִיפּוֹתָלָמוּס – שֶׁגַם הוּא בָּלוּטָה, אַךְ הָאֵין הוּא נִשְׁמַע כְּמוֹ שֵׁם שֶׁל
נָזִיר, אֲפִיפְיוֹר, אוֹ חַשְׁמַן?
רָמָצָ’נְדְרָן (הָאֵל הַהוֹדִי) מַצִּיעַ כִּי אִם נְחַזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין
הָאוּנָה הַטֶּמְפּוֹרָלִית (זוֹ שֶׁמֵּעַל לָאוֹזֶן) לְבֵין מֶרְכָּזִים רִגְשְׁיִים אֵלֶה –
הָאָמִיגְדֶלָה (הֲלֹא הִיא מָרִיָּה מַגְדָּלֶנָה) וְהַהִיפּוֹתְלְמוּס (אוֹתוֹ חַשְׁמַן) –
נוֹכֵל אוּלַי לְהַעֲצִים רֶגֶשׁ דָּתִי אֵצֶל כָּל אֶחַד וְאֶחַד.
שֶׁמָּא, אֲפִילוּ – אֵצֶל אֲתֶיאִיסְט, רַחֲמָנָא לִיצְלָן?
אֲבָל מַגְדִּיל עֲשׁוֹת הַנוֹירוֹ-תִיאוֹלוֹג פֶּרְסִינְגֶר, מָאוֹנְטָרִיוֹ: הוּא יוֹצֵר אֶת
“קַסְדַּת אֱלֹהִים”, וּבִלְשׁוֹן הַמַּאֲמָר הַמְּקוֹרִי – “God Helmet.”
בַּתַּצְלוּם הַמּוּבָא בַּמַּאֲמָר, זוֹהִי קַסְדָּה צְהֻבָּה חֲמוּדָה, מַמָּש כְּשֶׁל אוֹפָנוֹעָן.
הַקּסְדָּה הַקְּדוֹשָׁה מְיַצֶּרֶת זְרָמִים חַלָּשִׁים שֶׁל שְׁדוֹת אֱלֶקְטְרוֹמַגְנֶטִיִּים –
וּמְמַקֶּדֶת אוֹתָם לַאֲזוֹרִים מְסֻיָּמִים בִּקְלִפַּת הַמֹּחַ.
פֶּרְסִינְגֶר וְצִוְתּוֹ מְנַסִּים לַחֲבוֹשׁ אֶת קַסְדַּת-הַפֶּלֶא
לְמֵאוֹת אֲנָשִׁים בַּנִּסּוּי. וְאָכֵן, כֻּלָּם מְדַוְּחִים עַל תְּחוּשָׁה שֶׁל
יֵ ש וּ ת הַמְּצוּיָה סְבִיבָם בַּחֶדֶר וְקוֹרְאִים לָהּ “אֱלֹהִים”.
אֲחָדִים קוֹרְאִים לָהּ “בּוּדְהָה”, אֲחֵרִים – “פֶּלֶא הַיְּקוּם”. מִתְבַּהֵר, טוֹעֵן פֶּרְסִינְגֶר,
שֶׁהַחֲוָיָה הַדָּתִית הִיא רַק תּוֹצָאָה שֶׁל סְטִיּוֹת אָ-נוֹרְמָלִיּוֹת בַּמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי. רַק כָּך, 

