אהוד ברק שר הביטחון של ישראל,  לוחם מפורסם ומעוטר, בעבר ראש ממשלה שנוי מאוד במחלוקת ושר ביטחון החליט לפרוש מהפוליטיקה בזמן של מעין שיא ,אחרי הצלחה במבצע “עמוד ענן ” ובמאבק בחמאס. ועימו פורשת מההתמודדות לכנסת  גם המפלגה שהקים “עצמאות “ שאינה מסוגלת להתקיים בלעדיו.

לרגל האירוע המרעיש באמת  הזה  הנה סקירה  רטרוספקטיבית על אהוד ברק האיש הלוחם ורעיונותיו על עתיד  המדינה והמזרח התיכון.האיש שעתידו שלו בהנהגה הישראלית  עדיין רחוק מאוד מלהיות ברור.

מאמרים קודמים בסדרה זאת על האישים המועמדים והמפלגות  בבחירות 2013:

חזון ישראל והטרור של בנימין נתניהו ” מאת אלי אשד

הרעיונות של אביגדור ליברמן מאת אלי אשד

אהוד ברק ומפלגת “העצמאות”, לקראת בחירות 2013, על רקע המלחמה בדרום-ברק בוקס

נבואות העתיד של אהוד ברק

מאת אלי אשד

“אנחנו מבינים , שנדרשת התייחסות פעילה לשינויים , נדרש אומץ להביט בפני המציאות המשתנה , כוח לזהות מה דורש תגובה או פעולה וחוש כיוון ושכנוע פנימי ,כדי לפעול גם מול התנגדויות שבהכרח באות עם כל שינוי נדרש וחשוב.”

( אהוד ברק “מלחמה שלום וביטחון לקראת שנת 2000 ,” בתוך”  ישראל לקראת שנות האלפיים :   חברה, פוליטיקה ותרבות /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,   תשנ”ו, 1996)

מאמר זה נכתב במקורו לרגל בחירות 2013  כמאמר נוסף  בסדרה המופיעה במגזין “יקום תרבות ” על תוכניות העתיד ( אם יש כאלה ) של ראשי המפלגות השונות המתמודדות לבחירות.

מאמר זה היה אמור לעסוק באהוד ברק אדם השני כיום בעוצמתו במדינת ישראל מי שהיה בעבר מפקדו של ראש הממשלה בנימין  נתניהו בצבא . ובהיפוך תפקידים מוזר ואולי חסר תקדים בהיסטוריה  מצא את עצמו כמספר 2  הקבוע והנצחי של פיקודו לשעבר.   אלא שבעת כתיבת מאמר זה אהוד ברק הודיע על פרישה מפתיעה מפוליטיקה ומתפקידו כ”ראש מפלגת עצמאות” שהחליטה לבסוף לא לרוץ לכנסת ולמעשה מתפרקת. ..אמנם  אין זה מן  הנמנע כלל שברק  יחזור.ושוב יהיה שר ביטחון בממשלה הבאה .ואולי מי יודע יחזור בעתיד  הלא רחוק לפוליטיקה בצורה אחרת ,כמועמד לראשות הממשלה שוב למרות הצהרותיו היום.

ולכן החלטתי לפרסם את המאמר על ברק אם כי  לא בדיוק  בצורתו המקורית.אלא יותר כסדרה של  הרהורים  וספקולציות על אהוד ברק עברו  עברו האפשרי ,ועתידו האפשרי..

גילוי נאות :אני הצבעתי לאהוד ברק כמעט בכל פעם שהיה מועמד לראש ממשלה.

הצל”שים של ברק

ראש מפלגת “עצמאות ” לשעבר   שר הביטחון  בהווה וראש הממשלה בעבר  אהוד ברק התפרסם תחילה כלוחם נועז וערמומי במיוחד. הוא התפרסם כאדם המעוטר ביותר בצה”ל הודות לפעילותו במסגרת סיירת מטכ”ל.

אלא שאותם הצל”שים של אהוד ברק  שאותם קיבל  בשנות השישים הם עדיין בגדר סוד מדינה אחרי כמעט חמישים שנה  ואותי לפחות זה מעניין לדעת מדוע.

ידוע באופן כללי  שבצל”ש הראשון זכה ברק על הנהגת חוליה ש “היחידה” בפעילות איסוף מודיעין בסוריה שבמהלכו ברק התחבר  לטלפונים סוריים ברמת הגולן והאזין להודעות הצבאיות שהועברו בהם. .  בצל”ש  אחר זכה על חלקו במבצע חטיפת טנק  מארץ ערבית ( כנראה סוריה  או מצרים ,או כל אחת מהן  )  והעברתו לבדיקה בישראל.  ידוע שבסוף   1962  במהלך אחד המבצעים האלו  ביצעה היחידה של ברק  הליכה של שלושה וחצי ק”מ לכל צד בלי שום התקלות. ההוראה שקיבל היתה לא לבצע את המשימה לאחר שעה מסוימת.  ברק הורה לקשר לסגור את מכשיר הקשר עם החפ”ק שכלל את הרמטכ”ל צבי צור, סגנו יצחק רבין ואלוף פיקוד הצפון.  הוא איחר בשעה וחצי, לא מילא את ההוראה. לא קיבל אישור להמשיך  וחזר לאור היום. צל”ש ידוע יותר שלו היה על מבצע “אביב נעורים ” שבמסגרתו תקף בראש יחידה  של סיירת מטכ”ל  מחופש כאישה ברונטית מפקדת מחבלים בבירות. .ב–1973 הוענק לו עיטור המופת, על חלקו בהובלת כוחות של סיירת מטכ”ל במבצעים שנערכו במצרים בשנות ה–60.

אילו היה אהוד ברק מפקד מבצע אנטבה ?

אהוד ברק כלוחם קומנדו.במבצע סבנה.

בנוסף לכל אלה  יש מבצע  מפורסם מאוד שמן הראוי לחשוב כיצד היה משפיע על הקריירה של ברק ועל המדינה אם היה מתנהל בצורה אחרת. אהוד ברק  היה כמעט מפקד “מבצע אנטבה” שבמהלכו חולצו חטופים ישראליים ממטוס”אייר פראנס “שנחטף בידי מחבלים לאוגנדה.  ברק היה   בין מתכנניו של המבצע הנועז ,אך הפיקוד  עליו ישירות בשטח נמנע ממנו ברגע האחרון מחשש שהוא יפול בשבי עם כל הידע העצום העצור במוחו. הפיקוד  הועבר לידידו ולסגנו לשעבר  יוני נתניהו שנהרג בקרב..

ניתן לתמוה :האם הייתה ההיסטוריה מתקדמת בצורה שונה עבור יוני נתניהו ,עבור  בנימין  נתניהו,אחיו של יוני  ועבור אהוד  ברק עם אכן היה ברק עומד בראש מבצע זה?

יש מקום לחשוב שאולי כן. שהרי הקריירה של נתניהו קיבלה בראשיתה  זריקת מרץ עצומה הודות למעמדו ההרואי של אחיו יוני כתוצאה ממותו במבצע זה.היה זה כתוצאה ממאמצי ההנצחה לאחר שבנימין נתניהו החל בכל אותם מאמצים דיפלומטיים ופוליטיים שהביאו לבסוף לקריירה שלו כראש ממשלה.

לאיזה מעמד היה  אהוד ברק משודרג  אם הוא היה עומד בראש המבצע בהנחה שהיה שורד אותו ?יש מקום להניח  שהקריירה שלו גם אז  לא הייתה שונה בהרבה מזאת שחווה  במציאות שלנו.מבצע אנטבה לדעתי כבר לא היה מוסיף הרבה להילה שהייתה  כבר סביב ברק כתוצאה ממבצעים קודמים אם גם ידועים פחות.

