מיומנו של אגואיסט 2 \ פיליפ רוזנאו

מיומנו של אגואיסט          \ פיליפ רוזנאו       *

גם מי שקשה לו לעמוד על רגליו עדיין חייב לעמוד על דעותיו.

  *מי יתננו פדיון שפויים

מאגם הטרוף הקדוש ?

 *בין אם השטח כבוש ובין אם מוחמץ

אנחנו תקועים עם המלפפון.

 * באושוויץ גרם אלוהים לחילול המוני של  שם שמיים

  * מיתוס: עבר שלא היה  הווה.

 *   רק לחשוב שבפרשת הדרכים הבאה תיקח האבולוציה את היציאה הלא נכונה.

  *  הבהרה: כל שנאמר במין זכר תקף ביתר שאת במין שכח.

הפוסט הזה פורסם בתאריך משלים עם התגים . קישור קבוע.

תגובה אחת על מיומנו של אגואיסט 2 \ פיליפ רוזנאו

  1. מאת בת שבע סלע:‏

    אני תוהה אם בפרשת הדרכים האחרונה לקחה האבולוציה את היציאה הנכונה…. (ראה אושוויץ )
    ובניגוד למיתוס: לעבר הנ"ל יש הווה ! וכך פדיון שפויים שבוי עדיין בקונספציה של מין זכר …"מיומנו של אגואיסט", אמרת?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*