הוּא טוֹעֵן, זָכוּ מֹשֶׁה, בּוּדְהָה, מוּחָמָד וּפָאוּלוּס (אֶחָד מִתְּרֵיסָר שְׁלִיחָיו שֶׁל יָשׁוּעַ)
רַק כַּךְ הֶם זָכוּ בְּמַה שֶׁזָּכוּ. רָק בְּשֶל גַּחְמוֹת עִצְבּיּוֹת. אוּלָם, רַבּוֹתַי, שוּמוּ שָׁמַיִם!
בְּ-2005 נִכְשְׁלוּ מַדְעָנִים מִשְּׁוֶדְיָה בְּנִסָּיוֹן לְשַׁחְזֵר אֶת נִסּוּיָּיו שֶׁל פֶּרְסִינְגֶר עִם “קַסְדַּת אֱלֹהִים”.
אָז שֶׁמָּא הַשָּׁדוֹת הַמַּגְנֶטִיִּים אֵינָם הָאַחֲרָאִים לִיצִירַת הַחֲוָיָה הַדָּתִית?
כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, הָרֵי, שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם פְּשׁוּטִים. לֹא בֶּאֱמוּנָה. קַל וָחֹמֶר – בַּמַּדָּע.
וְלָכֵן מְעִזִּים ומַקְשִׁים מַדְעָנִים אחרים: וְשֶׁמָּא הָרֶגֶש הַדָּתִי, עַל גְּוָנָיו הַשּׁוֹנִים,
עוֹלֶה בִּכְלָל מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים בַּמֹּחַ? 

וְאָכֵן, הַמַּדָּע שׁוֹנֵא וָאקוּם, וּמַדְעַן הַמֹּחַ ניוּבֶּרְג אַץ לְמַלֵּא אֶת הַוָּאקוּם שֶׁל הֵעָדֵר-
הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַיְּשָׁנָה. הוּא מַחֲלִיט לְצַלֵּם בְּהַדְמָיָה אֶת מְכוֹנַת הַמֹּחַ תּוֹך כְּדֵי פְּעִילוּת דָּתִית.
ניוּבְּרג וְשׁוּתָפָיו בּוֹחֲרִים כַּמָּה בּוּדְהִיסְטִים בֵּעֵת שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּמֶדִיטָצְיָה. וְאֵלֶה מְעִידִים
בְּרֶגַע-הַשִּׁיא עַל רֶגַע-הַשִּׁיא: זֶהוּ רֶגַע בּוֹ אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת תְּחוּשַׁת הָאֲנִי-הַנִּפְרָד.
וְאָז מַמָּש אָז בְּרֶגַע זֶה מַזְרִיקִים לָהֶם אַנְשֵׁי הַמַּדָּע אִיזוֹטוֹפִּים רַדְיוֹ-אַקְטִיבִיִּים.
וְאָז, הֵם עוֹקְבִים וְעוֹקְבִים וְעוֹקְבִים אַחַר פִּזּוּר הָאִיזוֹטוּפִּים בַּמֹּחַ.
בְּתוֹם הַנִּסּוּי הֵם מְדַוְּחִים: נִיתַן לִרְאוֹת בְּשִׁיאָהּ שֶׁל הַמֶּדִיטָצְיָה
יְ רִ י דָ ה בִּפְעִילוּת הָאוּנה הפָּארְיֶיטָלִית – הַכּוֹלֶלֶת אֶת אֲחוֹרֵי הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹנִים –
וַעֲ לִ יָּ ה בִּפְעִילוּת הקוֹרְטֶקְס הַקִּדְמִי, הַשּׁוֹכֵן מֵאֲחוֹרֵי מִצְחֵנוּ.
כֵּיוָּון שֶׁהָאוֹנָה הַזֹּאת, הפָּארְיֶיטָלִית, אַחֲרָאִית לְהִתְמַצְאוּת בֶּחָלָל,
הָרֵי הַ יְּ רִ י דָ ה יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר, טוֹעֲנִים הַחוֹקְרִים, אֶת תְּחוּשַׁת
הִתְמוֹסְסוּת-הַגְּבוּלוֹת, אֶת הַשַּׁלְוָה בִּמְדִיטָצְיָה.
וְאִילוּ הָ עֲ לִ יָּ ה הַנִּצְפֵּית בַּפְּעִילוּת, כָּךְ הֵם טוֹעֲנִים, יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר
אֶת יְכוֹלֶת מִקּוּד-הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַמֹּחַ בְּעֵת מְדִיטָה – כִּי, הָרֵי,
אוֹתוֹ ק ו ר ט ק ס קִדְמִי עָסוּק בְּדֶרֶך כְּלָל בְּ תִ כְ נ וּ ן וַ חֲ שִׁ י בָ ה.
וְאָכֵן, הַנֵּיוֹרוֹ-מַדְעָן דֵייבִידְסוֹן מִוִּיסְקוֹנְסִין גַּם הוּא מְאַשֵּׁר בֵּינְתַיִם
מִמְצָאִים אֵלֶה עַל הַקּוֹרֶטְקְס הַקִּדְמִי. אָז הַאִם דִּירַת-הַמַּחְבּוֹא
שֶׁל אֱלֹהִים הִיא בְּאוֹנוֹת-הָאָזְנַיִם? בַּאמיגדלה? בּהיפותלמוס? בַּאֲחוֹרֵי
הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹנִים? בּקורטקס הַקִּדְמִי? הַחוֹקְרִים, כֻּלָּם בַּלָּשִׁים נְחוּשִׁים,
וּבְעִקָּר נוֹיְבֶּרְג, מַחֲלִיטִים לְהַרְחִיב אֶת הַנִּסּוּי שֶׁל פֶּרְסִינְגֶר: הֵם בּוֹדְקִים עוֹד וְעוֹד
מַאֲמִינִים. לְמָשָׁל, חֲמִשָּׁה נוֹצְרִים דָּתִיִּים כְּשֶׁהֵם שרים הימנונות, מה שקרוי
gospels. וְעוֹד חֲמִשִּׁה אֲנָשִׁים הַשּׁוֹקְעִים אֶל תּוֹך ‘דִּבּוּר בִּלְשׁוֹנוֹת’ וּפוֹלְטִים 