לעומת זאת סביר להניח שאילולא מבצע אנטבה והפרסום שזכה בעקבותיו יוני נתניהו לאחר מותו ,לא הייתה נוצרת השתלשלות האירועים שהביאה לבסוף  את  בנימין  נתניהו  לראשות ממשלת ישראל.

אהוד ברק פוגש את דני דין הרואה ואינו נראה.

דני דין לוחץ את ידיו של אהוד ברק לאחר שגבר על אנשי החמאס הודות ליכולותיו פרי הטכנולוגיה. הקדמה למה שקרה לאחרונה עם אנשי “כיפת הברזל ” הסופר טכנולוגית. צייר מ.אריה.

אהוד ברק זכה לכבוד גדול ביותר בספרות הילדים הישראלית .הוא הפוליטיקאי היחיד  שהוזכר ושזכה להיפגש בגיבור הבלתי נראה של “און שריג ” הלא הוא  שרגא גפני “דנידין הרואה ואינו נראה: בסיפור ” הקצר  דנידין נלחם בחמאס ” שהופיע  ב”ידיעות  אחרונות-עיתון תל אביב , 23.4.93 . ברק אף אוייר בידי המאייר הקבוע של ספרי דנידין לוחץ את ידיו של הלוחם הבלתי נראה לאחר שזה לכד כמה מחבלים מבוקשים של החמאס.

” ברק נפגש בדני –דין גם קודם לכן בספר ” דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם .( אופוס. 1991)שבו יוצא הרואה ואינו נראה בשליחות הרמטכ”ל הלא הוא אהוד ברק  לבונקר של שליט עיראק  סאדאם חוסיין לתקוף אותו שם בזמן מלחמת המפרץ הראשונה.

.אני חושב שיש בזה מן הצדק  בתיאור הקשר הזה בין ברק ובין דנידין, מאחר שמכל הפוליטיקאים של ישראל ברק הוא המזכיר ביותר את הדמות של דנידין הלוחם הנועז.אין כמו האיש המעוטר ביותר בתולדות המדינה שקטף פעם אחת את עיטור המופת וארבעה פעמים את עיטורי הרמטכ”ל.  האיש  היוצא לפעולות מסוכנות בעורף האויב , בעל אלף התחבולות והמזימות,  הנער הסקרן  הנצחי ,המחליף פרצופים ומינים ושיטות לחימה ואינו מהסס להגיע לבסיס האוייב. לפעמים מחופש לאישה או בבגדים אחרים. האיש עם השיטות הבלתי שגרתיות החותר להגיע למפקדות האוייב ולחסלו שם כפי שעושה דנידין בספריו .

האם יש מישהו שמזכיר יותר את דנידין?

וכפי שאנחנו יודעים היום בתקופה שבה פורסם הספר על דנידין היוצא לבונקר של שליט עיראק  סאדאם חוסיין , אהוד  ברק אכן תיכנן במציאות מבצע לחיסולו של סאדאם חוסיין  בעיראק   על ידי לוחמים ישראליים שיחדרו לעיראק בדומה למה שתואר בספר על דנידין.

אך המבצע לא בוצע כתוצאה מאסון צאלים 2 שבמהלכו בוצע דימוי של המיבצע שהסתיים באסון ומותם של לוחמים.

הבלש הפרטי שהפך לראש ממשלה.

בין לבין  המבצעים השונים שלו ברק עבד בקריירה האזרחית שלו כבלש פרטי ( בעיקר מעקבים אחרי זוגות בוגדניים ולא פיצוח תעלומות כראוי לו ) ולמד פיזיקה ומתמטיקה ,לפני שחזר לצבא.

האם במציאות אחרת כל שהיא ברק יכול היה להיהפך למדען מפורסם ? ייתכן.

במציאות שלנו בכל אופן ברק בחר בצבא  ושם   היה אלוף מוערך מאוד ורמטכ”ל נחשב מאוד .  להוציא שערוריות אימוני  צאלים למבצע התנקשות  בחייו של שליט עיראק סאדאם חוסיין  שהיו קשורות בשמו  מאחר שנטען שברק עזב את המקום במהירות גדולה מידי במקום להישאר ולדאוג לפינוי הנפגעים שערורייה זאת פגעה קשות בשמו של ברק. אך כלל לא אנושות שהרי הוא פתח לאחריו בקריירה פוליטית מצליחה ביותר .ברק היה שר חוץ ושר פנים  ושר ביטחון וראש מפלגת העבודה ולאחר מכן ראש ממשלה.

לזכותו נרשמת היום הנסיגה בלבנון לחובתו הכישלון בשיחות השלום עם הפלסטינאים והאינתיפאדה השנייה שאמנם הוא חזה אותה חודשים ואולי רבים לפני פריצתה. לאחר שעשה לביתו כמרצה וכאיש עסקים  ברק  חזר להיות ראש מפלגת העבודה ולאחר מכן התפרד ממנה לראש מפלגה חדשה מפלגת עצמאות שכוללת עוד כמה חברי כנסת כמו עינת וילף.

ומפלגה זאת רצה לבחירות גם בכנסת 2013. הסקרים אינם מבשרים טובות למפלגה זאת והסיבות לכך הן בראש ובראשונה אישיותו הלא במיוחד סימפטית של ברק עצמו.ככל הנראה כתוצאה מסקרים אלו ברק החליט לפרוש בשיא .לאחר שניהל בהצלחה יחסית את מבצע “עמוד ענן “.

.אך לאישיות ויכולת התנהלות עם אנשים אין דבר וחצי דבר עם עמקות ברעיונות .וברק הוא לפי כל הדיווחים  אדם עמוק מאוד ומרחיק ראות מאוד.

אהוד ברק ,אולי יותר מכל פוליטיקאי ישראלי בכיר אחר היום ,ידוע במוחו האנליטי הניתוחי וכמי שחושב תמיד כמה וכמה צעדים קדימה.לגבי העתיד לבוא  כמה מהתחזיות האנליטיות שלו הן מפורטות יחסית לאלה של פוליטיקאים אחרים ולעיתים נותן תחזיות מדויקות של העתיד , ולא בהכרך זה הרצוי על ידיו או על ידי שומעיו. לכן את כותב שורות אלו לפחות היה זה מעניין במיוחד לשמוע את תחזית העתיד של אהוד ברק.

תוכנית העתיד של אהוד ברק.

מהי תוכנית העתיד של  ראש מפלגת “עצמאות ”  לשעבר  אהוד ברק?

למרבית הצעד אהוד ברק סירב  (דרך דוברו ברק פרי ) להתראיין לכתבה זאת וכך נוכל להסתמך רק על מקורות כתובים שלו בדפוס וברשת. אלה  מייצגים מן הסתם רק חלק קטן ואולי גם מצונזר היטב  על ידיו של מה שהוא חושב באמת על העתיד לבוא.אבל זה מה יש. למרבית הצער  הוא גם  לא פירסם ספר מקיף עם תחזיותיו הנחותיו ורעיונותיו לגבי העתיד.את מחשבותיו  בנושא הוא שומר בדרך כלל לשיחות ובעל פה עם שותפי סוד אלו ואחרים   ולדיונים אפופי עשן סיגריות בוועדות צבאיות וממשלתיות ולמסמכים מסווגים.

מאמר יוצא דופן בפירוט שלו על נושא ביטחון ישראל בעתיד היה  “מלחמה שלום וביטחון לקראת שנת אלפיים ”   בקובץ בשם “ישראל לקראת שנות 2000 “( הוצאת מאגנס 1996)  שהתבסס על הרצאה שנתן ביוני -1992  בעת שהיה הרמטכ”ל. הוא דיבר שם על כך שטווח הזמן של הדיון שמונה או עשר שנים ( דהיינו ניסיון להעריך את עתיד ישראל בשנת 2002 ) הוא טווח בעייתי שהרי מי יכול היה להעריך בשנת 1966 את ביטחון ישראל בשנת 1974 עם שיא המיתון הבדיחות של “מי יכבה אחרון את האור בלוד ” עם מה שקרה בפועל בשנת 1974 ,מלחמת ששת הימים ,תחושת ההתשה הגדולה מלחמת ההתשה ואז מלחמת יום הכיפורים . וכל זה בתוך שמונה שנים . מי יכול להתיימר לעשות דיון רציני על טווח כזה.

