הופיע בגרסה שונה במוסף “דיוקן –מקור ראשון גליון 782 7.9.2012 תחת השם “משפט ההיסטוריה ”           

פרשת כתובת יהואש :החלק הראשון-זיופים ארכיאולוגיים בהיסטוריה                 

  פרשת כתובת יהואש :החלק השני-זיוף או אוצר               

לאחר כמעט  עשר שנים (!) של דיונים ובזיכויו הכמעט מוחלט של הנאשם הראשי אספן העתיקות עודד גולן. האיש שהואשם בין השאר בזיוף מספר עצום של עתיקות  מימי התנ”ך ובית שני ובהם בזיוף  מה שמכונה “כתובת יהואש” מימי בית ראשון על שיפוץ בית המקדש ובזיוף   כתובת על ארון קבורה שבה הארון  מיוחס ל”יעקב אחיו של ישו ”  ונטען בידי רשות העתיקות  שהוא עומד בראש רשת זיופים חובקת עולם הוא כעת זכאי.                

אולם פרקליטות המדינה (מטעם רשות העתיקות) לא מוותרת .יש דבר חשוב אחד  ויחיד שחשוב להם להבהיר הם יצאו בימים אלו  בערעור לבית המשפט העליון שמטרתו היא אחת ויחידה להראות כנגד כל מה שהובהר לכאורה מעבר לכל ספק בבית המשפט המחוזי בערעור שאין לו  כל תקדים במשפט הישראלי  שכתובת יהואש המיוחסת לבית ראשון היא אחרי הכל ולמרות הכל  מזוייפת…                

                 

האם כתובת “יהואש היא מזוייפת ?                

                

עוביו של לוח יהואש הוא 87 ס”מ רוחבו 24 ס”מ ואורכו 30 ס”מ הכתובת היא בת 16 שורות אחת הכתובות הגדולות שהתגלו לאחר כתובת מישע. הכתובת מפארת לכאורה את  התיקונים שביצע המלך יהואש בבית המקדש כולל פנייתו לכוהנים לאסוף תרומות מהציבור לשיבוץ בית המקדש קניית העצים ואבני המחצב (כפי שמסופר גם במלכים ב יב, ה-יז; דברי הימים ב כד, ד-יד)                

יהואש בן אחזיהו מלך יהודה.                

ואעש את הבירה               

כאשר נמלאה נדבת לב איש               

בארץ ובמדבר ובכל ערי יהודה               

לתת כסף הקדשים לרוב               

לקנות אבני מחצב וברושים ונחושת אדום               

לעשות במלאכה באמונה.               

ואעש את בדק הבית והקירות סביב               

ואת היציע והשבכים והלולים (עליות)               

והגרעות (מגרעות) והדלתות,               

והיה היום הזה לעדות כי תצלח המלאכה               

כצו ה’ (שם הויה) את עמו בברכה”.               

                 

2. תרגומו המעודכן של פרופסור חיים כהן  (באנגלית) לכתובת יהואש ופירושו (בעברית) לכ”י

תרגום אנגלי

הכתובת

פירוש עברי                

I. Prologue (lines 1-4)                

   [I am Yeho’ash, son of                

   A]hazyahu, k[ing over Ju]dah,                

   and I executed the re[pai]rs.                

II. Body of the YI (lines 4-14)                

    When people in the (densely                

     populated) land and in the                

    (sparsely populated) steppe,                

    and in all the cities of Judah,                

    enthusiastically volunteered to                

    donate silver for the sacred                

    contributions abundantly, in                

    order to acquire quarry stone                

    and juniper wood and Edomite                

    copper / copper from (the                

    city of) ‘Adam, (and) in order                

    to perform the work faithfully                

    (=without corruption), —                

    (Then) I renovated the                

    breach(es) of the Temple and                

    of the surrounding walls, and                

    the storied structure, and the                

    meshwork, and the winding                

    staircases, and the recesses,                

    and the doors.                

III. Epilogue (lines 14-16)                

     May (this inscribed stone)                

     become this day a witness                

     that the work has succeeded                

     (and) may God (thus) ordain                

     His people with a blessing.                