‘דִּבּוּרִים בִלְתִּי מוּבָנים’ בְּ’שָׁפָה לֹא יְדוּעָה’. בַּלָּשֵׁי הַנּוֹירוֹתִיאוֹלוֹגְיָה מִתְכַּוְּנִים
לְהַרְחִיב אֶת הַנִּסּוּיִים וְלִבְדּוֹק גַּם מִתְפַּלְּלִים יְהוּדִים.
וְגַם מֻסְלְמִים. וְגַם נוֹצְרִים. וְאַף לִבְדּוֹק מֵחָדָשׁ מוֹדָטִים בֻּדְהִיסְטִים
כִּי, בָּל נִשְׁכָּח, הָעִקָּר בַּמַּדָע זֶה הַנִּסּוּי וְהַנִּסּוּי הַחוֹזֵר.
הַחוֹקֵר בּוֹרגָרְד, בּוֹ פָּגַשְׁנוּ בְּרֵאשִׁית הַדִּוּוּחַ הַזֶּה, מוֹדָה כִּי
הַחֲוָיָה הַמִּסְטִית מְעוֹרֶבֶת בְּמִגְוָן רַ חַ ב שֶׁל תִּפְקוּדֵי
מֹחַ. לְמָשָל, בְּנִסּוּי MRI שֶׁעָרַך עִם אוֹתָן נְזִירוֹת כַּרְמֶלִיתִיוֹת, הוּא הִבְחִין
שֶׁכְּשֶׁה-MRI צִלֵּם אֶת מוֹחָן בָּרֶגַע בּוֹ נִ זְ כְּ ר וּ הַנְּזִירוֹת בַּחֲוָיַת-
הַהִתְאַחֲדוּת עִם אֱלֹהִים – חֲוָיָה שֶׁחָווּ בֶּ עָ בָ ר – הֲרֵי ‘הַגַּרְעִין הקָאוּדֶטִי’,
אֵזוֹר קָטָן בַּמֹּחַ הַמֶּרְכָּזִי, הִפְגִּין פְּעִילוּת מֻגְבֶּרֶת. וְיֵשׁ לְצַיֵּן:
אוֹתוֹ גַּרְעִין קָאוּדֶטִי הוּא גָּם הָאֵזוֹר הַנִּכְנָס לִפְעִילוּת מֻגְבֶּרֶת בְּעֵת שֶׁאָנוּ
מִתְאַהֲבִים… אוּלַי זֶה מַסְבִּיר, אוֹמֵר בּוֹרגָרְד, אֶת תְּחוּשַׁת הָאַהֲבָה-לְלֹא-תְּנַאי
שֶׁחָשׁוֹת לְעִתִּים הַנְּזִירוֹת הַכַּרְמֶלִּתִּיוֹת הָאֵלֶה, אֲפוּפוֹת הַדָּת וְהַחֶסֶד.
מְעַנְיֵן: בּוֹרְגָרְד זֶה אַמִּיץ דָּיו כְּדֵי לְדַוֵּחַ שֶׁהַנְּזִירוֹת בַּנִּסּוּי שֶׁלּוֹ לֹ א יָכְלוּ
לַ חֲ ו וֹ ת אִחוּד מִיסְטִי עִם אְלוֹהִים – בְּעוֹדָן בְּתוֹךְ רֶחֶם ה-MRI!
כָּל שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲשׁוֹת הוּא “לְהַעֲלוֹת זִ כְ ר וֹ נ וֹ ת שֶׁל אִחוּד עָצְמָתִי