 ברק אמר בהרצאה שהוא לא יודע להגיד מה יהיה בשנת 1998 בעוד שש שנים אבל באופן ברור כשמסתכלים על התמונה ב”גושים ” של עשר שנים של התפתחות המדינה מצטייר כיוון חיובי של התקדמות שבמרכזו תהליך של השלמה ערבית הדרגתית עם העדר הסיכוי לעקור מפה בכוח ערבי את ישראל .והכרה מתגבשת בצורך מתוך התנאים המשתנים בעולם לקבל את ישראל כמציאות שמשלימים עימה. ומסיקים בהדרגה את המסקנות מהשלמה זאת. לדעתו באופן אובייקטיבי חלק מהאיומים על ישראל  נחלשו במידת עוצמתם  וזהו מצב יציב. ברק מדבר בהרצאה מ-1992 על כך שאיראן חותרת להשיג פצצה גרעינית לאיראן ומעריך שתהליך השגת נשק גרעיני בידי הערבים או איראן יקח לא פחות מחמש או עשר שנים. במציאות זה  לקח עשרים שנה לאיראנים כדי להשיג יכולות לפצצה גרעינית שתושלם על ידיה כנראה בשנה הקרובה ( 2013) . פרק זמן ארוך הרבה  יותר ממה שצפה ברק ב1992 ( לארה”ב לשם השוואה זה לקח ארבע שנים להשיג יכולות גרעיניות במלחמת העולם השנייה ). ברק מדבר על כך שאפשר למתן את התהליך ולרסנו באמצעות מאמץ בינלאומי. של מדינות המערב החופשי בעזרת רוסיה ויפן..

במאמר עצמו  קבע ברק  שיש לחתור מבחינה מדינית לבידוד הדרגתי של מוקדים לוחמניים סביבנו ובעדיפות גבוהה ,במעגל שצמוד אלינו מדינות שיש לנו גבול משותף עימם. ברק מאמין שכך נוכל לצמצם מעט את הלהט הלוחמני והאיבה כנגדנו  של מדינות שאין לנו גבול משותף עימם כמו איראן .המשך העוינות לדעתו יכול להישען על לגיטימציה שנובעת מהסכסוך הישראלי הפלסטינאי ועל מוטיב האחדות הערבית על על פונדמנטליזם קיצוני הרואה בישראל “שטן ” סמלי. אבל זה אינו אותו הדבר כאשר המדינות הצמודות אליך ואולי אף הפלסטינאים נמצאים עימנו בשלום .אם לאלה מהערבים הצמודים אלינו אין להם עניין במלחמה .אז לקיים את העוינות מהמסגדים שבעיר רום באיראן זה יותר קשה.

.יש להתמקד בשימור גרעין  של יכולת  מחקר ופיתוח מקומיים שנותן לנו יתרון איכותי ועל מצב כלכלי יציב. יש לחתור לסייע להיווצרות תנאים מדיניים שיאפשרו הגבלת נשק קונבנציונאלי לאזור ויחזקו את הסיכוי לסכל או לדחות הופעת נשק גרעיני בידי מדינות ערביות .

ברק מציין שבעתיד נגיע למצב שבו נצטרך להחליט האם לשמר את האתוס שהכל ( להלכה לפחות ) מתגייסים לצבא ישראל . לדעתו הסיבה שאי אפשר לכנן בישראל קפיטליזם טהור קשורה לעובדה שביום פקודה כולם צריכים להסתער אל מול אש האויב זה מול זה. את האתוס השוויוני יש לנסות לשמר אבל אין זה בטוח שזה יהיה אפשרי.

הנבואה שהגשימה את עצמה.

האם העלה ברק על דעתו בעת ההרצאה שבתוך שבע שנים בתקופת הזמן המוצגת  הוא יהיה ראש ממשלת ישראל ?

ככל הנראה כן.הוא  בהחלט חשב על כך.והיו לו סיבות טובות מאוד לחשוב על כך.

ב-26 לדצמבר  1986   פורסם בעיתון “חדשות “תסריט דמיוני שעליו היו חתומים העיתונאים איתי חסיד  חנן קריסטל ואילן כפיר ,שלפיו בעוד עשר שנים יהיה אהוד  ברק  ( אז אלוף פיקוד מרכז) שהכותבים העריכו שיהיה אז אחרי תפקיד הרמטכ”ל ויחשב ליורש הטבעי של שמעון פרס ויצחק רבין מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה ויתמודד מול בנימין נתניהו  ( אז שגריר ישראל באו”ם) כראש מפלגת הליכוד.

ברק עצמו ניסה למנוע את פרסום התחזית ב-1986 מחשש שהיא תמנע ממנו לקבל את תפקיד הרמטכ”ל.הפרסום אכן הסב לו נזק והוא הפך להיות מזוהה עם מפלגת העבודה. רק לאחר שהוסבר לראש הממשלה דאז יצחק שמיר שהמדובר בתסריט עתידני דמיוני ללא אחיזה במציאות קיבל ברק לבסוף את תפקיד הרמטכ”ל.  במציאות  התסריט הדמיוני התממש לא אחרי עשר שנים אלא אחרי 12 וחצי  שנים.

ספק רב בעיני  אם  שני האלמונים היחסיים אהוד ברק ובנימין נתניהו  שתוארו בנבואה מ-1988  חשבו עד אז ברצינות על כך שיהיו ראש ממשלה  בעתיד.

מצד שני  אין לי  כל ספק ששניהם  חשבו על  כך במלוא הרצינות לאחר פירסומה  של התחזית והיא עוררה בהם  את הרצון להגשים אותה.

. אמנם ברק  במאמרו הנזכר  למעלה  לכאורה  לא העלה על דעתו ב-1992  שב-1997  הוא יהיה  ראש מפלגת העבודה וב-1999 יהיה לראש ממשלת ישראל.  בתוך שבע  שנים הרמטכ”ל לשעבר  הפך לראש ממשלת ישראל הביא לנסיגת צבאה מלבנון ומצא את עצמו מתמודד עם אינתיפאדה שנייה. את כל הדברים האלו בלתי אפשרי לכאורה  היה עבורו  לחזות ב1992.

האם ניבא האסטרולוג נוסטרדאמוס את אהוד ברק ?

במאה ה-16 פירסם האסטרולוג הצרפתי ממוצא יהודי נוסטרדאמוס סדרה של נבואות מפורסמות שמאז נטען שהוא חזה בהן שורה של אירועים שהתגשמו.

הנבואה המפורסמת מכולם ,היחידה שבה נותן נוסטרדמוס תאריך ספציפי לאירועים שהוא מתאר הייתה זאת :

L’an mil neuf cens nonante neuf sept mois,
Du ciel viendra un gran Roy d’effrayeur.
Resusciter le grand Roy d’Angolmois.
Avant apres Mars regner par bon heur
.
באנגלית :

In the year 1999 and seven months [July],
A great King of Terror will come from the sky.
He will bring back the great King Genghis Khan.
Before and after Mars rules happily
.

והנה תרגום לעברית :

בשנת אלף חסר אחת ,שבעה חודשים בה ,

מהשמיים יבוא המלך הנורא של הטרור

הוא יחזיר לחיים את המלך המונגולי הנורא .

מה נתגעגע לשליטים שהיו קודם  ( לו) ואחריו.

( נוסטרדמוס, המאה העשירית ,72 בתוך נוסטרדמוס הספר המלא ” תרגום אלישע בן מרדכי )

מה שחוזה כאן נוסטרדמוס הוא שיופיע שליט גדול בחודש יולי 1999 ויגרום למהפך מסוג כלשה ברחבי  העולם.