                 

1) א[נכי יהואש בן א]                

                 

2) חזיהו.מ [ל][ך על י]                

                 

3) הדה.ואעש.את.הב[דק]                

                 

4) ה.כאשר.נמלאה.נ[ד]                

                 

5) בת.לבאש.בארץ.ובמד                

                 

6) בר.ובכל.ערי.יהדה.ל                

                 

7) תת.כסף.הקדשם.לרב                

                 

8) לקנת.אבן.מחצב.ובר                

                 

9) שם.ונחשת.אדם.לעשת                

                 

10)  במלאכה.באמנה.ואעש                

                 

11) את.בדק.הבית.והקרת[.]ס                

                 

12)  בב.ואת.היצע.והשבכ                

                 

13) ם.והלולם.והגרעת.וה                

                 

14) דלתת.והיה.הים.הזה                

                 

15) לעדת.כי.תצלח.המלאכה                

                 

16) יצו.יהוה.את.עמו.בברכה                

I. מבוא (שורות1-4)                 

א[נוכי יהואש בן א]חזיהו                

                 

מל[ך על י]הודה,                

                 

ועשיתי את התיקונים.                

                   

II. גוף כי (שור’ 4-14)                 

כאשר האנשים בארץ                

(הצפופה) ובמדבר (הדליל), ובכל ערי יהודה, התנדבו בהתלהבות לתרום כסף הקדשים לרוב, כדי לרכוש אבן מחצב ו(עצי) ברושים                

ונחושת (מ)אדום / (מהעיר) אָדָם, (ו)כדי לבצע את המלאכה באמונה (=ללא שחיתות), —                

(אז) תיקנתי את הסדק(ים) של בית המקדש ושל הקירות                

מסביב, ואת היציע, ואת                

השׂבכים, ואת הַלְּוָלִים (=בתי המדרגות הלולייניות), ואת המגרעות, ואת הדלתות.                

                 

                 

                  

III. סיום (שורות 14-16)                

וִיהִי (הלוח הזה מ)היום הזה לעדות כי המלאכה הצליחה (=בוצעה בהצלחה), (ו)יצווה                

(=יברך) ה’ את עמו בברכה.                

                 

                     

                                                                                                                                                

עברית או ישראלית ?            

    החוקר פרופסור  חיים כהן ראש המחלקה לשעבר של המחלקה ללשון העברית באונ’ בן-גוריון בנגב, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום, ניתח את הכתובת והישווה את לשונה הן ללשון המקרא הקלאסית של ימי הבית הראשון והן לשפה האכדית וללשונות שמיות קדומות אחרות והיגיע למסקנה שזוהי שפה אותנטית מתקופת התנ”ך שדרכה אפשר להסיק כללים לשוניים חדשים ולהבין טוב יותר את לשון התנ”ך.למשל, הצירוף ‘ואעש את בדק הבית’ שבכתובת אין כוונתו “אירגון מחדש” כמו בעברית המודרנית אלא “תקנתי / שפצתי את הסדק(ים) של הבית (= בית המקדש)”.    

כהן מצא שאוצר המילים של הכתובת וכן הדקדוק והתחביר תואמים לחלוטין את הלשון העברית של ימי הבית הראשון, ואת השפות השמיות האחרות בנות אותה תקופה, ומאפשר לראשונה להבין כללים דקדוקיים ותחביריים ובעיות לשוניות אחרות שהיו בלתי פתורות במקרא.                 

תוקפי האותנטיות של הכתובת טענו שהמונח “בדק בית ” מופיע בה במשמעות העברית המודרנית שלו.לדעתו של  פרופסור כהן לעומת זאת  אין להשוות את הצירוף ‘ואעש את בדק הבית’ אל הביטוי המקראי ‘לחזק את בדק הבית’ ואז להגיע למסקנה שזהו ‘האקדח המעשן’ המוכיח את הזיוף (מפני שהמחבר המודרני חשב על הביטוי המודרני “לעשות את בדק הבית” והחליף את הפועל המקראי “לחזק” בפועל מהביטוי המודרני “לעשות”).  הצירוף ‘ואעש את בדק הבית’ אינו משמש כביטוי בכתובת זו!   הצירוף ‘בדק הבית’ בכתובת זו הוא המושא הישיר הראשון מבין שבעה מושאים ישירים של הפועל היחידי בהקשר זה בשורות 14-10 – ‘ואעש’ במובן “תיקנתי / שיפצתי”.   רק פועל זה במובן זה מתאים לכל שבעת המושאים הישירים.   היה בלתי אפשרי להשתמש בביטוי המקראי  ‘לחזק את בדק הבית’ בהקשר זה יחד עם כל המושאים הישירים האחרים.   מאידך, הפועל ‘עשה’ במובן “לתקן, לשפץ, לעשות את מלאכת השיפוצים” נפוץ מאד (הרבה יותר מהפועל ‘בנה’) בארבעת ההקשרים המקראיים של תיקונים ושיפוצים לבית המקדש בימי יהואש ויאשיהו (מלכים ב פרקים יב,כב; דברי הימים ב פרקים כד,לד).   הפועל ‘עשה’ גם משמש במובן זב במואבית במצבת מישע וכן המקביל הסמנטי האכדי epeshu הוא הפועל הרגיל במובן “לשפץ, לתקן, לבנות מחדש” בכתובות הבניה המלכותיות באכדית (בשימוש הרבה יותר נפוץ מהפועל האכדי banu).                   