שֶׁחָווּ בְּ עָ ב ר.” כְּלוֹמַר, רַק זכָּרון שֶל . לֹא הַחֲוָיָה עַצְמָהּ!
“אִי אֶפְשָׁר לְהַזְמִין אֶת אֱלֹהִים לְפִי רְצוֹנֵנוּ”, מְסַכֶּמֶת הַנְּזִירָה הָאָחוֹת-דְּיָאנָה.
אַךְ הִנֵּה, סֶנְסָצְיָה! בְּאוֹתוֹ נִסּוּי עַצְמוֹ, הַמְּפַגֵּר בְּעִקְבוֹת רֶגַע-הָאִחוּד עִם הָאֵל,
גִּלּוּ הַנּוֹירוֹתִיאוֹלוֹגִים עֹוד “נְקוּדָה חַמָּה”: הָאִינְסוּלָה. הָאִינְסוּלָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא חֲתִיכַת
רִקְמָה בְּגֹדֶל שֶׁזִיף מְיֻבָּשׁ, הַמְּמֻקֶּמֶת בֵּין שִׁכְבוֹת הַמֹּחַ הַחִצּוֹן וְאַחֲרָאִית עַל
תְּחוּשַׁת-גּוּף וְעַל רְגָשׁוֹת חֶבְרֻתִּיִים. מְנַסִּים שוּב הַחוֹקְרִים: אוּלַי תְּחוּשַׁת
הַגּוּף וְהָרֶגֶשׁ הַחֶבְרוּתִי מַסְבִּירִים אֶת הַתְּחוּשָׁה הַ מְּ עַ נֶּ גֶ ת הַנִּלְוֵית
לַקְּשָׁרִים עִם הָאֱלֹהִים. אוֹתָם חוֹקְרִים בְּאוֹתוֹ נִסּוּי מַבְחִינִים בִּפְעִילוּת מֻגְבֶּרֶת
בָּאוּנה הפָּארְיֶטָאלִית הַתַּחֲתוֹנָה – וְלֹא בָּעֶלְיוֹנָה, כְּפִי שֶׁסָבְרוּ וְסוֹבְרִים ניובֶּרְג ודֵייבִיְדסוֹן.
בּוֹרְגֶּרְד, חוֹקֵר אַמִּיץ, לֹא נִרְתַּע מלומר: הַ מִּ גְ וָ ן הַגָּדוֹל שֶׁל אֲזוֹרֵי הַמֹּחַ הַמְּעֹרָבִים בַּנִּסּוּיי
הַנְּזִירוֹת – מוֹכִיחַ כִּי אֵ י ן נְקוּדָה אַ חַ ת שֶׁל אֱלוֹהִים, הַמְּצוּיָה בְּאוֹנַת-הרקה, הטמפוֹרלית,
שֶׁל הַמֹּחַ הָאְנוֹשִׁי”. וְלָכֵן בּורגרד מַמְשִׁיך עוֹד וָעוֹד בְּנִסּוּיָיו. וְכָךְ כָּל נִסּוּי וּמְנַסָּיו
סוֹחֲבִים לְכִוּוּן אֵזוֹר אַחֵר וּנְקֻדָּה אֲחֶרֶת בַּמֹּחַ הַמְּפֻתָּל הַזֶּה הַמְּסָרֵב לְהַסְגִּיר 