בדיאבד למרות ציפיות רבות  ברחבי העולם בקרב מליונים של אנשים מתוחים לאירועים נוראיים שונים ,רק אירוע אחד בעל חשיבות התקיים בעולם  ביולי 1999:אהוד ברק הקים את ממשלת ישראל בראשותו.

אין אירוע אחר בעל חשיבות גלובאלית  שהתרחש באותו החודש.

האם התכוון נוסטרדמוס לאהוד ברק כ”המלך הנורא של הטרור “? אם נקבל את זה שהיה נביא אמת ,וחזה את העתיד אז ייתכן  שנוסטרדמוס  צפה בעתיד בדמותו של אהוד ברק  וברק הרשים אותו כל כך שהוא כתב עליו את הנבואה. התיאור מתאים לכאורה לאהוד ברק שכידוע ביצע וניהל  פעולות חשאיות שונות מהאוויר. במילים “המלך הנורא של הטרור ” ייתכן שנוסטרדמוס מתכוון לכך שברק פעל ולחם כנגד הטרור והשתלט עליו למשך תקופה מסויימת. ” הוא יחזיר לחיים את המלך המונגולי הנורא . כאן אולי הכוונה לכך שברק הקים לתחייה את הפלסטינאי יאסר עראפת והביא לאינתיפאדה השנייה ו”מונגולים ” הם כאן שם קוד ל”ערבים ” שבני המאה ה16 נהגו לזהות בינם.

מה נתגעגע לשליטים שהיו קודם  ( לו) ואחריו. ( לפי התרגום העברי שאינו זהה לנוסח האנגלי )

אכן אין ספק שאנשי מפלגת העבודה התגעגעו  ומתגעגעים לקודמו של ברק, רבין ואולי לכך כוונתו של נוסטרדאמוס?

Before and after Mars rules happily.

מארס הוא אל המלחמה. דהיינו לפני ואחרי יולי 1999 המלחמה תשלוט אולי בניגוד לציפיות. וזה אכן קרה בזמן שלטונו של ברק שאז פרצה האינטיפאדה השנייה למרות המאמצים שלו ושל אחרים להביא לחוזה שלום “סופי ” בין ישראל והפלסטינאים.בכל אופן כל זה היא רק בגדר ספקולציה.אנחנו יכולים רק לתהות.

נציין כקוריוז שבספרו של חנון שטיינהרט “קוקש קודש :סיפורו של דחף לא בר  כיבוש -היסטוריה של ישראל בשנים 1996-2013” (2001) נחזה שברק יכהן כראש ממשלה במשך שתי קדנציות .בין השנים  2002-2008.

התחזית  כידוע לא התממשה. ברק כידוע נבחר לראשות ממשלת ישראל במאי 1999 לאחר שלדברי שטיינהרט הוא  כבר סיים את כתיבת ספרו . הוא היה ראש  הממשלה ב2001 בעת פרסום הספר. ( ראו עוד על הספר הזה של שטיינהרט  ותחזיותיו במאמר “העתיד שלא היה -ההיסטוריה החלופית של ישראל ” מאת אלי אשד במגזין “יקום תרבות “)

נבואות ברק.

בזמן אמיתי כאשר היגיעה  לבסוף שנת 1998  ברק  שעסק בחיזוי מה שיתרחש בה עוד ב1992 ,  התפרסם כמי שאמר במאי 1998 “ואני רוצה להגיד לכם –אנחנו הולכים לאסון .אני לא יודע מתי זה יקרה ואיך .מחר ,בשבוע הבא ,או אפילו רק בשנה הבאה.אבל תחושת הבטן שלי ,והראש ,כן גם הראש –אומרים לי שאנחנו עומדים על סף אסון והכבשים בקרית הממשלה שותקות .וכאשר זה יקרה לא היה מי שיאמר שלא אמרנו ולא הזהרנו ולא ראינו כולנו את כתובת האש על הקיר. ”  בנאום זה ניסה ברק לדחוף את ראש הממשלה דאז נתניהו לחתום על יוזמת השלום האמריקנית מתוך חשש שעומד להיפתח עימות עם הפלסטינאים .דבר שאכן קרה. “מלחמות והתפרצויות לא מתחילות מהיום למחר ..הוא הסביר אז לעיתונאים זהו תהליך שלוקח לו זמן להבשיל .ואני רוצה להגיש לכם שזה מה שאני מרגיש היום ההרוגים של מחר או השבוע הבא או השנה הבאה עדיין הולכים לקולנוע בערב ובחג ויסעו לטיולים והם עיוד לא יודעים .אני רוצה להגיד לכם על סמך הניסיון שלי –זה לא יכול להימשך כך המצב יתפוצץ!.

ברק חזה למעשה את האינתיפאדה השנייה של 2000 חודשים לפני התפרצותה והזהיר מפני העימות ההולך ומתקרב אינספור פעמים. ברק דיבר באותם חודשים על 3000 הרוגים בעימות דמים צפוי לפני שהצדדים יחזרו לשולחן המו”ם הוא תיאר תחזיות אימים כמו עשרת אלפי פלסטינאים צרים על בניין הפרלמנט הפלסטינאי הולך ונבנה באבו דיס אל מול מצלמות הסי אן אן.   בהמשך ברק קבע בראיונות ובהרצאות  שאנחנו צריכים להתמקד בבניית גדר מפרידה ביננו ובין הפלסטינים שהאיטיות בבנייה עולה בחיי אנשים ואם היא לא תיבנה ותפריד את ישראל מאופן ברור מהרשות עלולה לקום דרישה להפוך את כל השטח למדינה אחת דמוקרטית בסגנון דרום אפריקה.צריך לקחת את גושי ההתיישבות עם 80% מהמתיישבים ואיזורי ביטחון ולהקים גדר. יש להבהיר  לכל העולם שמדובר בשתי ישויות נפרדות .לדעתו כיום אנחנו משלמים את המחיר של היעדר תוכנית מדינית.

עשרים שנה אחרי איך רואה ברק את העתיד ? :

כאשר נבחר אהוד ברק מועמד “ישראל אחת ” הוא נבחר על סמך מצע שדיבר על שינוי בסדר העדיפות הלאומי ”  שבו העדיפות תנתן בראש ובראשונה לחינוך … והממשלה תראה בהשקעה בתשתית האנושית מנוף עיקרי לצמיחה כלכלית וחברתית ובטווח הארוך להוצאת קבוצות של אזרחים ממעגל העוני והמצוקה ” קוי היסוד של ממשלת ברק 1999 ) בפועל ברק לא מימש את יעדיו החברתיים או המדיניים .

זאת הייתה אידיאולוגית “כולם ” ( על שם הספר “מקום לכולם”   של שלמה בן עמי ששימש לכאורה  כמעין בסיס אידיאולוגי חלקי לברק אם כי לאמיתו של דבר יש בינם הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים ביותר “) שהייתה מעין תרגום למציאות הכלכלית החברתית הישראלית של מדיניות הכלכלית החברתית של  טוני בלייר כפי שהתבססה על עקרונות ” הדרך השלישית”.  .

המדיניות שלו הייתה גרסת שוק  החופשי ששמה דגש על צמיחה וחמלה למקופחים המזרח התיכוניים   לדורותיהם עד כדי בקשות כפרה מהם מצידו של ברק  על  העוולות שנעשו להם בעבר  תוך הקפדה שלא לחרוג מכללי המשחק של השוק החופשי, התחרות וההפרטה.

