שאלות לגבי מטלורגיה של עב"מים-חיים מזר

                                    

 

עצם אווירי בלתי מזוהה התרסק בערבות סיביר.האם זהו חפץ אווירי צבאי סודי  של הרוסים ? ואולי משהו אחר לגמרי ממקום אחר לגמרי ?

 

שאלות לגבי מטלורגיה של עב"מים

 

                                    חיים מזר

 

המאמר נכתב ב-4.2005  ופורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר  עב"מים    גיליון  מס. 48 יולי 2005

 

ב-29.1.1986  עצם כדורי השתפשף  על ההרים הסלעיים סמוך לעיר דאלנגורסק (Dalnegorsk)  שברוסיה. תושבי האזור  טענו שראו הבזק של בוהק, אך לא שמעו שום דבר. ההתלהטות מהאש נראתה מוזרה. ההילה הכחולה של העצם נמשכה שעה וחצי. תושבי המקום חשבו שמקור  האש הוא מטיל מבסיס צבאי סמוך למקום. כעבור זמן קצר התברר  שבאותו בסיס לא בוצעו שום אימונים.   

 לאחר מספר ימים הגיע למקום צוות חוקרים בראשותו של פרופסור  דווזלין(Dvuzhilin ) שאסף מספר דוגמאות מתכתיות לבדיקה. התברר שבשברים אלה נמצאים רבים מהיסודות הכימיים שבטבלה המחזורית. מדובר בסגסוגת חזקה במיוחד וניתן לחתוך אותה רק באמצעות יהלום. לאחר מכן התרחשו מספר דברים מוזרים. חלק מהמתכות שוחלפו באופן לא מובן על ידי מתכות אחרות. בדיקה ספקטרוסקופית שנעשתה לאחר התכת הסגסוגת בוואקום לא גילתה חלקיקים שהובחנו בבדיקה קודמת והיסודות שלא נמצאו יותר הם זהב, כסף וניקל. במקומם נמצאו מתכות כמו טיטניום ומוליבדן. ההפתעה הגדולה ביותר היתה כאשר בחלק מהדוגמאות מצאו משחולות פחמן בעובי 17 מיקרון וכל אחת מהן עשויה מסיבים שזורים זה בזה.

 על פי הדיווח מדובר בסגסוגת שהכילה מספר רב של  יסודות  כימיים. לא נמסר שום מידע לגבי מספר היסודות שנמצאו בשברי העב"מ. כהנחת עבודה נתייחס אליה כאל סגסוגת שיש בה 3 יסודות והם זהב, ניקל וכסף. מכיון שהדבר היחידי היכול להשאיר סימנים על סגסוגת זו הוא יהלום מתבקשת המסקנה שבסקלת הקשיות המינרלוגית סגסוגת זו היא בדרגה גבוהה מ-9( סקלה זו נקראת סקלת מוס ובה 10  דרגות. דרגת הקושי הנמוכה ביותר היא טלק שדרגתו היא 1 והמינרל הקשיח ביותר הוא היהלום שדרגת הקושי שלו היא 10).  

 בדיווח מסופר על שחלוף יסודות שסגסוגת זו עברה  כתוצאה מההתכה והתקבלה סגסוגת המכילה טיטניום ומוליבדן. אם נתייחס לסגסוגת זו כמכילה רק טיטניום ומוליבדן, ראוי יהיה לתת את הדעת לכך שיתרונותיה דומים לסגסוגות אחרות המכילות טיטניום ומתכות אחרות. שילוב זה מגביר את יציבות הסגסוגת בטמפרטורות רגילות וניתן לעבדה מכנית  ולתת לה טיפול תרמי.  

 כדי לנסות להבין מה גרם לשחלוף כדאי להשתמש בתהליך חשיבה רדוקציוני. את הסגסוגות יוצרים כאשר היסודות אותם רוצים לשלב ביחד יש להביא לנקודת הרתיחה שלהן, בהן הן נוזליות (רק  בפאזה זן הן יכולות להשתרג זו בזו). אבל באותן טמפרטורות על פי הדיווח המוליבדן והטיטניום לא היו קיימים בסגסוגת. במקומם היו יסודות אחרים, הזהב, הכסף והניקל. יש כאן סגסוגת בעלת 3 יסודות. מי שיצרו עב"מ זה יכולים להתיך ל"יחידה מתכתית" אחת 3 יסודות. סגסוגות תלת- מתכתיות הן בתחום  הטכנולוגיות הארציות. דוגמאות לכך הן פלדת אל-חלד המכילה ברזל, ניקל וכרום ותכשיטי זהב המכילים זהב, כסף ונחושת. אם נסתכל בטבלה המחזורית נראה שבסגסוגת הזהב היסודות המרכיבים אותה הם מאותו טור- Ib . בסגסוגת שבה מדובר הניקל הנמצא בטור  VIII  מחליף  את הנחושת. יכול להיות שבסגסוגת נמצא לפחות יסוד נוסף והצירוף של כולם ביחד מעניק לסגסוגת עמידות גבוהה הנדרשת מרכב חלל החייב לעבור באטמוספירות שונות בעלות צפיפויות גדולות בתאוצות  גדולות גם כן ובטמפרטורות של אלפי מעלות.

