קטעי שירת ג'לאל א-דין רוּמי בתרגום פרץ-דרור בנאי

ג'לאל א-דין רוּמי

מוולאנה ג'לאל א-דין רומי (1207-1273) היה משורר, תאולוג ומשפטן פרסי סוּפי. הוא נולד בבלך שבחורסאן (אז פרס, היום אפגניסטן), ובילה את רוב חייו בקוניה (אז אנאטוליה, כיום תורכיה), שם נפטר. לרומי השפעה אדירה על התרבות וההגות של העמים הפרסיים והתורכיים. מושג ה"תווחיד" (ה"אחדות") של רומי חדר למחשבת פרס וליסודות התאולוגיה הסופית. השפעתו ניכרת בספרות, בשירה ובמוזיקה של איזור איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן וכן תורכיה ואזרביג'ן.

עד לעת האחרונה, ההתייחסות לרומי מצד הספרות העברית היתה מועטה. לא מזמן פירסם משה מנשהוף בהוצאתו "כתב" פרקים בתרגומו מיצירתו העיקרית של רומי, המת'נווי. עתה מעשיר אותנו פרץ-דרור בנאי בתרגומים משלו.

רומי בוויקיפדיה העברית.
המת'נווי של רומי בתרגומו של משה מנשהוף, באתר הוצאת "כתב".

*

בְּיַם הַפִּקְדוֹנוֹת נָמַסְתִּי כְּמוֹ הַמְּלָחִים
אֵין עוֹד כְּפִירָה אֱמוּנָה, סָפֵק וַדָּאוּת
בְּלִבִּי קוֹרֵן כּוֹכָב
בּוֹ מִסְתַּתְּרִים שִׁבְעָת הָרְקִיעִים.

*

אֲנִי הַגֶּפֶן, רַגְלַיִם יִדְרְכוּנִי
לְמָקוֹם תִּמְשְׁכְנִי הָאַהֲבָה אֶסֹּב
הֵטַחְתָּ בִּי: לָמָּה סְבִיבִי תִּסֹּב?!
לֹא סְבִיבְךָ אָחוּג אֶלָּא סְבִיבִי

*

עַד מָתַי אָפִיץ אֶת גּוֹנֵי הָעוֹלָם וּבְשָׂמָיו
אֶת פְּנֵי הָאָהוּב בָּאָה עֵת לִרְאוֹת
כִּי כְּשֶׁאֶרְאֵהוּ אֶרְאֶה אֶת צוּרָתִי
וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה אוֹתִי –
אֶרְאֶה אֶת צוּרָתוֹ.

*

מְרֻסָּקִים אָנוּ הַיּוֹם, מְרֻסָּקִים כְּיֶתֶר הַיָּמִים
לֹא נִנָּצֵל מֵהַיָּם עִם תְּחִיַּת הַמֵּתִים
וּבַלַּיְלָה מַגִּיעַ אוֹר הַיָּרֵחַ לִרְצֹחַ אֶת הַשֵּׁנָה
כִּי אוֹר הַיָּרֵחַ אֵינֶנּוֹ נִבְהָל מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים.

*

אֲדוֹנִי –
אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְפִתּוּיֵי הַנֶּפֶשׁ
אַל תַּעַזְבֵנִי עִם אִישׁ זוּלָתְךָ
בְּשֶׁל חֲשָׁשִׁי מֵעַצְמִי אֵחָפֵז אֵלֶיךָ
אֲנִי שֶׁלְּךָ, אָז הֲשִׁיבֵנִי אֵלַי.

*

הוֹי בְּרִיּוֹת טְהוֹרִים, תּוֹעִים בְּזֶה הָעוֹלָם
לָמָּה הַתְּעִיָּה הַזּוֹ בְּשֶׁל מְחֻזָּר אֶחָד?
הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו בְּזֶה הָעוֹלָם
חַפְּשׂוּהוּ בְּתוֹכְכֶם כִּי אֵינְכֶם אֶלָּא אוֹתוֹ הַמְחֻזָּר.

*

כַּאֲשֶׁר תָּתוּר אַחַר מִשְׁכַּן הָרוּחַ אַתָּה הָרוּחַ
וְכַאֲשֶׁר תְּחַפֵּשׂ אַחַר פְּרוּסַת לֶחֶם אַתָּה הַלֶּחֶם
וְאִם תַּצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הָרַעְיוֹן הַדַּק תָּבִין
שֶׁכָּל שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו הוּא אַתָּה.