בעניין הזה קשה לאמר שברק התגלה כשונה באופן משמעותי מפיקודו לשעבר בנימין נתניהו. בפועל נתגלתה אידיאולוגיית ה’כולם’  של ברק כבעלת כושר משיכה מוגבל, דווקא בקרב המעמדות הנמוכים, המזרח תיכוניים  ברובם, שדחו את בשורתה.  יתר על כן, בעוד שחלקים מן המעמדות הנמוכים גילו נכונות לבחון את נאמנויותיהם הפוליטיות ולנטוש את הליכוד, הרי שאת התחליף מצאו מרביתם לא ב’ישראל אחת’ – גם לא לאחר בקשת הסליחה האופנתית בשם ‘מפלגת העבודה לדורותיה’ – אלא בקוטב המנוגד, במדיניות השיסוע של ש”ס.

לאחר פריצת האינתיפאדה השנייה שאותה אמנם חזה ברק,הוא איבד את השלטון לאריאל שרון.נטש את הפוליטיקה ,חזר אליה ושירת במשך שנים כשר הביטחון תחת אהוד אולמרט ולאחר מכן תחת פיקודו לשעבר בנימין נתניהו.

תפיסת העתיד של אהוד ברק

כיצד רואה אהוד ברק את עתיד ישראל והמזרח התיכון בעשור השני של המאה ה-21?

אהוד ברק סירב להתראיין לכתבה זאת. אז הנה ניתוח של נאומיו בנושא עתיד המזרח התיכון וישראל :

בנאומיו  העכשויים מדבר ברק על רעידת אדמה היסטורית לאורך הרצועה הערבית, מצפון אפריקה, אל החלק המזרחי של המזה”ת, רעידת אדמה ,כזו שלא הייתה  כמותה מאז נפילת האימפריה העותומאנית קרוב למאה שנה אחורנית, אולי בצפון אפריקה מאז התפרקות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית. שום דבר לא יהיה כמו שהיה הוא קובע. . לדעתו המדובר בתופעה  חיובית, גם אם רק לטווח הארוך , אפילו מרגש קצת לראות עמים מתעוררים. אבל ברק מזהיר שלא צריך להקדים ולחגוג כבר את השמחה- יהיו עליות וירידות. ברק חושש  מקבוצה מגובשת, נחושה, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה, מוכנה להרוג, ואם צריך – להיהרג, כדי להשיג את המטרות שלה, והיא משיגה אותם דהיינו קבוצות האיסלאם הקיצוני שעלולות להשתלט על מדינות ערב . שכשמסתכלים על מה שקורה, מטוניסיה ועד תימן ובחריין, ובצורה פחות מסקנית במדינות אחרות, ישראל היא אי של יציבות בתוך אזור סוער. ברק קורא לזה “וילה בג’ונגל”.

במקביל לכך רואה ברק  “צונאמי” מדיני-דיפלומטי שלא נמצא על המסכים. ולהוותנו, חלק גדול מהציבור לא מודע להתרוממותו על האופק שלנו. זה “צונאמי ” מדיני-דיפלומטי ששיאו יהיה בספטמבר השנה.  במרכזו, תנועה בינלאומית שתכיר במדינה פלסטינאית בגבולות 67. ויש ב”צונאמי ” הזה יסוד חזק מאד של דה-לגיטימציה לישראל, שעלולה להתרחב מממשלות לחלקים אחרים, של חברות ושל פורומים בינלאומיים שונים, כאשר היעד של חלק מהמארגנים הוא לדחוק את ישראל בהדרגה, גם אם זה ייקח כמה שנים, אל הפינה שממנה החלה ההתדרדרות של דרום אפריקה הישנה. לדעת ברק הדה-לגיטימציה היא באופק. זה שהאזרחים של ישראל  לא רואים אותה, לא יכולה להטעות , למי שעיניו בראשו.. לשבירת הדבר הזה התנאי ההכרחי הוא החיבור עם ארה”ב, שלפי דעתו הוא קריטי למדינת ישראל.

מה צריך לעשות?

מה מציע ברק כנגד כל זה?:  הוא קובע שהאסטרטגיה הכוללת הנדרשת היא יוזמה מדינית עם אחריות ביטחונית. ליזום תכנית, ולדון ברצינות על מה ואיך צריך לעשות כדי להביא אותה, כדי לדחוף אותה אל מבחן המציאות.

היעדים של ישראל לדעתו  צריכים להיות : עצירת ה”צונאמי” המדיני-דיפלומטי של דה-לגיטימציה. וגם שמירת היחסים המיוחדים עם ארה”ב, שברמה הביטחונית הם מעולים.אבל במקביל  ברמה הכוללת, יש בהם שחיקות בהרבה מובנים,.

ברק חושב שהפיתרון צריך להיות : שתי מדינות לשני עמים, גושי הישובים – חלק מישראל, התנחלויות מבודדות יוחזרו בדירוג חזרה הביתה, פתרון לפליטים פלסטינאים במדינה הפלסטינאית שהולכת להיווצר, מדינה שצריכה להיות מדינה עצמאית, ויאבילית(בעלת חיות), שחיה לצידה של ישראל גם כשהיא מפורזת. פתרון לירושלים, בפרמטרים של קלינטון. והכרזה בסוף על- סיום הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות.כל זאת עם סידורי ביטחון קפדניים שמבטיחים שלושה דברים, או אמורים להבטיח במכאניקה שלהם.

זוהי באופן כללי מאוד תוכנית העתיד של אהוד ברק.אלא שברק פורש כרגע מהפוליטיקה ואין לדעת אם ימשיך להשפיע במעשים וברעיונות  על עתידה של מדינת ישראל,אולי בהתאם לנבואות ולתחזיות שהשמיע בעבר.  .

האם זוהי פרישה סופית או שהלוחם הערמומי שוב מטעה את כולם  ויצוץ איפה שהוא מחדש?

ימים  יגידו.

עדכון משנת 2019 : ברק חוזר לפוליטיקה לאחר שנים מחוצה לה בראשות מפלגה שמספר 2 בה הוא סגן הרמטכ”ל לשעבר אלוף יאיר ברק.מטרתו ללא ספק היא להיות גורם משפיע בפוליטיקה הישראלית ואולי אף ראש ממשלה. 

אהוד ברק כפולש חייזרי למפלגת העבודה. קומיקס מאת אורי פינק מ”ספר הג’ונגל”.

ראו גם

עיקרי תוכנית ברק לישראל טובה יותר /    (ת”א) :   (עמותת ברק לראשות הממשלה),   [1998].

נספח : ספרים על אהוד ברק

ההתאבדות מפלגה מוותרת על שלטון

בן   כספית   חנן קריסטל, אילן כפיר ההתאבדות :   מפלגה מוותרת על שלטון /    [ישראל] :   אביבים,   תשנ”ו 1996

קרן  נויבך   המירוץ – בחירות 96 /   עורך רמי טל   תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   1996

בן   כספית  ואילן כפיר   אהוד ברק :   חייל מספר 1.   עורך דני דור   [ח”מ] :   אלפא תקשורת,   1998.

תקציר הספר :אהוד ברק – סיפורו של החייל המעוטר ביותר בצה”ל. אהוד ברק – מפקד סיירת ורמטכ”ל. האיש שתיכנן ופיקד על עשרות פעולות סודיות. ניצב עתה בפני המערכה החשובה של חייו: הקרב על הנהגת המדינה. סיפור חיים מרתק שמוביל מבית חרדי במזרח אירופה, דרך שדות קיבוץ משמרת השרון, אל סיפורי גבורה מופלאים ועד להתייצבותו של ברק בצמתים המרכזיים של מדינת ישראל.

ספר שקיים בעשר מהדורות שונות כולן שונות זו מזו בפרטים שונים.

אילן, כפיר      ברק :   הביוגרפיה /   עורכים: דני דור, יהודה שיף ; [תחקיר: מיכל קאופמן].   [ח”מ] :   אלפא תקשורת,  1998.

,מהדורה שונה במקצת של הספר הקודם פלוס פרק על זכייתו של ברק בבחירות לראשות הממשלה.