 עדיין נשארת בעינה השאלה מה גרם לשחלוף היסודות? כדי  לענות ולו בצורה חלקית על השאלה ניזכר בנתוני היסוד של יסודות  אלה. הזהב מספרו האטומי הוא 79 ומשקלו האטומי 197. הכסף מספרו האטומי 47 ומשקלו האטומי 107.88. הניקל מספרו האטומי 28 ומשקלו האטומי 58.71. הטיטן מספרו האטומי 22 ומשקלו האטומי 47.9  והמוליבדן מספרו האטומי 42 ומשקלו האטומי 95.95. המשקל האטומי של הסגסוגת זהב, כסף וניקל הוא 363.59 וזה של הטיטן והמוליבדן  143.85.

 סגסוגת שלושת היסודות כבדה פי 2.52  מסגסוגת שני היסודות. להלכה בזמן השחלוף המשקל האטומי הכולל אמור להישאר אותו, אבל זה לא בטוח. מכיון שמה שקרה כאן הוא  ביקוע גרעיני בו מתקבלים יסודות חדשים שהמשקל האטומי של הטיטן קטן מהמשקל האטומי של אחד מהיסודות הראשוניים והמשקל האטומי של המוליבדן גדול רק מזה של הניקל. ההפרש במשקל הכולל נמצא באנרגיה האובדת בזמן הביקוע.

 האם האנרגיה המשתחררת היא  רדיואקטיבית? זאת מתוך ידיעה שקיימים בטבע איזוטופים רדיואקטיביים ויכול להיות שקיימים במקומות אחרים איזוטופים רדיואקטיביים של זהב, כסף וניקל. יש להביא  בחשבון אובדן אנרגיה שאיננו עדיין בתחום הידע המדעי טכנולוגי המוכר כיום. מצד שני יש להביא בחשבון שמי שמייצרים חומרים אלה הלכו בכיוון  ההפוך. יכול להיות שבסביבתם כמויות הזהב,  הכסף והניקל הן זעירות ביותר ואילו הטיטן והמוליבדן נמצאים בכמויות גדולות ומוכרות להם טכנולוגיות של היתוך גרעיני שבעזרתן ניתן להפוך טיטן ומוליבדן לזהב, ניקל וכסף. לכך משמעות בטיחותית. היתוך גרעיני איננו מסוכן מכיון שאינו פולט קרינה רדיואקטיבית.  

אם נרד לרמת המיקרו, על פי הדיווח המשחולות עשויות פחמן ומתכת ושילוב זה הוא הפלדה המוכרת לנו ואם כך יש לנו שילוב בין שתי סגסוגות, כל אחת עם מאפיינים משלה. למה הברזל והפחמן לא עברו שחלוף בזמן הבדיקה המעבדתית? המשחולות עצמן עשויות מסיבים, מה שאומר שהסיבים הם בגדלים קטנים יותר. מתקבל הרושם שאותם חוצנים משתמשים בננו-טכנולוגיה. כאן מתעוררות שתי שאלות. שאלה אחת היא איך השפיעה הבדיקה המעבדתית של המשחולות על הסיבים? השאלה השניה היא מה היו הגמישות והחוזק של המכלול המטלורגי לפני הבדיקה הן  ברמת המיקרו והן ברמת המקרו. לשאלות אלה חשיבות רבה ביותר מכיון שיש להן השפעה על תוחלת הקיום של כלי טיס אלה ועל בלאי שהוא בלתי נמנע.

מקור

“UFO fragments yield sensational results”   3.31.2004

http://english.pravda.ru/society/anomal/31-03-2004/5185-ufo-0/

ראו גם

חיים מזר על עב"מים מתרסקים

חוקר רוסי בסיביר עם פרגמנט של עב"מ.

אודות חיים מזר

בעל B.A במדע המדינה וסוציולוגיה. עורך לשוני של ספרות טכנית. חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובאגודה לחקר עב"מים. פרסם מאמרים באתר הידען, באתר של אלי אשד על ניתוח ספרותי, ובכתב העת של האגודה לאסטרונומיה בתחום גיאולוגיה ואטמוספירה של כוכבי לכת. כמו כן כתב על ייעוץ ארגוני, מדע המדינה, היסטוריה עם היבטים ניהוליים, בינה מלאכותית, חישוב מקבילי, מקרא ,סוציולוגיה, מודיעין (בכתב העת של המל"מ), וכלכלה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך תעלומות עם התגים , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*