 כתוצאה מעדותו של פרופ’ כהן בבית המשפט התקבלה מסקנתו שאין בכתובת יהואש שימוש עברי מודרני של מילים שנלקחו מחלקים במקרא.                

אלי :פרופסור כהן לאחר המחקרים והניתוחים שעשית בכתובת האם לדעתך אפשר לקבוע שהמדובר בכתובת מודרנית או עתיקה?                

                

פרופסור חיים כהן                

פרופסור חיים כהן:  אינני יודע אם הכתובת אמיתית או מזויפת.  אני רק יכול לקבוע אם העברית נראית אותנטית למאה התשיעית לפני הספירה. לפי דעתי אי אפשר להוכיח בשום אופן  שמדובר בכתובת מזויפת.  ואם  אכן מדובר בזיוף מודרני הרי הוא של  מומחה מבריק. לדעתי ייתכן מאוד שמדובר בכתובת אמיתית.   כדי להוכיח שזה אכן זיוף יש להביא הוכחות פילולוגיות ברורות שלא נמצאו בידי התביעה במשפט גולן.    

במקרה הזה לעניות דעתי לא נמצאו כל הוכחות פילולוגיות קבילות שזה אכן זיוף. כתבתי שני מאמרים מדעיים שלמים (יותר ממאה עמודים בסך הכל) שבהם הראיתי  תרומות פילולוגיות חשובות להבנת לשון המקרא שגיליתי בעקבות הלימוד האינטנסיבי שלי בלשון כתובת יהואש במשך כשלוש שנים.   אלו חידושים לשוניים שאני לא הכרתי לפני שלמדתי אותם מכתובת יהואש ושאינם מצויים באף ספר דקדוק או תחביר של לשון המקרא.   לפי דעתי חידושים אלה באשר ללשון המקרא נכונים בכל מקרה, כלומר גם אם כתובת יהואש אמיתית וגם אם היא מזויפת.   זה הרקע להצהרתי בבית המשפט שאינני יודע אם הכתובת אמיתית או מזויפת, אבל אם מדובר בכתובת מזויפת, אז הזיוף הוא מבריק.
כלומר אם היה מדובר בזייפן הוא היה צריך לדעת מראש את כל החידושים שאני גליתי בעקבות שלוש שנות לימוד בכתובת זו.                 


אלי :אתה מכיר אנשים בתחומך שהם כל כך מבריקים שהם יוכלו ליצור כתובת כזאת שתוכל להתעות אותך ?                 

כהן : אינני מכיר אדם כל כך מבריק במקצוע שלי.אני אישית אינני מכיר חוקר במקצוע שלי, הפילולוגיה המקראית, שהיה מסוגל לזייף כתובת זו.                 

אלי :האם בעולם המדעי מקבלים כעת את עמדתך זאת לגבי כתובת יהואש ?                