תרגום לרוסית

Ilan Kfir, Ben Caspit:Ehud Barak Izrail’skii soldat nomer odin :roman-biografiia /; literaturnaia versia – Iosef Shagal ; perevod s ivrita -Liudmila Lagush.
[Tel Aviv] : Alfa Tikshoret 1999

צנזורה  של הספר על ברק

בן-סימון, דניאל    קסם על שפתי מלך :   ישראל ערב בחירות 99 /    ירושלים :   כרמל,   1999.

חנן קריסטל   אילן כפיר    הצל”ש השישי :   בחירות 99′ – הסיפור המלא /    ירושלים :   כתר,   1999.

אורלי     אזולאי-כץ,האיש שניצח את עצמו :   [בחירות 1999] /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   1999.


Assaraf, Robert,    Une crise et des hommes :   Israël 1995-1999 /    [Paris] :   Plon,   1999.

דורית פורדס    יחסי תקשורת, שלטון ודמוקרטיה בישראל :   פרשת צאלים ב עבודת גמר (.M.A) – אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי החברה, החוג למדע המדינה  1998 ‘

ישראל. משרד מבקר המדינה. חטיבת הביטחון    דוח על ממצאי הביקורת בענין אסון “צאלים ב'”. ירושלים :   ישראל. משרד מבקר המדינה,   1999.
‫  נעמי  אונגר    וילכו השניים יחדיו /    תל-אביב :   ידיעות אחרונות,1999   .תקציר :אם שכולה בוחנת מקרוב את גישתם של יצחק רבין ואהוד ברק לצה”ל, בטחון ובטיחות באימונים מנקודת מבטה של תושבת גבול הצפון


, Paule-Henriette   Lévy   Ehud Barak :   le faucon de la paix /    [Paris] :   Plon,   1999.

, שבח ויס  ודוד אשכול    בחירה ישירה, 1999 :   למה ואיך נבחר אהוד ברק וכשלו המפלגות הוותיקות /    [ח”מ] :   [חמו”ל],   [2000]

משה זונדר    סיירת מטכ”ל /    ירושלים :   כתר,    2000
תקציר :תולדותיה של היחידה הצבאית  המפורסמת שבראשה עמד אהוד ברק.

גלעד  שר    במרחק נגיעה :   המשא-ומתן לשלום 1999-2001: עדות /    תל אביב :   ידיעות אחרונות, משכל,   2001.

יוסי,  בילין –    מדריך ליונה פצועה /    תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   2001

, בועז   אפלבאום  בית-ספר לראשי-ממשלה :   10 ראשי-ממשלה ישראליים, הסיפור האישי /    תל-אביב :   ביתן,   2001.

רביב   דרוקר   חרקירי :   אהוד ברק במבחן התוצאה /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   2002.

דני דור ויהודה שיף המצביאים :   סיפורם של הרמטכ”לים /    תל אביב :   מעריב,   תשב”ס,   2002

רן  אדליסט    אהוד ברק :   מלחמתו בשדים : מה קרה לברק? מה קרה לכולנו? / עורך רון מייברג   אור יהודה :   כנרת,   תשס”ג 2003

דני רובינשטיין, רוברט מאלי, חוסיין אגא, אהוד ברק ובני מוריס    קמפ-דיוויד 2000 :   מה באמת קרה שם? /  ; (תרגום: ירון בן-עמי).   תל-אביב :   ספרי עליית הגג,   2003.


רויטל גלברד    שינוי עמדות מנהיגים בסכסוך קיומי ומורכב: בנימין נתניהו ואהוד ברק בסכסוך הישראלי-ערבי… /    רמת גן :   [חש”מ],   2003

מרדכי, גבאי     מלחמת דת :   ברק שדרג את הסכסוך עם הפלשתינאים : אנתולוגיה ישראלית, פרקים בדברי ימי ישראל / קדימה :   קום התנער,   2003.

, מרדכי,גבאי     אהוד ברק הוביל מהפכה נציונל-פשיסטית :   פרקים בתולדות דברי ימי ישראל (אנתולוגיה ישראלית) /    שלטון הקהל יוזם ‘מלחמת עצמאות’ שנייה מלחמת היודנרט בישראל ; ד  קדימה :   קום התנער,   2003. בקורתו של המחבר על הדרך בה הגיע אהוד ברק לראשות הממשלה ועל תקופת כהונתו. עיקר הספר הוא אוסף מקורות מן העיתונות הכתובה./

.

שלמה  בן-עמי,    חזית ללא עורף :   מסע אל גבולות תהליך השלום /    תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   2004

איתמר  רבינוביץ,     חבלי שלום :   ישראל והערבים (1948-2003) /    אור יהודה :   דביר,   תשס”ד 2004

אורית גלילי   הטל-פוליטיקאים :   מנהיגות פוליטית חדשה במערב ובישראל /    תל-אביב :   רמות – אוניברסיטת תל-אביב,   תשס”ד, 2004.

שבח  ויס   ודוד אשכול   בחרתיך ומאסתיך :   שלטון ובחירות – העשור האחרון /    [תל-אביב] :   לוגוס,   [תשס”ה? 2005].

רביב דרוקר     עופר שלח בומרנג :   כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה /    ירושלים :   כתר,   2005.

Ahron.  Bregman,   Elusive peace :   how the holy land defeated America /    London :   Penguin Books   New York :   2005.

, Oded  Balaban   Interpreting conflict :   Israeli-Palestinian negotiations at Camp David II and beyond /    New York, NY :   Peter Lang,   c2005.

טניה   רינהרט,   שקרים על שלום :   מלחמת ברק ושרון  בפלסטינים /    תל אביב :   ספרי תל-אביב,   תשס”ה 2005.

, Tanya    Reinhart   Israel/Palestine :   how to end the War of 1948 /    New York :   Seven Stories Press,   c2005

Shimon Shamir and Bruce Maddy-Weitzman   The Camp David summit–what went wrong? :   Americans, Israelis, and Palestinians analyze the failure of the boldest attempt ever to resolve the Palestinian-Israeli conflict /   Brighton ;   Portland :   Sussex Academic Press,   c2005

Gilead Shihr

Israeli-Palestinian peace negotiations, 1999-2001 :within reach / Oxon : Routledge, 2006

Shlomo Ben-Ami,     Scars of war, wounds of peace :   the Israeli-Arab tragedy /    London :   Phoenix,   2006.

sexagénaire jeunesse d’Israël /    Paris :   Les Temps Modernes,   2008.

אהוד פוקס     נפילים או נפלים :   מבחנים בקבלת החלטות לראשי ממשלות ישראל מ-1948 ועד 2008 /    תל אביב :   סער,   תשס”ח 2008.

גדי בלום, ניר חפץ  ישראל לאן :   18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה /   עורך רמי טל גדול עם אהוד ברק.  ידיעות אחרונות,   [תשס”ח] 2008.

כולל ראיון גדול עם אהוד ברק.

, Stanley B. Greenberg,    Dispatches from the war room :   in the trenches with five extraordinary leaders /    New York :   Thomas Dunne Books/St. Martin’s Press,   2009

אילן    בן-עמי, האישה שאיתו :   חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל /    [תל-אביב] :   מטר,   תש”ע 2010.

אורי שגיא    היד שקפאה :   מדוע ישראל חוששת משלום עם סוריה יותר ממלחמה איתה /   תל-אביב : משכל, 2011.

דן מרגלית   ורונן ברגמן    הבור :   הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה”ל /   עורך שחר אלתרמן  אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תשע”א 2011.

, Hillel    Frisch  Israel’s security men :   the Arab-fighting political careers of Moshe Dayan, Yitzhak Rabin, Ariel Sharon and Ehud Barak.    Cambridge ;   New York :   Cambridge University Press,   2011.

איתמר,רבינוב יץ’     האופק המתרחק :   ישראל, הערבים והמזרח התיכון 1948-2012. /    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן, דביר,   תשע”ב 2012.