אֶת סוֹדוֹתָיו, הַמַּחְבִּיא טוֹב כָּל כָּךְ אֶת הַנְקוּדָה הַחֲשׁוּדָה.
וְעַכְשָׁיו – בּוֹרְגֶרְד מַחֲלִיט לַעֲרוֹך הַ שְׁ וָ א וֹ ת שֶׁ ל גַּ לֵּ י מֹ חַ.
בּוֹרְגֶרְד, הַמְּחַפֵּשׁ הַבִּלְתִּי נִלְאֶה (“מְחַפֵּשׁ רוּחָנִי”, יֹאמַר מִי שֶׁיֹּאמַר), מֵבִין
כּי צִלּוּמֵי ה-MRI תְּלוּיִים בִּזְרִימַת-הַדָּם – הַמִּתְרַחֶשֶׁת תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת –
וְהֵם אֵינָם מְסֻגָּלִים לִלְכּוֹד אֶת פְּעִילוּת הַנּוֹירוֹנִים בַּמֹּחַ הַמִּתְרַחֶשֶׁת תּוֹך
אַ לְ פִּ י ת הַשְּׁנִיָּה! וְלָכֵן, הוּא פּוֹנֶה בְּתִקְוָה גְּדוֹלָה אֶל עֵבֵר הָאִי.אֵי.גִ’י הַכַּמּוּתִי,
תַּרְשִׁים גַּלֵּי-מֹחַ שֶׁהוּא מָהִיר יוֹתֵר. צִוְתּוֹ של בּוֹרְגֶרְד מוֹדֵד אֶת הַוּוֹלְטָאז’ הַחַשְׁמַלִּי
הַנִּפְלָט מִנּוֹירוֹנֵי הַמֹּחַ בְּחַלְקִיק-הַזְּמַן שֶׁל הַחֲוָיָה הַדָּתִית. לְשֵׁם כָּךְ,
הַצֶּוֶת הַנֶּאֱמָן מֵכִין כּוֹבְעֵי-יַם אֲדֻמִּים מְצֻיָּדִים בֶּאֱלֶקְטְרוֹדוֹת
וְחוֹבֵש אוֹתָם לְרָאשֵׁיהֶן שֶׁל הַנְּזִירוֹת שֶׁלָּנוּ. וְאָכֵן, תַּרְשִׁימֵי הָאִי.אִי.גִ’י מַרְאִים גַּלֵּי-
מֹחַ שֶׁהַתֶּדֶר שֶׁלָּהֶם מִשְׁתַּנֶּה כְּשֶׁהַנְּזִירוֹת שֶׁלָּנוּ – הַשָּׁחְיַנִּיּוֹת בַּאֲגַם- הַחֲוָיָה הַדָּתִית –
מִתְבַּקְּשׁוֹת לְהִזָּכֵר בַּחֲוָיָה אִנְטֶנְסִיבִית שֶׁל הִתְחַבְּרוּת עֲ מ וּ קָ ה לָאֵל.
אַךְ, אֲבוֹי, שׁוּב קוֹלְטוֹת הָאֱלֶקְטְרוֹדוֹת רַק אֶת הַ זִּ כָּ ר וֹ ן-שֶׁל-הַחֲוָיָה –
לֹא אֶת הִ תְ רַ חֲ שׁ וּ ת הַחֲוָיָה עַצְמָהּ! וּבְנוֹסָף לַכֹּל הָאַכְזָבוֹת,