כהן :הויכוח נמשך.ידידי  פרופסור אדוארד  גרינשטיין מאמין שהכתובת היא זיוף גרוע.לאחרונה פורסם מאמר מדעי שלו  ( EdwardGreenstein Methodological Principles in Determining that the     So Called Jehoash Inscription is Inauthentic  Pp. 83-92 in Puzzling Out the Past: Studies in Northwest Semitic Languages and Literatures in Honor of Bruce Zuckerman, eds. M. Lundberg, S. Fine, W.T. Pitard.  Leiden: Brill.O)     

שבו הוא מתנגד הן לשיטת המחקר שלי והן למסקנותיי.   גרינשטיין טוען שאם כתובת מכל סוג שהוא נמצאת מחוץ  לחפירות הארכיאולוגיות הסדירות ומוצאה אינו ידוע, אז  אי אפשר להתייחס אליה באותה דרך שמתייחסים לכתובת שאכן נמצאת במסגרת חפירות ארכיאולוגיות סדירות, טענה שאני מתנגד לה בכל תוקף.  טענתי היא שההבדל היחידי בין שני המקרים הוא שבמקרה הראשון איננו יכולים להניח מראש שהכתובת אמיתית ואמינותה של הכתובת חייבת להיות הדבר הראשון שבודקים – אולם השיטה הפילולוגית של הבדיקה היא בדיוק אותה שיטה!   כנגד דברי גרינשטיין, אין בשום פנים ואופן להניח שהכתובת מזויפת רק מפני שהיא לא נמצאה בחפירות סדירות, אבל יש לקחת בחשבון אפשרות כזאת ולעשות את בדיקת המהימנות ללא משוא פנים לכאן או לכאן.   זה תפקידנו כחוקרים מדעיים וההנחה של גרינשטיין שאין מנוס אלא שנהיה משוחדים לכאן או לכאן איננה מקובלת עליי כלל וכלל!   אני יכול להגיד לך שכל טענותיו של גרינשטיין כנגד הכתובת ואמינותה אינן מקובלות עלי.   לחלק מהן כבר התייחסתי במאמרי הראשון ולאחרים יש התייחסות במאמרי השני (שהוא בעת פרסום רשימה זאת  בדפוס).                   

עד כאן פרופסור חיים כהן.               

    

עטיפת רומן היסטורי על המלך יהואש מאת לואיס פנדלטון,עם איורים של נחום גוטמן.     

בסיום כתבה על הפרשה  של בועז גאון  בעיתון “סוף שבוע מעריב” מ2003 נכתב :   

“…כל סיפור מתח טוב צריך להסתיים בתפנית עלילתית שמותירה את פה הצופה פעור ואת אוזניו מצלצלות :האם תהיה כזו בפרשת כתובת יהואש ?האם יתברר לבסוף כי היא אותנטית לחלוטין ,האם תימצא המעבדה שבה זוייפה הכתובת ואף עתיקות אחרות  בשליחותו של גולן ? התשובה לאחת מהשאלות האלה –המתבררות כעת עתידה להיות “כן “.            

  כמעט עשור  לאחר אותה כתבה התשובה לשאלות אלו עדיין אינה ברורה והיא עדיין שנויה במחלוקת.פרשת כתובת יהואש רחוקה מלהסתיים. הפרקליטות הגישה  ערעור יוצא דופן לבית המשפט העליון  שבו היא מקבלת את זיכויו של גולן מרוב ההאשמות, אולם משום מה יש נושא אחד שחשוב לה מאוד להפריך: קדמותה של כתובת יהואש.        

בערעור נטען כי בית המשפט המחוזי קיבל את עדותם של המומחים הלא נכונים, וכי למעשה אין שום קרום מיקרואורגניזמי קדום על האבן. בצילומים של הכתובת, אומרת הרשות, לא נראית אותה שכבת חומר – ומכאן שעודד גולן סחר בחפץ מזויף.                

כעת אמור בית המשפט  העליון להכריע בעניין שלכאורה נתון להבנתם של מומחים בלבד.או שלא.      

 אולי הוא גם יצליח לברר מדוע חשוב כל כך למערערים להראות שכתובת יהואש אינה אמיתית, בעוד עם אמינותה של כתובת “יעקב אחי ישו” הם מוכנים להשלים. דבר אחד כבר ברור: אם כתובת יהואש היא זיוף מודרני, הרי שזהו אחד הזיופים המתוחכמים  ביותר שהוחדרו  אי פעם לשוק העתיקות, של כתובת קדומה. זהו זיוף  של אדם מבריק ואף גאון שמצליח להטעות את טובי המומחים בדיסציפלינות שונות מאוד זו מזו.               

ואם אחרי הכול זוהי כתובת מימי בית ראשון, מדובר באחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר אי פעם.                