הספר ראה אור לראשונה בשנת 2004 בשם חבלי שלום וכולל פרקים חדשים, הרחבות ועדכונים בהתאם להתפתחויות הפוליטיות והחברתיות באזור בשנים האחרונות ועד לימינו אלה.

אילן  כפיר   החווה הסינית :   [קרב השריון הגדול בסיני שהכריע את מלחמת יום כיפור] /    [תל-אביב] :   ספרית מעריב,   תשע”ב 2012.

עמרי  אסנהיים,   צאלים :   הטראומה של סיירת מטכ”ל /    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן, דביר,   c2012.

חמקן אהוד ברק הסיפור האמיתי בן כספית ספר

בן כספית “חמקן :אהוד ברק הסיפור האמיתי ” כינרת זמורה ביתן -דביר דביר  2013

דני דור ואילן כפיר “ברק -מלחמות חיי “כינרת זמורה -ביתן דביר ,2015

פרק מהספר

 Ehud barak      My country, my life :   fighting for Israel, searching for peace

London : Macmillan, 2018.

תוצאת תמונה עבור ‪Ehud barak My country, my life‬‏

סיפורי בדיון על אהוד ברק

אהוד ברק נפגש בדנידין הרואה ואינו נראה בסיפור הקצר  “דנידין נלחם בחמאס ”  מאת “און שריג “( שרגא גפני ” שהופיע  ב”ידיעות  אחרונות-עיתון תל אביב , 23.4.93 עם איורים של מ.אריה

חיזוי בדיוני עתידני ( שגוי) על אהוד ברק.

ספרו של חנן שטיינהרט קוקש קודש :סיפורו של דחף לא בר  כיבוש -היסטוריה של ישראל בשנים 1996-2013 נכתב 1998 הוצאת סער 2001 .

ספר  חיזוי עתידני /היסטוריה חלופית של מדינת ישראל . שבו מתואר כיצד אהוד ברק כיהן כראש ממשלת ישראל  בשתי קדנציות בין השנים  2002-2008.

התחזית  כידוע לא התממשה. ברק כידוע נבחר לראשות ממשלת ישראל במאי 1999 לאחר שלדברי שטיינהרט הוא  כבר סיים את כתיבת ספרו . הוא היה ראש  הממשלה ב-2001 בעת פרסום הספר. ( ראו עוד על הספר הזה של שטיינהרט  ותחזיותיו במאמר “העתיד שלא היה -ההיסטוריה החלופית של ישראל ” מאת אלי אשד במגזין “יקום תרבות “)

ראו גם

אהוד ברק בפייסבוק

אהוד ברק בטוויטר 

אהוד ברק בויקיפדיה

ברק על ימי ילדותו

חיים מזר על אהוד ברק והעיקרון הפיטרי 

אהוד ברק עם דנידין הרואה ואינו נראה.

9 תגובות

  1. אם תרצו או לא – אירן תותקף ותחזור לתקופת האבן ורוב ערביי ארץ ישראל יגורשו מזרחית לירדן

  2. ההיסטוריון אורי מילשטיין מפרסם כעת ברשת פרקים מספרו על חיי אהוד ברק שהם בגדר גירסת אנטי ברק לכל דבר שאהוד ברק אי פעם עשה.

    אהוד ברק נוכל ברמה היסטורית
    http://www.news1.co.il/Archive/002-D-81439-00.html
    סיירת מטכ”ל מבדיחה לחממת הנוכל
    http://www.news1.co.il/Archive/002-D-81680-00.html
    אהוד ברק ברח מאחריות על הריגה ברשלנות
    http://www.news1.co.il/Archive/002-D-81904-00.html

    ככל הנראה הספר לא יופיע בדפוס ,ומעניין למה. האם השפעתו של אהוד ברק היגיעה גם לכל הוצאות הספרים שלהם הוצע הספר לפרסום ? ואולי העורכים בהוצאות אלו היגיעו למסקנה שהספר אינו עומד בסטנדרטים של דיוק הנדרשים ?
    שהרי סביר להניח שספר מעורר מחלוקות כזה יכול היה להימכר היטב אם היה מופיע בדפוס.

    נראה שעם ספר זה ברק מצטרף כעת לאריאל שרון כמפקד השנוי ביותר במחלוקת בתולדות צה”ל שכל דבר שעשה יש המפרשים אותו לחיוב ויש מי שמפרש אותו לחלוטין לשלילה.

    אפשר גם להשווות את הגירסאות המנוגדות האלו על חיי ברק ושרון לגירסאות המנוגדות לחלוטין על חיי והקריירה של דוד המלך שאנו מוצאים בתנ”ך את הדיהן .
    ואגב אורחא אציין שגרסאות המנוגדות לחיוב ולשלילה על חייו של דוד הן לדעתי ההוכחה שאכן היה קיים מישהו בשם דוד בן ישי.ועשה דברים שעוררו הדים חזקים ביותר לחיוב ולשלילה ,ולא היה דמות בדיונית מומצאת לחלוטין. נניח מהתקופה הפרסית או ההלניסטית כםי שטוענים כיום כמה חוקרי מקרא רדיקליים. אלו הן גרסאות שונות ומנוגדות על תולדות בית שאול ודוד שיכולות להיות רלבנטיות רק אם המדובר בכותבים שיש להם עניין חשוב ביותר באישים הנ”ל מאחר שהדבר רלבנטי עבורם מבחינה פוליטית ועכשווית ממש.
    ואיזה עניין היה כבר לסופרים הלניסטיים שנניח המציאו את הדמויות האלו להביא עליהם גרסאות שונות ומנוגדות וסותרות כל כך בפרטי פרטים משל היה הדבר בנפשם האם היה דוד המלך הלגיטימי או שאול?או אם המלוכה שייכת לשבט יהודה או לשבט אפרים ?
    מה איכפת להם? הרי אלו דמויות שהם המציאו לטענות היסטוריונים רדיקליים מסוף המאה ה-עשרים.
    הדים של גרסאות מנוגדות מעין אלו אפשר למצוא בכתבי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו לגבי חייו ופעולותיו במרד הגדול כנגד הרומאים במאבק ספרותי שהתקיים בינו ובין היסטוריון יהודי אחר בשם יוסטוס מטבריה.
    את הגרסאות המנוגדות והשונות האלו על חיי דוד ועל חיי יוסף בן מתתיהו אפשר להשוות לספרים של היסטוריה אלתרנטיבית שבאים להציג בצורה שונה נראטיב היסטורי שידוע ומקובל מזה שנים רבות והמחבר או בכל אופן הגירסה שהוא מתבסס עליה או מתייחס אליה בצורות שוניות ומתוחכמות זה כל כך בנפשו שהוא חייב להציג את הדמויות בצורה אחרת כי זה חשוב לו.
    כי הוא שונא אותם ואת מה שהם מייצגים ולכן חשוב לו שהכל ידעו שהם לא היו כאלו בכלל אלא שהיו התגלמויות של רשע שטני וקונספירציה אפלה. הוא צריך להציג את הגרסה השונה למען עצם שפיותו .
    .משהו נניח כמו”ההיסטוריון” המודרני אהרון יצחקי פעיל של “הזהות המזרחית” ששונא את בן גוריון שנאה כל כך אישית ותהומית ואובססיבית ואבסולוטית שחשוב לו להכניס איזו הערת שוליים בספר של 800 עמודים של היסטוריה הזויה אבל שהיא בנפשו מאחר שהוא מאמין שהוא מדוכא אישית בידי קונספירציה אשכנזית ובידי בן גוריון הנ”ל, להראות שאפילו פולה בן גוריון דוכאה בידי דוד בן גוריון ורצתה לתלות את עצמה בגללו .
    או עמיתיו של אהרון יצחקי הנ”ל שמקפידים להזכיר את בן גוריון רק בניבול פה כשהם מזכירים אותו.
    אם כל אלו היו חיים מאות שנים אחרי אירועים שהם כביכול מתארים הרי הדבר לא היה בנפשם להכניס גירסאות אלתרנטיביות לכל דבר .
    אבל נראה שאלו שתיארו את דוד המלך כביכול מאות שנים לאחר מותו זה אכן היה בנפשם .
    וכנראה שזה היה בגלל שהם לא חיו מאות שנים אחריו אלא התבססו על סיפורים שהיו קיימים כבר בזמנו ומיד לאחר מותו ובהם כל הפרטים הקטנים הללו היו רלבנטיים מאוד.והיו חשובים להם מאוד,וחיוני היה עבורם ליצור את כל אותם גירסאות חלופיות למען השקט הנפשי שלהם. למען עצם שפיותם.