מְגַלֶּה צִוְתוֹ שֶׁל בּוֹרְגֶרְד גַּלֵּי אָלְפָה אִטִּיִּים, כְּמוֹ אֵלֶה הַמִּתְרַחֲשִׁים בַּשֵּׁנָה,
וַאֲחַר כָּךְ מְגַלֶּה הַצֶּוֶת פְּעִילוּת שֶׁל גַּלֵּי דֶּלְטָה וְגַלֵּי תֵּטָה.
וְזֶה, לָעֲזָאזֵל, מְבַלְבֵּל!! אָז מַה כָּל זֶה אוֹמֵר?
וְיֶשְׁנוֹ, כַּמּוּבָן, יְהוּדִי סַפְקָן גַּם כָּאן: הַנּוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹג סֶת’ הוֹרוֹבִיץ.
הוּא קָם כְּנֶגֶד הַקּוֹלֶגוֹת הַחֲרוּצִים וְטוֹעֵן: “אַתֶּם עוֹרְכִים רְשִׁימַת- מְ ק וֹ מ וֹ ת בַּמֹחַ –
כְּאִילוּ לִקְרוֹא-בִּ שְׁ מ וֹ שֶׁל מַשֶּׁהוּ – מְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהָבִין אוֹתוֹ”!
סוֹף סוֹף, יְהוּדִי חָכָם שֶׁכָּמוֹךָ.
אֲבָל בּוֹרְגֶרְד, חוֹקֵר אַמִּיץ וְעִקֵּשׁ וְגַם אִיש יָשָׁר
שֶׁאֵינֶנּוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהוֹדוֹת בִּכְשָׁלִים וְכִשְׁלוֹנוֹת – אֵינוֹ מְאַבֵּד תִּקְווֹת:
עַכְשָׁיו הוּא שׁוֹאֵף לְשַׁחְזֵר מַצָּבֵי הִתְמַזְּגוּת בְּאֶמְצָעִים חַשְׁמַלִּיִּים נוֹיְרוֹ-כִימִיִּים.
“וְאָז, אוּלַי, נוּכַל לַעֲזוֹר גַּם לַאֲנָשִׁים רְ גִ י לִ י ם , לָאו דַּוְקָא מִסְטִיקָנִים,
לְהַגִּיעַ לְמַצָּבִים רוּחֲנִיִּים!” כַּךְ, בְּעֶזְרַת גֵּרוּיִים אֱלֶקְטְרוֹמַגְנֶטִיִּים, וּבְעֶזְרַת
אוֹרוֹת וּצְלִילִים – יִזְכּוּ חוֹבְשֵׁי הַקַּסְדּוֹת הַצְּהֻבּוֹת וְהַכִּפות הָאֲדֻמּוֹת
בְּכָל הַיִּתְרוֹנוֹת בַּהֶם זוֹכִים מוֹדֶטִים: לְמָשָׁל, חִדּוּד תְּשׁוּמַת הַלֵּב.
וּלְמָשָׁל, הֲאַטַּת תַּהֲלִיכֵי הִזְדַּקְּנוּת שֶׁל הַמֹּחַ. וְגַם חִזּוּק מַעֲרֶכֶת הַחִסּוּן. 

