לנטרל את גורם ההפתעה מול הפתעה איסטרטגית

 

                     כיול חשיבה מודיעינית לנוכח הפתעה אסטרטגית

מאת חיים מזר

 

המאמר הופיע בכתב העת של המל"מ מבט מל"מ תחת הכותרת "לנטרל את גורם ההפתעה". הפרסום היה בגיליון מס. 58 ינואר 2011.

 ההפתעה שבפרוץ מלחמת יום כיפור מעסיקה מזה שנים חוקרים רבים וקרוב לוודאי שימשיכו לחקור אותה. עצם העובדה שהצבא הופתע מזמינה מטבע הדברים צורך להבין מה קרה ולמה קרה מה שקרה. הרציונל המלווה את החוקרים הוא התקבעותה של קונצפציה שהתבררה בדיעבד כשגויה. קו המחשבה שצריך להנחות את החוקרים הוא שתמיד תהיינה הפתעות. קבעונות מחשבתיים הם בלתי נמנעים ואחד  הדברים שגם אותו צריך לחקור הוא איך משתחררים  מהם במהירות.

 הניסיון המלחמתי המצטבר בין שזה בארץ ובין שזה במדינות אחרות מראה שלא פעם מתכוננים למלחמות עתידיות על סמך מלחמות קודמות. קו מחשבה זה תקף גם לגבי חשיבה מודיעינית. החשיבה המודיעינית המלווה הכנות למלחמות עתידיות נשענת לא פעם על  חשיבה מודיעינית של מלחמות קודמות.

 מרגע שפורצת מלחמה לא צפויה, נוצר דיסוננס קוגנטיבי בין מה שחשבו שיקרה לבין מה שקורה בפועל. יש לפעול במהירות על מנת לנטרל את גורם הפתעה. הדרך לכך היא מעבר מהיר ככל שניתן ממצב בו כל הגורמים נמצאים במצב של הפתעה למצב של שגרת מלחמה. מהלכים כאלה מחייבים יכולת הסתגלות מהירה, שאם לא כן המלחמה עלולה להסתיים בכישלון ולכך יש השלכות מרחיקות לכת.

מה כל זה אומר מבחינה מודיעינית? הדבר הבסיסי ביותר אותו יש לעשות הוא הכרה בכך כי הצבא, על מפקדיו הבכירים, שגה בקונצפציה עליה נשען ערב המלחמה. על מפקדי הצבא להיות בעלי יושר אינטלקטואלי גבוה מאוד ולוותר עד כמה שאפשר על חלקים מהאגו הפרטי והאגו הקולקטיבי שלהם. להכיר בכך כי לטעות זה אנושי, גם אם זה נעשה בדיעבד. משעה שעוברים שלב זה עם פרוץ הקרבות, יש לשנות את קו המחשבה המודיעיני שהיה קיים עד כה ולאמץ אחר במקומו. איך עושים זאת?  פונים לאותם גורמים שהזהירו בטרם קרב כי צפויה מלחמה, לאמץ את מסקנותיהם ולתחקרם על דרך החשיבה  שהובילה אותם למסקנות שלהם. כל זאת מבלי להפסיק את הקרבות. זה אמצעי להרוויח זמן לצורך הערכה מודיעינית מחודשת. בשלב הבא פונים לגורמים של מודיעין שדה, למודיעין הפועל במדינות יוזמות המלחמה ולמודיעין המדיני על מנת לקבל ממצאים צבאיים ומדיניים רלבנטיים ובהסתמך עליהם לבנות תובנות חדשות שיתבססו על רציונל החשיבה של המזהירים ועל מה שקורה בפועל. גורם הזמן הוא קריטי מאחר ויש לבנות תוכנית עבודה מודיעינית חדשה שתשמש בסיס פעולה לכוחות הלוחמים וגם לשמש את הצבא כתשתית רעיונית לימים שלאחר המלחמה. שינוי פאזת החשיבה הוא למעשה כיול החשיבה המודיעינית למצב החדש.

 כלקח לתקופה שלאחר המלחמה יש לבנות תוכנית עבודה שתכיל את המרכיבים הבאים:

 1. הכרה בעובדה שקבעונות קונצפטואליים הם בלתי נמנעים ולעיתים גם חיוניים.

2. לבדוק מה בונה קבעונות אלה.

3. להטמיע בקרב העוסקים במודיעין  את היכולת להגמיש את הקבעונות . להגדיל את השוליים המאפשרים חשיבה מחוץ לקופסה ובמידת הצורך לשנות הרגלי חשיבה במהירות ככל שניתן.

4. ללמוד מניסיונם של צבאות שנאלצו להתמודד עם מצבי הפתעה ומעבר לשגרת מלחמה ולשגרת חשיבה מודיעינית חדשה.

5. מבחינת קידום קצינים לתפקידי מודיעין בכירים עד לדרגת ראש אמ"ן, רצוי לבחור במי שניחנו ביכולת סיגול שינוי מחשבה מהיר בעיתות חירום. לבחור באלה שהם בעלי יכולת מולדת לבצע קפיצת מדרגה קוגנטיבית,כאשר מתברר כי המציאות שונה ממה שחשבו.

 כללים אלה רלבנטיים ברמת הפרט וברמת הארגון כאחד. צבא המסוגל לכייל את חשיבותו יכול להתמודד עם מצבי הפתעה מורכבים ולשנות תוצאות מלחמה על פניהן. לצאת  ממצבי הפתעה שעל פניהם נראים כוודאיים ולסיים את המערכה בניצחון.

ראו גם

התככים והמזימות מאחורי ( ואחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם פרופסור אורי בר- יוסף

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*