*

רַבִּים מִן הַמְאֹהָבִים בָּאִים אֶל הָרֹבַע שֶׁלְּךָ
וְהַדָּם אֲשֶׁר בְּלִבָּם חוֹמֵק מֵעֵינֵיהֶם, וְהֵם מִסְתַּלְּקִים
וַאֲנִי לְבַדִּי עַל סִפֵּיךָ נִשְׁאָר כְּמוֹ הָאָבָק
בְּעוֹד שֶׁהָאֲחֵרִים בָּאִים כָּרוּחַ וּמִסְתַּלְּקִים.

*

אַתָּה, בַּעַל הַמַּחְשָׁבָה הַמֻּגְבֶּלֶת, הַאִם רַגְלֶיךָ חָפְשִׁיּוֹת?
סוֹפְסוֹף הֵבַנְתָּ שֶׁהַתְּנוּעָה גַּם הִיא סוֹד.
בַּתְּנוּעָה תַּהֲפֹךְ הַחֵרוּת וַדָּאִית וּלְלֹא אֲזִקִּים.
לָכֵן מֵי הַבְּאֵר וְהַטַּל כֹּה שׁוֹנִים.

*

דְּבָרֵינוּ הָעֲנֻגִּים שֶׁהֶחְלַפְנוּ בֵּינֵינוּ
הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה אִחְסְנָה בְּלִבָּהּ הַסּוֹדִי
וּבְאַחַד הַיָּמִים תִּשְׁפֹּךְ אוֹתָם כְּמָטָר
שֶׁיַּצְמִיחַ סוֹדֵנוּ בְּרָחֲבֵי הָעוֹלָם.

*

תֹּאמַר לִי הִנֵּה יָרֵחַ. אַתָּה טוֹעֶה. מַהוּ הַיָּרֵחַ?
תֹּאמַר הִנֵּה קִנְיָן. גַּם זוֹ טָעוּת. מַהוּ קִנְיָן?
תַּחְזֹר בְּאָזְנַי לָרֹב: הִנֵּה אַתָּה קָם מְאֻחָר.
כְּשֶׁאַתָּה בְּחוּגָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מַהוּ הָאִחוּר?

*

מִשְּׂפָתַיִךְ נָפוֹצוּ הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים הוֹ יְפָתִי!
כְּאַבְנֵי אֹדֶם. עִקָּרָם עָשׂוּי לֶהָבוֹת.
מַה נִּפְלָא יוֹתֵר מִמְּתִיקוּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים?
הַלֹּא יִמְתַּק הַמַּר בְּמַשַּׁב-הָרוּחַ עַל הַפְּרָחִים?

פרץ-דרור בנאי

פרץ-דרור בנאי, אב לארבעה וסב לשישה, נולד ב-1947 כפרג' בנאי בעיר קמישלי, סוריה. הוא למד בבית-ספר פרוטסטנטי בחאלב. משפחתו עלתה לארץ ב-1962 והתיישבה בכפר-סבא, בה מתגורר בנאי גם היום. בנאי עבד בתחום ליטוש היהלומים, בספרנות ובמידענות מקוונת, כיהן בועד אגודת הסופרים העבריים והיה ממקימי איגוד הסופרים הכללי בישראל. הוא חתן פרס היצירה ע"ש לוי אשכול פעמיים, פרס ברנשטיין, וכיבודים נוספים. ספרו המלא ה-15 במספר, "שישים מתחת לאפס", ראה אור בהוצאת קשב לשירה, 2008. שיריו תורגמו לשפות רבות. כמתרגם התמקד בנאי בשירה הערבית, ופרסם תרגומים למחמוד דרוויש, לחליל ג'ובראן, לסעוד אלאסדי ורבים אחרים.

שירת אדית סודירגראן בתרגום בנאי ביקום תרבות.
פרץ-דרור בנאי בוויקיפדיה.
בנאי בלקסיקון הספרות העברית.
"רודף אותי עמק הבכא" - שירים ב-ynet.
"נמוך מהשמיים, גבוה מהתריסים" - שיר ב-ynet.
Edith Södergran 1892-1923   / תירגם: פרץ-דרור בנאי.

אודות דניאל עוז

עורך מדור השירה של יקום תרבות לשעבר. תושב תל אביב. בשנות ה-00 הוביל את הלהקה הכלית "המפתחות לצוללת". ספר שיריו "חיי החול" יצא בהוצאת "כתר", 2010. הפואמה "שיירי אהבה" יצאה בהוצאת "אבן חושן", 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים , . קישור קבוע.

תגובה אחת על קטעי שירת ג'לאל א-דין רוּמי בתרגום פרץ-דרור בנאי

  1. מאת אלי אשד:‏

    בקרוב, בתוך כמה שבועות יופיע תרגום מקיף של שירת רומי בידי משה מנשהוף.
    "יקום תרבות "יסזקר את התרגום הנ"ל ותרגומים קודמשם של שירת רומי לעברית לרגל תרגומו של מנשהוף.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*