וְגַם הֲקַלָּה בַּדִּכָּאוֹן. וְגַם יִהְיֶה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בְּמַה שֶׁזּוֹכִים מַאֲמִינִים: לְמָשָׁל, תְּחוּשַׁת
סִפּוּק. חִזּוּק יְכוֹלְתֵנוּ לְהַעֲנִיק לַזּוּלַת.
הָאֲתֵאִסְטֳים עוֹקְבִים בְּעִנְיָן וּבְחָשָד אַחַר כָּל מֶחְקָרֵי-הַתְּזָזִית הָאֵלֶה.
הֵם מַמָּש חוֹגְגִים: “כָּל זֶה מוֹכִיחַ כִּי הָאֱמוּנָה הַדָּתִית אֵינָה אֶלָּא אַשְׁלָיָה!”
הַנְּזִירוֹת הַמַֹּמְשִׂיכוֹת לִנְסוֹעַ עַל מַגַּשׁ הַ MRI פְּנִימָה הַחוּצָה –
גַּם הֵן חוֹגְגוֹת: “כָּל הַנִּסּוּיִים וְהַמִּמְצָאִים הָאֵלֶה עוֹזְרִים לָנוּ לְהַכִּיר אֶת
הַדְּרָכִים שֶׁבַּהֶן אֱלוֹהִים מְנַסֶּה לְהַגִּיעַ לָאָדָם.”
הַנּוֹיְרוֹתִיאוֹלוֹגִים, שְׁאַר הַמַּדְעָנִים, טֶכְנָאֵי ה-MRI, מְתַפְעֵלֵי הָאִי-אִי-גִ’י, יַצְרָנֵי
הַקַּסְדּוֹת הַזְּהוּבוֹת וְכוֹבָעֵי-הַיָּם בְּגוֹן הָאַרְגָּמָן – כֻּלָּם חוֹגְגִים-חוֹגְגִים בְּלַהַט דָּתִי:
עוֹד וְעוֹד מַעְבָּדוֹת וְנִסּוּיִים, נְסִיעוֹת וּמַעֲנָקִים, מַאֲמָרִים וּכְנָסִים,
וְכֻלָּם בּוֹלְשִׁים, אוֹרבִים לְנִסִּים. (אָכֵן, נִסִּים!).
“אָז הֵיכַן נְקוּדַת הַגִ’י שֶׁל אֱלוֹהִים?” שׁוֹאֲלִים אֲחָדִים בִּקְרִיצָה מַמְזֵרִית.
וְאִם קַסְדּוֹת-אֱלוֹהִים אֵינָן מַצִּיעוֹת בֵּינְתַיִם תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת אַחַת
וְגַם לֹא כִּפּוֹת אֲדֻוּמוֹת וְגַם לֹא MRI וְגַם לֹא אִי. אִי. גִ’י אֶחָד
אֵינָם מְקָרְבִים אוֹתָנוּ עֲדַיִן אֶל כְּתוֹבְתוֹ הַמְּדֻיֶּקֶת, הַמֻּסְתֶּרֶת כֹּה טוֹב, שֶׁל
‘זֶה הַשָּרוּי בַּכֹּל’ –
זֶה שֶׁשָּׁם וְלֹא שָׁם
זֶה שֶׁנִֹגְלָּה וּמִתְחַבֵּא
זֶה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו וְנֶעֱלָם
וְהִנֵּה הִנֵּה הוּא כָּאן וְהִנֵּה הוּא שָׁב נֶעֱלָם –
וְהִנֵּה הוּא קוֹרֵא “קוּקוּ” – וְשָׁב וְנֶחְבָּא (אוֹ שֶׁמָּא אֲנַחְנוּ הַבּוֹרְחִים) –
וְאִם עֲדָיִן אֵינֶנּוּ קְרֵבִים אֶל הַנְּקוּדָה הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁל כְּתוֹבְתוֹ הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁל
זֶה הַשָּׁרוּי בַּכֹּל –
שֶׁמָּא נִתְנַחֵם בְּהוּמוֹר יְהוּדִי?
“הָאָדָם חוֹשֵׁב – וֶאֱלֹהִים צוֹחֵק”, אוֹמְרִים בְּיִידִישׁ.
אֲבָל בְּיִידִישׁ זֶה נִשְׁמָע טוֹב יוֹתֵר: “אַ מֶענְטְשׁ טְרָאכְט – אוּן גוֹט לָאכְט”.
וְאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף, בְּעִבְרִית:
וֶאֱלֹהִים מִתְבּוֹנֵן, מְרַחֵם, מוֹחֶה דִּמְעָה
וְנֶאֱנָח. 

