גופרית וצורי מאת דניס פוטר תרגום: אסף גיל   בימוי: אפרת (שטינלאוף) אפלברג .תיאטרון הסימטה

תקציר ההצגה : מזה שנתיים החיים בבית משפחת בייטס הפכו לגיהנום. אל תוך המשפחה נכנס מרטין טיילור, זר מסתורי וחושף סוד אפל מעברה…

“הטקס הדתי המשמעותי היחיד שנותר לבני האדם, הוא להיאסף ברחובות חולים ולהקיא…בתחינה אילמת לאלוהים חרש אילם ועיוור”. כך כתב דניס פוטר בהתייחסו למחזה גופרית וצרי.

המחזה, שנכתב כסרט טלוויזה עבור הבי.בי. סי וצונזר שנים רבות, הוא סיפורה של משפחת בייטס, מהמגזר החברתי של הצווארון הכחול שהבת שלהם, פטי, (עדי נוי), נפגעה אנושות בתאונה, ואמה (בהט קלאצ’י) קורסת תחת הטיפול בה וההתמודדות עם אבי המשפחה (ניר מנקי) המרוחק והזעוף. אל חייהם חודר מרטין (רן שחף) המציג את עצמו כמחזר של פטי עוד מלפני התאונה, ומבקש לסייע למשפחה ככל שלאל ידו. האם הוא מי שהוא טוען שהוא?

הבמה באולם התחתון של תיאטרון הסמטה מעוצבת כבית בריטי מסוף שנות השבעים, אולם טומנת בחובה הפתעות השוברות את אחדות המקום והזמן. הבימאית אפרת שטינלאוף מציגה מחוות בימתיות למחזאי דניס פוטר, שלדעת חלק מן הצופים הן שנויות במחלוקת, למשל ריקוד סוער בין מרטין לפטי שספק אם הוא מתאים למחזה אך בכל זאת מספק רגע של שעשוע לצופים.

הבימוי בהחלט ראוי לציון, וניכרת הדרכה מעולה של השחקנים. מפליאים לעשות בהט קלאצ’י בתפקיד האם, רן שחף הכריזמטי, ועדי נוי, שהופעתה הייתה כה אינטנסיבית עד שלרגע ניתן היה לחשוב שהשחקנית באמת נכה.

ההצגה בכללותה היא למיטיבי לכת. יש בה אלימות מפורשת, מילולית ומינית, האלימות מצד עצמה היא מוצדקת, וההרגשה שלי היא שלמרות שמדובר באנגליה של לפני למעלה משלושים שנה, אלימות כזאת בוודאי מתרחשת גם היום בכל מקום. האם הרוע נמצא גם בקרבנו?

זו איננה הצגה לכל המשפחה או למי שמבקשים אסקפיזם. היא נועדה למי שרוצה לדעת את עצמו, כמאמר הפילוסוף, למי שרוצה לברוח מהריאליטי אל המציאות. 8 בסולם איתמר.

ראו גם

בשם האב הבת והשטן

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × 2 =