    וכך ככל הנראה הדבר גם במקרה הספציפי של גירסת אנטי אהוד ברק שאותה מביא מילשטיין. אינני מומחה כמובן לגבי כל האירועים המתוארים ופרשנותם. אבל כדאי לציין את התגובה של גילי חסקין :
    :”בצורה מאד פסקנית ומאד שטחית וקשה לקרוא לו מחקר. מי שקורא את ספריך (ואני קראתי את כולם) מתרשם שכולם היו שרלטנים או פחדנים, או רמאים, למעט אורי מילשטיין. בניגוד לראשית דרכך כחוקר, אתה נכנס אישית לנושא, הופך את מושא מחקרך לאויב אישי ובדרך חוטא גם לפרופורציה, גם לאיזון וגם לאמת. קצת מזכיר את האופן המאד גס, מאד מוטה, ומאד אובססיבי של ספרך על רבין. צה”ל של אותם זמנים היה צבא אחר. על הגנבות, או הסחיבות, כפי שקרו לזה אז, כתב אלון קדיש בספרו “למשק ולנשק”. אתה כתבת על כך בספר הצנחנים. שמענו על כך מיוסי יפה, מי שהיה מ”פ סיירת צנחנים ולימים מג”ד. אלו היו זמנים אחרים. אבנר שור בספרו “חוצה גבולות” כתב בהערצה על ארנן וגם על ברק, שבשל כשרונו ואמץ לבו כונה “הברק”. מוקי בצר, סגן מפקד היחידה יכול לספר על אומץ לבו של ברק ועל יכולתו לתכנן מבצעים מורכבים שאת רובם אינך מכיר. למען האמת, גם אני לא. תמיד אפשר לאסוף עד כזה אוא חר. אבל היית צריך לאסוף כמה עשרות ולהביא לנו את דברי כולם. בזמן השבעה על יוני נתניהו, סיפר ביבי לאביו, בהערצה על ברק שהוא “משהו ביחידה”. יש לברק פגמים רבים באישיות, אבל להפוך את כול דרכו הצבאית לאוסף של רמאויות ואת כול אלו שקידמו אותו למטומטמים לא רציני. באופן הזה, אתה חוסם את קוראיך מלקרוא את דבריך ובך מפספס את העיקר,”
    בדרך כלל ויכוחים כאלו לא מגיעים לדפוס.איש אינו יודע למשל וזה לא באמת מעניין מה חשבו למשל יריביו של האלוף בן גל ( נניח ). ומה אמרו עליו ליד שולחן הדיונים כשדנו בשאלה האם לקדם אותו או שלא .אולי זה יזכה לדיון או הערות שוליים בביוגרפיה שאולי תופיע בעתיד על בן גל ,אבל לא בשום מקום אחר.
    .
    נראה שמילשטיין מצטט במחקרו בעיקר, ואולי רק , את שונאיו של ברק משלבים שונים בחייו בצבא ,בסיירת המטכ”ל ובמטכ”ל ,ובפוליטיקה. את כל אלו שדיברו כנגדו ונאבקו בו במאבקו לצמרת. והפסידו במאבקים האלו פעם אחרי פעם.
    אלו היו מאבקים שגרתיים שכמוהם יש בכל מקום עבודה.
    אבל לגבי ברק משום שהוא הפך לראש ממשלה ולשר ביטחון במשך שנים רבות ,כל הויכוחים האלו מקבלים פתאום משמעות מיתית ממש
    וכעת אחרי כל התבוסות האלו זה ממש בנפשם של היריבים השונים לפרסם את גרסתם המנוגדת לגירסת המנצח ברק למען שלוות הנפש שלהם כדי להראות לדורות הבאים שהם לא נאבקו לשווא, וכי תבוסתם במאבק הייתה לה השלכות איומות לעתיד.
    רק הדים קלושים ביותר מטענותיהם נכנסו לספר “ברק -החייל מספר 1 ” של כפיר וכספית .(אבל אפשר לחוש משהו מטענותיהם גם שם ). .
    דהיינו מילשטיין מביא את גירסאות המפסידים והמתוסכלים,בדומה לאלה שהפסידו במאבקים כנגד דוד בן ישי ושהדים שלהם יש גם בספר שמואל ( אבל לא בספר “דברי הימים ” שהוא רק הגירסה המצונזרת ,מאות שנים אחרי על חיי דוד ).ובימינו את אלו שהפסידו במאבק כנגד דוד בן גוריון.
    אבל כמו שאומר חסקין האם ייתכן שכולם היו מטומטמים ושרלטאנים כל הזמן ? למרבית הצער אלו שמנצחים ,בדרך כלל ( לא תמיד אבל בדרך כלל )מנצחים מסיבות טובות,ולא בגלל שכולם מטומטמים.
    לשם האיזון על מנת שנרגיש היטב שגירסתו היא אמינה מן הראוי שמילשטיין היה מביא גם את גרסאות הצד השני.אלו שתמכו בברק ונמצאים בצד המנצח. כפי שעושה התנ”ך לגבי דוד בן ישי.
    לי ניראה שהפרשנויות הנוגדות האלו לחלוטין אולי גם לא היו צצות אילולא התפקידים הבכירים שמילאו שרון וברק בעולם הפוליטי,אבל את ההכרעה הסופית בעניין יוכלו לקבל רק ההיסטוריונים של העתיד. .

  3. ספר חדש יצא לאור על חייו של אהוד ברק ומן הסתם מנקודת מבטו. זהו הספר “ברק -מלחמות חיי ” ( כינרת זב”מ 2015).
    http://m.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=88140#.Vdag051BTcc
    את הספר כתבו דני דור ואילן כפיר שזהו ספרם השלישי (!) על חייו של ברק.
    קדמו לו “אהוד ברק-חייל מספר 1″ ו”ברק הביוגרפיה” שהם בעצם גרסאות שונות של אותו הספר וויצאו לאור בזה אחרי זה ב-1998
    שותף בכתיבת “אהוד ברק -חייל מספר 1” היה בן כספית שמאז כתב ספר על ברק בשם “חמקן -אהוד ברק הסיפור האמיתי” משנת 2013 עם השם המדבר בעד עצמו ועוסק בפרשת ברק-אשכנזי -הרפז גלנט.ויש להניח שספר זה הוא תגובה לו.
    פרק מהספר העוסק בפרשה זאת יש כאן :
    http://www.israelhayom.co.il/article/307511

  4. אורי רדלר כתב ספר בשם “לו” המתאר מציאות חלופית של מדינת ישראל שבה המפלגה הליברלית שולטת על ישראל מאז הקמתה .
    יהנה רק מהספר שמתאר את עהוד ברק מתראיין במציאות חלופית זאת ביחד עם ידידיו ושותפו יונתן נתניהו שלא נהרג במצב אנטבה בניגוד למציאות שלנו והשניים שוקלים בראיון לעיתונאי תומאס פרידמן את עתידם הפוליטי :https://www.yekum.org/2019/07/%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/?fbclid=IwAR1dZASEGi4_8Nly-ovhDECXgY9UGMHtU1ljJ2nLQdxO2hNB9exqWj_kxtw

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

17 + 5 =