               

ראו גם :               

          

 Chaim Cohen,   Biblical Hebrew philology in the light of research on the new Yeho’ash royal building inscription..   In: New Seals and Inscriptions, Hebrew, Idumean, and Cuneiform, (2007)pp.  222-284                

              Chaim Cohen                  biblical Hebrew Philology in Light of the Last     Three Lines of the Yeho’ash Royal Building   inscription                  

 

           in Meir Lubetski ed., New Inscriptions and Seals Relating to the Biblical World (Atlanta, GA: Society of Biblical Literature, 2012), pp.
243-276.
    
.
  
             

      
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

                

               

               

               

9 תגובות

  1. שלום אלי
    תודה על המאמרים המרתקים. אני לא רוצה לעצבן אותך פעם שניה בשבוע, ועוד לפני יום כיפור. אך אנא בדוק אם הקישור שהבאת מוביל לפרופ’ כהן הנכון.
    למדתי אצל פרופ’ חיים כהן. מעולם לא ראיתי א’ אצלו כשם אמצעי. יותר מכך: פרופ’ כהן שהכרתי דיבר במבטא אמריקאי בולט, ועשה את הדוקטורט שלו בקולומביה בנושא שפות שמיות עתיקות.

    http://humweb5.bgu.ac.il/bible-arch-ane/people/faculty/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%94%D7%9F
    למרבה הפליאה, שמעתי את פרופ’ כהן “שלי”, מדבר רבות על כתובת יואש. מה שמדהים היא הידיעה שהשם “חיים כהן” כל כך נדיר במחוזותינו, שכמעט ולא עולה על הדעת שמדובר כאן בשני פרופסורים שונים.
    גמר חתימה טובה
    ואני, באשר אבדתי אבדתי
    גיורא

    • גיורא
      אתה צודק.המדובר בשני אנשים עם שמות כמעט זהים שעוסקים באותו תחום מחקר נדיר.
      פרופסור חיים כהן כתב לי :
      “לא! אינני חיים א. כהן המלמד באוניברסיטת תל-אביב, אלא פרופ’ חיים כהן המלמד באוניברסיטת בן-גוריון.
      חיים א. כהן הוא חבר שלי (אינני יודע אם הוא קבל דרגת פרופסור עד עכשיו אבל היה מגיע לו מזמן). אגב הוא גר ברחוב הגפן בתל-אביב ואני גר ברחוב הגפן בעומר.”
      הקישור הרלבנטי תוקן בהתאם.

  2. נסיכות בני דוד חרלפ,משפחתינו הכבודה המיוחסת בוודאות גמורה ובן של בן עד דוד מלכנו ע”ה מאמצת את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על האותנטיות של כתובת יהואש מלכנו וקרובינו וקוראת לרשות העתיקות להתנצל ולמשוך את ערעורה הלא ראוי מפתח בית המשפט העליון .