אוקטובר, 2008 

ניקוד באדיבות איתן קלינסקי. 

רחל חלפי

רחל חלפי נולדה  בתל אביב עיר מגוריה גם היום. נשואה לסופר חיים תדמון ואם לבן. אביה שמשון ודודה אברהם חלפי היו משוררים, ואמה מרים ברוך חלפי היתה פסלת ומשוררת. רחל חלפי עבדה כקריינית ועורכת תכניות ב”קול ישראל”, למדה קולנוע באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ברקלי, ולימדה קולנוע באוניברסיטת תל אביב. ספר שירתה ה-12 במספר, “ספר היצורים” יצא ב-2011 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בשנת 2012 יצא לה ספר הפרוזה “כחול נגד עין הרע”, אף הוא ב”קיבוץ המאוחד”. כמו כן ראתה אור ב-2002 האסופה “מקלעת השמש”. חלפי היא כלת פרס ביאליק ופרס ראש הממשלה. 

רחל חלפי בוויקיפדיה.
חלפי בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
ראיון עם עידו בלאס ב”הארץ”.
שיר של חלפי וניתוח מאת אילן שיינפלד.
אלי אשד על הכישוף של רחל חלפי.
ביקורת על “ספר היצורים” מאת יובל גלעד ב”יקום תרבות”.

6 תגובות

    • לניר שלום

      תגובתך מצערת . חבל שאנחנו עולים על שרטון של מלל מסרונים . כקורא , חשתי שקיבלתי שירה במיטבה. , הדורשת הרבה גם מהקורא .

  1. שיר דגול של המשוררת הטובה בארץ, המכיל את המרכיבים האופייניים לשירתה: שימוש במונחים מדעיים, הומור ורליגיוזיות (כאשר על המרכיב השלישי צריך עוד לכתוב, לא התייחסו אליו כמעט). סאטירה חריפה על המדע ויוהרתו, על רוח התקופה המנסה לפרק כל דבר אמונה לגורמים פיזיים. על אף היות השיר מעין פארודיה על מאמר, אולי היה ניתן לקצר. אולי.

  2. מדברים על היוהרה של המדע .אני מציע להיזהר ולדבר במקום זה על יוהרה של “מדענים ” ולא “המדענים” בהא הידיעה.
    כי יש מדענים שהם בהחלט צנועים.
    אגב יש גם אנשי דת שהם בהחלט יהירים לפחות כמו המדענים.ביהדות במיוחד אנחנו מכירים כמה כאלה מתקופות שונות.ואני יכול להצביע על כאלה וגם הרבה כאלה בנצרות.

  3. יוהרה וסקרנות המדע שלובים יחד. המעניין אצל חלפי, בין השאר, הינה היכולת לאהוב את המדע
    והמצאותיו ובו זמנית לבקר אותם. להעריך את המונחים ולשחק איתם, אבל בסוף להישאר משוררת,
    כלומר מתבוננת בהוויה מעמדת צניעות מפוכחת.
    קראתי לאחרונה ספר הטוען את הטענה החדשה לפיה היקום כולו, בעקבות המפץ הגדול, כפי שאנו למדנו
    לחשוב עליו, אינו אלא רק ארבעה אחוזים ממה שישנו – השאר נקרא חומר שחור או מסה שחורה,
    המזינה את היקום. כל זה יפה ומרתק, אבל גם מצחיק – על גרגר חול בכוכב אחד מתוך מאה מליארד כוכבים
    המרכיבים את הגלקסיה, כאשר ישנן עוד מאה מליארד גלקסיות או מה, יושב לו האדם וחושב
    שפיצח את מוחו ואת הבורא.
    השיר מזכיר לי גם את “החוויה הדתית לסוגיה” של ג’יימס. פרס ישראל לגברת חלפי, ויפה שעה אחת קודם.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × חמש =