  3. שלום מר חרל”פ .
    לא נעים לי להתווכח אבל כדאי לציין שגם את המשפחה שלי יש שמייחסים עד לדוד המלך.ואני לא מתייחס לזה יותר מידי ברצינות. רוב המין האנושי כנראה הוא צאצא של דוד המלך.
    שושלת היוחסין האמיתית שלי מגיעה רק עד המאה השמינית לספירה ומעבר לזה אין לדעת. אני ממליץ להיזהר בטענות ששושלת היוחסין שלך מגיעה בוודאות גמורה עד דוד המלך.
    אגב כדאי לציין שאין כל וודאות שהמלך יהואש עצמו שלו מיוחסת הכתובת היה צאצא של דוד המלך.
    על פי ספר “מלכים “יהואש הועלה לשלטון במאה התשיעית לפני הספירה בידי הכהן הגדול יהוידע שאנשיו רצחו את המלכה עתליה ולאחר מכן יהוידע היציג ילד בפני העם שהוא טען שהוא הבן האמיתי של עתליה שהוסתר בידיו עד כה.
    לי ולאחרים כל הסיפור הזה נשמע חשוד .
    ייתכן שיהואש היה צאצא של הכוהן יהוידע או ילד שמצא מי יודע איפה והיציג אותו בצורה שקרית כבן לשושלת המלוכה על מנת לתפוס את השלטון מהמלכה עתליה שלא היו לה ילדים.
    ייתכן שכל הסיפור שיש לנו במקרא הוא רק תעמולת יהואש בעניין שהיה בנו של יהוידע הכוהן במקרה הטוב ובן בלי שם במקרה הרע שלא היה לו שום קשר למשפחת דוד המלך שאולי הפסיקה להתקיים כבר בימי עתליה.
    כך שיכול להיות שמשפחתך היא צאצאית של המלך יהואש אבל עדיין לא של דוד בן ישי.
    נצטט ממאמר שכתבתי בעניין :
    “נשאלת השאלה : האם יתכן שיהואש אותו ילד שהוצג בידי יהוידע כלל לא היה בן משפחת דוד שכולם אכן נהרגו במעשי הטבח הקודמים אלא רק “הונפק ” בידי יהוידע לצרכיו? . על ידי טענה שקרית זאת חיזק הכוהן את מעמדו ואת השפעתו. ואכן בסופו של דבר איזו הוכחה יש בידינו או בידי מישהו שהילד שהוצג בפני העם כנכדה של עתליה וכנצר האחרון מבית דוד אכן היה כזה? רק מילתם של יהוידע ואישתו. ייתכן שעתליה אף לא ידעה שיש לה נכד מאחזיה.
    ציניקנים יכולים לטעון שמה שקרה באמת היה זה : לעתליה לא היו יורשים כלל.יהוידע כתוצאה התכוון לתפוס את השילטון בידעו שיש גם מתחרים אחרים שלוטשים מסיבותיהם שלהם את עיניהם לכיסא המלכות. כדי להקדים את כולם וכדי לבסס את טענתו שלו הוא הציג את הילד שטען שהוא יורשה של עתליה ,שהוא הציל אותו בקטנותו ,וזה מה שטענה הגירסה הרשמית של התעמולה שלו מכאן ואילך והיא הגרסה שהשתמרה בתנ”ך ( שכותבו יכול היה אחרי הכל להסתמך רק על הגירסה הזאת ) . עתליה כמובן הייתה צריכה למות מיד לפני שתספיק לטעון שאין לה שום יורש ובכך לפגוע בטיעוניו של יהוידע ובמעמדו של הילד שאותו הציג כיורשה .
    מכאן ואילך היה יהוידע השליט של יהודה מאחורי הקלעים וכפי שמספר לנו התנ”ך : ויעש יהואש הישר בעיני ה’ כל ימיו אשר הוראו יהוידע הכהן .(מלכים ב יב פס ה’) .דהיינו הוא היה בובה בידי יהוידע . בזמן שלטונו של יהוידע בוצע “בדק בית ” שיפוצים שבוצעו בבית המקדש ושעליהם מספרת הכתובת שהתגלתה לאחרונה. ומן הסתם הוא היה האיש שהורה עליהם והיה האחראי האמיתי לכתובת ( אם זאת אמיתית ) ולא יהואש הקטין והבובה.
    אם נכונה השערה זאת כי אז בית דוד חוסל כולו כבר במאה התשיעית לפני הספירה . וכל המלכים הבאים אחרי עתליה לא היו יורשיהם הישירים של דוד ושלמה כלל וכלל , נכון יותר יהיה לקרוא להם “בית יהוידע ” על שם האיש שהביא לעלייתו לשלטון של יהואש.”

    ראה על כך עוד’ פרטים כאן במאמר הזה :
    הגבירה עתליה
    http://www.no-666.com/2004/06/18/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%94/

    • אבל גם אישתו של יהוידע הייתה מבית דויד. כך שזה הגיוני שבנה יהיה יורש לגיטימי לפחות כמו עתליה בת מלך ישראל, לא?

  4. פרופ’ כהן הוא חוקר יסודי ומעמיק אשר לא נותן לדבר לחמוק מתחת לעיניו הבוחנות. הוא איש ישר וערכי. כמו כן יש לשים לב למה שהוא אומר; מהתחלת העניין הוא טען שאינו יודע אם הכתובת אמינה אלא שהעברית מתאימה לימי יהואש.
    לי אין דעה בעניין הכתובת.

  5. צר לי מראה הארזים רודפי הכבוד לנצר איש ככול אדם והלוא לוא נכתב דבר לזכות האחד ששם דברו בפי.
    שלום עמו ישים מלכו בנאמן יכוננהוא כמו כיתבו ולשונו שכחתם.
    כוהני דמים אתם רודפי כבוד עפר תשובות לכם יודע, טמא הבלכם יגוז שימכם לוא שמי.

    החזירו את המדינה לעם
    והואיכוננהוא

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × שלוש =